מדע הערים לאן

מדע הערים נמצא במצב דומה למדע הרפואה לפני 500 שנה. המאה ה-20 הייתה רוויה בניסיונות "להנדס" את העיר, להקיז את דמה ולתת לה כוסות רוח. התכנון המודרניסטי יצר ערים נכות ומוגבלות. אם המודרניסטיים היו מתכננים בן אדם הוא היה נולד בצורתו הבוגרת, והיו נחסכים ממנו החלפת השיניים וכאבי הגדילה. מצד שני הוא היה חסר זהות ומוגבל ביכולת הלמידה וההתפתחות שלו. מאמר עורך בכתב העת Environment אומר את הדברים בצורה ברורה: "It's Time for an Urbanization Science". המאמר מציע מספר שדות מחקר שעוד יורחבו בשנים הקרובות על הקשר בין מדעי העירוניות לעולם האמיתי והצורך לעסוק בכך:

We need a science of urbanization. This science would focus on the fundamental laws of the urbanization process: its origins, development, organization, emergent properties, and connections to other social and biophysical processes.

אחד מהמאמצים הכבירים במדעי הערים בעת האחרונה הוא ספרו של פרופ' שלמה אנג'ל Planet of Cities. אנג'ל מצביע על כך שבמהלך המאה הנוכחית תהליך האורבניזציה של העולם יושלם (כלומר, המעבר של מרבית האוכלוסייה מצורת חיים כפרית לצורת חיים עירונית יגיע לרווייה) ועדיין יש הזדמנויות רבות לתקן ולשפר. הממצאים שהוא מעלה לגבי ערים ואורבניזציה מבוססים על בסיס מחקר של 3,646 ערים בנות מאה אלף תושבים או יותר בכל רחבי הכדור. אנג'ל מציע פרדיגמה שהוא מכנה "Making Room", או בתרגום לעברית להכין מקום לאורבניזציה ולהתכונן לה במקומות בהן קצב גידול האוכלוסייה האורבנית גדל בקצב מהיר מאוד (בעיקר בעולם המתפתח), ומביא כדוגמאות מוצלחות לפרדיגמות כאלה מהעבר את התוכנית לגדילה של ניו יורק מ-1811 ואת תוכנית הגדילה של ברצלונה מ-1859. במידה מסויימת תוכנית גדס שלנו גם היא ביטאה הכנה ראוייה לצמיחה אורבנית. נושא שאני אדוש בו עוד בקרוב הוא העובדה שבגוש דן יגורו עוד כ-1.3 מיליון אנשים ב-2030 (ולא משנה מה מדינת ישראל תעשה בנידון) וכרגע אין שום הכנה תכנונית לכך (צפו להקמתן של פאבלות בפאתי גוש דן). תמצות קצר של הספר המשובח הזה נמצא כאן.

………………………………………………..

בתוך העולם הכולל של מדעי האורבניזציה יש לנו גם חורים מדעיים רציניים בפסאודו-מדע הקרוי תכנון ערים. מאמר קליל עושה קצת סדר בנידון: ?Urban Legend: Can City Planning Shed Its Pseudoscientific Stigma. עולה התהייה האם מקצוע העיצוב העירוני יכול להיות משהו מדעי ולא תכנון שנשען על רגשות, טקסטים עמומים, אידיאלים מופרכים ובבל"ת כפי שהוא מתבצע ברובו כיום? המאמר הקליל הזה מתבסס על מאמר אקדמי משובח של ד"ר סטיבן מארשל מהשנה שעברה שנקרא: "Science, pseudo-science and urban design". מארשל מציין שאין כמעט שימוש במתודות אקדמיות בבחינת תכנון עירוני ולמעשה אין כיום תיאוריה של תכנון עירוני. למעשה, מארשל מראה שכמעט לא למדנו כלום עוד מאז שג'יין ג'ייקובס כתבה:

As in the pseudoscience of bloodletting, just so in the pseudoscience of city rebuilding and planning, years of learning and a plethora of subtle and complicated dogma have arisen on a foundation of nonsense.

הטבלה החשובה במאמר מראה שתיאוריות אורבניסטיות כמו זו של ג'יין ג'ייקובס, כריסטופר אלכסנדר וקווין לינץ', כולם הוגים ענקיים בתחום האורבני, לא הועמדו כמעט במבחן מדעי ובמספר הזעום של מקרים שבהם נבחנו תחת מתודות מדעיות, הן לא ממש עמדו בכך. זה לא כל-כך פשוט לקרוא את זה, אבל ארבעת העקרונות של ג'יין ג'ייקובס (עירוב שימושים, בלוקים קצרים, בניינים בני גיל שונה וצפיפות) לא הוכחו עד היום כתורמים לאותה חיות אורבנית בצורה מדעית. מארשל מציע במאמרו דרך לבסס את התכנון העירוני כמדע והמאמר עצמו מומלץ לכל מי שמתחיל להיכנס למאסטר או דוקטורט בתכנון עירוני, וגם למי שבכלל מתעניין בתחום הזה.

למיטיבי לכת שהגיעו איתי עד כאן נותר לי להמליץ גם לקרוא את הספר הראשון שסטיבן מארשל הוציא לפני מספר שנים הנושא את השם Streets and Patterns. הספר מתחקה אחרי האופן שבו ההתייחסות לתכנון רחובות השתנתה לאורך השנים ומיצירה של רחובות שהם מקומות למסחר, שהייה ותנועה הגענו עד הניתוק בין התנועה לפעילות שמתבטאת ברחובות ראשיים שלא קורה בהם שום דבר מלבד תנועה מהירה של מכוניות. הספר הזה עושה קצת סדר בתחום הזה וכאן גם יש סקירה מצויינת שלו. באופן ספציפי, אני מצאתי שלפחות חלק מהמחקרים שהייתי מעורב בהם הלכו קצת בעקבות הספר הזה והאופן שבו הוא עושה קטגוריזציה לרשתות רחובות שונות לפי רוח התקופה בה הן נוצרו.

לסיכום, מדע הערים ובתוכו גם החלק של מדע תכנון הערים זקוקים לעוד הרבה מחקר מדעי ועדיף במהלך השנים שבהן חלק משמעותי של העולם עדיין עובר אורבניזציה משמעותית.

סיכום לינקים לקריאה:

It's Time for an Urbanization Science

Urban Legend: Can City Planning Shed Its Pseudoscientific Stigma?

Science, pseudo-science and urban design

Planet of Cities

Streets and Patterns

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, אקדמיה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על מדע הערים לאן

  1. ליאור הגיב:

    עוד כתבה מומלצת מהשבוע לרשימת הקריאה:
    What does Big Data mean for our cities?

    http://www.newstatesman.com/art-and-design/2013/07/architecture-what-does-big-data-mean-our-cities

  2. נחום כהן הגיב:

    הקדמה מצויינת לנושא, עם ביקורתיות נדרשת. הנושא דחוף, למי שעוסק בכך. 40% מאוכלוסית העולם גרה בפרוורים מוזנחים תרבותית וחברתית, מפני שאף אחד לא גיבש גישה תאורתית לטיפול. ההזנחה היא כפולה מבחינה מדעית. 1. הפרוור הענקי מנותק מכל עירוניות, ומכאן העומס התחבורתי, שתחבורה ציבורית לעולם לא תפתור, בגלל הפיזור, הגודל, והניתוק. 2. כל הפרוורים מתוכננים לא טוב, עם מערכות מנותקות גם בתוכם, ובכוונה (מניעת רכב עובר). לפני 100 שנה הפרוור היה פחות מ20%. נוספו כמעט שני מיליארד בני אדם, מנותקים, עם עתיד רעוע.

  3. נחום כהן הגיב:

    אם אנשים עדיין יבקשו כי מדע האורבניזציה יפתור את כל הבעיות בעולם, כמו ערים בנות קיימא (מושג של אנרגיה), לא יצא מזה כלום. אני מסתפק במדע שהוא בעיקרון מבני ופיזי. כל היתר משתנה מהר מידי, כולל החברה והכלכלה. כרגע הבעיה החמורה היא הפרוור היוצר סלאמס של תרבות.

  4. פינגבאק: תוכנית התחבורה החדשנית של בת ים – ופרסומה בעולם | עוד בלוג תל אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s