תוכנית תע"ש השרון – פח זבל תכנוני שמבקש תיקון

כמה גרוע התכנון העירוני בישראל ועד כמה קשה להוסיף דירות בגוש דן? תוכנית תע"ש השרון (בשמה התכנוני מש/1 או תמ"מ 3/68) מדגימה את כל הכשלים של התכנון הישראלי האנטי-אנושי בן זמננו. בזבוז שטח עצום, שטחים פתוחים לא מוגדרים, רשת כבישים שלא מאפשרת לתחבורה ציבורית לפעול וארכיטקטורה של מגדלים עם עלויות תחזוקה עצומות בצפיפות מצטברת של וילות כפריות צמודות קרקע. התוכנית משתרעת על 7,500 דונם, שטח שדומה בגודלו לשטח המוניציפאלי של בת-ים וממוקמת בתוך שלושה יישובים במטרופולין תל-אביב – הרצליה, רמת השרון והוד השרון.

20130806image10503

התוכנית עלתה לכותרות בעקבות התנגדות חדשה (לקראת בחירות) של שלושת ראשי עיריות היישובים הללו שמעדיפים מיני גולף וקולנוע דרייב-אין (!!) במקום דירות לאנשים. האינסטינקט הראשוני שלי היה לתקוף את שלושת ראשי העיריות (איציק רוכברגר, חי אדיב ויהונתן יסעור) כמובן, שרוצים להעלות את מחירי הדיור ולדחוף מאות אלפי אנשים בישראל לאוהלים, לפחונים ולברלין. אז נכון, שלושת המוסקטרים האלה באמת מעדיפים שתושבי הרצליה יבקרו את הנכדים שלהם בנויקלן, אך לפני שניגש לטפל בראשי העיריות הללו נתייחס לתוכנית הזו. לפני כשנה הוגשה התנגדות לתוכנית הזו ע"י החברה להגנת הטבע וגופים נוספים. אחד הגופים שהגיש חוות דעת שלילית על התוכנית הייתה עמותת מרחב לעירוניות בישראל. ההתנגדות כללה התייחסות לצפיפויות, תהליכי תכנון עירוני, תחבורה וערכי טבע ואני מתכבד להגישה כאן בפניכם (הדגשות שלי):

התייחסות כללית:

1. תכנית עירונית על שטח זה בלב המטרופולין, בתוך איזור הביקוש ובאתר שהיה בו מפעל מזהם ( Brownfield) הינה פרוייקט פיתוח חשוב ביותר. אין ספק שרק פיתוח עתיר שימושים ובצפיפות גבוהה (הרי זה מרכז הארץ) יצליח לקדם את ניקוי השטח מהזיהום שחל בו. יחד עם זאת במאה ה-21 כולנו מחוייבים לפיתוח בר- קיימא אשר יוצא מתוך הנחה בסיסית שאנחנו מפתחים את המקום למען אנשים המעוניינים לחיות בסביבה עירונית איכותית המספקת להם את כל הצרכים ומשמרת את האיכויות הטבעיות של המקום והסביבה למען הדורות הבאים.

2. אולם התכנית אשר הגיע להפקדה אינה תכנית לפיתוח בר קיימא אלא משתקף מהתכנית המוצעת כי היא פשרה שנוצרה לאורך שנים בין רשויות שונות וכוונה לתת לכל עיר הסמוכה לתכנית (הרצליה, רמת השרון, הוד השרון) את נתח המימושים של התכנית. התוצאה של תהליך התכנון שהוביל לפשרה זו הינה התכנית הגרועה ביותר למקום. תכנית אשר מצד אחד אינה יוצרת שלמות תכנונית אחת, ומצד שני איננה מחברת בין המרקם העירוני של שלושת הערים הסמוכות אליה. התכנית גם אינה מנצלת את מיקומה בלב המטרופולין ואת פוטנציאל הנגישות אליה. התכנית יוצרת את ההפך, היא מנתקת את הערים שסביבה, מונעת רצף עירוני אשר מסוגל לחזק את כולן (תושבים, מסחר, עסקים, ערים) ותגרום לכך שלב התכנית יהפוך למרכז נוסף ומוחלש. זאת במקום להיות מוקד עירוני חדש המקושר לכל, כזה התורם לתושבים, לערים שמסביב ולאזור כולו. איך אנו מזהים זאת:

2.1.   התכנית היא אוסף של מתחמי בינוי אשר אינם יוצרים רצף עירוני/ אורבני אחד בפני עצמו אלא מנותקים אחד מהשני ע"י כבישים רחבים מאוד ברמה של כבישים ארציים.

2.2.   מתחמי הבינוי הנ"ל אינם מתחברים עם הישובים הסמוכים ואינם יוצרים שלם אחד, החזק בכל התחומים על חלקיו.

  1. מוצגת לפנינו תכנית מתאר על שטח גדול מאוד אשר תשנה את כל מטרופולין תל אביב, שמקורה לפני 14 שנים כאשר המציאות היתה שונה בצורה משמעותית. כיום כבר ברור כי ישנן גישות תכנוניות מתקדמות יותר המבוססות על ניסיון רב של פיתוח עירוני והתואמות לחיים העירוניים של ימינו. אין מה לדבר על תכנית שמתוכננת לפיתוח על פני עוד שנים רבות.
  2. התכנית משקפת תפיסה גרפית של צורות ללא קשר לדרך בה אנשים יתנהלו, יחיו ויתפרנסו בתחום התכנית וסביבתה, כך לדוגמא העיגול בקוטר של 1 ק"מ במרכז התכנית (פי 3.5 מככר המדינה) שאין לו כל משמעות תכנונית (חוץ ממבט על מלווין אל כדור הארץ) ובוודאי שמעגל ענקי זה אינו יכול לייצר מרכז עירוני אלא רק יוצר חוסר אוריינטציה לכל מה שיהיה עליו בעתיד.
  3. התכנון לא כלל תהליך משתף של תושבי השכונות הסמוכות ביחד עם נציגי הציבור של הערים הרצליה רמת השרון והוד השרון אשר תכנית זו באה לשנות את עולמם ואת עתידם. בעידן הנוכחי אנו בטוחים שיש לשתף את האוכלוסיה בקבלת החלטות. תכנית אשר תתוכנן מחדש בשיתופם תהיה תכנית שונה באופן מהותי.
  4. בבואה של הועדה לדון בתכנית אסור לה לחשוב על תיקונים אלו או אחרים בתוך התכנית, הם יהיו הפשרה של הפשרות. על הועדה לחשוב על מהות התכנית ולדרוש תכנון מחדש התואם למאה ה-21  ל-30 שנה קדימה; ללמוד מההצלחות והטעויות שנעשו בארץ ובעולם בתכניות דומות בהיקפן ובמהותן; ולבנות ביחד עם התושבים תכנית ל פיתוח עירוני בר קיימא.

 התייחסות פרטנית :

  1. בנושא כמות יח"ד וצפיפויות:

1.1.   כמות יח"ד המוצעת בתכנית הינה קטנה ופזרנית ויוצאת מתוך הנחה כנראה שיש לנו עודפי קרקע. 22,700 יחידות דיור על שטח של 7,450 דונם יוצרת צפיפות ברוטו של 3 יח"ד לדונם אשר הינה פיזור עירוני מזעזע. רק לשם השוואה למקומות אחרים – גבעתיים יושבת על 3,000 דונם בלבד (40% בלבד מהתכנית שלפננו) ובתוכה יש כ 20,000 יח"ד + עסקים, מסחר ותעסוקה = 6.6 יח"ד לדונם ברוטו. בת ים על שטח של 8,300 דונם עם 65,000 יח"ד (חלקם בתהליכי אישור ובניה) =  7.8 יח"ד לדונם ברוטו. פריז – כל שטח העיר כולל כל הדרכים הראשיות הסובבות אותה והפארקים הגדולים שמסביבה ובתוכה ואזור ההיטק ואיזורי מסחר עסקים תעסוקה ותעשיה 24,000 תושבים לקמ"ר שהם 12 יח"ד לדונם ברוטו.

 1.2.   הצפיפות המוצגת בתכנית היא כביכול צפיפות גבוהה של – 17 יחידות לדונם נטו במגרשים בהם תהיה כביכול צפיפות גבוהה יותר, אולם העובדה היא שכמות יחידות הדיור המוצעת היא 22,700 בלבד על שטח של 7,450 דונם. בתקופה שברור לכולנו שמדינת ישראל חסרה בשטחים לבניה  אנו רואים בכמות יחידות דיור זו בזבוז אדיר של קרקע יקרה במרכז הארץ.

2.      בנושא שטחים פתוחים :

2.1.   ישנה התעלמות כמעט מוחלטת מסקר של נכסי טבע בשטח התכנית אל מול התכנון המוצע. כאשר בודקים את תשריט התכנית ופרישת היעודים אל מול סקר נכסי הטבע שנעשה ע"י החברה להגנת הטבע ואל מול תצלומי האוויר של שטח התכנית, רואים בברור שהשטחים הפתוחים שיש בהן צמחיה ושנשארו ללא פגיעה מהפעילות שנערכה במקום עד היום מוצעים בתכנון כשטחים בנויים ואילו השטחים הפתוחים הירוקים המתוכננים תוכננו על שטחים שהיום הם בנויים ויתכן שאף מזוהמים.

2.2.   השטחים הפתוחים הם שטחים ענקיים הממוקמים באופן אקראי בתכנית כשאריות של כתמי הבינוי המפוזר. שטחים אלו ישארו ללא שימוש וללא יכולת תחזוקה, ויהפכו בסופו של דבר למפגע עירוני המזמין פשע ואלימות בלילות.

2.3.     לו רצה המתכננן להשאיר שטחים פתוחים טבעיים היה עליו לרכז אותם בחלק המזרחי של התכנית שיש לו זיקה לשטח חקלאי, לעומת הצד המערבי של התכנית שיש לו קירבה למרקם עירוני רצוף.

2.4.   באופן כללי יש עודף בשטחים ציבוריים פתוחים. נשאל מי יטפל בכמות שטחים אלו? באיזה מים ישתמשו? על חשבון מי הם יתוחזקו ברמה יומיומית? ומה בכלל הן המטרות והיעדים ואוכלוסיית היעד של שטחים אלו למעט סימון ירוק גרפי כדי ל"הרגיע את הגופים הירוקים".

3.       בנושאי תנועה ותחבורה:

3.1.    אזורי המגורים מתוכננים סביב תנועה של מכוניות פרטיות בלבד. עבודה זו נובעת מכך:

3.2.   מערך הדרכים המופיעות בתשריט מצביע על רוחבי דרך (דרכים ברוחב 50 מ) ברמה ארצית. עפ"י הנחיות של משרד התחבורה לרחובות בערים אוקטובר 2009 אנחנו יכולים ללמוד שדרכים ברוחב זה מיועדות לתנועת מכוניות בעיקר עם מעט צמתים לרחובות נכנסים ומהירות תכן גבוהה למכוניות. דרכים אלו כפי שמופיעים בתכנית יוצרות חסימה בין מתחם אחד לשני כך שהאפשרות היחידה תהיה להכניס רחובות פנימיים שיהיו רחובות ללא מוצא בלבד.

3.3.   מערכת כבישים זו אינה מתאימה לאזורים מבונים  ומראש מזמינה בעיות סביבתיות רבות המתנגשות עם התנאים לאזורי מגורים.

3.4.   מתחמי מגורים אשר מתוחמים בתדירות גבוהה ע"י דרכים ראשיות והמגורים מסודרים בהם ברחובות ללא מוצא משלישים (פי 3) את מרחקי ההליכה/תנועה ממקום למקום.

3.5.   דרכים אלו גם יוצרות סביבה לא נעימה ומשעממת אשר אינה מאפשרת לחיים אנושיים בקרבה ועל כן הפתרון בדרך כלל הוא לחומות מגינות מפני הרעש הזיהום והסכנה (ראה קריית אונו, כביש עוקף רחובות או כל כביש עוקף אחר).

3.6.   מכל אלו נובע שהסביבה המתוכננת כאן אינה מתאימה להולכי רגל, לילדים ולנשים. אנו חייבים לזכור שבישראל רק ל 18% ממשקי הבית יש 2 מכוניות ומעלה. המסקנה היא שכ80% מהנשים הן ללא רכב לשימושן. האם אנחנו כמדינה מעוניינים ליצור תוכנית מגורים לעתיד אשר תיהיה מבוססת על רכב פרטי?

3.7.    ומכיוון ובסביבה שכזאת נוצרת תלות בכלי הרכב הפרטיים נוצרת צורת חיים לא בריאה המסכנת את איכות החיים של הדורות הבאים. מחקרים רבים בעולם מראים שקהילות שחיות בסביבה התלויה בכלי רכב פרטיים סובלים רבים יותר מעודף משקל.

3.8.   במסגרת התכנית מופיעה רצועת דרך למסילת רכבת ארצית, ומסלול למתע"ן. המפגש בין שני קווי התחבורה האלה (אזור המתח"מ) היה יכול, וצריך להיות מוקד האזור המתוכנן כולו סביב נגישות מעולה בתחבורה ציבורית מהירה לכל המטרופולין, עם שימושים של תעסוקה, מגורים ומבני ציבור ברמה המטרופולינית, וכל זאת עם נגישות טובה גם לכלי רכב פרטיים מדרך מס. 4. התכנית מתייחסת רק אל אזור התחנה עצמו כאזור של שימושים מעורבים ופיתוח אינטנסיבי, ואיננה מנצלת את האפשרות לפתח אזור שלם מוטה תחבורה ציבורית בטווח הליכה ממוקד התחבורה.

3.9.   התחבורה הציבורית המוצעת ובעיקר קוי הרק"ל לא נכנסים לתוך איזורי המגורים ואף נמצאים במרחק של כ 1 ק"מ ויותר מהם כך שאין לתושבים סיכוי סביר להגיע לקוי רק"ל או למערכת הסעה אחרת בהליכה. סימון דרכים לאופניים נובע מהמחשבה שהאופניים מיועדיםת לנסיעה לספורט בלבד ואינם חלק ממערך התחבורה כפי שהיום נהוג ומתוכנן בכל העולם המערבי כולל ארה"ב (בירת הרכב הפרטי) ובודאי בכל ערי אירופה, אסיה ודרום אמריקה.

3.10.  מערכת דרכים זו גם פוגעת במסחר הקמעונאי – אנשים צריכים להגיע במכונית אליו ולכן תפגע בפיתוח כלכלי מקומי.

3.11.   מערכת תנועתית אשר אינה מעודדת הליכה ברגל, רכיבת אופניים ונסיעה בתחבורה ציבורית (ואף להפך) אינה מאפשרת דיור בר השגה אמיתי לאוכלוסיה חלשה יותר שאינה יכולה לאפשר לעצמה מכוניות פרטיות.

3.12.   מתוך נסיון רב שנים גם בישראל, בשכונות המיועדות למכוניות פרטיות אנו למדים שגם למכוניות הפרטיות התכנית אינה מתאימה ויוצרת פקקים בשעות הבוקר והערב.

3.13.  כלומר: תפיסת מערכת הדרכים בתכנית זו אינה של מערכת עירונית מבוססת רחובות על כל המשתמע מכך במובן התנועתי החברתי והכלכלי. מערך הדרכים בתכנית הוא מערך של כבישים שבהם לא להולכי הרגל לא לאופניים ולא לתחבורה ציבורית יש מקום.

4.   מרכז המתחם:

4.1  האזור המרכזי בתכנית אשר אמור לשמש מע"ר מפוזר אקראית בחלוקת אזורי הבניה ואינו יכול לשמש בתפזורת זו כמע"ר. המשמעות של מע"ר משגשג בכל העולם הינו בציפוף וביצירת עירוב שימושים גדול עם כמות גדולה של רחובות וצמתים ליצירת חשיפה גדולה וגמישות רבה יותר לעתיד. המעגל בקוטר של 1 ק"מ יוצר חוסר חשיפה, חוסר גמישות, אוריינטציה לקויה וחוסר נגישות. מע"ר בצורה זו ללא ספק נועד לרכבים פרטיים בלבד.

5.      ההתייחסות לשכונות הגובלות:

5.1  הדופן המערבית של התכנית נוגעת ברחוב עירוני עורקי המחבר את רמת השרון והרצליה ואשר לאורכו יש בינוי עירוני, התכנית אינה מתייחסת אליו ואינה מייצרת דופן בנויה מתאימה לדופן הקיימת ובכך יוצרת פגיעה בקיים.

20130806image10504

לסיכום, מדובר בתוכנית פח. אני מציע בזאת לשלושת ראשי העיריות המדוברות לא לשלול הקמת מגורים באזור זה, אלא לבוא לרשות מקרקעי ישראל (יוזמת התוכנית) בהפוכה, ולדרוש ליצור תוכנית חדשה בתהליך משתף על בסיס התפתחות אורבנית בריאה שתאפשר שימוש במגוון אמצעי תחבורה וצמיחה כלכלית וחברתית. אין אנו זקוקים לקולנוע דרייב-אין או למגרש של מיני גולף! אנו זקוקים לדירות טובות עם נגישות טובה בגוש דן שצפוי לגדול ל-5 מיליון איש עד 2030. לראשי העיריות בגוש אסור לחמוק מאחריות זו לתושבי ישראל הנוכחיים והעתידיים. אפשר לצפות שהאזור המדובר יכיל לפחות מספר כפול של דירות מזה המתוכנן כרגע ובצורה אורבנית ראוייה הרבה יותר. בבניין גוש דן ננוחם.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, דיור, תחבורה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

13 תגובות על תוכנית תע"ש השרון – פח זבל תכנוני שמבקש תיקון

  1. נחום כהן הגיב:

    יואב, האם זה נכון להעלות חומר כה רב ומקצועי אל הבלוג שלך? איני מאמין שיזכה להרבה קוראים, כפי שמגיע לו.
    כל הנימוקים שלך נכונים לגמרי, וכל הכבוד על הניתוח המספרי. לדעתי עדיף לתת שטח ס"ה מוצע לבניה, ולקרוא אותו כסך אנשים על דונם (20 מ'ר לאדם הוא מספר תקף בארץ). בימינו מספר יח"ד הוא מטעה ביותר, גם בגלל השינויים החברתיים הצפויים.
    למרות שתנועת " מרחב" איבדה כבר מן התוקף שלה, עדיין הערה בעינין: עדיף היה להגיש תכנית אלטרנטיבית לוועדה המחוזית, החוק מאפשר זאת. אין זה קשה להכין סקיצה כזו בשלב ראשון.
    רמת התכנון שלפנינו אכן מזעזעת, גם מעבר למספרים ולטעויות אשר ציינת. אבל תכניות כאלה מוגשות כל הזמן, כבר מזמן, ברמת תכנון אינפנטילית. הסיבה: לא מלמדים כאן תכנון ערים כבר ארבעים שנה. הארץ מלאה בתצורות הנראות רק מן הכוכבים, ובמציאות הן תוהו גמור. זה ביחוד נכון עם העיגולים למיניהם, כפי שציינת.

  2. לרמן הגיב:

    הקרדיט לטקסט של ההתננגדות הוא לעמותת מרחב ולא לי. יש סקיצה אלטרנטיבית שהוצגה, שטרם הצלחתי להשיג. לא חושב שעמותת מרחב איבדה מן התוקף שלה.

  3. נחום כהן הגיב:

    אני לא הצלחתי לשכנע בשום דבר בעמותת מרחב, והייתי חבר נאמן ונלהב. כל הצעה שלי נסחבה משך שנים (לא אזכיר שמות) עד שאיבדה כל תוקף, והצעתי הרבה הצעות שבתחילה נתקבלו (כולל שימור גדס, כולל הוראה, כולל צוות תגובות) ואחר כך נמחקו עם הזמן. בעיני כל החזית התמסמסה ללא הכר, וזו הסיבה למה שאני אומר על העמותה.

  4. אדר הגיב:

    אני נתקל בתוכנית הזו בפעם הראשונה, ואני חייב להודות שאני פשוט מזועזע ברמות קשות. לא ייאמן שבישראל 2013 הופקדה תוכנית כל כך גרועה, ובמיקום כל כך מרכזי. מחזיק אצבעות להצלחת ההתנגדות, אבל אני בספק.

  5. מה , אנחנו לא בונים את הערים לטובת נוסעים בחלליות? הערות יפות. בהצלחה להתנגדויות. האם אפשר להגיש תוכנית חלופית – נשמע רעיון לא רע, יהיה יותר קל לגבש סביב זה תמיכה ציבורית, במיוחד אם אפשר יהיה לסכם את היתרונות ב 5-10 נקודות.

    אני מקווה שעמותת מרחב לא סיימה את תפקידה ושתקדם עירוניות מוצלחת ומקיימת יותר ממה שיש היום.

  6. לרמן הגיב:

    אני רוצה לציין שההתנגדות עצמה נדחתה בדיון שכבר התקיים, וגם הוצגה סקיצה (שאני עוד לא נואשתי לגבי האפשרות להשיג אותה). בכל מקרה, הנושא התעורר השבוע כמה חודשים אחרי הדיונים, בעקבות ההתנגדויות של ראשי הערים שביקשו להוריד את כמות יחידות הדיור הצפויות להיבנות באזור זה לאפס. יש פה שלושה כוחות שפועלים באופן חזק נגד שוק הדיור: 1. המדינה שעדיין מנסה בכח לעשות "פיזור אוכלוסין". 2. גופי התכנון המקצועיים שמייצרים ומאשרים תוכניות גרועות כאלה. 3. התושבים הקיימים וראשי הערים שלא רוצים עוד תושבים ביישובים שלהם.

  7. נחום כהן הגיב:

    אני מציע לכולם להשתמש ב google earth ולראות מגבוה את רמת התכנון הפרוורית בארץ מאז קום המדינה. נכון שהתוכנית הזו במיוחד מפגרת, אבל היא לא בדד. לא הבנתי מי המתכנן. כן מותר ורצוי להגיש תכנית. נזרק אתגר אל ״מרחב״ שלדעתי לא לוחמנית מספיק, למשל דרך העיתונות.

  8. עירית סולסי הגיב:

    עמותת מרחב הצטרפה להתנגדות לתכנית זו יחד עם החל"ט. כל הטיעונים שעלו כאן + עוד נושאים שדרור גרשון הציג בפני הועדה להתנגדויות של הועדה המחוזית. ההתנגדות לא התקבלה, לצערי בפוליטיקה הישראלית תהליך צפוי מראש.
    ולמה? ועדה מחוזית מיוחדת הוקמה למען התכנית הזאת ( 2 מחוזות שונים) מנהלת אותה נעמי אנג'ל מיומה הראשון. נעמי אישרה את התכנית להפקדה לפני שנים רבות, ולאחר הרבה "בעיות " התכנית הופקדה שוב והגיעה להתנגדויות שוב. היא רצתה לסיים את התהליך שהיא התחילה בו ובנוסף לכך כנראה היא מאמינה שזו תכנית טובה מאוד! בנוסף היה לחץ גדול מלמעלה – שהורה לועדה המחוזית לא לקבל התנגדויות ולאשר את התכנית. כך שכל "ההצגה" שנקראה "ועדת התנגדויות" היתה הצגה בלבד מכיוון וחוק התכנון והבניה דורש.
    בפוליטיקה הישראלית מעולם מעולם לא דיברו על איכות אלא רק בכמויות וגם כאן המספרים מדברים.
    אין ספק שהתכנית מזעזעת !! אבל האדריכלים שמתכננים אותה בטוחים שהיא נהדרת כולל הצעיר שביניהם ! ! הם ממשיכים להאמין שאם אדם מזור ( מקים המשרד) היה בצעירותו מאוד רלונטי ועדכני הם לא צריכים ללמוד יותר כלום – הם זכו לפטור מהמשך לימוד לכל חייהם. הם לא צריכים ללמוד מה עשוי להצליח היום, מה חוקרים וכותבים בעולם, מה קורה עם גזי חממה, איך יוצרים איכות חיים לאנשים וכו וכו. הם תקועים אי שם עמוק בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת.

    בקשר לרלונטיות של מרחב- היום במרחב יש פרוייקטים רבים ועבודות מחקר והתחלה של שינויי חקיקה עם משרדי ממשלה, אוניברסיטה, חברי כנסת וארגונים סביבתיים ואנחנו מוכרים יותר מאי פעם.
    לגבי ההערה של נחום כהן: מרחב אינה "משרד" שעובד לפי בקשות אלא, מי שלוקח יוזמה ומקדם אותה, כולל למצוא את התקציב המתאים, מקבל מטריה נוחה לתרומות, לשת"פ ולחשיפה. מי שלקח על עצמו את כל החבילה – הצליח. לצערי למי שיש רעיונות טובים אולם לא מקדם אותם תקציבית מרחב לא מסוגלת לעשות זאת לבד – יש לנו תקציב קטן מאוד . יחד עם זאת אנחנו תמיד נשמח לשתף פעולה עם מי שרעיונותיו מתאימים לאמנה של מרחב ואני מזמינה את נחום כמו כל אחד אחר לנסות ולנסות שוב.

  9. לירן הגיב:

    הכל נכון חוץ משיתוף הציבור. המנטרה הזאת לא פוגעת בשום מקום שהיא נכנסת אליו. ונניח והמדינה תתעשת ותחליט להגדיל את מספר היח"ד ל-60 אלף נראה לך שהתושבים וראשי הערים יסכימו לכך?

    תושבי הערים הסמוכות רואים מול עיניהם את טובתם שלהם וכל החלטה שהם יקדמו תהיה רעה למדינה כולה. המדינה זקוקה בדחיפות לציפוף ולבנייה מאסיבית אבל אף אחד לא רוצה את זה בשכונה שלידו.

  10. נחום כהן הגיב:

    מי שיודע יודע את האמת. השקעתי הרבה מאד בעמותת ״מרחב״. העמותה אימצה את ההצעות שלי באופן מלא, ולקחה על עצמה את הטיפול במוצהר. נושאי החינוך למשל: כישלון אמיתי , רק בגלל טיפול כושל. למה אנשים עזבו? בגלל טיפול חלש.

  11. פינגבאק: ארבעת חסמי הדיור והפתרונות להם | עוד בלוג תל-אביבי

  12. פינגבאק: אז מה עושים עכשיו? | עוד בלוג תל-אביבי

  13. פינגבאק: איגוד המתכננים זיהה שמשהו רקוב בממלכת התכנון | עוד בלוג תל-אביבי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s