נוסטלגיה וחניון?

בשבוע שעבר התפרסמו תוצאות הסקר האחרון בנוגע לכיכר דיזנגוף (מאז שרון חולדאי ראש עירייה זהו הסקר השלישי שמבוצע בנושא ועוד היד נטוייה), והרחבה נוספת גם כאן. על פניו נראה כי בחירת הרוב היא לפרק את הגשר ולהכשיר כיכר במקום שבו עמדה פעם כיכר דיזנגוף, תוך בנייית חניון תת-קרקעי מתחתיה. בהזדמנות זו, כדאי להביא את הדיון הזה אצל לונדון וקירשנבאום שבו פרופ' מעוז עזריהו רמז כבר בסבב הסקרים הקודם ב-2007 (!) שלטעמו העתיד ישלב את הנוסטלגיה הציבורית לכיכר במפלס אחד עם חיבת העירייה לחניונים במקום.

כמי שהשתתף בסקר הראשון בשנה האחרונה בנוגע לכיכר, נראה כי השימושים היחידים שהעירייה מסוגלת לחשוב עליהם הם שימושים למכוניות ולכן עיקר תשומת הלב ניתן רק לחלופה בה כלול חניון. לא הוצגו חלופות למשל הכוללות בית-קפה או חצי-אמפי בכיכר או כל אופציה אחרת שכלולים בה שימושים נוספים לבני האדם ולא למכוניות שלהם. ובהצגה כזו של הדברים אין זה מפתיע שבסופו של דבר החניון זכה ברוב (אם כי לא מוחץ) בעיקר משום שכאשר מציעים לאנשים משהו שמוצג כחיובי ועוד בחינם, זה דורש מאמץ רב כדי להבין שמדובר בחתול די עצבני שמסתתר בתוך השק, או במקרה הזה בתוך החניון. אחרי הכל, הציבור (לא) מטומטם, ולכן הציבור (חושב שמישהו אחר) ישלם. עם זאת, נחמד לראות שרבים כבר הפנימו שאין חניות חינם והיה גם אחוז משמעותי שהתנגד לחלופת החניון.

אם האם זה סוף פסוק ודינה של כיכר דיזנגוף להפוך ממחלף לחניון? בכלל לא בטוח. ראשית, יתקיימו עוד דיונים בנושא בעירייה, כאשר לא סביר שיהיה שינוי לפני הבחירות של 2013. מעבר לכך, לא בטוח בכלל שבעלי העסקים לאורך רחוב דיזנגוף מבר-כוכבא ועד פרישמן ישמחו לקבל גדרות באמצע הרחוב לטובת הכניסות והיציאות לחניון. בנוסף, ככל שיעבור הזמן (ותוכנית המתאר העירונית תאושר, או לפחות תתקדם לעבר האישור) האבסורד שבהקמת חניון במרכז העיר והדיסוננס שלו מול המדיניות הרשמית של העירייה (והממשלה) בדבר העדפת אמצעי תחבורה עירוניים ויעילים יותר (הליכה ברגל, אופניים ותחבורה ציבורית) ילך ויגבר. בחזון העתידי אליו נגיע כך או כך, בתל-אביב יתנו הרבה יותר דגש על התכנון עבורי והרבה פחות עבור המכונית שלי.

זו הזדמנות טובה לבדוק את ההיסטוריה של אחת הכיכרות המפורסמות והטובות ביותר שנבנו אחרי 1945 בעולם. מדובר ב-Pioneer Courthouse Square, שהיא הכיכר המרכזית של פורטלנד, אורגון. כשמעיינים בהיסטוריה של המגרש עליו הכיכר הזו עומדת מתגלה סיפור לא פשוט. ב-1856 העיר פורטלנד רכשה את החלקה והקימה עליה בית-ספר. לאחר מכן, ב-1883 בית-הספר הוזז ובמקומו ב-1890 הוקם מלון מפואר שבתורו נהרס ב-1951 והוחלף בחניון (!) בין שתי קומות. ב-1969 עלתה הצעה לשדרג את החניון ל-800 מקומות, אבל הציבור ביקש במקום זאת לבנות כיכר ציבורית במקום. בתחילת שנות ה-70 הוכנה תוכנית מתאר למרכז העיר ולאחריה נפתחה תחרות אדריכלים לתכנון הכיכר שמשכה 162 הצעות מרחבי ארה"ב שצומצמו בתורן לחמש הצעות. לבסוף נבחרה חלופה של כיכר פתוחה, ולמרות שראש העירייה של פורטלנד בתחילת שנות ה-80 התנגד לחלופה זו (והעדיף סוג של אטריום מסחרי במקום) ב-1984 הכיכר נחנכה. חלק מהכסף גויס באמצעות מימון ע"י תרומות מהציבור (ועדיין אתם יכולים לתרום לתחזוקת הכיכר. עוד אופציה שלא נשקלת משום מה כיום בתל-אביב). בנוסף, בכיכר עצמה פועל בית-קפה ויש בה את מרכז מידע התיירותי ביחד עם מרכז המידע של התחבורה הציבורית (בחלק חצי תת-קרקעי), ומתקיימים בה עשרות ארועים בשנה.

כיכר החלוצים בפורטלנד בשימוש ע"י בני אדם. בעבר היה כאן חניון
A Mexican Fiesta in Portland's Pioner Square

האם כיכר דיזנגוף תזכה להיות גם היא בין הכיכרות הטובות בעולם? אפשר לקוות שתל-אביב של שנת 2011 לא מפגרת יותר מפורטלנד של 1970. ההתמודדות עם האתגר של כיכר דיזנגוף תדרוש תכנון מחדש של הכיכר ולא חזרה לצורה המקורית וצפוי לקחת לפחות עוד 15-20 שנה. בינתיים, במקום שבו עמדה בעבר כיכר דיזנגוף פועל כבר חניון תפעולי מרשים.

חניון צינה דיזנגוף בשימוש ע"י מכוניות. בעבר היו כאן בני-אדם
חניון כיכר דיזנגוף

ולסיום, ג'וני מיטשל כבר אמרה את זה באופן ברור:

פוסט זה פורסם בקטגוריה חניה, כיכר דיזנגוף, פורטלנד, תחבורה, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על נוסטלגיה וחניון?

  1. לירן הגיב:

    אני לא כל כך מבין מדוע תומכי אופציית החניון בחרו בה, הרי העירייה הבהירה שהיא תמחק חניות לאורך הרחובות השונים באותו שיעור. כלומר עבור כל חנייה שהייתה זמינה להם עד כה תהיה חנייה בתשלום, אם כבר זהו צעד שמוציא רכבים מחוץ לעיר ואולי טוב שכך.
    השמועות אומרות ששיפוץ דיזינגוף אמור להיות ב-2015, ואם לאורכו יהיה שביל אופניים ומדרכות רחבות על חשבון חניות שיוסבו לחניון תת קרקעי אז לא בטוח שהלכנו אחורה.

  2. יניב הגיב:

    אני חושב שהמהלך להוריד חזרה את כיכר דיזינגוף היא נוסטלגיה רומנטית, ולא יותר. ברור שחניון מתחתה הוא רעיון רע מאוד, אבל בכל הדיונים סביב לכיכר אף אחד לא התייחס לבעיית התנועה הכבדה ברחוב. אף אחד מחסידי הנמכת הכיכר גם לא שואל איך היא תתפקד כאי תנועה במרכזו של רחוב סואן.
    יואב אולי לא יאהב את זה, אבל אני חושב שמי שרוצה בטובתה של הכיכר צריך לשקול ברצינות את אופציית "הגבעה הירוקה" שהציעו "סומה אדריכלים": http://www.slideshare.net/somaarc/ss-2806533.
    זה לא מספיק להגיד "כיכר בשני מפלסים לא מתפקדת בשום מקום". צריך גם לשאול האם כיכר שהיא אי תנועה מתפקדת במקום כלשהו? הגבעה הירוקה היא לא קוסמטיקה, אלא פתרון אינטילגנטי לשלב מרחב ציבורי גדול מעל ציר תנועה ראשי באופן שגם ייתן חיים להתרחשות העירונית שמסביב. הביצוע של זה יעלה פחות בהרבה וייארך זמן מועט מאוד יחסית לכל פרויקט של הורדת הכיכר, וגם זה משהו שצריך לחשוב עליו ברצינות.

  3. מורין הגיב:

    יניב, לפני וחצי בערך היתה תערוכה שאירגנה החזית להורדת הכיכר ובה הצעות שונות לדרך שבה צריך להוריד אותה. לדעתי ההצעה הכי טובה (אני לא זוכרת את שמם) היתה להוריד את הכיכר אבל להשאיר את הכביש במתווה הנוכחי שלו (אבל במפלס הרחוב) ולהאט אותו עם רמזור בצומת (למהירות הרגילה של רחוב דיזינגוף). ככה נשארות 4 רחבות גדולות ויפות ולא צריך לחצות כבישים מיותרים.

    לצערנו העירייה לא בודקת את האופציות האלו (יש גם הצעה יפה של לחבר לפחות צד אחד של העיגול לקבלת רחבה גדולה ומרווחת) אלא רק את האופציה להחזיר לכמו שהיה פעם – נראה לי שהיא לא רוצה להסתבך ולא מסוגלת להפגש עם בעלי העניין כדי להגיע לתוצאות שיהיו מקובלות על הרוב, וחבל.

  4. מעל התמונה של חניון צינה כתבת "בעבר היו כאן בני-אדם". ובכן, בזווית הזו של הצילום, בעבר גם הייתה שם מסעדת "בר-בי-קיו" של אבא שלי.

  5. לרמן הגיב:

    אחלה. יש לך תמונות?

  6. לי? לא. האגדה מספרת שהאלבומים עם התמונות נשארו במשרד של אבא שלי שהיה שם, ונעלמו לעולמי עד כשהמקום נשרף קצת אחרי הסגירה.
    אגב, המקום נסגר קצת אחרי שהכיכר הוגבהה, כי אוטובוסים עם סועדים פוטנציאליים הפסיקו לעצור בצידי הכיכר.

  7. לרמן הגיב:

    שברו שם את האקולוגיה העירונית העדינה.

כתיבת תגובה