ניסן אלמוג הצליח לתקן חלק מהטעויות של אילן פיבקו

ידיעה קטנה בדה מרקר על שינוי בתכנון מגדל סמוך לכיכר המצבה בבת-ים מעידה שלפעמים בכל זאת אפשר לתקן ולשפר פרוייקטים בישראל. הסיפור הוא על הצעה לשיפור מגדל מגורים סמוך לאחד המקומות ההומים בארץ – כיכר המצבה בבת-ים. ההצעה לשיפור התכנון הוגשה כהתנגדות (לציבור הרחב אין דרך להיות מעורב כיום בתכנון בישראל פרט לערוץ התנגדויות) ולמרבה ההפתעה התקבלה, למרות שעל התכנון הועמד אילן פיבקו הזכור לטוב מהזין שתקוע ליד האיילון. במקור, הוצע מגדל מנותק לחלוטין מסביבתו ברוח מגדל נוה-צדק בתל-אביב. על-מנת לבנות את המגדל תוכננה ההריסה של שרידי קולנוע סביון שכיום משמשים כחנות הכל בדולר ויושבים בקו אפס לרחוב. נחישותם של כמה חברים ובראשם ניסן אלמוג הצליחה למנוע הריסה של עוד פיסת היסטוריה תרבותית ותרשו לי לצטט:

"אנחנו בכלל לא נגד הבנייה", מסייג ניסן אלמוג (27), סטודנט לתכנון ערים, מראשי המאבק. "להיפך, אנחנו רוצים שיבנו, אנחנו אוהבים לראות את הפריחה בעיר, אבל יש לשמר את הישן לצד החדש. אם ישמרו את בית הקולנוע ומאחוריו יבנו את המגדל, זה מצב בו כולם מנצחים. אנחנו לא נגד ראש העירייה או נגד הפרויקט, להיפך, זה פרויקט טוב, אבל אפשר להפוך אותו לטוב יותר".

בניגוד להרבה התנגדויות לבינוי במרקמים עירוניים קיימים, אשר בעיקר מקשות על כל בינוי שהוא ומעודדות עוד ועוד בנייה בשטחים הפתוחים הטבעיים בישראל, ההתנגדות של ניסן אלמוג וחבריו דווקא אינה באה לעצור פיתוח והשקעות בבת-ים. ההצעה באה במטרה לשפר את התכנון המוצע, לשמר את ההיסטוריה התרבותית של בת-ים, ולאפשר שימוש נוסף בבניין ולחבר את הבינוי החדש לבינוי הקיים וכך נאמר:

"החלטת ועדת המשנה דרמטית לאור מדיניות התכנון שהיתה קיימת עד היום להריסת בתי קולנוע נטושים לטובת מיזמי נדל"ן. אחד מבתי הקולנוע שנהרסו בעיר הוא קולנוע בת ים בפינת הרחובות רוטשילד-דניאל. גם קולנוע קרן בבאר שבע נסגר לטובת פרויקט מגורים ענק, כך גם קולנוע ארמון ברחוב שנקר בחולון צפוי להיהרס לטובת בניין מגורים, קולנוע הדר בכפר סבא, קולנוע נווה בנס ציונה, קולנוע גן-אור, קולנוע היכל בפתח תקווה, קולנוע סביון בקריית ביאליק, קולנוע הדר, רמה ונגה ברמת גן ובתי הקולנוע אילת, רם ותל אביב בתל אביב."

באשר לאילן פיבקו, ראוי להתייחס לפרוייקט אחר בתכנונו שלצערנו כבר מוקם בימים אלה ומתקרא בשם רביעיית פלורנטין. הפרוייקט עצמו מורכב מארבעה בניינים ומשווק באגרסיביות לדוברי צרפתית הן באתר הפרוייקט והן בצרפת. הפרוייקט שוכן בפינת הרחובות סלמה ואברבאנל סמוך לפלורנטין ועושה כל מאמץ להיות מנותק מתל-אביב ומפלורנטין הקיימת. בפלורנטין הבניינים עומדים בקו אפס לרחוב ואינם נסוגים ממנו תוך הגדרה איכותית של רחובות ויצירת מרחב עירוני תוסס בפועל. לעומת זאת, בתכנון של אילן פיבקו שעושה שימוש בשם פלורנטין, הבניינים בורחים מהרחובות ומונחים באקראיות וכושלים בהגדרת איזשהו חלל או מקום ביניהם. עצם העובדה שאושר פרוייקט דיס-אורבני שכזה אשר בורח מהקוד התכנוני של פלורנטין מעיד על חולשת מערכות התכנון (ברמה המקומית העירונית וגם ברמה המחוזית) הקיימות. לשמחתנו, בבת-ים היו כמה אנשים טובים שהתעוררו ופעלו בטרם בכייה לדורות ושיפרו במעט את המצב.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על ניסן אלמוג הצליח לתקן חלק מהטעויות של אילן פיבקו

  1. גיל הגיב:

    אני חייב לא להסכים עם ההגדרה שלך למגדלי פלורנטין כמונחים "באקראיות".
    התכנון של פיבקו ודומיו אינו אקראי ואיננו נובע מהתנהלות לא מכוונת.
    פיבקו נותן מענה לגישה רחבה יותר ששואפת ליצור פיאודליזם בחברה.
    סופם של מגדלים מסוג זה יהיה לעלות באש. אנשים צריכים קצת לקרוא היסטוריה ולגלות כמה מהר מרי אזרחי אלים יכול להתפשט. לדעתי, אנחנו בדרך לשם, והיא קצרה הרבה יותר ממה שנוטים לחשוב.

  2. לירן הגיב:

    אני לא מצליח להבין מה היה רע במה שתכננו מקודם? יש הסבר מצורף מדוע המגדל דומה לנווה צדק באישהו אופן? הוא לא חריג מנוף הרחוב בצורה לא רגילה והוא מערב שימושים. לא מצורפת הדמייה כדי לראות את השילוב שלו עם המדרכה אבל אני משער שהעובדה שיש מסחר בחלק התחתון שלו לא מעידה על ניתוק.
    רשום גם כי הדירות יהיו עד 80 מטר כלומר הם לא דופלקסים או טריפלקסים מנותקים, חוץ מעבודת האלילים החילונית של שימור חזיתות בתים אין לי מושג איפה הביקורת התיכנונית כאן.

  3. נחום כהן הגיב:

    לירן: בנינים גבוהים מצליחים כאשר הם לעשירים בגימור יקר. עד שיבינו נארץ שיש ערך למירקם, ימשיכו לבנות בנינים אקראיים שלא מחוברים אלא רק בקומת קרקע עם קצת מסחר, ובעצם מיותרים. מותר לחשוב גם אסטטית, ולא רק רווחיות , יזמות, חידושים וכד'.

    גיל: גם בפלורנטין פיבקו היקר לא הבין את הסביבה, ועיקם אותה, אבל המילה מרקם חדשה מאד אצלנו, בערך עשר שנים, ואני לוחם עליה שלושים, יש זמן.

  4. מורין הגיב:

    לירן – במקור תכננו לובי מפואר בלי מסחר ובלי פודיום (נסיגה של המגדל אחרי הקומה ה – 5 כדי שמי שהולך ברחוב לא ירגיש כ"כ את המגדל) וזה באחת מהנקודות המסחריות הכי חזקות בארץ. בגלל זה הוא הושווה לנוה צדק שעושה עוול לא יאומן לרחוב אילת (מפנה אליו את התחת עם חומה לרחוב).

  5. לירן הגיב:

    מורין- תודה על ההסבר.
    נחום- בוודאי שמותר לחשוב כך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s