ב-2030 יהיו חמישה מיליון תושבים בגוש דן – ולאף אחד לא איכפת

גבירותיי ורבותיי, אני מעוניין לחלוק אתכם נושא שמעיק עליי בעת האחרונה והוא השיעור החזוי של גדילת המטרופולינים הישראליים וההתעלמות המוחלטת של מקבלי ההחלטות מגדול ועד קטן בהכנת מטרופולינים אלה לגדילה האורבנית החזוייה. פוסט זה מתבסס על הניתוח שערך שלמה אנג'ל בספרו Planet of Cities על חלוקת האוכלוסיה בין ערים שונות במדינות שונות תוך הסתמכות על בסיס נתונים גלובלי (עמ' 111-131 בספר). בקצרה, אנג'ל מגיע לשתי מסקנות מרכזיות:

1. המטרופולינים במדינה מסויימת גדלים בשיעור זהה לאורך זמן, כלומר אם מטרופולין א' גדל בחמישה אחוזים בפרק זמן מסויים גם מטרופולין ב' יגדל בחמישה אחוזים באותו פרק זמן. כלומר, היחסים בין המטרופולינים נשארים זהים לאורך זמן.

2. ככל שהמדינה קטנה יותר, וליתר דיוק ככל שהאוכלוסייה הגרה במרחבים עירוניים קטנה יותר, כך המטרופולין הגדול יהיה גדול יותר ביחס לכלל האוכלוסייה בשאר הערים. כלומר, במדינות קטנות, תהיה נטייה למטרופולין הגדול להיות גדול יותר ביחס לשאר המדינה מאשר במדינות גדולות. לשם דוגמה בסינגפור המטרופולין הגדול ביותר הוא העיר סינגפור שמונה 100% מתושבי המדינה ובהודו, המטרופולין הגדול ביותר, מומבאי, מונה 6% מתושבי המדינה (שגרים במרחבים עירוניים). במחקר של אנג'ל, על בסיס 118 מדינות שלהן יש עיר גדולה מ-750,000 איש, נמצא שהמטרופולין הגדול ביותר במדינה מסויימת מונה בממוצע כ-30% מהאוכלוסייה העירונית.

ועכשיו, נחבר את המסקנות האלה לישראל. החלק הבא מסתמך על דו"ח שלב ג' של צוות הליווי של תמ"א 35 משנת 2010 (עמ' 572-577, זהירות PDF כבד) שבו מתוארים כמות האוכלוסייה במטרופולינים השונים. בהמשך מופיע גרף ההתפלגויות של אחוזי התושבים בכל מטרופולין מ-1961 ואילך. המטרופולינים שמופיעים כאן הם: תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע. הקו העליון הוא סך האוכלוסיה בארבעת מטרופולינים אלה שמהווה באופן יציב 86% מכלל האוכלוסייה בישראל. ניתן לראות שהקווים די ישרים ואין שינוי ביחסים בין המטרופולינים כמעט לאורך 50 שנה. יש קפיצה בגודל של ירושלים אחרי ההרחבה היבשתית של 1967 ויש עלייה גם בשיעור האוכלוסייה במטרופולין באר-שבע (שכולל את כל השטח בין דימונה, נתיבות וערד). חלק מהעלייה המתונה של באר-שבע נובע ככל הנראה מההתיישבות הבדואית שגדלה קצת מהר יותר מהאוכלוסייה הכללית. בנוסף, חשוב לציין שלא נכללו בחישובי האוכלוסייה תושבים ישראלים שמתגוררים מחוץ לתחום השיפוט של משרד הפנים (כלומר, מתנחלים), דבר שהיה מגדיל במקצת את ירושלים (מעלה אדומים) ואת תל-אביב (אריאל). בנוסף, למרות כל הדיבורים על קריסתה של חיפה היא ממשיכה להוות מעל 20% מאוכלוסיית ישראל, כמו ב-1961. אפשר לאמר שבתוך מטרופולין חיפה, העיר חיפה סובלת לא מעט, אבל המטרופולין עצמו שומר על המשקל שלו בישראל.

משקל ארבעת המטרופולינים בישראל מאז 1961
Israel Population and Metro Sizes

מה שחשוב להבין כאן זה שמטרופולין תל-אביב (כלומר גוש דן) ימשיך להוות כ-45% מאוכלוסיית ישראל בעתיד הנראה לעין (וכ-49% מסך האוכלוסייה המתגוררת בישובים עירוניים). ההערכות הדמוגרפיות מדברות על כ-11 מיליון ישראלים ב-2030. תחת נתונים אלה גוש דן צפוי לגדול לחמישה מיליון תושבים (לעומת 3.1 מיליון ב-2007) וחיפה צפוייה להכיל כ-2.4 מיליון תושבים. גם אם כל אחד ממטרופולינים אלו יאבד אחוז ממשקלו המספרים לא ישתנו בהרבה. הנה הטבלה המספרית כולל התחזית ל-2030:

טבלת האוכלוסייה במטרופולינים בישראל כולל תחזית ל-2030
Israel Population and Metro Sizes

כל הניתוח הדמוגרפי הזה אומר שאנחנו צריכים להכין מקום לחמישה מיליון איש בגוש דן (לפחות) ב-2030 על-מנת לאפשר לו לפעול בצורה טובה. זה אומר תכנון שימושי קרקע, תחבורה ודיור שיאפשר לאותם חמישה מיליון לחיות בנוחות וגם יאפשר לנצל את הכניסה של אנשים אלו לעבות מקומות מסויימים כדי לחזקם ולאפשר להם להתפתח, לצד הקצאת דרכים ראשיות לתחבורה ציבורית והקצאת שטחים פתוחים שפויים בתוך המטרופולין. חוסר הכנה או התכחשות למציאות זו לא תשנה אותה, אלא תייצר תכנון גרוע יותר, מפורבר יותר, לא יעיל ובזבזני, לצד הגדלה של מצוקת הדיור ודחיקת העניים מחוץ למטרופולין (מה שקורה עכשיו רק יותר חריף). באותו אופן צריך להכין גם את המטרופולינים האחרים שבהם צפוייה גדילה בשיעור דומה, ובכמויות אבסולוטיות נמוכות הרבה יותר.

הנתונים שהוצגו בפוסט זה מראים כי מדיניות פיזור האוכלוסין הישראלית לא שינתה באופן מהותי את חלוקת האוכלוסייה בישראל, למרות השקעת משאבים עצומים ובזבוז אדיר של כסף. למעשה, המדיניות הישראלית של מערכת התכנון פועלת כדי להקשות על הישראלים להתגורר במקומות שבהם הם גרים בכל מקרה, וראוי לחדול ממנה בהקדם לטובת העם והמדינה. אני אסיים כאן את הפוסט ואשאיר את נושא תכנון הגדילה של גוש דן לפוסטים נוספים בהם גם נתמקד במדיניות פיזור האוכלוסין הכושלת של מדינת ישראל (המספרים מדברים בעד עצמם) ובעצימת העיניים של נבחרי הציבור והפקידים הבכירים לנוכח האתגרים האורבניים הבאים עלינו לטובה.

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, דיור, תל-אביב, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

31 תגובות על ב-2030 יהיו חמישה מיליון תושבים בגוש דן – ולאף אחד לא איכפת

  1. שלמה הגיב:

    אוכלוסיית גוש דן גדלה עם השנים, אבל אוכלוסיית העיר תל אביב כמעט ולא השתנתה מאז 1960. למה? כי אין מקום לבנות ופינוי-בינוי זה תהליך מאד איתי.

    אפשר לצפות שתופעה דומה יקרה מתישהו עם כל איזור גוש דן. כל מקום שמותר לבנות בו יהיה תפוס, והבנייה תעבור למקומות מחוץ לגוש דן של היום, כמו חדרה וקריית גת. כמו שבונים היום דירות ומשרדים ברעננה ופתח תקווה, רחוק מהעיר תל אביב, כך ייבנו בעתיד במה שנקרא היום פרפריה. ועם שיפור מערכות התחבורה, אולי נתחיל לראות גם את מקומות אלו כחלק ממטרופולין תל אביב.

    אגב, ירושלים יגיע לנקודה הזאת הרבה לפני גוש דן. ואולי כבר הגיע.

  2. לרמן הגיב:

    שלמה, גוש דן הגיע למצב הפרברי שלו גם מתהליכים טבעיים וגם מעיכובי בנייה של שטחים רבים. לגבי שטח לבנות – מנשייה זו דוגמה להריסת שכונה והפיכתה לחניון שמחכה לבנייה. הגוש הגדול ממתין על הנייר כבר 40 שנה. על זה צריך להוסיף מחנות צבא רבים ושימושי תעשייה שיוצאים החוצה. בתהליך הנוכחי המטרופולין ימשיך להתפרבר בקצב מהיר כמו שאתה מציין ויביא לעלויות תחבורה ותשתיות גבוהות מאוד. צריך לזכור שאנשים בממוצע מוכנים לתת כשעה ביום לצורכי נסיעה וזה מה שקובע בסוף היום את גבולות המטרופולין. הבעייה הנוספת שחוקי הבנייה בישראל מקשים מאוד על בנייה בצפיפות גבוהה (בעיקר הקצאות קרקע לצרכי ציבור וחנייה, שהינם מהגבוהות בעולם).

  3. אין ספק שמתעלמים מהנושא, הרי זה אחד הנושאים הכי חשובים אז למה לא להזניח אותו כמיטב המסורת?

    גידול אוכלוסין מהיר במדינה צפופה הוא מתכון טוב לעוני , קריסה אקולוגית ואולי גם רעב. לשם דומגה חישבו איזה תחום לא מתייקר כתוצאה מהגידול – דיור, מזון, אנרגיה, מים, תחבורה.

    לשם דוגמה המים מתייקרים כי יש פחות מהם יחסית לאוכלוסיה ויש צורך להתפיל זה מייקר עוד יותר את הוצאות האנרגיה שגם מתייקרת עקב צרוך לבנות עוד תחנות כוח. וזה אומר שתשומות לחקלאים מתייקרות – גם הקרקע וגם כמות המים – לכן צריך לייבא יותר מזון ולכן גם המזון מתייקר.

    איש לא מדבר על כך וכולם מחכים לטבע שילמד אותנו מה קורא במצבים האלה.

  4. לרמן הגיב:

    ייבוא מזון לאו דווקא אומר שזה יותר יקר. החלב בישראל הוא יקר יחסית לעולם, בגלל מגבלות יבוא. יותר זול לגדל תפוחים במזרח מדינת וושינגטון ולהסיע אותם באוקיינוסים מאשר לגדל אותם פה (ועם המכסים הם עדיין יוצאים יותר זולים בסופר), בגלל היתרונות של מזג האוויר במזרח וושינגטון ושטח האדמה העצום הפורה שלו. הגידול באוכלוסייה נותן גם יכולת להתחרות בצורה טובה יותר מול מדינות אחרות (יתרונות לגודל של מטרופולינים). זה אומר שצריך להתכונן לזה גם מבחינה אנרגטית וגם מבחינת מזון, אבל זה לאו דווקא מתכון בטוח לעוני. בנוסף, בהנחה שישראל תתנהג כמו מדינות בעולם המתפתח גם פה הגידול יתמתן וייעצר – בעולם עצמו גידול האוכלוסייה בתהליך של התמתנות מאז אמצע שנות ה-90.

  5. לירן הגיב:

    זה תמיד מפתיע אותי יואב, אתה תומך נלהב של רעיונות חופשייים מחד אבל אתה איש שמאל מאידך אני פשוט לא מסוגל להבין את הבחירה שלך ונדמה תמיד שיש סתירה (אולי רק לי). מפלגת מרצ מסבירה לנו שיש לבצע את אותם תהליכים לא יעילים כלכלית לקבוצות המסתננים האפריקאיות – לפזר את האוכלוסייה זאת המנטרה ההזויה שלהם, כאילו הם אנשים הכבולים בשלשלאות למקומות שהמדינה מחליטה.

    הפתרון צריך להיות בקריאה להפסקת התעברות המדינה בתכנון, יש לאפשר בסביבות העירוניות הבנויות חופש תכנוני יחסי לקבלנים וליזמים כך ניתן לצופף את הערים ולהגדיל את רווחת ישראל. אבל השלטון המרכזי יודע יותר טוב אז מה זה משנה? למה אפשר לצפות מממשלות בהן המפלגות תמיד יעשו לביתן שלהן?

  6. לרמן הגיב:

    מדיניות פיזור האוכלוסין של ממשלת ישראל היא חלק ממדיניות כל הממשלות מבן-גוריון ועד ביבי נתניהו – ממפא"י של 1948 ועד הליכוד-ביתנו של 2013 ועוד היד נטוייה. יש מקומות שהמדינה צריכה להיות מעורבת – בכל מקרה היא צריכה לקבל את העובדות הבסיסיות לגבי הגיאוגרפיה הישראלית והיררכיית היישובים שלה. לא הבנתי את ההערה לגבי המהגרים האפריקאים, אבל הם בסך הכל מיישמים דפוסי הגירה הגיוניים שהתרחשו מספר פעמים בעבר (רק שבדרך-כלל אלו היו פליטים יהודיים שנשטפו לדרום תל-אביב), והרחבתי לגביהם לא מזמן.

  7. ערן הגיב:

    למגיב הראשון, מערכות התחבורה לא ישתפרו, לפחות לא מספיק.
    למגיב שלוש-מעל-תגובתי, ישראל לא תתנהג כמו מדינות בעולם המתפתח והגידול לא ייעצר.

    מערכות התחבורה שלנו מבוססות רכב, וכמה שלא תנסו, הכניסות והיציאות לערים תמיד יהיו צוואר בקבוק כשיש גבול עד כמה אפשר להרחיב את הרחובות בהן, אבל בינתיים מתחילים לבנות שם לגובה, ולהוסיף עוד שכונות נטולות חיבור לתחבורה הציבורית, קרי עוד המון המון רכבים.
    וזה לא ישתנה כי לעולם התחבורה הציבורית בישראל לא תהווה תחליף לרכב. לא כל עוד אין תחבורה ציבורית בשבת. ולעולם לא תהיה. זוהי מדינה דתית, שרק הולכת ומקצינה. בגלל זה הריבוי הטבעי כאן גבוה יחסית לאירופה, והוא רק יגדל – בעוד רבים מהצעירים העובדים שיש להם אפשרות לדרכון זר/אישור עבודה בורחים החוצה, לעבר עתיד טוב יותר במדינה מתוקנת יותר. כזו שבה מתכננים לעתיד, וכבר תכננו אליו בעבר.

    השילוב של חוסר תכנון עם כל זה הוא מתכון לאסון. וזה מן הסתם מה שיקרה.

  8. אני חושב שהניתוח שלך מעניין, אבל מתעלם מכך שהציבורים שיש בהם ריבוי אוכלוסיה משמעותי בישראל: חרדים, דתיים וערבים, הם בדיוק הציבורים שמנוכרים ל"מדינת תל אביב", ושיש להם עניין פחות בה ביחס לשאר האוכלוסייה. אולי דווקא הלחץ הדמוגרפי על אזור ירושלים וגושי ההתיישבות ייגבר משמעותית, וזה כמובן תלוי גם בשאלה איזה הסדר מדיני-פוליטי ישרור בירושלים וסביבתה אז.

    הייתי שמח לשמוע ממך תחזית דמוגרפית אורבנית שתתייחס לעובדה שהתינוק הממוצע הוא לא הישראלי הממוצע.

  9. לרמן הגיב:

    תמריץ,
    לאור ההיסטוריה ניתן לראות שגם הגידול המשמעותי שחל בדמוגרפיות של הציבורים אותם תיארת כמעט לא שינה את תפרוסת המגורים בישראל. אחרי הכל, החרדים עצמם פועלים מסביב לשני מרכזים גדולים – ירושלים ותל-אביב (בני ברק) וגם הצמיחה החרדית הנוכחית והעתידית היא מסביב לשני מרכזים אלה. הציבור הערבי הישראלי פועל גם הוא מסביב לתל-אביב ואולי בדגש גדול עוד יותר על חיפה.
    רק הבדואים לא פועלים בתל-אביב בכלל והם פועלים מסביב לבאר-שבע והם אולי הסיבה שהיא גדלה קצת יותר מהר. כלומר, גם הציבורים שלכאורה נתפסים כחיצוניים למטרופולין תל-אביב, פועלים למעשה בתוך מטרופולין זה וגם במידה מסויימת במטרופולינים האחרים, אבל השינוי בתפרוסת לא קורה. לא צריך לשכוח גם שתל-אביב עצמה הוקמה כפיתוח פרברי של עיר ערבית.

  10. יניב מתל אביב הגיב:

    שתי הערות:
    1. מטרופולין ת"א קטן בהדרגה מתחילת שנות השישים ועד תחילת שנות ה-90. הוא היה כ-52% מהאוכלוסייה והתייצב על כ-45% מהאוכלוסייה.
    מאחר שהמטרופולינים האחרים לא גדלו באותם שיעורים, ואוכלוסיית המדינה לא קטנה, סביר להניח שהיתה הגירה של אנשים להתנחלויות, שאינם נכללים בבסיס הנתונים.
    2. מטרופולין ת"א זה לא גוש דן! שטח המטרופולין מתחיל היום מצפון לנתניה – עד אשדוד – ועד מודיעין. [שטחי המטרופולינים נקבעים על-ידי סקרי האוכלוסין של הלמ"ס לפי השאלה לאן אנשים נוסעים למטרות עבודה ופנאי].
    כן, מה ששמעתם: אשדוד היא לא עוד עיירת פיתוח בדרום הארץ, אלא חלק ממטרופולין ת"א.
    הבעיה פה היא הרבה יותר עמוקה. בעולם הגדול מקובלות צורות של שלטון אזורי, ויש למטרופולינים מעין אוטונומיה לנהל את ענייניהם בתחומי התכנון, התחבורה, איכות הסביבה ועוד. פה כל רשות מקומית מתנהלת לבד מול הממשלה כאילו היא בועה בחלל.

  11. לרמן הגיב:

    יניב,
    1. אין ספק שהבנייה מעבר לקו הירוק מקשה מאוד על התכנון שכן היא לא כפופה למשרד הפנים, ולמעשה עוברת דרך צינורות תכנון אחרים לגמרי וגרועים עוד יותר מאלו הרגילים בישראל.
    2. כשאני אומר גוש דן אני מתכוון לאשדוד. נחמד שהציגו את שיפור הרכבת לאשדוד כפיתוח פריפריה בעוד שמדובר בחיבור פנימי של מטרופולין ת"א.

    אני לא בטוח כמה בעולם הצליחו להתמודד עם המטרופוליניזציה של הערים. בפריז כבר שנים נסחבים בדיונים על הרחבת העיר ולוס אנג'לס סובלת מפרגמנטציה אדירה. גם במקומות שהתבצע איחוד זה לא תמיד מקדם את האינטרסים של העיר, למשל בטורונטו. דבר נוסף שמקשה פה הוא שמטרופולין ת"א מתפרש על פני שלושה מחוזות תכנון שונים של משרד הפנים – מחוז תל-אביב, מחוז מרכז ומחוז דרום (אשדוד), דבר שמתרחש גם באזור המטרופוליני של סן פרנסיסקו (עמק הסיליקון) שמקשה מאוד גם שם.

    בנוסף, מעבר לראשי הערים ולפקידים, גם הציבור הרחב צריך לחשוב באופן מטרופוליני – כלומר, אין משמעות לתל-אביב המוניציפאלית בפני עצמה, והיא מתקיימת כמו שהיא רק בגלל האנשים של ראש העין ואשדוד שבאים אליה לצריכה ועבודה.

  12. נחום כהן הגיב:

    למען ההומור, על כל זה אומרים באנגלית: HOW INTERESTING, IF TRUE.
    החומר מאלף כמובן, ואין שום פתרון בלבד הגירה החוצה. זו לא בעיה מטרופולינית אלא ארצית כמובן. המדינה לא תוזיל קרקע לעולם, היא המרוויח הראשון בספקולציה שעורך מנהל מקרקעי ישראל על חשבון המשאב של כולנו. צמודים לכל זה הם היזמים למיניהם היונקים מן המיץ הזה. אבל כמובן שזהו גורם המאיט מאד את הבניה. ומכאן הדאגה שלך. אני לא מאמין שכרגע בונים כאן 30 אלף יחידות לשנה. אתה , על פי התחזיות, דורש בצדק 200 אלף לשנה, מזה מחצית במטרופולינים. זהו דבר לא אפשרי בעליל, בכל תשריט. אין פועילים אפילו. השלום יביא פועלים? יבוא פועלים מטורקיה, בולגריה, פולין? קאראוונים?

  13. לגבי צפיפות ויקור המזון . ברור שלייבא תפוחים זול יותר מאשר לגדל אותם. הכוונה למזון שאפשר לגדל באופן מקומי מול מזון מיובא. יש כמובן גם שיקולים של הבדלי שכר. אנרגטית יותר זול לגדל כאן.

    חלב – לא מבין למה אנשים רוצים לשתות את הרעל הזה, לייבא מיליוני טונות של חלב בכל יום? גבינה לבנה? לא רואה איך זה מוריד את המחירים. יש אולי דרכים קלות יותר להתמודד עם המונופול של תנובה.

    יש אמנם התמתנות בגידול האוכלוסיה, אבל אנחנו כיום עם נתוני גידול כמו מצרים, ועם צפיפות אוכלוסין פזיוליוגית (כמות אנשים לשטח בר עיבוד – דבר שלא כולל מדבריות או שטחי קרח וכו') מהגבוהים בעולם. מתקשה להאמין שיש יתרון סתם כך לערים מגה-גדולות פר-סה (לדוגמה תל אביב לא תהיה מרכז סחר איזורי כל עוד אין שלום) על פני סתם ערים גדולות (גוש דן היום).

  14. לערן.
    אני לא יודע מאיםה האמונה המיתית שקושרת בין תחבורה ציבורית בשבת לבין הפסקת שלטון הרכב הפרטי. אולי בנטיה האנושית להאשים את האחר (החרדים). התחבורה הציבורית בארץ גרועה מאד גם ביום שלישי בבוקר וגם ברביעי אחה"צ וזו סיבה מצויינת להרבה אנשים לא לנסוע בה ולהעדיף להתשמש ברכב פרטי, כי אחרת הנסיעה לוקחת פי 2-3 יותר זמן ולההרבה אנשים זה אומר הבדל של עשרות עד מאות שקלים ביום. גם עם רכב פרטי שמשרת אותנו רק בשבת, מאד משתלם להשאיר את הרכב בבית אם יש תחבורה ציבורית איכותית. אבל קשה למצוא מקומות כאלה – רק אם התמזל מזלך.

    בנייה צפופה לגובה ורכבים לא עובדים טוב ביחד, כמו שאתה מציין ולכן יגדל הלחץ לפתח תחב"צ טוב ושבילי אופניים.

    חוסר תכנון העתיד משותף לכל קצוות הקשת הפוליטית וקיים גם אצל הערבים, בקרב הליכוד, העבודה – לכולם יש חלק יפה יפה בעוגה הזאת. אם רוצים תכנון עתידי צריך להתחיל מאיך המקום יראה עוד 100 שנה או 50 שנה ואז לתכנן לאחור. את זה לא עושים כי זה יותר מידי מפחיד. זה בדיוק הדברים שהעמותה לכלכלה בת קיימא מנסה לקדם – אין הענות מי יודע מה.

  15. נחום כהן הגיב:

    לטובת האזרח: הבעיות תהיינה הרבה יותר חמורות כפי שמעלה הכתוב, מאשר יבוא או יצוא של תפוחי אדמה (?!?). ולגבי תחבורה:
    למה קשה להבין כי ככל שרמת הפרוור עולה, רמות הרכב הפרטי חייבות לגדול בהתאם? זה בדיוק מה שקרה בארץ. תפזר אוכלוסיה ותשים אותה בפרוורים (זה יותר קל), ואז הם ירצו רכב פרטי. למה קשה, יחד עם זה, להבין כי שכונות ופרוורים, בהם תכנון עשוי מעגלים, רשת רחובות שבורה, וכד' – אין תחבורה ציבורית שיכולה להיתמודד עם קושי עצום כזה. בטח לא עם הכמות בארץ, כאשר רוב התושבים, כולל תל אביב, הם מחוץ לנגישות סבירה? אגב למען הסר ספק: באר שבע היא למשל עשויה רק מפרוורים. תשעים אחוז מירושלים. שמונים אחוז מחיפה.
    לגבי תכנון עתידי שאתה מציע. איך אפשר להתחיל מן העתיד ולהיתקרב אחורה אל מצב שהוא רצוף טעויות? מה תתן התנגשות כזו? תקן תחילה הטעויות. או לפחות תודה בהן. אגב, לא מלמדים בארץ תכנון, אלא באופן שולי. זאת הסיבה האמיתית לתכנון שראית למעלה. אחת הסיבות שקמה תנועת "מרחב" בהיצטרפותי, היה הרצון ללמד. זה היתבטל, במקום זאת לימדו ב"מרחב" ראשי ערים לתכנן, על פניו מעשה חסר תוחלת. אין חתונה בין תכנון לפוליטיקה, ראה שוב הוויכוח למעלה עם ראשי הערים.

  16. פינגבאק: עיניים פקוחות 11.8.2013: לישון עם האויב | אישתון

  17. פינגבאק: נסיונות נוספים בעולם לפיזור אוכלוסין | עוד בלוג תל-אביבי

  18. פינגבאק: נסיונות לפיזור אוכלוסין בישראל – אם כל חטאת | עוד בלוג תל-אביבי

  19. פינגבאק: ארבעת חסמי הדיור והפתרונות להם | עוד בלוג תל-אביבי

  20. פינגבאק: מידה — מדינת ישראל נגד אזרחיה

  21. פינגבאק: בונים דיור בר השגה בתל-אביב – כנגד כל הסיכויים | עוד בלוג תל-אביבי

  22. דן הגיב:

    מאיפה המספרים הצפויים ל-2030? לא מצאתי את המספרים האלה בדו"ח אליו המאמר מפנה. הם למעשה נראים זהים ב-3-4 ספרות אחרי הנקודה למספרים משנת 2007, האם אתה חישבת אותם בעצמך? ואם כן אז מהיכן הסה"כ של 11,000?

  23. לרמן הגיב:

    לגבי ה-11 מיליון – זה נתונים על בסיס הערות דמוגרפיות. ההודעה האחרונה לעיתונות בנושא מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדברת על 11.4 מיליון ב-2035 – יש תרחישים עם מיליון יותר ויש גם עם מיליון פחות, וזה בערך באמצע של ההערכות הדמוגרפיות.
    המספרים של 2030 במטרופולינים השונים מתבססים על תפרוסת האוכלוסין של 2007, שכפי שראינו לא נוטה לשינויים, ללא קשר למדיניות הממשלה. וכן, חישבתי אותם בעצמי.

  24. פינגבאק: סיכום 2013 בבלוג ומבט קצר קדימה | עוד בלוג תל-אביבי

  25. פינגבאק: ייהוד המרחב כבר לא טוב ליהודים | עוד בלוג תל-אביבי

  26. פינגבאק: גם אם כולם יגרבצו ביחד אוכלוסייה הנגב והגליל תגדל ב-300,000 איש | עוד בלוג תל-אביבי

  27. פינגבאק: אז מה עושים עכשיו? | עוד בלוג תל-אביבי

  28. פינגבאק: תוכנית תע"ש השרון – פח זבל תכנוני שמבקש תיקון | עוד בלוג תל אביבי

  29. פינגבאק: מבקר המדינה מוסיף כשלים משלו למשבר הדיור | עוד בלוג תל אביבי

  30. פינגבאק: כשל הדיור המחומש | עוד בלוג תל אביבי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s