לקראת עצרת הילדים מחר ב-19:30 ברחבת מוזיאון תל אביב

פוסט אורח שהועבר אליי ע"י יונתן שחם.

בניגוד לרושם שנוצר בתקשורת, לא התקבלה החלטה בנוגע לילדי מהגרי עבודה, אלא ישנן שמועות בלבד וההחלטה תתקבל בהמשך השבוע ככל הנראה.

בעיר תל אביב חיים הרבה מאוד מהגרי עבודה. אבל זו לא תופעה ייחודית לתל אביב, מכיוון שבהרבה ערים אחרות בארץ חיים הרבה מהגרי עבודה. מה שמבדיל את תל אביב משאר הערים בהקשר הזה הוא שבתל אביב חיות הרבה משפחות עם ילדים של מהגרי עבודה. בארץ כולה חיים קצת יותר מ-2,000 ילדים של מהגרי עבודה, כמעט כולם בתל אביב. רובם המוחלט (מעל 90%) נולדו בארץ והיתר הגיעו בגיל צעיר מאוד כשהם בני שנים ספורות. בניגוד לדעה הרווחת, אותם ילדים גדלים בעיר כישראלים (ותל אביבים!) לכל דבר: לומדים בבתי הספר בעיר (ביאליק-רוגוזין, הירדן, ליידי-דייויס, גימנסיה הרצליה ועוד), הולכים לצופים, לים וכמובן נוסעים באופניים ביום כיפור. היות שהם גדלים פה מגיל אפס, הילדים מדברים עברית כשפת אם, ובדרך כלל מתקשרים עם ההורים באנגלית ולא בשפת ארץ המוצא של ההורים. מתוך 2,000 הילדים, קצת פחות מ-900 הם בעלי מעמד חוקי בארץ (תושבי קבע) ויתר הילדים חסרי כל מעמד חוקי בארץ. ויתרה מכך – אם הממשלה לא תשנה את דעתה 1,200 הילדים חסרי המעמד יגורשו ממדינת ישראל עם תום שנת הלימודים.

כיצד נוצר המצב הזה?

על מהגרי העבודה שמגיעים לארץ מוטלות שורה של מגבלות הנובעות מתקנות של משרד הפנים (ולא מחוקי הכנסת). התקנות הללו יוצרות את מה המכונה "הסדר הכבילה" במסגרתו עובד נכבל למעסיק ומאבד את רישיון העבודה שלו אם הוא עוזב אותו ולא משנה מאיזו סיבה. עוד בשנת 2006 קבע בג"צ שיש לבטל את ההסדר וכינה אותו "עבדות מודרנית". הסדר הכבילה הוא חלק אינטגרלי ממדיניות "הדלת המסתובבת" שנועדה להעשיר את יבואני כח האדם (למידע נוסף כאן).

בנוסף להסדר הכבילה קיים מה שמכונה "נוהל עובדת זרה בהריון" (שרק משמו ניתן להבין את מידת האנושיות של מנסחיו). הנוהל קבוע שעובדת זרה (וגם עובד זר) שנולד להם ילד בארץ – רישיון העבודה שלהם פג באופן מיידי והם והילד הופכים להיות לא חוקיים מרגע לידתו של הילד. יחד עם זאת המדינה הנהיגה במשך שנים מדיניות לא כתובה שלא מגרשים את הילדים ואת האימהות, את האבות כן. כך נולדו וגדלו בישראל, ובמיוחד בתל אביב, 2,000 ילדים שהם ישראלים לכל דבר – למעט בתעודת הזהות. בשנת 2006, בעקבות לחץ ציבורי מאסיבי, נקבעו קריטריונים שהעניקו תושבות קבע ל-900 ילדים ותושבות זמנית להורים. כאשר הילדים מגיעים לגיל 18 הם מתגייסים לצה"ל ואז הופכים לאזרחים והוריהם לתושבי קבע. עד היום כמה עשרות ילדים הגיעו לגיל גיוס – התגייסו כולם והפכו לאזרחים. מחוץ לאותו הסדר נותרו ילדים רבים, בעיקר משום שהיו קטנים מידי ביום אישור ההסדר. וכיום 1,200 ילדים מועמדים לגירוש בסוף שנת הלימודים.

אז מה עושים?

בשנה האחרונה ניהלנו קמפיין ציבורי רחב נגד הגירוש. לשמחתנו – הגירוש נדחה לסוף שנת הלימודים. לצערנו – הוא לא בוטל ומעמדם של הילדים לא הובטח.

ביום שלישי ב-25.5 בשעה 19:30 תתקיים העצרת הרשמית נגד גירוש הילדים, ברחבת מוזיאון תל אביב. יופיעו בעצרת מירי מסיקה, שלמה גרוניך, קרן פלס, דודו טסה, מאיה רוטמן, סגיב כהן, קוואמי ועוד אומנים. ינאמו שרים וח"כים המלווים את המאבק ותומכים בו.

הנוכחות שלכם בעצרת תקבע האם הילדים ישארו בישראל ובתל אביב – היכן שגדלו ונולדו!

פוסט זה פורסם בקטגוריה גיאו-פוליטי, פוסט אורח, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s