אז אחרי שיצאנו לבחון את הנעשה מעבר לים – נחזור לסיבוב קצר במשעולי ארצנו. ניכר כי בתחום זה מקבלי הההחלטות וגם העיתונות עדיין תקועים בתקופה מוקדמת יותר, שבה חשבו שהרכב הפרטי קשור בצורה כלשהי לחופש וניידות, ועיקר המטרה היה לחרב כל מקום אפשרי באמצעות חניונים על חניונים. מוזר, אך לא מפתיע, שבעוד מרכז תל-אביב (וגם מרכז ירושלים המערבית, אם תרצו) ניצל ברובו ממתקפת החניונים והמחלפים, ערים שתוכננו עם "פתרון מושלם" לבעיות התחבורה כמו ערד, אשדוד ומודיעין לא הצליחו לאתגר ולא במיקרונית האחוז את מרכז תל-אביב מבחינת כמות היצירה הכלכלית והתרבותית. רבק, הם אפילו לא מאתגרים את מרכז ירושלים המערבית הקטנטן. ואולי הבעייה היא לא "בעיית חנייה" בכלל, אלא בעיית חיים, והיכן שיש מספיק חנייה כדי שכולם יוכלו לחנות כל הזמן בחינם (בייחוד בשיעור עולה של אחזקת רכב), קשה מאוד לפתח חיים. ואז, צריך לקחת את הרכב ולנסוע לאחד מאותם מקומות צפופים וחסרי חנייה ולו רק כדי להרגיש שבורידים עדיין זורם משהו.

"בעיית החנייה" מסתבר היא בעייה כללית של אזורים שבהם עולה שיעור אחזקת הרכב ואינה מאפיינת רק את מרכז תל-אביב כיום. הנה רמת-גן וגבעתיים, היכן שבמרכזים שלהן קשה למצוא חנייה בחינם בחלק מהזמן. עיריות רמת-גן ןגבעתיים עדיין עסוקות בחיפוש הגרוש שמתחת לפנס והשקעה גדולה של כספי מסים בחניונים (במקום בחינוך ותרבות למשל), ואינן מסוגלות לחשוב חצי צעד קדימה. קבלו ציטוט של ראובן בן-שחר, ראש עיריית גבעתיים:

""בגבעתיים ישנה מצוקת חניה לא פשוטה שאין לה פתרונות קסם", אומר בן שחר. "אנחנו עיר ותיקה וצפופה אך למרות כל זאת, הצלחנו בשלוש השנים האחרונות להוסיף כמעט 1,000 מקומות חניה חדשים בשורה של פתרונות מקוריים. חשוב לי לפנות גם לתושבים בבתים משותפים ולעודד אותם להפוך חצרות ישנות לחניה. אנחנו נעזור בכל מקום שנוכל ובמקביל נמשיך במאמצים להקים חניונים חדשים בכל מקום שהדבר יתאפשר".

מילא הסיבוכים של רמת-גן, אבל מה כבר צריכה גבעתיים – תוספת של מוניות שירות בקו 63 (מה שייתן לה גם תחבורה ציבורית בשבת) וכמה שבילי אופניים. לא מסובך, והרבה יותר זול וידידותי מהפיכה של העיירה הזו לגוש אספלט אחד מחומם היטב. אבל לא רק בקרבת תל-אביב ישנם קשיים הכרוכים במדיניות תכנון עירוני מיושנת ועתיקה. הנה מתחם G בכפר-סבא, אשר ממוקם בקצה המזרחי של העיר (קרוב למקום שאחריו כמדומני כדור הארץ מסתיים). אפילו שם, כבר יש "מצוקת חנייה". ומדוע זה כך? מפני שאת החנייה במתחם, תפסו עד היום העובדים (מתחם G תוכנן כך שיהיה אפשר להגיע אליו אך ורק ברכב פרטי) שם, וללקוחות (שהם בסופו של דבר מכניסים את הכסף למתחם) לא נשאר היכן לחנות. וזה עוד לא הסוף. הייתם כבר באשדוד? אפילו שם כבר נגמרת החנייה.

עיקר הבעייה היא חוסר החיבור המוחלט בין משרד הפנים (שאחראי על רוב התכנון העירוני) ומשרד התחבורה (שאחראי על רוב התחבורה הציבורית בישראל). מדובר בשני גופים שמתקשים לדבר אחד עם השני, והמחיר הוא גבוה מאוד. בקרוב, פוסט בנושא. ועכשיו, נחזור רגע הביתה לתל-אביב. בשעה טובה, חניון מכבי העצום מפנה את מקומת ותוספת מבורכת של דיור במרכז תל-אביב עושה את דרכה למקום. כמובן, שמתחת לכל הפרוייקט הזה ייבנה חניון תת-קרקעי עצום, שיבטיח שהרחבה מעליו תהיה שוממת, בניגוד להדמיות כאלה ואחרות של הפרויקט, אבל לפחות יהיו פה עוד דירות ואנשים ואפילו מסחר שיוסיפו עוד חיים לעיר הקטנה שלנו. כהמובן שהעיתונות, במקום לברך על תוספת דירות במקום שרבים רוצים לגור בו (וזה מתבטא היטב במחירי הנדל"ן) מבכה את אובדן החניון הזמני (שעומד היכן שבעבר היה מגרש מכבי) שכמעט לעולם אינו מלא.

סימנים איטיים של שינוי כבר כאן. משרד הפנים החליט סופסוף להקל במידה מסויימת על בניית משרדים ומגורים במרכזי ערים ולהתחשב במידה מסויימת בנעשה מבחינת תחבורה ציבורית באזור. זה עוד לא מספיק, אבל זו התחלה. בשלב הבא צריך גם לדבר עם משרד התחבורה ואולי אפילו לפעול במסגרת תכנונית משותפת. מעבר לכך, השוק הפרטי, הגמיש בהרבה מכל אותן רשויות, מתחיל לספק פתרונות משלו. חברת Justpark.it משכללת את השוק ומאפשרת לבעלי חניות פרטיות להשכיר את החנייה שלהם בימים ובשעות מסויימים בקלות יחסית דרך האתר, ובאותה מידה מאפשרת לאלו המחפשים חנייה לשכור מהם ישירות דרך האתר. יש אפילו אפליקציה לסמארטפון ומפה לא רעה בכלל. ללא ספק, פתרון שמייעל בהרבה את הניצול והשימוש במשאב הקרקע העירונית. לא פחות מעניין יהיה לקחת משם את בסיס הנתונים ולראות מהו מחיר השוק שאנשים משלמים במקומות שונים בעיר.

לסיכום, נדרש מסגור מחדש של בעיות התנועה והחנייה כבעיות כלליות יותר שבמרכזן עומד נושא הנגישות והניידות. אם להסתכל רחוק ותרשו לי פה לגלוש לעתיד, ניתן לאמר, כי בעוד שבמחציתה שנייה של המאה ה-20 הרכב הפרטי ניהל את התכנון העירוני, במאה ה-21 המשחק הולך ונהיה הרבה יותר מורכב, ועולה כלי חדש בתכנון – הסמארטפון על שלל שירותיו מבוססי המיקום. עוד מוקדם להעריך את השפעותיו של הסמארטפון על ניידות וקשרים, אבל מחקרים רבים כבר נעשים בנושא ולהערכתי מדובר בשחקן חזק שמשפיע כבר ועוד ישפיע רבות על התכנון העירוני.