מקבץ לינקים ללא בשורה

הפעם מקבץ לינקים מיוחד לכמה כתבות מז'אנר האדריכלות שלצערנו בעיתונות בדרך-כלל נוטה לכלול דברי הלל ושבח לבניינים הכי יקרים, בומבסטיים ולא שימושיים. רוב הכתבות לצערי לא טומנות בחובן בשורה עיתונאית גדולה במיוחד:

1. זיוה שטרנהל בהארץ מוצאת "בשורה אדריכלית" מופלאה בבניין החדש של מוזיאון תל-אביב. בליל של מילים שאדריכלים משתמשים בהן כדי להסביר את הפגעים שהם מביאים לעולם נשפך ללא הרף. הנה דוגמה אחת:

"האדריכל פרסטון סקוט כהן הביא לישראל את הישגי הזרם הפורמליסטי העכשווי שהצליח להפוך את המחשב לכלי עבודה יעיל ליצירת מבנים עוצרי נשימה. כהן מציג עמדה ברורה: כדי שהאדריכלות תינצל עליה ליצור מבנים מרתקים שחלליהם יעניקו לצופה חוויה דומה לזו שהציעו בניינים בעלי ערך לאורך ההיסטוריה. עם זאת הוא יודע שלמרות פלאי הטכנולוגיה הדיגיטלית, העקרונות העכשווים רק מעצימים מגמות מוכרות: יש בהם חזרה לא רק לזרם הפוטוריסטי הביו-טכנולוגי של שנות ה‑50, שהיווה בסיס גם לגל הנאו-אקספרסיוניסטי של אותה תקופה, אלא גם למקורות הרעיוניים הפורמליסטיים שגובשו עוד במאה ה‑19."

2. כדי להרגע עברתי שוב על כתבתו של אלון עידן על אותו בניין ממש שעושה סדר הרבה יותר טוב בחטוטרת האדריכלית ומשם אני מצטט:

"אם כן, ראיתי אור. אבל מפל לא ראיתי. ומאחר שאור יוצא לי לראות מדי פעם, לא התעכבתי על ההיבט הזה של התהום המוזרה שנפערה באמצע תל אביב. אבל כן התעכבתי ליד התהום המוזרה שנפערה באמצע תל אביב. התעכבתי לא מעט. נזכרתי בדיזנגוף סנטר. גם שם יש תהום. גם שם התהום היא הסיפור. סיפור שלא מסופר."

3. קשת רוזנבלום בהארץ לא מוצאת "בשורה אדריכלית" בתחנה המרכזית החדשה של באר-שבע. השאלה היא איזו בשורה אדריכלית בכלל צריך בתחנה מרכזית והאם הבשורה הזו לא צריכה לבוא הרבה אחרי הבשורה התחבורתית. הכתבה מכילה הרבה תיאורי בטון, אבל תיאור של השינויים התחבורתיים לא ניתן למצוא בה ממש. לפחות נראה שבבאר-שבע ניצלו מהמגלומניה האדריכלית של התחנה המרכזית בתל-אביב (שודאי חביבה הרבה יותר על כתבי אדריכלות).

4. עדיין עם קשת רוזנבלום והפעם באיצטדיון החדש, היקר והמיותר בחיפה. שיר הלל לבטון ופספוס גמור בכל הנוגע לאנטי-אורבניזציה של האיצטדיון החדש שנמצא הרחק הרחק מכל תחבורה ציבורית (בניגוד לאיצטדיון הישן בקריית אליעזר), ושום ביקורת על תרומות של האיצטדיון להמשך התמוטטותה האורבנית של חיפה. וציטוט ברשותכם:

"ואמנם, באתר הבנייה מתקיימת תנועת מכוניות שלא היתה מביישת עיירה. עשרות כלי רכב חונים, פורקים, צופרים ונושאים פיסות אצטדיון על גבם. על הפרויקט עובדים בזמן נתון עשרות פועלים בכמה קבוצות נבדלות, כל אחת עוסקת בתחומה – יציקות בטון, ריתוך פלדה, הנחת אלמנטים טרומים וקירוי. "זה מבנה מסוג כזה שניהול חופף של לוחות הזמנים מאוד מועיל", אומר קהת. "יש המון אילוצים – אי אפשר להביא את הפלדה לפני שיש מקום בחצר. לפני שיוצקים את הפינה הוא לא יכול להביא את הקורה. לפני זה, אלה לא יכולים להניח את הרעפים"."

5. ועוד כתבה על איצטדיונים (כולל אותו איצטדיון חדש) של נעמה ריבה באקסנט. לשם שינוי לא רק עיסוק בסוג בציפוי:

"יש להצטער על שהכישרון והאמצעים הרבים שמושקעים באצטדיון החדש, אינם מושקעים במחשבה יצירתית על אצטדיון קרית אליעזר: את האצטדיון הישן מעדיפים להרוס ולא לשפץ, ובמקומו לבנות יחידות דיור חדשות. זאת, למרות מלאי הקרקע הגדול בין השיכונים הוותיקים בשכונה, בעיר התחתית ובשכונת בת גלים הסמוכה – שאת כולם אפשר לנצל ולהפיח רוח חיים באזורים מוזנחים. אצטדיון עופר וסביבתו מעודדים שימוש ברכב פרטי ומרחיקים את הולכי הרגל: המתקן החדש רחוק לא רק מהעיר אלא גם מתחנות הרכבת והאוטובוס."

6. נמשיך עם נעמה ריבה. שימו לב לקשקוש שפולט אמנון בר אור בנוגע לאופן שבו מתבצע השימור ברוטשילד (משמרים בניין של שתי קומות ודוחפים עליו בהמה של 40 קומות):

"אדריכל השימור של הפרויקט, אמנון בר אור, סבור שהמגדל "גוהר" על בית בכר. "זהו זרם חדש באדריכלות התל אביבית", הוא מוסיף. לדעתו, "המגדל החדש טוב ומעוצב היטב, אך עדיין נראה כי הבניין לשימור הינו בחזקת "Left over (שאריות)"."

ואתם חשבתם שרק כלבים גוהרים זה על זה. בתל-אביב, גם בניינים מקיימים יחסי מין בפרהסיה.

7. ונקנח בקומיקאי אבנר ישר, הזכור לטובה מהתבטאויות הזויות כאלה ואחרות. ישר מעורב בבניית מגדל שנראה מזעזע כמו מגדל נוה-צדק רק הפעם בבת-ים ונראה שהוא לא מבין את ההבדל בין בניינים לרחובות (ולמרות זאת נותנים לו להיות מעורב בתכנון). כך הוא אומר להילה ציאון בווינט:

"ישר מתייחס לסוגיית הזהות של המגדל. "מגדל הוא לא בניין רגיל וגדול, הוא ישות עם זהות ויש לו שם", הוא אומר. "הסיבה לכך היא שמגדל הוא בעצם כמו רחוב אנכי ויש לו קיום של רחוב. כך, למשל, מגדל שיש בו 162 דירות הוא כמו רחוב עם 20 בניינים, 10 בניינים מכל צד, כאשר אורך רחוב כזה הוא כ-300 מטר"."

8. וכדי לסיים בנימה אדריכלית אופטימית מומלץ לצפות (באמת מומלץ) בוידאו הזה גם לאדריכלים וגם למי שכותב על אדריכלות:

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, לינקים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מקבץ לינקים ללא בשורה

  1. דניאל גת הגיב:

    הם כולם נורא משעממים יואב — לא ברור לי למה טרחת

  2. קורא חדש הגיב:

    לא ברור עד מתי תוסיף התקשורת להתלהב מאדריכלות ממוצעת..

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s