תחבורה ציבורית – כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול

תחבורה ציבורית או בשמה המורחב יותר – הסעת המונים, היא נושא מורכב, מסובך ולא פעם גם אמוציונלי. למזלנו, השנה יצא ספר משובח וקריא ביותר שעוסק בנושא משלל זוויותיו. מאז שקראתי את הספר הזה אני מוצא את עצמי מנהל דיונים עמוקים יותר ורציונליים הרבה יותר על תחבורה ציבורית ואני מבין יותר את מכלול השיקולים שעומדים מאחורי הצלחות וכשלונות. מחבר הספר הוא ג'ארט ווקר (Jarret Walker) אשר מפעיל גם בלוג פופולרי בנושאי תחבורה ציבורית. הספר נושא את שם הבלוג ונקרא Human Transit: How Clearer Thinking about Public Transit Can Enrich Our Communities and Our Lives

כותרת המשנה קלה יותר לתרגום חופשי ואומרת: כיצד חשיבה בהירה יותר על תחבורה ציבורית יכולה להעשיר את הקהילות שלנו ואת חיינו. ווקר הוא יועץ לענייני תחבורה ציבורית שעיקר עיסוקו נמצא בערים שבמערב ארה"ב ובאוסטרליה, כלומר במקומות חדשים יחסית ופרבריים בחלקים גדולים שלהם. הדברים בהם הוא נוגע רלוונטיים גם למדינת ישראל שנבנתה בצלם העולם החדש בעל צפיפויות מגורים נמוכות ורשתות דרכים לא מחוברות.

הספר מכיל 15 פרקים על שלל נושאים קטנים וגדולים הנוגעים לתחבורה ציבורית. מעיסוק בערכים אותם תחבורה ציבורית משרתת (מהסעת המונים יעילה ככל האפשר, אשר מאפשרת חופש והגשמה עצמית רבים יותר לכל אחד, ועד צורך סוציאלי לנזקקים במקומות שאינם ידידותיים לתחבורה ציבורית) ועד מיקום תחנות וסוגיות של כרטיסים חכמים (כדוגמת הרב-קו). הספר עשיר בדוגמאות ואילוסטרציות שמבהירות בצורה טובה ביותר את האתגרים של התחבורה הציבורית, ולא פחות חשוב – את הקשר בין תחבורה ציבורית למבנה אורבני. שני הפרקים הראשונים בספר עוסקים באספקטים הכללים ביותר של תחבורה ציבורית – מה מטרתה ואלו דרישות היא אמורה לספק. כך למשל, שבע הדרישות הבסיסיות לפי סדר חשיבות שאותן ווקר מונה הן (עמוד 24):

1. לקחת את המשתמש לאיפה שהוא רוצה להגיע.

2. לקחת את המשתמש מתי שהוא רוצה לנסוע.

3. לעשות שימוש טוב בזמן של המשתמש.

4. לעשות שימוש טוב בכספו של המשתמש.

5. לכבד את המשתמש מבחינת בטיחות, נוחות והיבטים אחרים.

6. ניתן לבטוח בה.

7. לאפשר חופש לשינוי תוכניות.

לאחר שני פרקי המבוא באים פרקים רבים שבהם כל אחד מהנושאים שקשורים לתחבורה ציבורית מפורק ומנותח. כך למשל, פרק 4 עוסק בניתוח צורתם של קווי אוטובוסים – בין קווים ללולאות (כתבתי משהו על זה כאן), כיצד ניתן לתקן מסלולים עקומים במידה מסויימת ומדוע הם פוגעים ביכולת של תחבורה ציבורית לספק את דרישות המשתמשים. פרק 5 עוסק באופן שבו רשת רחובות הליכתית (כלומר כזו עם צמתים רבים שמאפשרים ללכת במסלול הקצר ביותר מנקודה לנקודה) תורמת רבות לנגישות לתחבורה ציבורית וגם בצורך לריווח בין תחנות (אבל לא יותר מדי) שמאפשר לתחבורה הציבורית לפעול באופן יעיל ומהיר יותר, עם פחות עצירות. פרק 6 עוסק במחיר הרב של שירות שעובד בעיקר בשעות שיא מסויימות ומתבטא בשכר עבודה גדול יותר למשמרות קצרות של נהגים לצד הגדלת צי כלי התחבורה הציבורית למרות שהשימוש בהם הוא חלקי בלבד. ווקר מרחיב גם על גורמי התכנון שמייצרים צורך בשירות כזה (בעיקר יוממות לכייון אחד), לעומת כאלו שמאפשרים שימוש בתחבורה הציבורית באופן מאוזן יותר לאורך היממה (ערבוב שימושים).

אחד הפרקים הטובים ביותר בספר הוא פרק 8 עוסק בעיכובים של התחבורה הציבורית ובגורמים השונים שמייצרים את מסלול המכשולים העומד בדרכה של התחבורה הציבורית. ווקר מונה שלוש קטגוריות של עיכובים: עיכובים הקשורים לתחבורה ונגרמים מחיכוך עם כלי רכב אחרים במרחב, עיכובי רמזורים, ועיכובי תחנות ואותם הוא מחלק לאחר מכן לשבע תת-קטגוריות. בין השאר בפרק זה מודגם כיצד רמות של הפרדה בין אמצעי התחבורה הציבורית למשתמשים האחרים הדרך יכולות למנוע חלק מהעיכובים, ואינן קשורות לטכנולוגיה כזו או אחרת – רכבת, אוטובוס, מעבורת או צלחת מעופפת – אלא לתכנון המרחב הניתן לתחבורה ציבורית ולדרגות ההפרדה שלה ממשתמשי הדרך האחרים. תשומת לב מיוחדת ניתן לסוגיית הנתיבים הבלעדיים לתחבורה ציבורית (נת"צים) ולסיבה מדוע הם מוצדקים ומאפשרים חלוקה מחדש של המרחב בהתאם לכמות המשתמשים ולא ביחס לכלי הרכב שהם סוחבים איתם. בזכותו של הנת"צ נאמר גם שהוא מאפשר תדירות גבוהה יותר, שימוש בפחות אוטובוסים ועמידה הרבה יותר טובה בלוחות זמנים מתוכננים (מכיוון שהוא מפחית את עיכובי התחבורה).

מפרק 9 והלאה עולות לאוויר סוגיות אורבניסטיות וערכיות מורכבות יותר. כך למשל, פרק 9 מוקדש כולו לנושא של צפיפויות והאופן בו הן מחושבות. פרק 10 הוא אחד הפרקים המורכבים והוא דן כולו בשאלה של כיסוי (גיאוגרפי) מול שירות (Ridership or Coverage) ומראה מדוע רשות תחבורה ששואפת להגדיל את כמות המשתמשים שלה בהכרח תפנה את המשאבים לאזורים ידידותיים לתחבורה ציבורית שבהם היא יכולה לפעול באופן יעיל שאותה ווקר מנסח כך:

"Favorable to transit" means (a) higher density, (b) gridded local streets that provide easy direct access to stops for pedestrians, (c) a safe and pleasant pedestrian environment, (d) a mix of land uses and (e) simple linear paths, usually arterials, where transit can operate efficiently and effectively.  These features tend to be found in older inner cities, but they can be replicated and in some cases even retrofitted.

האם תחבורה ציבורית היא שירות סוציאלי למשתמשים שבויים או גורם שמאפשר אמנציפציה לאנשים מרובי בחירות? ברשויות התחבורה השונות השאלה הזו נמצאת לרוב מתחת לפני השטח, אך היא מהותית לדיון הציבורי והמקצועי על תחבורה ציבורית. למעשה התחבורה הציבורית היא גם שירות סוציאלי למשתמשים שבויים וגם כלי שמאפשר חופש ובחירה, אבל זה תלוי בהקשר האורבני שבו היא פועלת וכמות הכסף שמופנה לכל אחד משני כיוונים אלה.

פרקים 12 ו-13 עוסקים בתחבורת מעברים ובאופן שהיא משפרת בסופו של יום את יעילות התחבורה הציבורית (ומדוע כולם שונאים מעברים). בפרק 13 ווקר מעלה את הקשר בין תחבורה ציבורית לאורבניזם ומראה את הקשר בין המקומות בהם מעברים של תחבורה צריכים להתבצע לאופן שבו ניתן לנצל מקומות אלה ליצירת מרחבים עירוניים מוצלחים. בפרק 14 מורחב הקשר שבין מיקום לאפשרות ההגעה בתחבורה ציבורית וההמלצה החד-משמעית של ווקר היא להיות על הדרך (!Be on The Way). אחת הדוגמאות שבהן הוא משתמש כדי להראות תכנונים שפועלים נגד תחבורה ציבורית היא מיקומים של מוסדות משמעותיים בקצוות שאינם משמשים למעבר דרכם, ולא פעם על גבעות. כשקראתי את זה חשבתי על אוניברסיטת חיפה שמוקמה לה הרחק הרחק מכל דבר בדרך לשומקום ועד היום כל הפוקדים אותה משלמים את המחיר. בסוף הספר ווקר יוצא למסע קצר בעתיד של לוס אנג'לס, עיר שאולי מדגימה יותר מכל את אתגרי התחבורה בעולם המערבי ומראה כיצד אפילו לוס אנג'לס יכולה להפוך לאורך השנים הבאות למקום שבו התחבורה הציבורית היא זמינה, יעילה, זולה ובעיקר אנושית.

אין לי מספיק מילים כאן כדי לתאר כמה נהניתי מקריאת הספר הזה וכמה למדתי ממנו. הספר הזה מומלץ לכל מי שעוסק בתחבורה ציבורית – ממנהלי חברות התחבורה, המתכננים השונים הן ברשויות והן במשרדים הפרטיים דרך ראשי ערים ועד פעילים מקומיים וסתם אנשים שרוצים לדעת יותר על הנושא.

לקריאה נוספת:

פוסטים מומלצים מהבלוג של ג'ארט ווקר – אחד, שניים ושלוש.

ההקדמה לספר

ביקורת משובחת על הספר

לרכישת הספר באמזון:

(ותודה לרותם שהשאיל לי את הספר הזה)

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, המלצה, ספרים, תחבורה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על תחבורה ציבורית – כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול

  1. נשמע מרשים מאד. יש כמה סוגיות שחסרות לי כאן.

    1. נקודות כלכליות. מה העלויות שיש לנוסעים ולחברות. מתי נוצרים ניגודי אינטרסים.

    2. אילו דברים חשובים כדי לעודד נוסעים לנסוע בתח"צ? לדוגמה מתוך 7 הנקודות של ווקר נראה לי שבישראל הבעיות הגדולות ביותר של תח"צ היא שהיא איטית מאד יחסית לחלופות ושהיא גם לא אמינה (דבר שמחייב לקיחת מרווחי זמן עוד יותר גדולים).

    3. מה עם נושאים של השפעות התח"צ על נושאים שונים – כמו יעילות אנרגטית, פליטת גזי חממה, השפעות סביבתיות אחרות? בטיחות בדרכים? פעילות גופנית ובריאות? חסכון כספי? לדוגמה לתדהמתי מצאתי כי דוח מקינזי הסיק שבגלל הגברת ביקושים תח"צ לא מוריד פליטות גזי חממה (תוך שהדוח מתעלם מכך שעוד מכוניות = לא רק עוד מכוניות אלא גם עוד פקקים ושביקוש מושרה קיים גם במכוניות).

    4. מה ההשפעות על קידום תח"צ? לדוגמה האם עליה במחירי הארגיה תביא לייקור השימוש בה? בכמה? האם יגדל השימוש בה? בכמה?

    5. שילוב של תח"צ עם אופניים?

    6 שאמח אם תוכל לתת כמה אנקדוטות מפתיעות מתוך הספר.
    תודה,

  2. נחום כהן הגיב:

    הייתי מציע כי תתרכז בסוגיה אחת מכל המכלול. אי אפשר לצפות כי נדון כאן במכלולים כאלה רחבים, זה כמעט לגמור פקולטה בנושא. מבחינתי כמובן חשוב הקשר לשגיאות תכנון, כמו למשל שכונות מבודדות , שהן עיקר המגורים בישראל, מעוט הצמתים, כנ"ל. תודה

  3. לרמן הגיב:

    דרור,
    הכי טוב שתקרא את הספר. שווה כל דקה שתשקיע בו. יש פרק אחד על תעריפים. בכל העולם התחבורה הציבורית סובלת מאותן בעיות. גם בניו-יורק יש אזורים עירוניים עם תחבורה ציבורית סבירה ויש אזורים עירוניים ללא תחבורה ציבורית כמעט. גם בתל-אביב יש תחבורה ציבורית סבירה באזורים מסויימים (קו 4, למשל) ותחבורה ציבורית מאתגרת במקומות אחרים (צפון מזרח העיר למשל). אין כל-כך התעסקות עם אנרגייה, אם כי מובלע בספר שאורבניזם חוסך אנרגייה לעומת אנטי-אורבניזם ובשביל ליצור אורבניזם צריך להבין גם בתחבורה ציבורית.

  4. פינגבאק: המחיר היקר של המחסור בתחבורה ציבורית בשבת | עוד בלוג תל-אביבי

  5. פינגבאק: ממש לא הפסיקו לכתוב מניפסטים | עוד בלוג תל אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s