שימוש בתחביר המרחב בישראל ועבודה עם מקבלי החלטות – מסקנות ממספר פרוייקטים

בחודשים האחרונים אני עסוק יותר ויותר במפעל התכנוני שלי – פלאנט. המיזם הזה מתמקד בניתוח פוטנציאל מרחבי כדי לסייע בתהליכי תכנון וקבלת החלטות בכל הקשור לתחומים של תכנון עירוני – תחבורה, שימושי קרקע, וכיו"ב. כך, לאט-לאט שותפי, יונתן לבנדיגר, ועבדכם הנאמן מגיעים פה ושם לשבת לצידם של מקבלי ההחלטות.

מעבר לסיפוק הגדול בעצם הפעולה עצמה, אנחנו גם משנים במקצת את תהליכי התכנון בהם אנו משתתפים. בהתאם לשאיפה שלנו לשנות את תחום התכנון ולפתח אותו לכיוון מושכל ואנליטי יותר אנחנו גם מפרסמים מאמרים לקהילה הרחבה יותר העוסקת בתחום בפרקטיקה ובאקדמיה. במהלך הקיץ הזה נסענו לכנס הדו-שנתי של תחביר המרחב (space syntax) שהתקיים בליסבון. בכנס הזה הצגנו שני מאמרים שונים – הראשון התמקד בתהליכי קבלת החלטות באמצעות ניתוח פוטנציאל מרחבי והשני עסק בתכנון רכבות (ועליו נרחיב בהזדמנות אחרת).

המאמר שלגביו ארחיב כאן ניתן להורדה בלינק הזה (מאוד מומלץ). במאמר זה אנו מציגים שלושה פרוייקטים שונים שעסקנו בהם – הראשון עסק בניתוח מרחבי עבור התכנית להרחבת שדה דב בהובלת אדר' ארי כהן עבור עיריית תל אביב-יפו. בפרוייקט זה ערכנו בדיקה של רשת הרחובות המתוכננת כדי לזהות את המרכזים הפוטנציאליים של הרובע העתידי ולמקד את מאמצי התכנון והעיצוב באותם מקטעי רחובות בעלי פוטנציאל לתפקוד אורבני גבוה. זו הזדמנות טובה גם להודות לארי כהן שפנה אלינו כדי להתייעץ עוד לפני שידענו איך קוראים למה שאנחנו עושים. פרוייקט נוסף עסק בחיזוק לב העיר הותיק של ראשון לציון בהובלת אדר' עירית סולסי ודרור גרשון עבור עיריית ראשון לציון. בפרוייקט זה סייענו לזהות באופן מדוייק את מקטעי הרחובות בעלי הפוטנציאל הגבוהה ביותר שבהם מאמצי חידוש ושיפור צריכים להתמקד לצד מקטעי רחובות משניים שגם אותם נדרש לשפר במידת האפשר בהמשך. בפוסט נוסף ארחיב בנושא הפרוייקט שביצענו בראשון לציון שאני מוצא שיש בו אלמנטים רבים שניתן ליישם במרכזי ערים נוספים. לבסוף, הפרוייקט האחרון עסק בתכנון והערכת דרכים אזורים עבור מועצת בנימינה-גבעת עדה בשיתוף חברת ויאפלאן.

העבודה שלנו בפרוייקטים אלה מראה את היכולת של ניתוח פוטנציאל מרחבי לסייע לצוותי תכנון בהתמקדות בדינמיקה של רשת הרחובות והאופן שבו רשת זו משפיעה על תכנון תחבורה ושימושי קרקע וזאת כדי להוציא את המיטב שאפשר. זה בלט במיוחד גם בשדה דב וגם בלב ראשון לציון. אני סבור שיש לנושא זה עוד הרבה לאן לצמוח בארץ וגם בעולם הרחב בדרך לתכנון מושכל, אנליטי ומיטבי.

בתמונה – חלק מהעבודה שבוצע במהלך ניתוח רובע שדה דב העתידי על-מנת לזהות את מקטעי הרחובות והצמתים בעלי הפוטנציאל האורבני המשמעותי ביותר בתחומי הרובע. כאמור, המאמר המלא עם כל ההסברים נמצא כאן.

top20_final.png

פוסט זה פורסם בקטגוריה תחבורה, תכנון, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s