בישראל יש כבר רמת מינוע גבוהה (אבל עדיין חושבים שיש מעט מדי מכוניות)

בפוסט זה אני מתכבד לעשות מספר חישובים מתמטיים בסיסיים על-מנת להבין האם בישראל יש הרבה מכוניות או מעט מכוניות ביחס לאוכלוסייה. לפני כשבוע הלשכה המרכזית לססטיסטיקה הוציאה נתונים על השינוי בכמות כלי הרכב בישראל (הגענו ל-2.68 מיליון רכבים ועוד היד נטוייה) וכרגיל מנתונים אלה נשמע לכאורה שעדיין לא הגענו לרמת המינוע של מדינות מפותחות.

בישראל יש 342 מכוניות לכל אלף נפש לעומת כ-600 במדינות ה-OECD המתקדמות וכ-550 בממוצע של ה-OECD. לכאורה, אנחנו צריכים להוסיף לפחות 200 מכוניות לכל אלף נפש כדי להחשב מתקדמים (או 60% למי שמעדיף לחשוב באחוזים). על אוכלוסייה של 8 מיליון זה יוצא 1.6 מיליון מכוניות ש"חסרות" לנו. בעוד שהמדד של רמת מינוע לאלף נפש הוא המדד הנפוץ ביותר, לא בטוח בכלל שהוא מדד נוח במיוחד להשוואות בינלאומיות.

מדד אחר שיכול לשקף בצורה טובה יותר את רמת המינוע והניידות של האוכלוסייה הכללית הוא מדד רמת המינוע למשק בית, כלומר כמה מכוניות יש לכל משפחה (כולל משפחות שמורכבות מבן-אדם אחד). צריך לזכור שלילדים אין רישיון ובישראל יש הרבה יותר ילדים יחסית למדינות המפותחות. במדד הזה מתקבלות תוצאות קצת שונות. לפני שנמשיך בחישובים אני רוצה לציין שכל החישובים כאן הם בסיסיים ומבוססים על נתונים שנמצאו באינטרנט. אני בכוונה לא נותן לינקים כדי שתבדקו אותי ותראו אם יש שגיאות מהותיות בחישוב. אז נתחיל לחשב.

כמות מכוניות לאלף נפש בישראל – 342.

כמות מכוניות ממוצעת ל-OECD לאלף נפש  – 550.

גודל משק בית ממוצע בישראל – 3.3 נפשות.

גודל משק בית ממוצע ב-OECD הוא 2.5 נפשות.

מכאן אנו מגיעים למסקנות הבאות:

1,000 נפש בישראל מרכיבים 303 משקי בית ולהם ביחד 342 מכוניות.

1,000 נפש ב-OECD מרכיבים 400 משקי בית ולהם ביחד 550 מכוניות.

ועכשיו לנתון המרכזי:

בישראל ישנן 1.12 מכוניות לכל משק בית בממוצע.

ב-OECD ישנן 1.375 מכוניות לכל משק בית בממוצע.

בחישוב הזה יוצא שכדי הגיע לממוצע של ה-OECD (אם בכלל אנו רוצים להגיע לשם) אנו צריכים עוד 20% בלבד או 40 מכוניות לכל אלף נפש (או 320,000 לאוכלוסייה כולה). כלומר, כאשר מודדים בחישוב של רמת מינוע למשק בית מסתבר שיש לנו רמת מינוע קרובה מאוד למדינות "המפותחות" ותוך שנים ספורות סביר להניח שנעקוף את הממוצע של ה-OECD בתחום הזה משום שאנחנו ממשיכים לבסס את התכנון העירוני בישראל על תלות קיצונית ברכבים פרטיים.

המסקנה שלי מהחישוב הפשוט הזה היא שרמת המינוע בישראל גבוהה דווקא ולא נמוכה כפי שנכתב ברוב מערכות העיתונים שהדפיסו את ההודעה לעיתונות של הלמ"ס. עכשיו אני מזמין אתכם לבדוק את החישובים כאן למעלה (ומי שרוצה, אפשר לצרף גם טבלאות).

תוספת: עוד זה מדבר וגאוני ה-OECD הוציאו עוד מדד סטטיסטי חסר שימוש. כאן בכתבה אתם יכולים לראות שב-OECD מצאו שצפיפות המגורים בדירות בישראל גבוהה משמעותית מהממוצע במדינות האחרות הלכאורה מפותחות. בהתחשב בזה שבישראל גודל משקי הבית (כלומר גודל המשפחה) גדול ב-30% מהממוצע של ה-OECD, זה לא מפתיע שבדירות הישראליות צפוף ב-30% יותר מאשר הממוצע של ה-OECD. לא רק שב-OECD עובדים גאונים שמצליחים לחשב עוד ועוד מדדים כמותיים שלא אומרים הרבה, יש מספיק מקומות שיפרסמו את המדדים המטופשים האלה בלי שום ניתוח רציני.

פוסט זה פורסם בקטגוריה תחבורה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

16 תגובות על בישראל יש כבר רמת מינוע גבוהה (אבל עדיין חושבים שיש מעט מדי מכוניות)

  1. איתן הגיב:

    עוד מדדים מעניינים: הקילומטראז' השנתי לנפש ואורך הכבישים לנפש.
    אין לי בעיה עם זה שיש לג'יי לנו 50 מכוניות (והוא מעלה את רמת המינוע של השכונה שלו). יש לי בעיה עם זה שהוא נותן אותם לילדי השכונה, שיסעו בחינם לעבודה במרחק 150 ק"מ, בלי שהם צריכים לחשוב על הזיהום, עלות תחזוקת הכבישים או הפקקים שהם יוצרים

  2. דן הגיב:

    אני מסכיר שמספר כלי רכב לנפש הוא מדד בעייתי לרמת פיתוח, או ל"אפשרות תנועה", אך לא רק בגלל הזנחת ההבדלים בגודל משקי הבית, אלא גם כי המדד מזניח אפשרויות תחבורה חלופיות (למשל רכבות): אם להאמין לנתונים בויקיפדיה, אז שוויץ מדדה הרבה אחרי ארה"ב, וגרמניה הרבה אחרי איטליה. בקיצור: זה חלקי, ומבלבל את המטרה – תנועה, עם האמצעי – רכב.

  3. שוקי הגיב:

    מה שמעניין זה לא היחס בין מספר האנשים למספר המכוניות, אלא בין אורך הכבישים למספר המכוניות שנוסעות עליהם בו זמנית. או בין מספר שעות הנסיעה (שזה בסופו של דבר נתון שמאד קרוב לצריכת הבנזין הכוללת) לאורך הכבישים.

  4. שרון מלכי הגיב:

    יואב, תודה על הזוית המעניינת שהצגת.
    כמו שכתב דן, זה כמובן רק חלק קטן מהסיפור של ניידות. בין היתר ניתן להזכיר נתון שמצוין במחקר שערכו יורם עידה וגל טלית על ניידות בתחבורה והשפעתה על נגישות בישראל
    http://taubcenter.org.il/tauborgilwp/wp-content/uploads/H2010.11_Transportation.pdf
    שם מצוין כי בעוד כמות המכוניות הוכפלה משנות ה-90, הכבישים גדלו רק ב-60%. כתוצאה מכך, אנו ממתינים הרבה יותר בכבישים ומבזבזים עוד דלק ומפזרים יותר זיהום, כלומר, תקועים בפקקים. כמובן שמדובר כאן בעוד סימפטום, וכמו שהיטבת לכתוב, הבעיה היא נגישות ותכנון וביצוע הפועלים בהתאם.

  5. יואב ש. הגיב:

    הי יואב,
    עוד עניין סטטיסטי שיכול רק להחריף עוד יותר את הנתון האמיתי שהעלת פה:
    "בניכוי החרדים והערבים" כמו שאמר לא מזמן נתניהו, כל הנתונים הסטטיסטיים של ישראל משתנים באופן קיצוני. אחוז החזקת הרכב במגזרים אלה עוד יותר נמוך למשק בית ומספר הילדים למשפחה גדול בו בהרבה. יש המון משפחות חרדיות בישראל בנות יותר מ-10 נפשות שלא מחזיקות אפילו רכב אחד.
    אם תשקלל מחדש את המספרים "בניכוי" המגזרים האלה אני משוכנע שתגלה שבאוכלוסיה היהודית הלא חרדית בישראל יש יותר מכוניות לנפש מאשר בממוצע ה-OECD או לכל הפחות מספר הרבה יותר קרוב.

  6. יאיר הגיב:

    מעניין!
    כמובן שהלכתי לבדוק אותך 🙂

    יש נתונים על מספר משקי הבית בישראל:
    http://cbs.gov.il/publications11/1461households_eco10/pdf/t01_01.pdf

    וגם על מספר כלי הרכב:
    http://cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201227137

    בחישוב שלי זה יוצא קצת פחות מאשר אצלך, אבל עדיין הפרש לא גדול מה-OECD.

    אבל הנתון הבעייתי הוא לדעתי כלי רכב לק"מ (או ק"מ רבוע) כביש. שם אנחנו רחוקים מהסטנדרטים של ה-OECD.

  7. הלו, מה מעניין כמות כלי הרכב לק"מ? רוצים לשפר את זה – אפשר לסלול עוד כבישים בנגב. את כמות הכבישים בתל אביב לדוגמה אי אפשר להגדיל בכמות משמעותית (ואני לא רואה בכלל סיבה לעשות את זה).

    מה שמעניין כאמור הוא יכולת הניידות.

    נתונים שאשמח לדעת –
    – מה הגודל הממוצע של משק בית בישראל.
    – מה משך הנסיעה מדלת לדלת בנסיעות לעבודה.
    – השוואה בין זמן הנסיעה מדלת לדלת בישראל באוטובוס לעומת אותה נסיעה במכונית (לדעתי זה בערך פי 2 , ומאד אשמח לראות השוואה שלנו מול מדינות אחרות בהקשר הזה).
    – אני חושב שיש איפשהו – אחוזי בעלות על מכונית לפני משקי בית.

  8. בן גילאור הגיב:

    ראשית כל, מאמר חריף ומרתק.
    שנית, עליתי היום ירושלימה וראיתי עד כמה, העידוד של תחבורה פרטית הוא הרה אסון למינוע ולתוצאות הכלכליות הכבדות במדינה הזו. עקבתי בעיניי אחרי התנועה בכיוון הנגדי (ישבתי באוטובוס) וראיתי את עומס התנועה האדיר הזה, הפקק הבלתי נגמר שמתפתל לאורך כביש 1, החל ממחלף לוד (לא מגזים) ועוד קודם לכן, השיירה הגדולה הזו נעה במהירות קבועה ואיטית יחסית לכביש 1, מאיזור המפגש הראשון של כביש 6 דרום עם כביש 1.. פשוט בזבוז זמן של המוני אנשים, בזבוז דלק אדיר, פליטות עצומות של מזהמים לאוויר, בזבוז כסף. כשאתה יודע שבזמן הזה בונים מסילה מירושלים לתל אביב (אבל אינך יודע עד מתי יימשכו העבודות) ומצד שני, אתה נוסע באוטובוס שמזמן יכול היה לצאת מהשירות ומשתמש בדלק בתקן יורו 2 (אולי) – ובכל זאת, בא במקום 50 מכוניות שיכלו לעשות את אותה דרך. לו רק התחבורה הציבורית, היתה יותר פרקטית ונגישה .. חלומות באספמיה. בקיצור, מדיניות שמעודדת שימוש ברכב פרטי, לא מעודדת ניידות אמיתית, אלא הצטרפות למעגל הנוסעים בפקק שהולך ומתארך..

  9. לכל מי שמזועזע מהפקקים היום. כיום יש 2 מיליון רכבים פרטיים בישראל, עד 2030, הצפי של הממשלה בתרחיש "עסקים כרגיל" הוא 4.5 מיליון רכבים. פקק נעים.

  10. שי הגיב:

    בהמשך לשוקי, המדד המענין להשוואה הוא היקף הנסועה, ולא בהכרח בק"מ אלא בשעות רכב (כולל עמידה בפקקים)
    הרושם שלי הוא שבמדד הזה נמצא את עצמנו בראש הטבלה. למישהו יש נתונים?

  11. דודי הגיב:

    לבן גילאור – יש לומר לשם ההגינות, שיש השקעה גדולה מאד ברכבת לירושלים. התעוררו מאד מאוחר, אבל התעוררו.

  12. איתי הגיב:

    יואב,
    אכן חישוב מעניין.
    אם כי זה עדיין משחק במגרש שבו הכלל הבסיסי הוא יותר מכוניות = יותר מתקדם = יותר טוב.
    מעניין מה מגמת יחס מספר המכוניות לנפש (/משק בית/ק"מ סלול) בארצות אחרות? בכולן ממשיך וגדל? האם יש מדינות (מפותחות, יש לקוות) שבהן היחס הנ"ל מתחיל לקטון עקב שינוי בהרגלי התנועה? ואם יש אז מה הגורם המרכזי לכך? שיפור באפשרויות תחבורה אחרות, ציפוף הבינוי, או שמא העלאת המיסוי על דלק?
    כך גם מעניין מה המגמות בנתונים של ק"מ נסיעה לנפש ברכב פרטי, או משך זמן בנסיעות (כפי שציין המגיב), אם קיימים או אם ניתן לחשב כאלה.

  13. אלי הגיב:

    לרמן! תודה רבה על זווית ההבחנה והחישובים, אכן גם אני חשבתי על אותם נתונים ועל התופעה שאיננו מתחשבים במספר הנפשות במשקי הבית. השתמשתי בנתונים בעבודת הסמנריון שלי בכלכלה. כל טוב ושתזכה להכרה בתחומיך.

  14. לרמן הגיב:

    תודה רבה על המחמאות והאיחולים.

  15. David Namir הגיב:

    לאמר שרמת המינוע נקבעת לפי כמות מכוניות לכל 1000 נפש זאת זריית חול בעיניים. הרי בכל קבוצה של 1000 נפש קיימים אחוזים מסויימים של נפשות עד גיל 17 וקשישים שמנועים מנהיגה ברכב. אם בישראל האחוזים האלו גבוהים יותר מאשר במדינות ה OECD מכיוון שלדוגמא ממוצע הילדים בישראל הוא 3 בעוד שבמדינות ההן הוא 1.5 וכמו כן תוחלת החיים גבוהה יותר, הרי שמכך שהנתון של 350 מכוניות לכל 1000 נפש אינו נכון השוואתית.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s