איך לשדרג את מרכז העיר ולהישאר בחיים – המקרה של אוטרכט

מהי אוטרכט? אוטרכט היא סתם עוד עיר בהולנד, מעין מקום הולנדי ג'נרי אם תרצו. לא ממש חשוב, לא ממש מעניין, לא ממש יפה. הרבה אופניים, גשם ואוכל די מזעזע. בקיצור, הולנד בצורתה הבסיסית. ומה מיוחד במקום הלא-מיוחד הזה ששווה להקדיש לו מספר פוסטים ארוכים? מדובר בישות ציבורית שמקדמת כרגע את אחד הפרוייקטים המורכבים שנתקלתי בהם ועושה את זה בהצלחה רבה.

בבסיסו של פרוייקט זה שנושא את השם CU 2030 (שנת היעד של התוכנית, שיש לה גם אתר דו-לשוני שמתעדכן כל הזמן, וגם עמוד פייסבוק) עומדת תחנת הרכבת המרכזית של העיר, שהנה תחנת הרכבת הגדולה ביותר בהולנד (בגלל המיקום של אוטרכט) ומונה כיום 14 רציפים וכמעט 300,000 נוסעים עוברים בה ביום. לשם השוואה, תחנת סבידור, שהיא הגדולה ביותר בישראל מכילה ששה רציפים (ואין לי מושג כמה אנשים עוברים בה ביום  ומשתמשים בה כ-50,000 נוסעים ביום. תודה לאביחי על ההפנייה). במסגרת הפרוייקט, תחנת הרכבת עצמה עוברת הרחבה ל-19 רציפים ומעבר לכך מבוצעים עשרות פרוייקטים של בינוי ותחבורה מסביב לכל אזור התחנה עצמו. הנה מה שהם אומרים (הדגשתי את החלק שמתייחס לשותפים בפרוייקט):

Utrecht is building a new Station Area. This was much needed; ever since the Hoog Catharijne shopping mall was built in the 70s there had been overdue maintenance, neglect, a growing number of passengers, a growing city and the desire to get water back in the old canal. With the contruction of a new and renenewed area all these things are tacled at once.

The historic inner city and the Station Area were two seperated parts of Utrecht; these parts will be connected again to form one coherent centre. Liveliness and safety will be improved. There will be space for culture, leisure, the area will be better accessible and last but not least: water will flow once again in the canal that was filled in during the 70’s.

We’re building a future that’s sustainable: low emission buildings, plenty of pleasant space for bikes, public transport and pedestrians, and solar cells on top of the platforms.The building of the Utrecht Station Area is a close co-operation between the City of Utrecht, Corio (owner of Hoog Catharijne mall), Dutch Rail, ProRail and the Jaarbeurs (tradefair).

שימו לב שמדובר בחמישה שותפים מרכזיים – העירייה, הקניון שמחובר לרכבת ונקרא הוך קתרינה (ותיכף נגיע אליו), שתי חברות הרכבת ההולנדית ומרכז הירידים. אין כאן בוס אחד ודיקטטור אחד שמחליט בשביל כולם. עוד הסבר קצר מגיע לגבי הקניון שהם מזכירים כאן בהרחבה. כמו התחנה המרכזית של תל אביב, גם בהולנד בנו קניונים גרועים בשנות ה-70 ואחד מהם הושיבו על תחנת הרכבת של אוטרכט. למעשה, כדי לצאת מהרכבת לעיר חייבים לעבור בתוך הקניון (גם בלילה כשכל החנויות סגורות).  הקניון עצמו מכיל מבנה פנימי לא ברור ולאורך השנים הפך למקום מאוד לא בטוח עד שנאלצו לסגור לגמרי את הקומה השנייה שלו, והיום הוא בתת-תפקוד. כחלק משדרוג תחנת הרכבת מנקים גם את המבנה הפנימי של הקניון והופכים אותו לחלל שאמור להיות הרבה פחות גרוע בסופו של יום. לפני שנמשיך לצלול לתוך כל הפרוייקט, הנה וידאו מעולה שמסביר כמעט הכל:

כשרואים את זה אפשר להתרשם שבאוטרכט הקטנה הם אימצו את אמרתו של דניאל ברנהם על תוכניות גדולות ואני אביא אותה כאן במלואה, כי היא תופסת היטב את רוח הדברים:

Make no little plans; they have no magic to stir men's blood and probably themselves will not be realized. Make big plans; aim high in hope and work, remembering that a noble, logical diagram once recorded will not die, but long after we are gone be a living thing, asserting itself with ever-growing insistence. Remember that our sons and our grandsons are going to do things that would stagger us. Let your watchword be order and your beacon beauty.

ההולנדים עובדים בענק. זו לא תוכנית תחבורתית וזו גם לא תוכנית בינוי. זהו תכנון עירוני קומפלט שכולל מעבר לבינוי ולתחבורה, גם ניהול יחסים עם שלל בעלי העניין (והתושבים בתוכם כמובן), מימון וביצוע. אלמנט חשוב במיוחד הוא ניהול הפרוייקט עצמו ביומיום. כל אזור תחנת הרכבת הפוך לגמרי, אבל התחנה והחנויות בה פועלות, הקניון פועל (ברמה הרגילה שלו) במהלך השיפוצים והנגישות באופניים, ברגל ובתחבורה ציבורית נשמרת (אם כי יש קצת בלגן, יחסית להולנד). לפרוייקט הזה יש מרכז מידע שפתוח לציבור הרחב ואף ניתן לארגן בו סיורי קבוצות. כן, החברים בעיריית אוטרכט וברכבת ההולנדית לא מתחבאים מאחורי חומות של טמטום כפי שנהוג במדינות אחרות.


מבנה חניון האופניים החדש משמש לישיבה ולהתרווחות הולכי רגל מול הרחבה החדשה ביציאה מתחנת הרכבת. הטור דה פראנס יוזנק מכאן בשנת 2015.

Jaarbuers Stairs and Bike Parking in Utrecht

הסרטון שלמעלה עלה בחודש מרץ לרשת. אני ביקרתי במקום במהלך חודש יולי ונראה שהכל מתקדם לפי התוכנית. אולם הקונצרטים החדש הסמוך לתחנה כבר נפתח. חניון האופניים המפואר הכולל 4,700 מקומות כבר עובד, ומהווה גם פלטפורמה למנוחה ולישיבה של הולכי רגל. בסך-הכל מתוכננים להיבנות באזור התחנה כ-30,000 מקומות חנייה לאופניים פרטיים וציבוריים (וגם זה לא יספיק). בניין העירייה החדש עומד לפני סיום. אין מילה טובה בעברית למנטליות הביצוע ההולנדית, אז אסתפק בקביעה שההולנדים הם לא אפסים, וזה לא מעט. כאן אתם יכולים להתרשם משלל הפרוייקטים באזור של התחנה, כולל חשיפה (daylighting) של תעלת מים עירונית ששוקעה בשנות ה-70 (כשגם בהולנד חשבו שצריך כמה שיותר אספלט בעיר).

לא נחים לרגע. ברקע, היכל הקונצרטים החדש.
Tivoli Vredenburg Halls

הפוסט הזה דורש סיכום נפרד ובו נתמקד בלקחים אותם ניתן להפיק מהפרוייקט הזה. בינתיים, אתם יכולים להיות רגועים בידיעה שיש מערכות ציבוריות שמתכננות, מנהלות ומבצעות פרוייקטים מורכבים וגדולים של תכנון ערים. והן עושות את זה תוך עמידה בזמנים, ניהול דיאלוג רחב עם הציבור ובמיקום הנכון.

לנוחותכם, הנה מפה של אוטרכט והתחנה שלה (אתם יכולים לראות שהיא ממוקמת על הקצה המערבי של מרכז העיר העתיק):

פוסט זה פורסם בקטגוריה אופניים, אורבניזם, הולכי רגל, המלצה, תחבורה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

14 תגובות על איך לשדרג את מרכז העיר ולהישאר בחיים – המקרה של אוטרכט

  1. nahoumcohen הגיב:

    מענין ביותר. התחלתי בלהציע לפתוח את רחוב הכרמל כציר החשוב ביותר בתל אביב, דרך המרכז, חיבור ליפו. אתה חשבת שהלכלוך והעכברושים של שוק הכרמל חשובים יותר. אולי אתה מוכן לחשוב מחדש? ציוריות של ירקות רקובים" סלאם באמצע העיר, בכל הבנינים סביב?

    • Lerman הגיב:

      אני חושב שלפחות לשוק יש מינימום של ערך חיובי ואני מסכים איתך שאין שום חיבור ושום תוכנית לחיבור ליפו ושזה זועק. עוד יותר מטומטם אפילו זה המקרה של האין חיבור לרמת-גן, וכל אזור האסון שקרוי תחנת הרכבת סבידור – שם לפחות הכסף הפרטי רוצה להיכנס בכל מקרה ואין למקום כלל ערכים חיוביים כיום.

  2. ליאור הגיב:

    מסכים עם כל מילה, וכמובן מקנא ברמת התכנון והביצוע של ההולנדים, רק חייב לציין שאוטרכט היא ממש לא סתם עוד עיר בהולנד או מקום לא ממש חשוב, אלא בית לאחת האוניברסיטאות הטובות באירופה בתחום התכנון, ובאופן כללי מעצמת יצירתיות. כך לפחות לתחושתי מביקוריי בעיר ושיחות עם הולנדים.

    • קרן הגיב:

      ופסטיבל פנטסטי, להערכתי אחד מהשניים הטובים ביותר באירופה כלומר בעולם, למה שנקרא "מוזיקה עתיקה" – ימי ביניים-בארוק (ולפעמים נספחים מתקופות אחרות, למשל שנה אחת היו הרכבי מוזיקת עולם). בכל שנה 10 ימים אדירים בסוף אוגוסט. ואולם הקונצרטים החדש בא במקום הישן, שהוא פשוט האולם שהכי אהבתי אי פעם (זה אולי יחד עם החדש בגרנובל בצרפת) מבחינה אקוסטית. וכמי שגרה בהולנד כמה שנים, המעבר מתחנת הרכבת לאולם דרך הקניון, היה הצלה לאור מזג האוויר הבלתי אפשרי רוב השנה (אבל לפני שנים לא היו בעיות הביטחון שכנראה נוצרו אחר כך).
      ידעתי שנהרס/שופץ והועבר לפרבר. לא חשבתי שייבנה שוב באותו המקום. גם אם לא יוכל לשחזר את החוויה של הישן, אני בעד. הגיע הזמן לשוב לאוטרכט. וזו עיר יפה, בכל מקרה באזור העתיק שלה.

  3. Lerman הגיב:

    כן, הייתי שם בשביל כנס תכנון באוניברסיטה. ועדיין היא אפילו לא העיר השנייה או השלישית של הולנד (רוטרדם והאג) ולא העיר הכי יפה של הולנד (דלפט).

  4. בני הגיב:

    מעניין…
    ואחרי כל זה אני מוכרח שוב למחות בתוקף על שהחלטת לא לבקר בשוויץ 🙂
    בכל עיר, קטנה כגדולה, תחנות הרכבת מגדירות את המרכז המודרני, ומחוברות ברצף אנושי (כלומר, מבוסס הליכה) ללב ההיסטורי והתרבותי. ביחד, הקומפלקסים האלה מצליחים ליצור מרכזים עירוניים נעימים וחיים (יחסית לשוויץ, כן?) גם בערי מחוז של 30 אלף תושבים.

  5. nahoumcohen הגיב:

    אפשר לשקול ציר תל אביב חשוב ביותר (שהיה קיים) מככר רבין עד יפו , לעומת שוק שהפך את סביבתו לסלאם מלוכלך, וישאיר אותו כזה גם אחרי שיקרו אותו? בייחוד שהפתרון הוא ממש פשוט וזול. שוק מקורה נורמלי בבנין עם חניה , מיזוג וניקיון על קרקע פנויה?

  6. nahoumcohen הגיב:

    אני לא מאמין שישראל תשרוד כי תכננו אותה לא נכונה, אבל זה לא שייך. אתה רוצה סקיצה של שוק? אין קל מיזה. אי אפשר לטעות בהרבה, כי אלה סוגי מבנים אלמנטריים מאד. מה תוסיף למחשבה? מה תציע? זו פתיחת ציר, המעשה הכי עירוני והכי קל שניתן לעשות. ללא עלות. הכסף שמוצע 100 מיליון יספיק לבניה בקלות. אני מוכן לגייס חברת מועצה.
    השוק ישרוד כי יהיה הסכמי בעלות עם הבסטיונרים של עכשיו. לא פשוט אבל אפשרי. הבינינים שיכלו להבנות סביב השוק למגורים, עם זכויות משופרות יכניסו הרבה כסף.

  7. אורן הגיב:

    לא נחים לרגע? ראית פועלים הולנדים עובדים? הם מגיעם בעשר, עושים ישר הפסקת ארוחת עשר. עובדים שעה. הפסקת צהרים. עובדים שעה, הפסקה. גומרים בארבע-חמש. יום שישי עובדים בערך בהתנדבות כי זה קרוב מדי לסופ"ש. יום שני מתחילים בשתים עשרה כי צריך להתאושש מהסופ"ש. אין לי מושג איך פרוייקטים בכלל מתקדמים שם (אולי בגלל זה?). כשגרתי באמסטרדם ובכל יום רכבתי ליד פועלים שהרחיבו איזה כביש הייתי ממש בהלם.

    • nahoumcohen הגיב:

      זאת הסיבה שאנחנו משווים כל עיר בעולם לתל אביב בכל הזדמניות. מפני שאין שום קשר מכל סוג שהוא. זאת הסיהה שאנחנו מתרדמים בעיקר לשום מקום והשילטון אוהב זה מאד.

  8. פינגבאק: שנה לבחירות – הסטגנציה פה כדי להישאר | עוד בלוג תל אביבי

  9. פינגבאק: שטוטגארט 21 – לא חופרים לפני שמדברים | עוד בלוג תל אביבי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s