בנגב יחרבן עם ישראל

בהנחה שהעסקים יתקתקו כרגיל, ביום ראשון הקרוב הממשלה תחליט להמשיך ולחרבן את הנגב בשם אידאלים עמומים שמתכתבים עם מילים כמו ציונות, התיישבות, גאולת הארץ ועוד מילים שנלקחו מקונטקסט מסויים ועוותו לצרכים כאלה ואחרים. כידוע, עד היום, כל היישובים שמדינת ישראל הקימה בנגב מאז 1948 הם הצלחות מסחררות. הנה, סקיצה מהתוכנית לבאר שבע מ-1950 שעתידה להפוך אותה ל"מרכז ארצי חשוב בתחבורה ובתעשיה". גם היום עדיין מדברים כך על באר-שבע, ולמרות שחלפו יותר מ-60 שנה, באר-שבע היא עדיין רק עיירה אוניברסיטאית ענייה. גם שאר הערים הקטנות יותר שהוקמו בנגב, כגון ירוחם ואופקים (ערי פיתוח משנות ה-50) וערד (הוקמה בשנות ה-60, לא כעיר פיתוח, אלא כעיר העתיד, והפכה עם השנים לעוד עיירה ענייה בנגב) הצליחו מעל למשוער.

באר שבע בחזון מ-1950. ממשלת ישראל וגם באר שבע עדיין תקועות שם. (התמונה מתוך הארכיון המופלא של צבי אלחייני)
באר שבע בתכנון פיסי לישראל

אבל, כמובן המטרה הציונית הגדולה טרם הוגשמה. עדיין צריך לגייס עוד תקציבים ולחרבן את הצורה של הנגב כדי שאנשים יגורו בו ביישובים כפריים מסובסדים מרגל ועד ראש, ואם אפשר בדרך לפגוע במערכות האקולוגיות הטבעיות של הנגב ובנופיו, הרי זה משובח. זה נכון, לישראל יש עודפי תקציב, מים ואנרגייה שמאפשרים את כל זה, ואין טעם להשקיע ולנסות לתקן במקצת את היישובים המוצלחים שהוקמו כבר בנגב בשם אותם אידיאליים ציוניים. מקסימום, עוד כמה יהודים יגורו ביישובים מחורבנים ומי שיוכל להרשות לעצמו יגיע בחזרה למרכז הארץ, כדי לקבל כמה הזדמנויות לחיות. גם כיום, חלק לא מבוטל מהיישובים הקיבוצים הכפריים בנגב והמושבים בערבה מתמודדים עם קשיים אדירים של השארת אוכלוסייה ובעיות משאבים הולכות ותופחות. מזל שיש לנו את תל-אביב ובנותיה כדי לסבסד את כל זה.

גם בן-גוריון, האיש שטבע את המשפט "בנגב ייבחן עם ישראל" היגר אליו רק לתקופות של פרישה וכאשר עמל על בניית כוחו הפוליטי עשה זאת ממרכז תל-אביב (היכן שהיום שדרות בן-גוריון). עד כה ניתן לסכם את המבחן ככישלון. עם ישראל מקבל בלתי-מספיק במבחנו בנגב, והישראלים שגרים שם ברוב היישובים הם הישראלים העניים ביותר בישראל – גם היהודים וגם הלא-יהודים, למרות תקציבי העתק והסובסידיות שעברו לנגב בשמו של המבחן של בן-גוריון. למרות מחאת הקיץ, הדיבור על מגורים בישראל הוא עדיין דיבור של יציאה לפריפריה ענייה וחסרת סיכוי, אשר תלוייה במרכז לחלוטין, ולא חיזוק המרכז וגם חיזוק הפריפריה, כך שלא תהיה תלוייה בסובסידיות אינסופיות לנצח. הפריפריה מיועדת במצב הנוכחי לשמש בית לתושבים אשר קמלים לאיטם ורואים לא מעט מבניהם ובנותיהם נוטשים ברגע שמתאפשר להם. ביום ראשון הקרוב, האנכרוניזם של בן-גוריון יהדהד פעם נוספת בירושלים, הנגב ייפגע שוב, ותל-אביב תמשיך לשלם על החינגה הזו. אני מקווה שכל השרים שייאשרו את ההחלטה יעברו בעצמם לגור בנגב וידגמנו ציונות (ואם אפשר שיעברו לאופקים או לירוחם. עזבו, נסתפק בזה שיעברו לבאר-שבע) ולהתרשם מההצלחה של המדיניות הישראלית הזו ממקור ראשון.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, גיאו-פוליטי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על בנגב יחרבן עם ישראל

  1. איליה הגיב:

    הלינק לפייסבוק לא זמין.

  2. לרמן הגיב:

    הבאתי את התמונה לפה.

  3. נחום כהן הגיב:

    בארץ לא ידעו ולא יודעים תכנון ערים מהו. מעבר לכל השגיאות האחרות, ניסו לתכנן בעזרת מעצבים שונים, ויצא להם שכונות, כפרים, עיירות, ערי שינה ועולים, פרוורים ופיזור. עד היום אף אחד לא מעז לומר שהתכנון לקוי מעצם טבעו, כי עושים זאת אנשים לא מקצועיים. גם התנועה שקמה… "מרחב" … מנסה להשפיע בעזרת קונגרסים , מענקים, מחקרים, במקום לקרוא לילד בשמו, הם ממשיכים את המעשיה… לקדם כביכול את המימד העירוני בלי לגלות את שם המחלה: התכנון בארץ הוא תכנון כפרי, מאז קום המדינה. בימי המנדט הבריטי, היו פה מתכנני ערים בעלי השכלה בתחום, הם נעלמו ואין אחרים.

  4. פינגבאק: מפרברים את הנגב « ירוק ונוצץ

  5. פינגבאק: טרגדיה ציונית – פגיעה באדם שבנגב (וגם בטבע) | עוד בלוג תל-אביבי

  6. פינגבאק: דיון על המשך ההתיישבות הארץ ישראל – ב-7 ביולי בבאר שבע | עוד בלוג תל-אביבי

  7. פינגבאק: התכנון הישראלי הוא הומוגני, נטול הקשר ומסוכן לארץ ישראל | עוד בלוג תל אביבי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s