ראשי עיריית תל-אביב לדורותיהם ומיקומם על המפה

לתל-אביב היו עד היום עשרה ראשי עירייה. שבעה מתוכם כבר מונצחים ברחובות, פארקים ושאר מקומות ציבוריים. במידה מסויימת המקום בו מונצח ראש עירייה כזה או אחר קשור גם לפרוייקטים הציבוריים המזוהים עימו. לפיכך, הכנתי מפת גוגל קטנה עם המיקומים השונים של ראש העירייה בעיר עצמה וגם כמה מילים על כל אחד בנושא:

ניתן לראות שרוב ראשי העירייה של תל-אביב היו עסוקים בעיקר בבריחה מהעיר עצמה ורובם מונצחים בצפון המרוחק של העיר ואף לא אחד מונצח בשלב זה בדרומה של העיר (אם כי מסתבר שדיזנגוף הונצח גם ביפו). נתחיל בסדר אחד-אחד (אגב, כל ראשי העירייה בתל-אביב היו עד היום גברים בלבד), כאשר ליד כל שמם מופיעה תקופת כהונתו בראשות העיר:

1. מאיר דיזנגוף (1921-1925, 1928-1936): דיזנגוף היה ראש העירייה הראשון של תל-אביב, החל מיום הכרזתה כרשות עירונית עצמאית. דיזנגוף ללא ספק היה ראש העיר העירוני ביותר של תל-אביב, והמרכז האינטנסיבי של תל-אביב עד היום נמצא היכן שהוא נבנה בתקופתו של דיזנגוף. דיזנגוף מעולם לא התייאש מהעיר תל-אביב ועמל על פיתוחה עד יומו האחרון. על שמו של דיזנגוף קרוי אחד הרחובות המפוארים והחשובים בתל-אביב (ובישראל) הוא רחוב דיזנגוף, אשר משתרע על-פני יותר משלושה קילומטרים, ומשמש עדות חיה עד ימינו לאיכות התכנונית של אותם הימים. באופן מפתיע, דיזנגוף מונצח גם ביפו ברחוב ריש גלותא (ראש הגולה), אשר מתמתח על-פני קצת פחות מ-500 מטרים. כינוי זה נלקח מהמוסרת היהודית ודבק בדיזנגוף בימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר רוב האוכלוסייה היהודית בתל-אביב נאלצה לעזוב את בתיה. אתר נוסף הקרוי על שמו של דיזנגוף הוא הגן המשובח והאהוב ביותר של תל-אביב הוא גן מאיר אשר מתפרש על פני 27 דונם. על שמו של דיזנגוף קרוייה גם שכונת המגורים הקטנה קריית מאיר בין הרחובות מאנה-דובנוב-צייטלין-אבן-גבירול, אשר נבנתה באופן מרווח יחסית לתקופה של בנות ה-30.

2. דוד בלוך-בלומנפלד (1925-1927): בלוך היה ראש עירייה רק שנתיים שבהן שרר משבר כלכלי כבר בארץ. כסוציאליסט הוא ניסה לאפשר חינוך חינם והגדיל את הוצאות הרווחה. בסופו של דבר הבריטים לא התרשמו ועזרו לדיזנגוף לחזור לראשות העירייה. באופן לא מפתיע רחוב בלוך הצנוע מוביל מהעירייה להסתדרות ונמשך על-פני כ-550 מטר בלבד. כמו כן, קרוי על שמו של בלוך בית-ספר יסודי בשכונת ביצרון ממזרח לאיילון.

3. משה שלוש (זמן קצר בשנת 1936): משה שלוש נבחר לראשות העירייה לאחר מותו של דיזנגוף, אך הבריטים לא היו מרוצים מבחירה זו והורידו אותו מהתפקיד זמן קצר לאחר מכן. משה שלוש עדיין לא הונצח בתל-אביב, אך יש כבר תכנון לקרוא על שמו רחוב קטן באורך של כ-60 מ' בשכונת צהלה (הרחק מהמקומות בהם שלוש פעל בימי חייו. יש כבר שלט, אבל אין עדיין רחוב) סמוך למחלף הפיל העתידי. אביו, יוסף אליהו שלוש, היה ממקימי תל-אביב והונצח ברחוב חביב ביותר במרכז העיר, וסבו, אהרן שלוש, היה ממייסדי נוה-צדק והונצח ברחוב שלוש בנוה-צדק.

4. ישראל רוקח (1936-1952): רוקח היה המינוי המועדף על הבריטים ובצעד בוטא הם הרחיקו את משה שלוש, ביטלו את ההליך הדמוקרטי, ומינו את רוקח לראשות העירייה. רוקח לא עמד בפני בחירות עד שנת 1950. מעניין איך תל-אביב הייתה נראית אם שלוש היה נשאר בראשות העיר. בתקופתו של רוקח תל-אביב גדלה מאוד בשטח המוניציפאלי שלה (בערך פי שש), אך רוב הבנייה החדשה בתקופתו כבר הייתה פרברית ונשארה כזו עד ימינו. בהתאם לאופי התכנון המועדף על רוקח עצמו, הוא מונצח מעבר לירקון באוטוסטרדה הלא-עירונית הקרוייה שדרות רוקח, שאורכן קצת יותר משלושה קילומטרים וחצי, והוא הראשון (ולא-האחרון) מבין ראשי עיריית תל-אביב שמונצחים בצד השני של הנהר. מעבר לכך שכונת רמת ישראל נקראה על שמו לאחר מותו (במקום השם המקורי פליטי הספר) וכן קרוי על שמו בית-ספר יסודי רוקח בשכונת יד אליהו אותה הוא עזר להקים. אביו, שמעון רוקח, היה גם הוא ממייסדי נוה-צדק ומונצח ברחוב רוקח בנוה-צדק.

5. חיים לבנון (1953-1959): לבנון מזוהה עם הקמת האוניברסיטה שהתמקמה מחוץ לעיר על גבעות שיח מוניס. בהתאם לכך הרחוב המאוד לא נעים להליכה שבעבר נקרא דרך האוניברסיטה קרוי היום על שמו (שני קילומטרים וחצי, לשאלתכם).

6. מרדכי נמיר (1960-1969): אולי ראש העירייה הכי לא אורבני שהיה בתל-אביב חוץ מישראל רוקח, נמיר גם הונצח בהתאם. בראשית הוא הונצח בכיכר שתוכננה בתקופתו, כיכר נמיר, אשר נקראת היום כיכר אתרים. לאחר שהוכח מעל לכל ספק שמדובר בכישלון אורבני קולוסאלי, ביקשה רעייתו, אורה נמיר, להנציח אותו במקום אחר, וכך נמיר הונצח בדרך המובילה החוצה (דרך חיפה לשעבר) מהעיר היא דרך נמיר, אשר משמשת גם כגבול הבלתי-רשמי של מרכז העיר (אבל ככה הוא קיבל יותר משבעה קילומטרים).

7. יהושע רבינוביץ (1969-1974): רבינוביץ כיהן כראש עירייה במשך קדנציה אחת בלבד, והונצח בפארק שהוא מזוהה עם פיתוחו, פארק הירקון הקרוי גם גני יהושע ומשתרע על פני 3,500 דונם, ומהווה את הגבול הצפוני של החלק העירוני של העיר תל-אביב.

8. שלמה להט (1974-1993): להט (הידוע גם כצ'יץ') היה חובב גרנוליט מושבע וזכור בעיקר בזכות ביצוע הטיילת (וגם כזה שחילל את כיכר צינה דיזנגוף), אשר נקראת על שמו (ואורכה קצת יותר מארבעה ק"מ) וגובלת בתל-אביב מכיוון מערב. בעתיד הלא-רחוק הגרנוליט של הטיילת אמור להיות מוחלף בחומרים קצת יותר אסטתיים.

9. רוני מילוא (1993-1998): מילוא טרם הונצח בתל-אביב, וקשה לזכור פרוייקט ציבורי אחד שמילוא מזוהה איתו. ככל הנראה, המקום המתאים ביותר להנצחתו הוא פרוייקט סי אנד סאן בערבות הצפוניות, אשר עשוי לשנות את שמו לסי אנד רוני.

10. רון חולדאי (1998-??): ראש העירייה המכהן של תל-אביב ביצע לא מעט פרוייקטים ציבוריים כושלים וכושלים יותר, ובעיקר מזוהה עם גישת המתחמיזציה הסטרילית, שבה מנסים להעמיס אזורים מתוחמים במינימום של סוגי שימושים ובשאיפה למקסם את מספר הדקירות בסופי השבוע. הפרוייקט שאולי הכי יזכרו מתקופתו, וזה שמייצג את רוחו יותר מכל, הוא הבניין החדש של תיאטרון הבימה, מועמד מוביל בתחרות המבנה הציבורי הכי מכוער שנבנה בתל-אביב מאז התחנה המרכזית החדשה. בבוא היום עשוי הבניין המפלצתי החדש להיקרא "תיאטרון חולדאי".

לסיום, הנה לינק למפת ראשי העירייה.

תודות: תודה לתומר שלוש, לאיתי הורביץ ולדני רכט על התוספות וההערות.

פוסט זה פורסם בקטגוריה תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

15 תגובות על ראשי עיריית תל-אביב לדורותיהם ומיקומם על המפה

  1. יגאל הגיב:

    פוסט משובח, תודה!

  2. איתי הגיב:

    יואב,

    יפה בחנת וכתבת.
    כמה הערות, ברשותך:
    1. המדיניות הרשמית של העיריה, למיטב זכרוני, היא לא לדון בקריאה בשמות אישים אלא שנתיים לאחר מותם. לפיכך להט, מילוא וחולדאי ייבדלו לחיים ארוכים עוד לא אמרו את מילתם האחרונה. להט והטיילת הם יוצאים מהכלל. אולי כי זה לא רחוב ממש. מקווה שלא ירבו תופעות כמו מאיר ניצן, שבעודו מכהן כראש עיריית ראשון לציון דאג שהיכל התרבות החדש ייקרא על שמו (כמובן כי החברים הכריחו אותו….).
    2. מאיר דיזינגוף לא אהב את "גן מאיר", שקיבל עוד בחייו, כי היה מוצף לפרקים (מה שנתן לו את הכינוי העממי "אגם מאיר") וכנראה לא מטופח מספיק (לפחות לטעמו של דיזינגוף). הסיפור המלא בקישור הבא, בעמוד 105. http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/_MultimediaServer/StreetsGuide/2005/Book02.pdf
    3. רוקח קיבל גם בית ספר יסודי ביד אליהו. למיטב זכרוני שכונת "רמת ישראל" שבמזרח העיר גם על שמו. לא מצאתי לזה סימוכין כרגע. אולי הונצח פעמיים במזרח העיר כי אזור זה החל להתפתח בשלהי תקופתו כראש עיריה וגם בעת כהונתו כשר פנים. לגישתך, יואב – גם זו הנצחה פרברית כמתבקש עבורו.
    4. מעניין לעשות ניתוח דומה לאישים מ"סוגים" אחרים (חברי מועצה, רבנים ראשיים, נשים, ערבים, גנרלים, ראשי ממשלה,….). פרוייקט לא פשוט.
    5. נושא פתוח לרשימה עתידית, אציין כראש פרק בלבד: תל אביב מתפרקת מן השמות-התייחסויות הגיאוגרפיות-מקומיות לטובת שמות-התייחסויות אישיות. זה אובדן של רובד משמעויות מקומיות והיסטוריות בעלות מטען מעניין שהולך לאיבוד. נעלמו מהמפה דרך פתח תקוה, דרך חיפה, דרך לוד (לפחות ברובה). "דרך שלמה" שרדה בתירוץ של עיברות השם (שלא ממש תפס). דרך יפו עדיין קיימת.

  3. דני הגיב:

    לא ידעתי אפילו שקוראים לשטח של קרית מאיר בשם זה.
    איזור מקסים שנראה שכיף לגור בו

  4. לרמן הגיב:

    איתי, עשיתי את המעשה המתבקש ונתתי לך הרשאות עריכה למפה. אם יש תוספות ממוסמכות אתה מוזמן להוסיף ולסמן אותן במפה (תעדכן אותי אחר-כך, בבקשה).

    נראה לי שמצאתי לינק שמאשר את הנצחתו של רוקח בשכונת רמת ישראל (שנקראה לפני כן שיכון פליטי הספר).

    לגבי הנצחת אישים בימי חייהם, גם רחוב דיזנגוף נראה כך עוד בימי חייו של דיזנגוף (בשנת 1934).
    מסכים איתך לגבי מיפוי של אישים מתחומים נוספים בעיר. יש פה חומר לעשרות עבודות קטנות בגיאוגרפיה, כולל נושא אובדן שמות הדרכים, שנראה לי שבירושלים לא קורה.

  5. לירן הגיב:

    ואני אזכור את חולדאי בניגוד אליך לרמן כראש העיר שהפך את דרום מזרח העיר לאחת
    מהשכונות היפות ביותר בתל אביב. אני אזכור את מדרון יפו, את פיתוח ותחזוקת הגנים
    בתל אביב שהם היפים בארץ, את רצף הטיילות הגאוני, שיקום נמל תל אביב המוזנח,
    שיקום יפו שנראית סוף כל סוף כמו עיר נורמלית ועוד ועוד…

    מי שירצה לזכור את השליליים מוזמן בעיני 90% מהדברים שחולדאי עושה נפלאים

  6. תומר שלוש הגיב:

    לירן,
    אתה קשקשן בלתי נלאה.

  7. אסף הגיב:

    מאוד מעניין 🙂 יואב, שמתי לב שיש גם רחוב רוקח שלישי בת"א – "סמטת רוקח (אלעזר)" – בנווה צדק. לא קרוב לרח' שמעון רוקח. יש לך מושג מיהו הרוקח השלישי ?

    לירן – רצף הטיילות תוכנן הרבה לפני שחולדאי היה ראש עיר, שיקום נמל ת"א גם לא היה יוזמה שלו (הנמל שייך ל"אוצר מפעלי ים"), ושיקום יפו זה בעצם להפוך אותה לעיר ללא ערבים. באשר לגנים היפים בארץ – בכמה ערים ביקרת בארץ כשאתה אומר את זה ?

  8. לירן הגיב:

    על אותו משקל לרמן איך את מאשים אותו על עיצוב הבימה?
    יש את הדבר שנקרא אחריות כוללת לטוב ולרע

  9. תומר שלוש הגיב:

    אלעזר רוקח הוא אח של שמעון רוקח. שני האחים שיתפו פעולה והקימו ביחד את חברת "עזרת ישראל" שארגנה את הקמת השכונה היהודית הראשונה מחוץ ליפו – נווה צדק.

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97

  10. איתי הגיב:

    בהמשך להערה 5 שלי בתגובה לעיל:
    דרך הפוסט של יאיר על שימור רחביה (17.8.10, אצלו בבלוג: http://planning-jerusalem.blogspot.com/) ושרשרת קישורים הגעתי למאמר זה ב"הארץ", המדבר על רחוב אוסישקין בירושלים, תהפוכות שמו וההתייחסויות אליו:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=905545 . אוסישקין החליט שרחוב יהודה הלוי, בו גר, צריך להיקרא בשמו – וכך היה. אך יש גם תגובת נגד מעניינת.
    ראוי לצטט מהמאמר:
    "מה שמקומם אותי", אומר המשורר אליעז כהן, מראשי הקבוצה, "זה שבלי קשר לרבי יהודה הלוי, שכבה תרבותית אחת מרשה לעצמה לקעקע שכבה תרבותית קדומה".

  11. חסוי הגיב:

    מידע טוב לא מצויין אבל טוב

  12. יוסי הגיב:

    תגובה לאיתי. כידוע – לא צריך להאמין לכל מה שכתוב בעתון !!! רחוב אוסישקין מעולם לא היה קודם לכן יהודה הלוי. הוא היה רחוב הקק״ל. אין גם כל מפה מהתקופה שמצביעה על שם זה… ועד רחביה החליט לשנות מיוזמתו את שם הרחוב במלאת 70 לאוסישקין. יש ידיעות על ההחלטה בעיתוני התקופה ! נראה שאליעז כהן רק תופס טרמפ על סיפור שלא היה ולא נברא כדי לפרסם את עצמו…

  13. אסתר הגיב:

    ראש העיר הבא של תל אביב מדואל אהרון

  14. רענן הגיב:

    בסוף. שנות .ה 80 תחילת ה90 תל אביב הייתה בהגירה שלילית.
    פיתוח העיר גם אם נעשות טעויות נעשה א"י חולדאי.
    ייתכן והעיר הייתה מתעוררת בכל מקרה, אבל הוא העה שם שזה קורה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s