רצח על רקע תכנוני

ישנם כל מיני מניעים למעשי רצח. ישנו רצח על רקע לאומני, ישנו גם רצח על רקע רומנטי. יש מקרים של רצח פלילי קלאסי (למשל, במהלך שוד מתוכנן) וישנם עוד מניעים. ביומיים האחרונים התקשורת הישראלית המסחרית עסקה לא מעט בסיבות לרצח שהתרחש בפארק בשכונה פרברית בקצה באר-שבע. תפקידה של המשטרה נטחן עד דק (עד כה טרם הוכח שהמשטרה ביצעה את הרצח, אם כי אי אפשר לשלול זאת), וגם מערכת החינוך הלעוסה נדונה שוב.

תרשו לי להתפרץ לדלת סגורה ולטעון שמעבר לכך שהנערים המעורבים ישבו בכלא לתקופה כזו או אחרת, האחראי האמיתי לרצח בפארק הוא לא המשטרה ואפילו לא מערכת החינוך הישראלית. הרצח השבוע הוא רצח קלאסי על רקע תכנוני ועל מערכת התכנון הישראלית, ובראשה משרד השיכון ומשרד הפנים להרכין ראש ולהתאבל על כך שהיא יוצרת עוד ועוד מרחביים ציבוריים פרבריים מסוכנים מאוד. מערכת התכנון הישראלית שיוצרת מרחבים ציבוריים שמבזים את האדם היא האחראית בראש ובראשונה לרצח של גדי ויכמן ז"ל.

מערכת התכנון הישראלית מייצרת עוד ועוד מרחבים פרבריים שבהם יש רק ארבעה מרכיבים – דירות, חנייה, פארקים וכבישים. אין שם מסחר, אין בתי-קפה, אין תעסוקה ובעיקר – אין לשום בן-אדם מבוגר סיבה הגיונית להסתובב במקומות האלה ברגל. בניגוד למבוגרים (בעלי רכב בדרך-כלל בשכונות הפרבריות החדשות), למתבגרים יש צורך עצום לעסוק בהתבגרות באמצעות מפגשים עם חבריהם. את אותם מפגשים הם יכולים לקיים אך ורק במרחבים ציבוריים הקרובים לביתם (אין להם מכוניות עדיין). בבחירה שיש לאותם מתבגרים בפרברים הללו בין להיפגש בחניון או להיפגש בפארק הם בד"כ ייפגשו בפארק. כאמור, בשכונות האלה אף מבוגר שפוי לא מסתובב ברגל, בטח לא בלילה, וכך המרחב הציבורי המפורבר הופך למקום ללא פיקוח פסיבי של מבוגרים. במקומות עירוניים מורכבים יותר, ישנם רחובות מסוגים שונים ואף עירוב שימושי קרקע (והרבה פחות פארקים חשוכים ושוממים). אותו עירוב שימושים על בסיס רשת רחובות הליכתית גורם לכך שגם למבוגרים תהיה סיבה רציונלית להימצא במרחב הציבורי והמרחב מפוקח בצורה הרבה יותר יעילה וללא עלות לקופה הציבורית. לרגל חגיגות ג'יין ג'ייקובס שהתקיימו בסוף השבוע אני אצטט כאן כמה קטעים מתוך הפרק החמישי (העוסק בשימושים בגנים שכונתיים ומביא שלל דוגמאות) של הספר הקלאסי שלה (בתרגום מרים טליתמן):

"בקרב האורתודוקסיה של תכנון הערים שטחים פתוחים שכונתיים זוכים להערצה עיוורת, בדומה לפראי אדם המעריצים פטישים מכושפים. שאלו כל קבלן כיצד השכונה המתוכננת החדשה שלו משפרת את העיר הישנה, והוא ידקלם במעלה ברורה מאליה "עוד שטחים פתוחים". שאלו מתכנן ערים על השיפורים שהוכנסו בתקנים המתקדמים, והוא יזכיר את התמריצים שמקדמים "עוד שטחים פתוחים" – שוב כמעלה המובנת מאליה. צאו לטיול בשכונה חסרת חיים בחברת מתכנן, ואף שהמקום כבר מכוסה בשרידים של גנים ציבוריים נטושים, והגינון מעוטר בעיקר בממחטות נייר משומשות, הוא יראה בעיני רוחו עתיד של "עוד שטחים פתוחים". "שטח פתוח גדול" לשם מה? לתקיפות, למרחבים מדכאים בין בניינים? או להנאתם ולשימושם של אנשים? אבל אנשים אינם מנצלים שטח פתוח עירוני רק מפני שהוא שם ומפני שמתכנן הערים רוצה שכך יעשו."

הטרנד העיצובי של השכונות החדשות בישראל הוא אוסף מקרי של בניינים מסביב לפארק, כשמחוצה להם יש חנייה והכל מוקף בכבישים סופר-מהירים ששומר נפשו ירחק מהם. במקום כזה נרצח גדי ויכמן שהוקרב בתב"ע (תוכנית בניין עיר) במ/206 משנת 1999. כאן אתם יכולים לראות במפה את המקום שבו בוצע הרצח, וכאן את התוכנית. בתוך ים המלל שנכתב על הרצח כדאי לציין את הכתבה הזו שמתחילה לעשות סדר במתרחש. בכתבה מתוארים הקשיים של החיים בפרברים ליד הפארקים הגדולים והשוממים ומרואיינים בה כמה ישראלים שלרוע מזלם מצאו את עצמם גרים בשכונות חדשות פרבריות שמערכת התכנון הישראלית כפתה עליהם. המשותף לכל אותן שכונות הוא החד-גוניות שלהן, השעמום והסכנה. כך למשל, אחד המרואיינים מגיע מקריית ראשון שבראשון לציון, ושורד בתב"ע רצ/10/1/ב משנת 1980. מרואיין נוסף אשר מצר על סביבת מגוריו מגיע כל הדרך מהדר גנים שבפתח-תקווה ומבכה את חוסר הביטחון שבחיים בתוך תב"ע 3/34/7 משנת 1997. דווקא מרואיין אחד מאור יהודה מתחיל לרמוז לכיוון הבעייה האמיתית של הפרבור הממית ומציע לכבול מראש במוסדות כאלה ואחרים את בני הנוער באשר הם:

"ברכה תולה את האחריות למצב גם באפשרויות הבילוי המועטות בערים. "הנערים האלה משועממים, אין להם איפה לבלות בלילות. זה לא תל אביב שיש פאב מתחת לבית, אין כאן כלום. צריך פעילויות שיוציאו אותם מהגנים, שישימו אותם במקומות מאורגנים עם אבטחה"."

לפני שכספי המסים שלנו ימשיכו להתבזבז על השקייה אדירה של גינות, גיוס רב למשטרה וכליאה של נערים רבים אני מציע שמדינת ישראל באמצעות אחד מגופיה המיותרים כדוגמת משרד השיכון, תממן מחקר בסיסי שיבחן את מיקומן הגיאוגרפי של אותן תלונות רעש בפארקים (שלעתים נגמרות בלוויות). מחקר כזה יעזור גם לבחון את מידת ההפרעה והנזק שיוצרים הפארקים ההזויים הללו למתגוררים סביבם. מומלץ גם לעשות מחקר שבו ירואיינו בני נוער ויבין מהם את הסיבות שהם דווקא מתכנסים בפארקים ולא במרחבים ציבוריים אחרים (למשל, בחניונים, או באמצע הכבישים), ואלו פעולות פנאי הם מחפשים לעשות. ככה אולי מערכת התכנון המזעזעת שלנו תתחיל לחזור סופסוף לתכנון שלוקח בחשבון אחוז גדול יותר  של בני אדם במערכת השיקולים שלה.

בנוסף, אני מקווה שמערכת התכנון הישראלית תבטל מכל וכל את תקני השטחים הפתוחים המופרכים שכיום מוקצים בערים ותאפשר שוב יצירה של מקומות עירוניים אמיתיים. מקומות בהם המרחב הציבורי אינו מופקר ולאנשים מעל גיל 18 יש סיבה הגיונית לעבור ולשהות בו ברגל במרבית שעות היממה. הרצח של גדי ויכמן ז"ל מחייב את מערכת התכנון הישראלית לשקול מחדש את ערכיה ולבחון למי היא בכלל מתכננת. מה אמורים לעשות בני נוער בשכונות פרבריות חדשות? האם יש להם בכלל מקום באותן שכונות או שמא הם אמורים להידרס כולם בכביש המהיר בעודם חוצים קילומטרים רבים ברגל או באופניים בדרך למקום שאולי יש בו משהו? תקני השטחים הפתוחים ההזויים של ימינו אלה אחראים בין השאר ליצירתם של אותם פארקים חד-גוניים, מסוכנים ורועשים ועולים באיכות חיים ירודה למתגוררים סביבם ואף עולים לעתים בחיי אדם ממש. אם אתם רוצים לישון בשקט, מומלץ לא לגור ליד פארק, בטח לא באזורים הפרבריים החדשים בישראל.

ולסיום, עוד כמה מלים של ג'יין ג'ייקובס:

"כדי להבין את דרך ההשפעה ההדדית של הערים והגנים הציבוריים צריך, בראש ובראשונה, לסלק את הבלבול הקיים בין השימושים האמיתיים והדמיוניים – למשל, האיוולת שבבדותה שלפיה הגנים הציבוריים הם "הריאות הירוקות של העיר". נדרשים כ-12 דונם של אזור מיוער כדי לקלוט את כמות הפחמן הדו-חמצני שפולטים ארבעה אנשים בשעה שהם נושמים, משבלים ומחממים. מרחבי האוויר הנעים סביבנו, ולא הגנים הציבוריים, הם ששומרים על העיר לבל תיחנק. שטח ירוק אינו מכניס יותר אוויר משטח שווה בגודלו של רחובות. אין בחיסול רחובות ותוספת שטחים אלה לגנים ציבוריים או לשדרות השיכון רלוונטיות לכמויות האוויר הצח שמקבלת העיר. האוויר אינו יודע דבר על פטישים ירוקים, וגם אינו מתנהג בהתאם להם. כדי להבין את תפקוד הגנים הציבוריים צריך גם להשתחרר מההנחה הכוזבת שגנים ציבוריים מייצבים את שוק הנדל"ן או משמשים כעוגנים קהילתיים. גנים ציבוריים לא נהיים דבר מה באורח מוכני. רכיבים משתנים אלה לעולם אינם משמשים לייצוב ערך המקום או לייצוב השכונות והאזורים שבהם הם נמצאים."

לקריאה נוספת מומלץ לקרוא על המחקר של ד"ר יודן רופא שהוא אולי המחקר המשמעותי הראשון בישראל על הגינות השכונתיות והשימוש בהן.

פארק שומם ברובע ט"ו באשדוד. תקני תכנון מופרכים מייצרים מרחבים מופרכים
פארק שומם ברובע ט"ו באשדוד

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

84 תגובות על רצח על רקע תכנוני

  1. אברהם הגיב:

    כשאני מדבר על שמאלניות הכוונה היא לשמאל הכלכלי שמקדש את עליונות הקואופרטיב על פני זכויות הפרט, הבלוג הוא מאוד מעניין ומחכים אך לפעמים יש נימות של ביקורת שהיא מעבר לביקורת על טעם או ניסיונות שכנוע אלא בכיוון של כפיה וזה ממש, אבל ממש לא מקובל עלי.
    אנשים שבחרו לגור בפרברי שינה כמו מודיעין עלינו לכבד אותם (אולי לרחם..) ואת זכותם לקבל החלטות לעצמם.

  2. לרמן הגיב:

    רק הערה בנוגע לבחירה – כאשר מבחינה חוקית כל מה שניתן לבנות (לפחות לקבוצה היהודית-חילונית) הוא פרברי שינה מסוגה של מודיעין אין זה מפליא שרוב האנשים שנמצאים בשלב הקריטי של בחירת מגורים לטווח ארוך (קצת אחרי הילד הראשון בדרך-כלל, בגיל 30-35) "בוחרים" לגור באותן סביבות מגורים. זה קצת דומה לבחירה של תושבי קובה להתבסס על שעועית ואורז. אני מכבד את זכותם של חבריי לגור היכן שיחפצו ולרכוש דירות במודיעין ובדומיה, אך מצר על כך שבחירה אמיתית בין מגוון סביבות מגורים נמנעת מהם.

  3. נחום כהן הגיב:

    תגובתך מכובדת בהחלט. אנחנו מנסים להיות מקצועיים. אין ביקורת על אנשים והחלטותיהם. יש ביקורת על מתכננים ותוצאות שגיאותיהם. אנשים בוחרים, זו זכותם. הם לא מתיעצים מספיק, וגם זו זכותם. אבל תוצאות התכנון לנגד עינינו הן קטסטרופה אמיתית. תסכים ששעמום, גם מתוך בחירה חופשית, ליברלית, היא כשלון….

  4. אברהם הגיב:

    יואב ונחום, זה מה שרציתי לשמוע ואת זה אני בהחלט מקבל, לדעתי על המדינה לצאת מתחום התכנון בכלל וכך יתאפשר בניה מגוונת בהתאם לביקושים.
    נחום, להגיד ששיעמום זה כישלון זה לא בהכרח, לפעמים אנשים עייפים מהמולת העיר ומחפשים מקום שקט רגוע ומשעמם (בניה אחידה גם מגלגלת פחות גלגלים במוח)

  5. נחום כהן הגיב:

    איך אתה מציע שנוציא את התכנון מידי השליט? הרי הוא מחזיק בקרקע ובתקציב.
    אברהם, אני מנסה לדבר ברמה ציבורית, ושם יש יוצאים מן הכלל לכל אמירה. על מנת לנהל דו שיח צריך להיות באותו גובה של הפשטה, המאפשר דיון. אם מישהו למשל אומר שיש מקומות עם רמה גבוהה להיתאבדויות, לא נכון להגיד "גם התאבדות לפעמים מוצדקת". אמיתות כאלה קוטעות את כוונות התכנון לגמרי. האם בגלל טענתך נתכנן מראש בכל הארץ את "השעמום הנפוץ"? שעמום ציבורי ועירוני הוא מראש שגיאה תכנונית, גם אם יש אחד שמחפש שעמום בכוח.

  6. אברהם הגיב:

    לגבי הטיעון הראשון, אם יתאפשר מבחינה ציבורית להפריט את רוב קרקעות המדינה (כמו שביבי באמת רוצה, ואל תאמינו לו שהוא רוצה להפריט רק את הקרקעות עליהן יש דיור, זה רק שלב ראשון) אזי לא יצטרכו לתכנון מרכזי – שלטוני.
    גם תקציב לא צריך כי אם יש גוף עסקי שמחזיק בבעלות על כל העיר אזי ההשפעה החיצונית החיוביות שהוא סופג מכסה על הוצאות שבפני עצמם לא רווחיים.
    חס וחלילה שנתכנן את כל הארץ כפרברי שינה, רק צריך לדעת מה הפתרון האמיתי גם הוא כרגע לא נראה ישים. במצב כיום אנחנו נבזבז הרבה זמן ומשאבים נוספים במאבקים פנימיים על התכנון הרצוי.

  7. נדב הגיב:

    עדיין החינוך מהבית הוא הגורם המרכזי. הוא זה שקובע איך מתבגר יגיב לסביבה שלו. עובדה – לא כל מי שגר שמקומות כאלה הוא עבריין. ומעבר לזה – גם במקומות טובים יותר יש נוער עבריין.

    להפיל את האשמה על כל גורם אחר זה להוריד את האחריות מההורים שהם ורק הם האחראים להתנהגות של הילדים שלהם.

  8. דודי הגיב:

    לא אהבתי את הפוסט, שיש בו מן הריקוד על הדם. יש הרבה סיבות לעבריינות נוער ובכלל ולאלימות, ושיקולי תכנון הם לאו-דווקא בראש הרשימה.

    הרי למשל כתבה על רצח שנראה שהתרחש ברחוב עירוני ותיק ומעורב שימושים

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4227831,00.html

    גם ההשוואה בתגובות בין תושבי מודיעין לתושבי קובה מסולפת. יש לקבל את העובדה שלאנשים שונים יש העדפות שונות. יש בין תושבי מודיעין ודומותיה כאלה שיכלו גם להתגורר באיזור אורבני למופת בת"א, מבחינה כלכלית (אולי בדירה קטנה יותר ותוך ויתור על רכב אחד). באותו מחיר של דירה במודיעין הם יכולים גם לגור באיזור וותיק במקומות אחרים בארץ (כמו נגיד מרכז חולון, או סביבות רחוב הרצל ברחובות) שיש בו עירוב שימושים ובתי קפה, ואין בו את אותם פארקים קטלניים.

  9. רן הגיב:

    יואב, האם הארץ דיברו איתך לפני שפירסמו את זה:
    http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1705520
    או שזה ממש העתקה גסה?

  10. לרמן הגיב:

    רן, לא דיברו איתי. נראה לי שאני מזהה שם בעייה במתן קרדיט, יש שיאמרו ממש פלגיאט. מטריד מאוד.

    לגבי חלק מהנושאים הקשורים לחינוך/אכיפה – נדונו מוקדם יותר במהלך התגובות כאן וגם כאן.

    לגבי חופש בחירה – הבעייה היא שבעוד שהמאגר של הדירות החדשות מופרדות השימושים גדל, המאגר של הדירות באזורים עירוניים ובעלי עירוב שימושים לא גדל. בנוסף, מדיניות ההשבחה והמענקים של משרד השיכון מייצרת מוטיבציה חזקה לפתח שכונות חדשות ולא להשקיע בשיפור שכונות קיימות (שיפור כדוגמת ביוב). הרחבה אדירה מזווית אמריקאית על הנושא מופיעה כאן. הפרק הישראלי טרם נכתב.

  11. יניב הגיב:

    "הארץ" עושה פולואו-אפ, אבל לא נותן קרדיט. לדעתי, זאת שערוריה.
    לרמן, לטיפולך.
    http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1705520

  12. דורון הגיב:

    שלחתי מייל זועם להארץ ולכתב נועם דביר. אני ממליץ שכל קוראי הבלוג יעשו את זה גם.

    noam.dvir@haaretz.co.il
    CC: aluf@haaretz.co.il

  13. סלע הגיב:

    ראיתי את ההעתק ב"הארץ", הכנסתי שם תגובה שאני מסכים עם כל מילה רק שזה נכתב קודם אצל יואב לרמן – אז הרובוט ענה לי :
    "תודה על פנייתך, היא תפורסם על פי מדיניות המערכת."

    סלע.

  14. נחום כהן הגיב:

    אברהם, מהיכן אתה יודע שביבי רוצה להפריט את הקרקע? זו ידיעה סודית חשובה, וצריך להפנותה לעיתונות היומית. ההצעות שלי בעינין הזה, אותן פירסמתי, הן להעביר את בעלות הקרקע אל הרשויות המקומיות.
    בעינין הפירסום ב"הארץ". הדבר מוכיח כי כאשר כותבים ביקורת אמיצה כפי שעשה סוף סוף יואב לרמן כאן, מצטרפים רבים לעגלה המענינת. כן ירבו.

  15. yuvvco הגיב:

    http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1705520

    אף לא מצאו לנכון לשנות את הכותרת

  16. לרמן הגיב:

    תודה, חברים. אני אנסה לבדוק מול עיתון הארץ לאן נעלמו הקרדיט והאתיקה המינימלית.

  17. אברהם הגיב:

    ההערכה של רצונו של ביבי לא מבוסס על ידיעה אלא על שמיעת דעותיו בנוגע לכלל הצורה הכלכלית הרצויה ובפרט בנושא הקרקעות.
    להעביר את הקרקעות אל הרשויות הכי מושחתות בארץ זה טירוף לדעתי, הדרך היחידה היא הפרטה אמיתית של הקרקע ולא להעביר לבעל שליטה אחר.

  18. anonymous moose הגיב:

    אכן נראה כמו פלגיאט, אבל רציתי רק לציין שלא מן הנמנע שנועם דביר באמת לא ראה את הדברים שלך והמציא הכל בעצמו, כולל את הביטוי. צייטגייסט זה צייטגייסט אחרי הכל, ובמדעים המדוייקים דברים כאלה קורים כל הזמן. הרי הדעות שאתה משמיע בפוסט הן (במחילה) לא מחדשות הרבה על דברי ג'ייקובס עצמה, להבנתי המוגבלת.

    אכן זה נראה די מופלא שהכותרת שלו זהה לתחדיש (המצויין) שלך, אבל בכל זאת אי אפשר להיות בטוחים.

  19. ענת הגיב:

    וואו. חיפשתי את ההתייחסות לגבי הגורם הסביבתי הלא חינוכי (קרי מערכת החינוך ואחריות הורים שהיא נושא לפוסט נפרד, כנראה במקום אחר), ניתוח מעניין. בהקשר זה ניתן לומר כי גם השכונות הצפון תל אביביות בנויות כמו ערי השינה, אך הקירבה למרכז העיר ותרבות הבילוי של הנוער בשכונות אלה מונע את הדברים הללו.
    ומצד שני, מקרים של אלימות כן זולגים לתוך תל אביב – בעיקר בחניונים של מקומות בילוי… (אם לרגע נניח בצד את האונס המזעזע בליל שישי בחניון גן העיר)
    המסקנה היא שהגורם התכנוני – סביבתי הוא משמעותי, אך אי אפשר לנתק אותו מנושא אחריות הורית וחינוך מבית וממערכת החינוך.

  20. מיש הגיב:

    יש ביקורת לגיטימית ויש התלהמות
    חבל שהפכת דיון מענין למתלהם וחד צדדי. …"נרצח גדי ויכמן שהוקרב בתב"ע"…
    עם כל הכבוד להשפעה של תכנון ערים, לא לכ מה שקורה במקום הנו תוצאה מיידית של התכנון . לטוב ולרע.
    ישנן שכונות שנבנו סביב פארק ציבורי והן משגשגות ובטוחות. ויחד עם זה גם למקום נעים ובטוח יכולים להגיע אנשים חסרי גבולות ועבריינים. ואותם עבריינים יכולים להימצא גם בלב שכונה צפופה חסרת פארקים.
    לקחת מקרה אחד ולבסס עליו תיאוריה – זה קצת מרחיק לכת.
    מהמוני מקרי התקיפה של הזמן האחרון רבים קרו דוקא במקומות בילוי לצעירים, או לידם. רבים קרו בתוך בתים. על שפת הים באמצע יום. בלשכה של עובדים סוציאלים…..וכן הלאה.
    יש לך תיאורה מעניינת – אבל יש לבסס אותה על נתונים אמיתיים, אחרת זה נשאר בגדר תיאוריה. כדי שיהיה בסיס לתאוריה אפשר לבדוק במשטרה את הנתונים האמיתיים על מקרי אלימות לפי מיקום, ולבדוק את הקורלציה בין הזירה הפיסית לבין אלימות בני נוער.
    לא בטוחה שהתאוריה שלך תחזיק , אבל בטוח שזה יהיה מענין.

  21. נחום כהן הגיב:

    ענת, תגובתך מובנת. עלינו לזכור כי בחיים הכל קשור, אך כאשר חוקרים משהו, יש להיתמקד ולבודד השפעות, אחרת לא נבין דבר. זאת הסיבה שפונים לכוון מדעי ככל שניתן, או לפחות שואפים לכך.
    ל"מיש" – אין כאן התלהמות לדעתי, נאמר מראש "על רקע תכנוני", אפשר בקלות לשלול כל מחשבה, כדבריך, כי יש תמיד דוגמאות הפוכות. הכוון שלפנינו מציג תיזה קצת חדשה, מה הרע בכך? לפחות חושבים קצת.
    אני חושב שהרקע הוא השעמום הנוצר כתוצאה מתכנון לקוי, של שכונות מבודדות, בכל מקום, וכל הערים סובלות מן התיסמונת של הניתוק. אינני חושב שהרצח הוא המענין, הוא חלק מסימפטומים רבים אחרים, אבל הבלוג מנסה לחקור שגיאות תכנוניות בעיקר. מובן שיש עוד הרבה דברים אחרים, מנסים להיתמקד, וכוון התכנון העירוני בשיח הציבורי הוא ממש חדש.

  22. עדי הגיב:

    בהחלט תיאוריה מעניינת שאולי אף תוביל לשינוי תכנוני בשכונות חדשות ולו בגלל הזכרון של גדי ויכמן ז"ל.

    אפשר אף לקחת את זה צעד קדימה ולטעון שהכלא עצמו הוא מקום אורבני יותר משכונה זו בב"ש עם צפיפות גבוהה הולכי רגל רבים וללא מכוניות וכך סביר שהרוצח ישתדרג מבחינה זו.

  23. בתור אדם שבילה את ילדותו בשכונת קובייה שלצעותיה שורות שורות של בתים משוכפלים וליבה הוא ערימת חול בה התרחשו המכות – אני יכול להסכים.

    בתור אדם שבבגרותו עזב את עיירת הפיתוח לטובת שכונה חדשה במרכז הארץ – אני יכול להסכים בדיוק באותה צורה מכיוון שהשכונה כולה הייתה מגדלים מגדלים עם גינות קטנות שבהן הנוער יושב ברגעים אלה ממש, מפצח גרעינים, מעשן נרגילה ומחכה למכות של הלילה.

    ברוב המקרים לנוער אין לאן ללכת.
    זו יכולה להיות העובדה שאין תחבורה ציבורית זמינה, אין מקומות בילוי במרחק סביר, אין תעסוקה אמיתית מטעם הקהילה והעיר, אין איפה לפרוק את המתח, הזעם והניכור.

    ישראל אינה ערוכה לחיים, היא יודעת להעריך רק מוות.

  24. נחום כהן הגיב:

    "אדריכלות ישראלית אורבנית" הערותיך מדויקות. כמו שכתבתי למעלה, השעמום אשר נוצר בגלל תכנון לקוי, מבודד בשכונות, מבוזר ומפוזר, לא עירוני, הוא הנושא לפנינו. אין תחבורה ציבורית, כי עוד לא הומצאה תחבורה ציבורית המשרתת אין ספור שכונות מבודדות מראש. לא יעזרו רכבות קלות או כבדות, אוטובוסים בשבת או ביום חול. השכונות אפשריות רק לבעלי מכוניות, שתים למשפחה, ואז הכבישים נסתמים. פיזור האוכלוסיה הממשיך גם כיום לכל הכוונים הוא שיוצר זאת. כמתכנן וותיק איני יכול לטעון אחרת. אתה מוזמן להיות בקשר. אגב, פיזור אוכלוסיה מקל על בעיות שילטון, כשמו כן הוא.

  25. פינגבאק: דיונים בהם ישתתפו משקיפי המשמר החברתי ביום רביעי, 16.5.2012 | המשמר החברתי

  26. פינגבאק: פלאשמוב בפארק « תפרים

  27. פינגבאק: יובל אצקסון ← שריפה על פי התקן ← אנטייטלד

  28. לוטוס הגיב:

    סליחה אבל אני חשובת שאתה מערבב כאן כמה נושאים:
    1. מסכימה איתך שהתכנון העירוני יכול להיות טוב בהרבה. מסכימה שהאמונים על התכנון מבצעים עבודה בינונית שיש בה הרבה מקום לשיפור. פרברי שינה בעיניי – זה מעפאן.
    2. אבל מתוך היכרות עם השכונה המדוברת – לא מדובר בפרבר שינה בכלל. סנטימטר משם יש רחוב ראשי עם חנויות, פיצוציות, דוכני מזון מהיר שונים שפתוחים עד מאוחר גם ביום שישי בערב.
    3. הרוצח של גדי וייכמן ז"ל אינו נער. הוא גבר צעיר. עם עבר פלילי. שלא הורשע משום מה על עבירות אחזקת סכין ועוד פעולות אלימות "מזעריות". יש כאן מערכת חוק שקורסת כי יש הרבה אלימות ברחובות.
    4. איך אנשים שפויים מרשים לבנותיהן בנות ה-16 לצאת בימי שישי עד אמצע הלילה ולהסתובב עם נערים אלימים ועם גברים צעירים מהן בלפחות 4 שנים?
    5. איך הורים לנערים מתבגרים לא טורחים לבדוק מה קורה עם בניהם? לבדוק מה הם עושים ביום שישי בשתיים בלילה – הרי אין מקומות בילוי לבני נוער כמעט בשום מקום בארץ למעט תל אביב? וטוב שכך. הם לא אמורים לצאת מהבית עד מאוחר ולהסתובב בלילות. לא בעיר, לא בפארק, לא בפאב. הם קטינים לעזאזל!!!
    6. בליל הרצח אנחנו שגרים כמה רחובות מהמקום בבניין שממוקם מעל גינה שכונתית קטנה מתוקה ומוארת התקשרנו 6 פעמים למשטרה ו3 פעמים למוקד העירוני בשל רעש איום ונורא שנערים שיכורים ואלימים עשו מתחת לביתנו. לאור פנסים ובגינה יחסית מטופחת. השוטרים לא באו. מהמרפסת ראיתי אותם מנפצים בקבוקים מקללים צועקים בקולי קולות. היה ברור לבן זוגי ולי שאין טעם לשוחח איתם. היה ברור לנו שהמשטרה לא מבצעת את תפקידה. העירייה לא מבצעת את תפקידה. וגם ההורים של החארות הקטנים האלו לא מבצעים את תפקידם. אחרת, איך אתה מסביר שבדור הזה נראה הגיוני לנערות ונערים לצרוח באמצע הלילה מתחת לבתים של אנשים? מי שאחראי על חינוכם הוא קודם כל הוריהם. מערכת חינוך רקובה וקורסת או לא – גם אנחנו היינו נערות ונערים פוחזים, אפילו לא כזה מזמן, בילינו, שתינו אלכוהול אפילו שאסור היה לנו. אבל במידה. וכיבדנו את השכנים. וההורים. והמורים. הדור הזה אלים אגואיסטי וחסר מידות טובות באופן משמעותי ביחס לדורות הקודמים. סטטיסטית יש הרבה יותר דקירות אלימות כוחניות אונס ושאר מרעין בישין שלא אמורים להתרחש בקרב בנות ובני נוער.
    7. לתפיסתי הלבשת משהו קצת דמגוגי על עניין הפיתוח העירוני. השעמום, עם כל הכבוד, אינו סיבה לאלימות וחוסר התחשבות כאלה בוטות. לראיה, רוב המקרים של רצח ואלימות בקרב בנות ובני נוער ובקרב צעירים בימינו – מתרחשים בזירה שאי אפשר להגדירה ,משעממת" – בתוך ומחוץ למועדונים. תעשה סקר קטן לגבי מספר הרציחות בעשור וחצי האחרונים שהתבצעו על ידי צעירים – ותראה שרובן הגדול התרחשו במועדונים.
    8. במקום לתת לילדים ונערים עוד שעות לימוד עם חומר שאין בו תועלת ונלמד דרך ספרים וערכי ועזרי לימוד שמלאים באלימות סביבתית, חברתית, דורסנות ועילגות – המדינה צריכה לעודד הורים לשלוח את ילדיהם לחוגים. ובגיל ההתבגרות כל אחת ואחד מהם כדאי שיעשו דברים מועילים לחברה והסביבה כמו התנדבות עם קשישים וקשישות, סיוע לנכים, עבודה במד"א, בבתי חולים וכו'. – זה ילמד אותם אנושיות וחמלה, התחשבות, סולדריות חברתית ועוד.
    9. בנאדם צעיר שבוחר לעשן נרגילה עם וודקה במקום מים – יהיה ממש מחוק. ואם יש לו נטיות אלימות – יש סיכוי כבר גבוה שיפעל באלימות מתוך דחף. לא משנה אם מר אוחריון יצטער לשארית חייו על כך שרצח את גדי וייכמן ז"ל. המעשה כבר נעשה. מצד שני אפשר לעשות הסברה על צריכת אלכוהול לשמיניסטים במסגרת הלימודים, על ידי מוסמכים ומוסמכות, שיסבירו למתבגרים את ההשפעות, הסכנות, והדרכים הכל כך פשוטות לעקוף אותן. כמו למשל לא לשתות אלכוהול זול. כי הוא מסוכן. כמו למשל לא לשים אלכוהול בנרגילות. כמו למשל לא לערבב בירה עם סוגי אלכוהול אחרים. או יין. כמו למשל לשתות כוסית שמן זית אחרי הארוחה הגדולה ולפני שיוצאים לבלות ולשתות קצת. כמו למשל לשתות לאט. ולא "לדפוק את הראש". במקום קמפיינים מעפאנים של הרשות למלחמה בסמים – שתמיד יוצאים כל כך גרועים שאפילו אנחנו, אנשים מהיישוב שמעודדים להפריד נהיגה משתיה ונמנעים משימוש בסמים צוחקים עליהם. זה נראה תמיד כמו פרסום מימי ניקסון.
    10. בני נוער רק רוצים למצוא את עצמם ואת מקומם בעולם. לתכנון פארקים אין שום קשר לזה. יש גל של אלימות קשה מאוד: נערים וגברים צעירים שמנסים לגבש לעצמם זהות ולהרגיש "גברים" מסתכלים על המודלים הקרובים אליהם לגבריות. מודלים מהבית, שכונה, עיר, מדיה. הכל עמוס באלימות שוביניזם מלחמה שחור ולבן טוב ורע השגת מטרות בכוח אונס החפצת נשים פורנו בוטה. מה אתה חושב שזה יביא? במצב הנוכחי גם אם תתכנן אחרת את המרחב הציבורי – יתרחשו מקרים כאלו. כי המפגש עם גברים צעירים או מבוגרים אחרים יהיה טעון באגו אלימות וחתירה לניצחון בכל מחיר.
    אבל בלי קשר לכל זה – אני מסכימה שהעיצוב העירוני ברובו עלוב. וגם הביצוע שלו והתחזוקה שלו ברחבי ישראל מחרידים ומתחת לכל ביקורת. למה? כי האנשים שיושבים למעלה, הפקידים, הקבלנים, האדריכלים, המתכננים, חברי המועצה, חברי וועדות, מתווכי חרש, ושאר חבריהם – מתנהלים לעיתים קרובות מדיי באלימות, עבריינות, דורסנות, מניעים אישיים המנוגדים לטובת הכלל ואינטרסנטיות חסרת פשרות.
    וזה עוד לפני שדיברנו על ה"מנהיגים" שלנו…
    מה אנחנו מצפים שיתרחש?

  29. נחום כהן הגיב:

    אם נדבר ונכתוב כמו הגברת "לוטוס" – ונעלה בו זמנית על כל הדברים הקשורים או הלא קשורים לנושא, אנחנו לא נמצא אף פעם את הרגלים והידים. לא נמצא אפילו את העצים מרוב היער. בוויכוח ציבורי (אנונימי, איך אחרת?) יש תמיד מידה של דמאגוגיה (גם האנונימיות היא דמאגוגית). דיברנו על תכנון עירוני המביא לשעמום (שכונות מבודדות כמו בכל באר שבע, ופיצוציה אינה מבטלת שעמום עירוני), והרצח הוא רק אילוסטרציה, והיגענו בעזרת גברת ה"לוטוס" – לעצות מתוככמות כיצד לשתות אלכוהול, (מהר או לאט). ככה לא נגיע להסכמה…. ככה מתמסס הכל …. כולל המרי האזרחי….

  30. עדו הגיב:

    אני גר במודיעין. העיר שאמורה להיות המתוכננת ביותר בארץ. בפועל יש בה באמת לא מעט שטחים ירוקים (וזה מאד מוסיף, אני לא טוען אחרת) אבל כפי שציינת , מסתובבים שם בני נוער חסרי מעש שמחפשים צרות. כל החנויות נמצאות במרכזים מסחריים מה שאומר שהרחובות שוממים וכן שצריך מכונית כדי לעשות קניות. שמעתי על אישה שטיילה במודיעין בצהרי היום והוקפה ברוכבי אופניים שהציקו לה – לא היה לה לאן לפנות, הבתים כולם ריקים (כולם עובדים בתל אביב או ירושלים) ואין נפש חיה ברחוב.
    עוד בעיה שאולי איננה קשורה לנושא הפוסט הם הכבישים במודיעין. הכבישים האלו הם חד סטריים כך שיש כביש דו מסלולי בחלק הזוגי של הרחוב ועוד אחד בעברו השני של הרחוב ובאמצע גינה ציבורית או מרכז מסחרי או בית ספר. כתוצאה מכך
    א . יש איבוד קרקע (4 מדרכות במקום 2)
    ב. מכונית טסות באמצע העיר בכביש שנראה כמו אוטוסטרדה
    ג. ילדים צריכים לעבור בכבישים המהירים האלו בדרכם לגינה /ביה"ס
    זו אולי לא רשלנות שמובילה לרצח אבל כבר נהרג ילד ברחוב ראשי כזה (ואז שמו פסי האטה לאורך הרחוב).
    אז מי בדיוק אמר שספדי הוא ארכיטקט מבריק שכזה?

  31. פינגבאק: משרד השיכון לבלוגר: הכנס שלנו לא מיועד לעוסקים בהסתה - חדר 404 | חדר 404

  32. יולי הגיב:

    אני זוכרת שקראתי באחת מהכתבות הראשונות שדיווחו על הרצח שלאחרונה בעצם הוצבו מצלמות אבטחה בגינות הציבוריות, מה שגרם לבני הנוער לעבור לגינות חבויות יותר ליד בתי מגורים.

  33. אני הגיב:

    נועם דביר גנב עלוב!!!

  34. פינגבאק: על הקשר של תושבי הערים למגדלי היוקרה, וגם, מה זה בדיוק זיקות הנאה | סלואו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s