הברזייה שיודעת כמה אתה שותה, מתי ואיפה

הבחירות המקומיות בתל-אביב מסתמנות עד עתה כדבר יבש ולא מעניין, כמעט איזוטרי. למזלנו, העירייה החליטה לשפוך על הבחירות הרבה מים קרים, על-מנת להעיר את הציבור הרדום מעילפון הקיץ. במסגרת איסוף המידע הפרטני על צרכנים פוטנציאליים במרחב הציבורי תוך הדרה של אוכלוסיות בעייתיות מבחינת צרכנית, מגיעה לתל-אביב מכונת איסוף נתונים בצורה של ברזיית מים. שהרי איזה נוזל הוא הפשוט והנדרש ביותר, במיוחד בימי הקיץ המהבילים מאשר מים. ברחבי העולם ישנם מקומות שבהם מפוזרות להם ברזיות מים (באנגלית: water drinking fountain, שניתן גם לתרגם כמזרקות מי שתייה) אשר ניתנות לשימוש פשוט בלחיצת כפתור ולפעמים גם בלי לחיצה בחינם לכל אחד ללא זיהוי כזה או אחר. בתל-אביב החליטו לחבר אחד ועוד אחד – במקום ברזייה פשוטה, זמינה ואנונימית, עדיף ברזייה מסובכת, שאוגרת מידע ואינה זמינה לחלקים מסויימים באוכלוסייה.

הסיפור עצמו פוצץ ע"י עידו קינן בתחילת סוף השבוע האחרון. בעקבות הפוסט של עידו, ובשילוב התנהלות פייסבוק בעייתית של החברה שעומדת מאחורי הברזיות המסובכות, נראה שהולך ומתפתח כאן דיון רחב על משמעויות הפקעת המרחב הציבורי והפעם באמצעות מוצר שנתפס לא פעם כבסיסי ביותר (אפילו יותר בסיסי מחנייה) – מים. בנוסף, עולות סוגיות הקשורות לתהליכים בהם מאושרים או נדחים פרוייקטים במרחב הציבורי. כך כותב תומר שלוש:

מה שמדהים הוא האופן שבו המרחב הציבורי שוב עובר לידיים פרטיות בשיטת השקשוקה. אני לא יודע איך העירייה התקשרה עם חברת Woosh, אבל לא נערך שום מכרז להתקנת תחנות מים ברחבי העיר. מישהו שהכיר מישהו בעירייה הצליח להשחיל את החברה הזו לעסקת חייה – שטח ציבורי שלא צריך לשלם עליו ארנונה, פרסום חוצות חינם בלב המטרופולין הגדול במדינה, ובעתיד גם מודל עסקי שכולל איסוף מידע על המשתמשים בשירות ו/או תשלום קבוע מהעירייה על הפעלת השירות.

ג'וני סילבר מסכם בצורה טובה את שלל ההתפתחויות שהיו מסביב לנושא בעיקר בפייסבוק שכבר מכיל קהילה שדורשת מים ללא הזדהות. חשוב לציין שסוגיית המים הציבוריים לשתייה היא סוגייה מורכבת, קשה לתפעול ומאתגרת וברור שזה מקום שבו קל להכניס אינטרס מסחרי כזה או אחר על מנת לחסוך את כאב הראש הזה. ובכל זאת, בערים רבות בעולם מתקני מים ציבוריים מקבלים את הכבוד, המקום ולפעמים גם את האסטתיקה בלי הצורך במעקב אחר המשתמשים. הנה כמה דוגמאות:

1. כך נראות מזרקות השתייה של פורטלנד שהוקמו ב-1912 ע"י תרומה לעיר והורחבו מאז.

2. כך זה נראה בליובליאנה (ויש גם אפליקציה).

3. בונקובר הפריסה של הברזיות מעוררת כבוד.

4. רומא – עיר הנצח ומזרקותיה שמשמשות גם לשתייה וגם להשראה.

כרגע, ברזיות הזיהוי אמורות להתחיל לפעול בזמן הקרוב. אין לדעת אם בגלל המחאה הציבורית משהו ישתנה בהליך הזה, אבל אין ספק שהנושא מעלה בצורה טובה את סוגיית המרחב הציבורי וההפרדה בין האנשים הרצויים ואלו שהם לא-רצויים בו, לצד סוגיית הפרטיות והמעקב. בשלב הבא – יותקנו בתי שימוש עם זיהוי במרחב הציבורי שיכללו חווית משתמש אישית – תוכל לדעת כמה פעמים חרבנת, איפה ומתי, והאם זה קשור לחומוס שאכלת בצהריים, וכמובן תהיה לך קהילה של חברים שתוכל לשתף איתה את המידע הזה.

לסיכום, ממש השבוע סטיבן קולבר התייחס לדבריו של מנכ"ל נסטלה לשעבר, שרטן שאנשים חושבים שמים צריכים להיות מוצר ציבורי זמין לכולם בחינם. נראה לי שאין מתאים ממנו כדי לסיים את העניין:

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, הפקעת המרחב הציבורי, תל-אביב, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על הברזייה שיודעת כמה אתה שותה, מתי ואיפה

  1. בזכותך הלכתי ומצאתי מפה של הברזיות בפריז (Fontaine Wallace) הפועלות מאז המאה ה-19.
    http://www.eaudeparis.fr/jsp/site/Portal.jsp?search_action=search_action&page=directory&id_directory=4&search (שים לב לסלוגן האתר).

  2. עידן הגיב:

    אני חושב שהדוגמאות שנתת לברזיות לא מהוות השוואה נכונה. לפי מה שאני מבין, לא מדובר בברזיות רגילות אלא במכונות שמספקות מים קרים, מעין תמי 4 גדולות וציבוריות, שיתווספו לברזיות הרגילות ולא יבואו במקומן, וייתרו את הצורך שלך ללכת ביום חם לפיצוציה ולקנות בקבוק מים מינרלים קר ב 7-8 ש"ח.

    אני מניח שלהתקין קולרים כאלה ברחבי העיר זה עסק קצת יקר ולכן העירייה בטח שמחה מאוד שבאה אליה חברה פרטית והציעה לעשות את זה על חשבונה. אבל חברה פרטית צריכה מודל עסקי כלשהו. מודל אחד זה להציב vending machines ולשלם מחיר מלא עבור בקבוק מים או קולה.
    מודל אחר יכול להיות למשל זיהוי הלקוח והתאמה של הצעות פרסומיות המותאמות לו אישית על הצג של המכונה, או אולי יצירת בסיס נתונים כלשהו ששווה כסף. אני מעדיף להעביר כרטיס אשראי, לתות מים קרים בחינם, ושירשם איפשהו ששתיתי עכשיו מים, מאשר להעביר את אותו כרטיס אשראי אבל לשלם כסף. עניין של בחירה.

  3. שושי הגיב:

    העיריה לא אמורה לדאוג לאספקת מים קרים. אם יש עודפי שטח ציבורי, אפשר לטעת בו עצים, המקררים את האוויר. גם הוספת ברזיות תתקבל בברכה.

  4. שי ש הגיב:

    הבעיה המרכזית בפרויקט הזה היא שהברזיות החדשות לא נותנות שום דבר חדש למשתמש (חוץ ממילים יפות על "חוויה מותאמת אישית"), ובתמורה מסבכות לו את החיים. הרי כבר עכשיו יש במרחב הציבורי בת"א ברזיות, שחלקן מקוררות (ע"ע חלק מהטיילת) ובחלקן גם מתקנים למילוי בקבוקים. איזה יתרון בדיוק יתנו הברזיות הללו? הרי המים בצינורות הציבוריים בת"א הם כבר באיכות טובה, לא צריך לסנן אותם.

  5. עדו הגיב:

    אני עדיין לא השתכנעתי שהפוסט הזה הוא לא מתיחה. פשוט נראה מגוחך אפילו בשביל המציאות הישראלית.

  6. להזדהות בשביל לשתות מים מברזיה?!?

    תנו לי את מי, שיזם זאת ואת כָּל מי, שתומך בזה – ואני, אישית, אעשה, מן הפרצופים שלהם, פיתה באגרופיי!!!! מלה של דני!!

    להתנגד עכשיו!!

  7. פינגבאק: למכור מי ברז זה לא סטארטאפ – קצר על הברזייה שמזהה | עוד בלוג תל-אביבי

  8. פינגבאק: זורמים עם תאגידים | שרון מלכי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s