האומה האמריקאית, בהיותה מבודדת משאר העולם, פיתחה לעצמה מנהגים מקומיים משלה. אחד מהדברים המקומיים בארה"ב הוא ספורט העונה לשם פוטבול (Football), אשר בו אנשים עם סוגים שונים של מגנים מנסים להעביר חרוט גומי מצד לצד ומדי פעם יש בעיטה בכדור. השכלול של המנהג הזה הוא הקולג' פוטבול הלוא הוא פוטבול המכללות שהוא כנראה הספורט עם האיצטדיונים הגדולים ביותר בארה"ב. בגלל שבמכללות יש מעט משחקים בכל עונה ומשום שלא משחקים פוטבול יותר מפעם בשבוע (קשור לכך שאחרי כל משחק צריך לתת לעצמות שהות מספקת לחזור למקומן) יוצא שלכל קבוצת מכללות יש בערך שש שישה משחקי בית בעונה. הטירוף והנוכחות בכל משחק כזה הם יוצאי דופן לעומת ענפי ספורט אמריקאיים אחרים.

בטיול האמריקאי התמזל מזלי ויצא לי סופסוף ללכת למשחק פוטבול מכללות. הלכתי למשחק פתיחת העונה של ברקלי מול דיוויס באיצטדיון של ברקלי (אחד האיצטדיונים הגדולים בתחום עם מעל 70,000 מקומות) המשחק היה לא מאוזן וברקלי הביסו את דיוויס 52-3 לשמחתנו. מעבר לפוטבול עצמו, אלמנט חשוב אחר במשחק היה התזמורות המהלכות של כל מכללה שהורכבו מעשרות נגנים שצעדו להם בסך במדי שרד נוצצים שלא היו מביישים את הצבא האדום (בכלל לאמריקאים יש חיבה עזה למדים מכל סוג. הפרעה לאומית שכדאי לעמוד על טיבה מתישהו).

צופים במשחק

התגלית המפתיעה בעיניי באותו יום לא הייתה חוקים חדשים של פוטבול שלא היכרתי אלא מסיבות החניון אשר מלוות מעמדים מסוג זה. מדובר במושג הקרוי Tailgate Party, אשר בו נהוג לבצע לפני, תוך כדי ואחרי המשחקים פריסות משמעותיות של מזון בחניונים, כאשר האופציה המועדפת היא המדף האחורי של הפיקאפ, אבל זה לא מחייב. לא מדובר כאן במסיבות חניון עם וודקה ורדבול וערימה של ילדים בני 17 מסביב לבסים, אלא התאספות של קהילות שלמות מסביב למעדני גריל, סלטים וכמובן בירה. לא מעט ממשתתפי מסיבות החניון אפילו לא נכנסים למשחק עצמו (!), אלא מעבירים את זמנם בנעימים היכן שהאקשן האמיתי מתרחש – ליד הגריל. התופעה נפוצה במידה כזו שיש אתרים שלמים המוקדשים לנושא, כולל האתר המשובח הזה שעוזר למפות מקומות חנייה מועדפים למסיבות ואף מציע מתכונים.

בטיול הבא בארה"ב – פיקאפ ונקניקיה.

מאצ'אפ לפני המשחק – התזמורות