הבלוג הזה נפתח לפני עשר שנים במה שנראה כמעט כמו חיים אחרים. כהתחלתי לכתוב פה, הייתי כותב כאן על בסיס יומיומי בשצף-קצף והתרגשות רבה, בדרך כלל כשעה בסוף של יום כשכיר בקריירה הקודמת. עכשיו, אני כמעט לא מגיע לכתוב כאן ובניגוד להתחלה, התכנון העירוני ממלא את כל הזמן שיש לי להקדיש לו (כמתכנן וחוקר וכותב) והרבה מעבר לכך.

כיום, כל פעם שאני ניגש לכתוב כאן מצריכה תכנון והקצאה של זמן שנחצב בקפידה מול כל סדרי העדיפויות שמאיימים עליו, אבל בדבר אחד המדיום הזה עדיין מוביל על פני המקומות האחרים שבהם אני כותב ופועל – כאן אני חופשי בהרבה ויכול לגלוש למחשבות בשלל תחומים.

בניגוד לבלוג הנישתי הזה, את רוב הכתיבה שאני עושה כיום אני מייעד לקהל מצומצם עוד יותר, אם זה במאמרים אקדמיים שחשיפתם דלה עד לא קיימת, ואם זה במסמכי תכנון שמיועדים לדיונים מצומצמים מאוד. ומעבר לכתיבה, לשמחתי אני מעורב עד מאוד בתכנון, ועוד בתכנון שתואם את הכוונות שלא ידעתי שיש לי כשהתחלתי לכתוב כאן. העולם התכנוני פרגמטי בהרבה מהעולם הנחרץ של הכתיבה המהירה ושל העולם האבסטרקטי משהו של המחקר, אבל הוא הרבה יותר קרוב למציאות, שגם היא פרגמטית בהרבה מהתיאורים שלה.

אני מקווה שאוכל לפרט יותר בפוסטים הבאים על האופן בו אני מעורב בפועל בתכנון כיום במידת האפשר, וגם על האלמנטים המחקריים שאני עוסק בקידומם. אפשר להגיד שאנחנו רק מתחילים עכשיו. אז בינתיים אני רוצה לאחל לי וגם לבלוג עוד שנים ארוכות של כתיבה (ואם אפשר קצת יותר תכופה) ואפילו עוד יותר מעורבות בתכנון.