בטר פלייס – האמנם מקום טוב יותר?

בפוסט זה אני מעוניין להתייחס לאחד מפרוייקטי הגרינווש המשמעותיים ביותר בישראל בשנים האחרונות. המדובר הוא בחברת בטר פלייס, או בשמה העברי המועדף עליי – "מקום טוב יותר". החברה מתיימרת להיות מנוף משמעותי לשינוי סביבתי חיובי ומייחצנת את עצמה ככזו. בפועל, היא מעודדת המשך והחרפה של מגמות סביבתיות וחברתיות שליליות ובראשן תלות הולכת וגוברת ברכב פרטי לכל מטרה, בכל מקום ובכל זמן תוך פרבור, גריסת שטחים פתוחים טבעיים וחקלאיים ועלייה בזיהום הכולל.

מודל הרווח של בטר פלייס מבוסס על כמות הקילומטרים שנוסעים במכוניותיה ולחברה יש אינטרס ברור בהגדלת כמות ומרחקי הנסיעות. בהתאם לכך ביקום המקביל של בטר פלייס, במקום הטוב יותר שבו היא נמצאת אין בכלל תחבורה ציבורית ואופניים מעולם לא הומצאו. אין ספק שבטר פלייס היא פתרון חביב על מקבלי ההחלטות, בעיקר מכיוון שאין בה החלטות קשות. ניתן להבטיח להשלות את הציבור הרחב שהכל יהיה בסדר אם רק נחליף את המכוניות מבוססות הבנזין, שכידוע הן מזהמות, גורמות לפרבור ותאונות דרכים במכוניות חשמליות, שכידוע גם הן מזהמות, גורמות לפרבור ותאונות דרכים, אבל הן הרבה יותר טובות בשביל ההרגשה שעשינו משהו משמעותי בשביל הסביבה שלנו, כמו שאמר אביב לביא:

"חשוב לזכור: כל עוד ישראל מתקיימת על תמהיל אנרגיה מזהם, שהפחם מהווה יותר ממחציתו, המכונית החשמלית רק מעבירה את פליטות המזהמים וגזי החממה מהערים אל תחנות הכוח. יש מודלים סותרים באשר לשאלה באיזה מהמצבים נגרם יותר זיהום אוויר, אבל אין מחלוקת על כך שעלייה בצריכת החשמל תגביר את הצורך בבניית תחנות כוח, והרחבת השימוש ברכב הפרטי תזרז הקמת עוד כבישים ותשתיות תחבורה (כולל התשתיות להטענת הסוללות). כל אלה תופסים שטחי אדמה יקרים ומהווים פגיעה אדירה בסביבה. האם עולם של אספלט וארובות הוא העתיד הירוק שאנחנו מאחלים לעצמנו?"

הפוסט הטוב ביותר בנושא בטר פלייס נכתב ע"י ידידי אוהד שמסכם בצורה טובה את כל נושא הזיהום והפליטות ובין השאר הוא מראה ש:

"המכונית החשמלית היא דרך יקרה מאוד ולא יעילה להפחתת פליטות גזי חממה יחסית לאלטרנטיבות קיימות". וגם:

"פתרון המכונית החשמלית אינו מונע ואפילו מחריף את מרבית ההשפעות השליליות של רכבים רגילים – תאונות דרכים, פקקים, תשתיות יקרות, בעיות חניה, פרבור זוחל, זיהום ועוד."

בשנה האחרונה יצא לי להיות במרכז המבקרים של בטר פלייס בפי גלילות פעמיים. המקום נגיש אך ורק ברכב פרטי כמצופה מחברה שעוסקת בפרבור והגברת התלות באמצעי תחבורה זה. תרשו לי להמליץ לכם לבקר שם ולהתרשם בעצמכם מהפנטזיה שמוכרים שם. אחד החלקים המרכזיים בביקור הוא מופע אור-קולי של 20 דקות בסראונד בכיכובו של שי אגסי. במופע נראה כי כל חייהם של אנשים עוברים בתוך מכונית כולל פגישות רומנטיות, חיי משפחה וכל רגע משמעותי שהוא. בסרט עצמו אין פקקים, אין תאונות דרכים וכמו בכל פרסומת של מכוניות, הכבישים ריקים ושוכנים להם בתוך נופים עוצרי נשימה בשטחים פתוחים שילכו וייעלמו ככל שהפרבור שאותו מעודדת בטר פלייס ילך ויגדל. המכונית שהיא מרכז הסרט נטענת בחשמל בכל מקום, הן ליד המשרד של האבא והן ליד הקניון שם מבלה האמא עם הילדים (היא קיבלה אישור חד-פעמי לצאת מהמטבח). בכל הסרט אין תמונה של רחוב אחד והתלות בנפט מוצגת בו כדבר האיום ביותר שאותו חברת בטר פלייס מתיימרת לפתור. אחד הנימוקים המשמעותיים לבעיות עם השימוש בנפט הוא חוסר היציבות הגיאו-פוליטית של מדינות הנפט באזורנו. מעניין שהאחים עופר, שבנם עידן עופר הוא בעל שליטה מרכזי בחברת "מקום טוב יותר", ככל הנראה סחרו באופן ישיר עם אירן והאמריקאים הטילו עליהם סנקציות בשל כך. בנוסף, נושא זה גרר נעילה תמוהה של ישיבת הכלכלה של הכנסת. אז מצד אחד מתפארים בניתוק הקשרים ממדינות הנפט, ומצד שני מתנהלת לה האפלה של פרשייה בטחונית משמעותית שאפילו המשטר האמריקאי נאלץ להתערב בה.

בסרט עצמו ישנם רק שני אמצעי תחבורה – הליכה ברגל ומכונית פרטית. אופניים טרם הומצאו ביקום המקביל של בטר פלייס ותחבורה ציבורית מכל סוג שהוא אינה קיימת. האקסיומה שהסרט מציג כנתון פתיחה היא שכל אדם חייב מכונית בשביל לחיות. בגרסה העברית של הסרט מוסבר שמכיוון שאנחנו לא חיים כולנו בעיירה קטנה (טוב שלא אמרו שטעטל) אנחנו צריכים להשתמש במכוניות כל הזמן ולא יכולים ללכת ברגל. בגרסה האנגלית מניחים שמי שדובר אנגלית הוא טיפה פחות פרובינציאלי ומתייחסים שם לפריז כמקום שאפשר ללכת בו ברגל, אבל מכיוון שאנחנו לא גרים בפריז אנחנו צריכים מכונית כל הזמן. יחסית לכך שבטר פלייס מציגה את עצמה כחברה מעודכנת וחדשנית מפתיע לגלות שהם לא שמעו על רכבות קלות, אוטובוסים ואופניים. החזון של בטר פלייס לעתיד הוא כל-כך חדשני שהוא כבר נכתב ב-1939 והדמיון שלו לעולם של ימינו הוא מוחלט.

הדבר הכי טוב בביקור במרכז של בטר פלייס הוא הפנטזיה האולטימטיבית שהם מממשים למבקרים. כביש ריק ללא מתחרים בדרך לשומקום וחזרה. את הטסט על הרכב החשמלי מבצעים במהירות גבוהה בנסיעה חסרת תוחלת הרחק מהפקקים ומהצפירות של מחלף גלילות הסמוך. חבל שבמציאות מי שקונה רכב חשמלי לא עובר לחיות בבועה מנותקת לחלוטין מהעולם ובתוך הבועה הוא בעלים של כביש אחד קטן שלא מגיע לשום יעד.

הפנטזיה שמוכרים במרכז של בטר פלייס. הכביש הוא שלך ללא מתחרים הרחק מכל סביבה עירונית
The Real Fantasy - An Empty Road

אין ספק ששי אגסי הוא גאון שיווקי לא קטן ואיש עם הרבה כריזמה. ההחלטה שלו למנות את שמעון פרס כפרזנטור של בטר פלייס היא מההחלטות הפרסומיות הטובות בישראל. פרס, הזכור לנו מקמפיין "מכונית לכל פועל" שעליו עובדות ממשלות ישראל כבר כמה עשורים עבר לקמפיין "מכונית חשמלית לכל פועל" ונראה שהוא האיש המתאים למכור את זה לישראלים. בעוד שפרזנטורים אחרים כמו יאיר לפיד או בר רפאלי היו לוקחים מאות אלפי שקלים או יותר לקמפיין כזה, פרס אפילו עושה את העבודה שלו אצל שי אגסי בחינם. גאון כבר אמרתי?

אמצעי התחבורה היחיד איתו ניתן להגיע למרכז המבקרים של בטר פלייס
Better Place Parking Lot

ההצגה של בטר פלייס ככלי לשיפור העולם בזמן שהיא הדבר הכי שמרני ומיושן תוך מתן הטבות מס נדיבות ביותר, יצירת מונופול בשוק הרכב החשמלי והימצאותה תחת שליטה של טייקון היא עדות נוספת לכוחו של הגניוס היהודי להמציא לנו פטנטים למכור לנו שקרים בדרך למקום גרוע יותר.

לקריאה נוספת:

אוהד קרני קורע את המסיכות של בטר פלייס

אביב לביא על האשלייה של בטר פלייס

הדר חורש על המונופול של שי אגסי

דני רבינוביץ' על המודל הכלכלי של בטר פלייס

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, תחבורה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

17 תגובות על בטר פלייס – האמנם מקום טוב יותר?

  1. אלון הגיב:

    פוסט מרושע ומטופש, החברה לא מתיימרת לפתור את בעיית איכות הסביבה של ישראל, אלא להוות אלטרנטיבה למכוניות מונעות הנפט שמזהמות את הסביבה והיא עושה בתחום מהפכה של ממש, בנפרד אפשר לעבור לתחנת כח מודרנית שלא על בסיס פחם.
    עוד מהפכה היא רשת הניטור החכמה של החשמל שלה, ובעיקר החזון ובתקווה שניתן כך לשנות את העולם.
    אם נסתמך על טהרנים כמוך לא נשפר דבר

  2. גדי הגיב:

    לטעמי אתה קצת מפספס, הבעיה היא לא עם רעיון הרכב החשמלי המקור החשמלי יכול להגיע ממגון מקורות שיכולים להיות ירוקים ומאפשרים גמישות שאינה קיימת היום עם הרכב המונע מבנזין. כמובן שאין כאן פתרון לטווח הארוך של היעדר תלות במזהמים בכלל או בתשתית הרכב הפרטי (אני לא רואה את זה קורה בקרוב)

    הבעיה עם "מקום טוב יותר" זה התמחור שלהם, העבודה שהם דורשים סכומים מגוחכים בעבור השימוש בתחנות החשמל שלהם כאשר היום את רוב המכוניות החשמליות ניתן להטעין בעזרת שקע ביתי, למה לא במקרה הזה? בגלל חמדנות.
    חמדנות שנעטפת בשיווק אגרסיבי במסווה של חברה שרוצה בטובת הסביבה והחברה, מה שהופך אותה לחברה שיש להתרחק ממנה.

  3. שאול הגיב:

    כל העולם עובר למימן ורק בישראל יוצרים אסון אקולוגי של חומצת מצברים.

  4. דני הגיב:

    הפוסט חושב, אך מוחמץ משלושה טעמים:

    הראשון – יש להדגיש כי מבחינה טכנולוגית מדובר בפלופ (או בלוף): הרכב יקר יותר, חלש יותר, איטי יותר, מסוכן יותר, וממש לא סביבתי יותר מרכב בנזין רגיל. למעשה, הדרך היחידה ליצור שוק לרכבים הנחותים הללו היא באמצעות רגולוציה מושחתת (מיסוי למשל)

    השני – חבל שלא הודגש המודל הכלכלי שמבסס את הרווח כולו על אדמות מדינה זולות (חינמיות) והתחייבות לחשמל יקר (שלא באמצעות טעינה ישירה), ולא מרכבים או מטכנולוגיה כלל וכלל! במלים אחרות, מבלי להיכנס לאספקטים ההרסניים מבחינת הסביבה (קידום פירבור ורכב פרטי וכד') – יש פה קודם כל סימן שאלה כלכלי גדול מאד על עצם ההיתכנות של עסק פרטי שכל כולו מבוסס על שוד שכזה בחסות המדינה, שלא יכול להתקיים בשוק הוגן.

    הטעם השלישי והאחרון נוגע לכעס: הטכניקה של הוצאת כעס (על החניה,על אגסי,ועל פרס) נכשלת ברוב המקרים להעביר מסר כתוב, חשוב ככל שיהיה. הסיבה לכך היא שכקורא – קשה לקבל תזה ממי שמראש מזהה את עצמו ככעסן, אפילו אם הוא צודק;-)

  5. בן הגיב:

    אפשר להתווכח על עניין הזיהום אבל אני לא רואה את הקשר של הפתרון של בטר פלייס להגברת השימוש ברכב או לייתר דיוק הפחתת השימוש באפניים. זה משהו שהממשלה והרשויות צריכות לעשות. בטר פלייס בסה"כ מציעים להחליף את המכוניות הקיימות במכוניות חשמליות

    וכן יש הבדל בין פליטות של מכוניות בכל הארץ לפליטות רק באזורים של תחנות כח. מה גם שאם נסתכל 20-30 שנה קדימה אולי (רק אולי…) יתחילו לעשות שימוש גם באנרגיה מהשמש/ רוח וכד' ואז יש פה יתרון

  6. דוד הגיב:

    כתוב יפה ומדוייק.

  7. לרמן הגיב:

    גדי, כשאתה בונה מונופול היתרון הגדול הוא שאתה יכול למקסם את הרווח שלך. במיוחד כשמדובר במונופול שאינו בבעלות הממשלה.

    דני, מסכים איתך שאפשר עוד להרחיב הרבה על המודל הכלכלי של בטר פלייס שמקבלת סובסידיות עצומות הן מבחינת הנדל"ן והן מבחינת מסי הקנייה על הרכבים. דני רבינוביץ' מרחיב כאן על הנושא.

    בן, העניין הוא שהמיליונים שהמדינה נותנת לבטר פלייס הם עידוד לתחבורה מבוססת רכב פרטי. אותם מיליונים היו יכולים ללכת לטובת אמצעי תחבורה אחרים יעילים הרבה יותר מבחינה סביבתית וחברתית, או לחילופין להשקעה באותן אנרגיות מתחדשות שבהן ישראל נמצאת בפיגור. הדבר השני הוא שבמקום שכולם ינשמו מידה מסויימת של זיהום ממכוניות, אנו מרכזים את כל הזיהום באזורי הפריפריה של גוש דן (אשקלון וחדרה) ששם הילדים יקבלו מנת זיהום מוגברת בהרבה (וכמובן שם חיים אנשים מבוססים פחות שגם יסעו בפחות מכוניות, אבל ינשמו את כל הג'יפה של מי שנוהג).

  8. תומר.ב הגיב:

    יש דרך להקטין את זיהום האוויר ואפילו את מספר ההרוגים בתאונות, שהיא פשוטה מאוד ליישום וזולה בהרבה ממחירה של מכונית חשמלית (180,000 ש"ח כולל המצבר).
    הדרך הזאת היא פשוט לגרוט כלי רכב ישנים.
    תוכנית גריטה כבר יושמה בשנה שעברה אך כנראה הופסקה מחוסר תקציב ואולי תחודש בעתיד.
    על פי מידע שנתקלתי בו באינטרנט, רכב ישן מזהם הרבה הרבה יותר מרכב מודרני. סביר להניח שגם בגלל הזנחה תחזוקתית. המספרים שנתקלתי בהם מדברים על פי 10 ואפילו פי 30 יותר זיהום מאשר רכב מודרני ותקין.
    אם בעלות של 3000 ש"ח מענק לבעל הרכב, ניתן לשכנע אותו להיפטר ממנו ולעבור לרכב יותר מודרני וכפועל יוצא גם יותר בטיחותי- הרי שהקטנו בצורה משמעותית את זיהום האוויר, והקטנו במידת מה את הסיכוי לתאונות דרכים.
    כלומר, בעלות זניחה יחסית, ניתן להשיג ירידה בזיהום האוויר השקולה להורדה של 30 רכבים מודרנים מהכביש. זאת לעומת הרכב החשמלי שמחליף בעצם רק מכונית אחת תמורת אחת, ובעלות עצומה. (וגם יוצר זיהום אוויר בעצמו, פשוט לא במרכז הערים).

    אפשרות זולה אחרת להקטנת הזיהום היא הגדלה משמעותית של ניידות האכיפה לזיהום אוויר ומעצר של רכבים שנוסעים במרכז העיר עם ענני עשן מאחוריהם, לפעמים עד כדי כך שלא ניתן לקרוא את לוחית הרישוי בגלל המיסוך.

    אגב לגבי התמחור של חבילות הנסיעה של בטר פלייס, כך שהם מעודדות נסועה גדולה יותר הוא שגוי גם לדעתי.
    להערכתי, רוב הכסף של התשלומים החודשיים לבטר פלייס הולך למימון הסוללה, שבטר פלייס רכשה ובעצם משכירה אותה לנהג, שבעצם רכש רכב ללא סוללה.
    עלות החשמל החודשית מצחיקה- 100 עד 200 ש"ח ף ועולה ביחס ישר לקילומטרז'.
    ויש עלות מסוימת שנגבית על השימוש בתחנות החלפת הסוללה היקרות להקמה ועבור השירותים הנלווים.
    אז תסכימו שרוב התשלום הולך למימון הסוללה, והבלאי שלה שמגביל את אורך החיים שלה למספר שנים.
    הבלאי של המצבר מורכב מהגיל שלו, ומספר מחזורי הטעינה והפריקה והעומק של כל מחזור. לכן ברור שאורך חיי המצבר אינה גודלת ביחס ישר עם הקילומטראז' שהרי גם מי שממעט לנסוע לא יעצור את הבלאי הנובע מגיל המצבר. לכן יש הגיון רב בירידת המחיר פר קילומטר לנהגים שנוסעים הרבה.
    אלא שאני חושב שקביעת חבילות של קילומטרז' מוסכם מראש אכן מעודדות נסועה. אגב- בדיוק כמו שקורה כבר שנים עם העובדים שמקבלים רכב ליסינג ומשלמים למעביד ולמס הכנסה עלות קבועה חודשית. רוב העובדים שכבר משלמים סכום חודשי גדול מנסים לפחות לפצות את עצמם על ידי שימוש ברכב הליסינג כמה שיותר. לעיתים יש להם תקרת קילומטרז' שנתית שמגבילה אותם, אך מעודדת אותם לפחות להתקרב אליה כמה שאפשר.

    במקום בטר פלייס הייתי מציע חבילה אחת בסגנון הזה: תשלום קבוע של 500 ש"ח לחודש + 30 אגורות לקילומטר. כך המחיר יהיה מוזל יותר לנהגים שנוסעים הרבה, אבל לעולם לא יהיה מצב של נסיעת קילומטרים "בחינם".

  9. נדב הגיב:

    רוב המגיבים כאן פספסו את הנקודה של הכתבה.
    זה נכון שיש הרבה דרכים לשפר את המכוניות, ולגרום להן להיות בטיחותיות/זולות/נקיות יותר. בטר פלייס, אולי אפילו עושה את זה – מכוניות חשמליות, פוטנציאלית, מזהמות פחות בכלל, ובפרט בתוך העיר.
    הנקודה היא – שהבעיה היא בלהשלות אנשים, שבהחלפת הרכב שלהם בחשמלי, הם שומרים על הסביבה. האמת היא, שרק עצם החלפת המכונית עולה לסביבה במכונית חדשה, ומשם המצב רק הולך ונהיה גרוע יותר. ככל שהדלק יותר זול, אנשים נוסעים יותר. אם מחר מדינת ישראל תחליט שמחירי הדלק יורדים פי 5, החשבון החודשי של האזרח הממוצע לא יקטן – הוא ישאר אותו דבר. הוא פשוט יסע יותר.
    וכשהוא נוסע יותר, יש יותר סיכוי לתאונות דרכים. יש יותר פקקים. נסללים יותר כבישים ויותר מחלפים, ונהרסים יותר שטחי טבע.
    במקרה של ישראל, החלפת המכוניות בחשמליות יגביר משמעותית את צריכת החשמל של ישראל, מה שכנראה יעודד את המדינה לבנות את תחנת הכח הארורה באשקלון, שכל חובבי הסביבה וכל שונאי סרטן הריאות שגרים באשקלון נלחמו בה.
    הפתרון היחיד לזיהום האויר הנפלט ממכוניות הוא אורבניות – לגור צפוף וקרוב אחד לשני. מדינת ישראל היתה יכולה להיבנות (ועוד יכולה להשתנות) באופן כזה שמעודד בניה צפופה, גבוהה יחסית, במרכזי הערים. בלי בתים פרטיים למעט באיזורים חקלאיים. בלי שכונות בסגנון "רחובות הירוקה" – שכונות חדשות בפרברי ערי פרבר, שמתפארות בפארקים הירוקים סביב הבניינים.
    לשכונות אלה יש בעיה – הן גדולות. הבתים רחוקים אחד מהשני, אז אנשים לא הולכים ברגל ממקום למקום. ולרוב יש בהן הרבה מקום חניה, אז בכלל קל להגיע באוטו. ואז לא משתלם לבנות חנויות בשכונות האלו, כי אנשים לא הולכים ברגל ולא כיף להסתובב בהן. אז דיירי השכונה לוקחים את האוטו לקניון. ואז צריך יותר מכוניות בשכונה, וכבר אין מספיק חניה, אז בונים שכונה חדשה, שמתפארת בכך שיש בה יותר חניה והיא יותר גדולה מהקודמת.
    במקום לבנות צפוף. בלי חניה. כדי שלא תרצה שיהיה לך אוטו, ושלא יבואו לבקר אותך עם אוטו. ואז כשלא יהיה לך ולחברים שלך אוטו, תרצו לגור במרחק של 5 דקות באופניים אחד מהשני. או קצת תחבורה ציבורית. וגם תרצו לגור קרוב לתחנת אוטובוס או רכבת.

  10. ליאת הגיב:

    תענוג

  11. לגבי רוב סעיפים מרכזיים (מבחינה כספית או מבחינה סביבתית) השפעת המכונית החשמלית זהה או מאד דומה לזו של המכונית מבוססת מנוע בערה פנימית:
    – התחממות עולמית
    – פרבור
    – זיהום מים בשמנים וחומרים אחרים
    – תאונות דרכים
    – גודש בכבישים,
    – שימושי קרקע השפעה על המרקם העירוני (הפקעת הקרקע מהאנשים , ייקור הדיור , הפיכת העיר לבלתי בטוחה)
    – קיטוע של מרחבי מחייה (ותרומה להכחדה)
    – זיהום והשפעות אחרות הנגרמות מייצור וזריקת המכוניות (על פי הספר "אנרגיה בת קיימא ללא האוויר החם" חצי מהאנרגיה שהמכונית צורכת היא במהלך הייצור שלה – עוד לפני שהיא נסעה מטר אחד).

    – כילוי אנרגיה –

    ההשפעה לא מאוד רחוקה או זהה לזו של השפעת רכבים המשתמשים במנוע בערה פנימי.

    לגבי האפשרות התאורטית שחשמל יהיה "ירוק" וישמש להנעת מכוניות – רק אם אתם חושבים שיש לכם עודף חשמל כזה (מה שמראה שלא קראתם את "אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם" וממשיכים לרוץ על "אוויר חם").

  12. לרמן הגיב:

    נדב ודרור, תודה רבה על התובנות.

  13. פינגבאק: עולם חדש מופלא • מחאת הדיור

  14. פינגבאק: למה כדאי להרוג את המכונית החשמלית | סלואו

  15. עוז הגיב:

    היי,
    ניסיתי להבין בכתבה מה הבעיה עם הפתרון של שי אגסי למניעת עולם עם מכוניות המונעות על דלק?

    אוקי, הוא לא המציא את הגלגל, אלא לקח רעיון שלפי מה שטענת ישן מאוד ומימש אותו. אז? זה גורע מהרעיון? מי אמר שרעיון אמור להיות חדשני כדי להיות טוב או משנה סדרי עולם?

    אני מסכים שעדיין יהיו פקקים, עדיין יהיו תאונות, עדיין יצטרכו לעשות תיקוני צבע לאוטו, ללכת למוסך ועוד. זה עדיין מכוניות. אבל זה לא רלוונטי לפתרון ששי אגסי מציע. זה לא מה שהוא בא לפתור!

    בנוסף, לגבי האופניים ושאר אמצעי התחבורה – זה ששי אגסי לא הזכיר אותם ב-סרטון השיווקי לבטר פלייס- לא מפליא אותי בכלל. הוא לא אמור לתת סקירה לכל אמצעי התחבורה בעולם ולהשוות בינהם, אלא, להראות למי שמגיע למרכז של בטר פלייס סרטון שיווקי לבטר פלייס.
    זה שהוא לא הזכיר אותם בתור חלופות זה לא אומר שהן לא קיימות ולא נשקלות על ידי אנשים כשהם חושבים על הפתרון שהכי מתאים להם בניידות… אל תיתן לו כלכך הרבה כוח.

    מה גם שאופניים והליכה הם לא פתרונות פרקטים למרחקים גדולים, ותחבורה ציבורית לעולם לא תהיה נוחה כמו רכב פרטי – אם יש מקומות בארץ שעדיין אין להם זרימת מים קבועה או חשמל לא מגיע אליהם בצורה סדירה, למה שיהיה אליהם תחבורה ציבורית? ועדיין צריך להגיע אליהם.

    כנ"ל לגבי תחנות החשמל הנוספות שיצטרכו לקום… למה זה אשמתו שהן מזהמות? אם צריך עוד חשמל, ותהליך ייצור החשמל הנוכחי היום הוא לא ירוק, למה זה צריך לעניין אותו? זה בעיה של הממשלה, של יזם אחר, של חברה אחרת. אני לא אומר שזה לא בעיה, אבל קיימים פתרונות בעולם ובארץ לייצור חשמל ירוק יותר, ופתרונות אלה יישקלו כנראה ברגע שצריכת החשמל תעלה והנושא יהפוך להיות בוער.

    דווקא שמעתי לא מזמן הרצאה מעניינת של אחד שמתמחה באנרגיה ירוקה, והוא הזכיר כמה חסרונות אחרים, שנשמעו לי מעניינות – הוא דיבר על תהליך פירוק הסוללות, על מעבר הכוח הפוליטי ממדינות ערב לסין – ששם מייצרים את הסוללות (החברה שמייצרת את הסוללות עלתה ביותר מאלף אחוז בבורסה של סין בשנתיים האחרונות) ועוד. חשבתי שזה יהיה הכיוון של הכתבה והתכוונתי להמשיך הלאה בחיפוש בגוגל, אבל הכתיבה שלך הוציאה את זה ממני…. אז, תודה.

  16. פינגבאק: בטר פלייס – בדרך לעולם שכולו טוב | עוד בלוג תל-אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s