עוד בלוג תל אביבי

כחלק ממחקר שתוצאותיו עוד יפורסמו על-גבי הבלוג צפיתי עכשיו ביותר משלוש שעות של קליפים ביו-טיוב. הקליפ הכי טוב שראיתי הוא הקליפ לשיר E-Talking מבית Soulwax, הרכב חביב מבלגיה:

1. מרפאת הפליטים בתל-אביב נסגרה. שוקי גלילי מסביר מדוע זוהי פצצת זמן שמחכה לפגוע בכל תושבי העיר. חנן כהן מביא את נוסח המכתב ששלחו מנהלי המרפאה (ארגון רופאים לזכויות אדם) לשר הבריאות (תודה, דחליל).

2. עיריית תל-אביב שיפצה בניין היסטורי בלב העיר לפני ארבע שנים ועדיין לא החליטה מה לעשות איתו. הצעה שלי לעירייה: לשאול את האנשים שגרים בעיר לדעתם.

3. מסימני הזמן – אחת הזוכות בחידון בנושא רחובות תל-אביב היא בת לעובדים זרים.

4. דברים שאנשים לבנים אוהבים. הלינק הכי טוב שראיתי השבוע (תודה, דני).

5. ככה מחזירים את המרחב הציבורי לאנשים בעיירה קטנה באוסטרליה.

פוסט אורח באיחור מאת בייבי-קלאבר.

מה אני אגיד לכם, חברים, פורים זה החג האולטימטיבי. פורים זה החג שצריך להכניס כל חודשיים בלוח השנה. פשוט וקל – חג של מפגרים שמוציא את האנרגייה המקסימלית שהעיר יכולה לתת. אני רוצה לתאר לכם את מה שקרא לי בחג הזה בפרוט – והיו פה כמה מסיבות שוות.

ביום חמישי יצאתי מהקופסה והגעתי בהתראה קצרה לפלורנטין. מסיבת הרחוב האולטימטיבית התקיימה באופן ספונטני ללא יחצנות וללא פרסום בשלטי החוצות. כל העיר הייתה שם ובנוסף כל הבנות דודות שלה. המסיבה השתרעה על רחוב פלורנטין משדרות וושינגטון עד אברבאנל, על רחוב ויטל מפלורנטין עד ידידיה פרנקל ועל רחוב אברבאנל עצמו. מה אפשר להוסיף – עשרות אלפי אנשים מתאספים להם באופן ספונטני, מחופשים, שמחים עם מוזיקה ושאר תוספים. מסתבר שתל-אביב ירוקה הרבה יותר ממה שאמרו לי. רבותיי, שתיתי, עישנתי, מרחו אותי על אינספור שדיים ואפילו עשיתי מין בשלישיה – וכל זה בלילה הראשון שלי בעיר.

ככה זה כשלמסיבה אין שום אישור חוקי והמשטרה והעירייה לא סוגרות אותה – אפשר באמת להנות. באיזשהו שלב מג"ב עשו ג'סטה וסגרו את הרחובות מסביב לתנועות כלי רכב וככה שמרו על בטיחותי. אל תשאלו איזה בלאגן היה במקום. איבדתי את המוצץ שלי, הסינור שלי עף והנעליים שלי הלכו לטייל בתוך החגיגה הזו. פלורנטין באותו הלילה הרגישה כמו קרנבל בריזלאי שלקח משהו חזק וטוב עמוק לריאות. אח, אני כבר מתגעגע.

בשלוש בלילה יצאתי מהמקום עם הבייבי-סיטר. היו עוד מספר מוקדים שפעלו, אבל אנחנו כבר רצינו לישון. כשחזרנו לתל-אביב זה הרגיש כאילו עברנו לעולם אחר – עולם רגיל עם מכוניות. אמנם גם בשאר העיר הורגשה האנרגייה של החג, אבל לא בעוצמה של פלורנטין שחרגה מכל מה שזכור גם לזקני השכונה.

בייבי-קלאבר עושה את פלורנטין

ביום ששי קמנו מוקדם. באזור שלוש הצלחנו להגיע למסיבת ההשקה של מעין 4 במקום החדש של קסטיאל – Apt 98 שממוקם בקומה השנייה של דיזנגוף 98. זקני העיר מספרים שפעם היה שם חדר כושר שקראו לו אבריבאדי. לך תאמין לסיפורים שלהם. בכל מקרה, מדובר במסיבה של ברנז'ת השוליים באחלה מקום. האלכוהול נשפך, הבחורות התפשטו, המוזיקה הקפיצה, ורק החלק האומנותי לא ממש שבר שיאים. נראה לי שגם אנשים שאוהבים שירה לא ממש אוהבים להקשיב לה, או שפשוט הייתה יותר מדי שמש במקום וגם היה חם. התזמון של ההשקה עם פורים היה מצויין, חבל שאי-אפשר להתחיל ככה כל יום שישי במסיבה כזו. אחרי המסיבה הזו חזרנו הביתה לישון.

השקת מעין אצל קסטיאל. פרוע

בערב יצאנו בשארית כוחותינו למסיבת הגג בהרצל 112 שאורגנה ע"י אייל דץ וחברים. המסיבה הייתה נחמדה ואחרי חצות אפילו התחילה להתמלא, למרות שהסאונד היה שקט מדי. באיזשהו שלב הגיעו שני חברים מחופשים לשוטרים. הסתבר שהם לא היו מחופשים והם הפריעו לנו מאוד להמשיך את הערב על הגג אז הלכנו. הממסד שוב מפריע.

אתם נהנים פה יותר מדי. יאללה יאללה תסגרו את העסק

בשבת הצלחנו סופסוף לישון קצת ובערב הלכנו למסיבה שארגנו חברים בהאנגר בנחלת יצחק. מסתבר שנחלת יצחק נמצאת במרחק מונית סביר מתל-אביב למרות האיילון שחוסם את המעבר. איזו מסיבת כיתה מוצלחת זו הייתה. בדיוק האנשים, המוזיקה והאלכוהול שצריך בשביל להנות בלי שיהיה צפוף. הבייבי-סיטר שתה קצת יותר ממה שהיה צריך, אבל הוא התגבר על זה.

העיר שלכם בהחלט שווה.

לרמן מוסיף:

כשאתה הולך עם בובה של תינוק למסיבות פורים גברים חושבים שהתחפשת לפדופיל, לוקחים לך את הבובה ואז עושים בה מעשים מגונים. נשים חושבות שהתחפשת לאבא צעיר, לוקחות לך את הבובה ומשכיבות אותה על הציצים. אני בסך-הכל התחפשתי לבייבי-סיטר.

שלט שהוצב ברחוב אחד העם 47 בעיר תל-אביב, כפי שנקלט במצלמתי בשבת האחרונה (אתם חייבים ללחוץ על התמונה בשביל להבין מה לא נכון פה):

ובכן, כפי שאתם רואים מדובר בשלט מטעם ועדה מקומית לתכנון ובנייה אשר מזמין תושבים להגיש התנגדויות לתוכנית מסויימת. הבעייה היא שהשלט הזה שייך למועצה המקומית שהם ולא לעיריית תל-אביב והוא יושב ממש באמצע העיר ליד מגדל המים. על-פי המפה, השלט מרוחק 17 ק"מ בקו אווירי משהם (עוד יישוב ישראלי שמעולם לא דרכתי בו ומן הסתם גם לא אדרוך).

אני לא יודע מה מעצבן יותר – נוהל ההתנגדויות המטופש או העובדה שהשלטים האלה כל-כך חסרי תועלת ומיועדים לכסת"ח בלבד, שאין בכלל משמעות ליישוב בו הם מוצבים. מן הסתם בשהם מוצב כעת שלט שמתייחס לתוכנית בניין תל-אביבית.

תוספת: דולי הרימה את הכפפה והביאה את הציטוט ממדריך הטרמפיסט אשר מתייחס למיקום ההודעה העירונית לגבי הריסת ביתו של הגיבור:

Eventually, they were in the bottom drawer of a locked filing cabinet, stuck upside-down, in a disused toilet with a sign on the door saying BEWARE OF THE LEOPARD

לא תאמינו אבל מסתבר שברמת-גן קמה התארגנות של תושבים נגד הפיכתו של אחד הגנים המיתולוגיים שם לחניון תת-קרקעי עם בטונדה מעל. הגן המדובר ידוע בכינויו כ"גן הקופים" (על-שם פינת חי עם קופים שהייתה שם לפני הרבה שנים, ולא על-שם הקופים שמנהלים את רמת-גן).

מומלץ לקרוא את הסיפור המלא של המאבק על הגן כולל התוכניות לאזור והצעות התושבים וכן קצת על המיתולוגיה של המקום.

חוצמזה, אני שמח לראות שברמת-גן התושבים מתקוממים אל מול עירייה שדורסת להם את המקום ומתנהלת באופן בעייתי.

מחר, יום שלישי, בשעה 17:00 עד 20:00 תתקיים הפגנה ברחבת האוזן השלישית (קינג ג'ורג' 48 פינת בן-ציון) נגד אכיפת התקנה האוסרת לחצות כבישים תוך כדי האזנה לאוזניות.

כל הפרטים על ההפגנה כולל ההסבר האידיאולוגי מדוע אכיפת התקנה הזו היא אנטי-אורבנית ומטומטמת נמצאים אצל נויפלד ועוד הסברים בהיתוך הקר (תודה, שרון) ויש גם ארוע בפייסבוק.

הולכי הרגל הם החמצן של העיר. אסור למשטר אותם – יחצו היכן שיחצו ויאזינו היכו שיאזינו האחריות עליהם. עוד לא שמעתי שהולכי רגל הרגו מכוניות או אופנועים תוך כדי חציית כביש לא זהירה. דרך אגב, ידוע לי שהולכי רגל נפגעים ממכוניות ולא מתמרורים, ולכן לא משנה בכלל הצבע של האיש ברמזור, העיקר שהאופנוע או המכונית לא מגיעים לדרוס את המשוטט.

זהירות, אתם צריכים 45 דקות כדי לצפות בסרט הבא.

הסרט מתחיל בפריז, ממשיך ללונדון ומבלה הרבה דקות בברלין. הנושא הוא ג'נטריפיקציה, ובעברית בורגניזציה ובמרכז הסרט עומדים הבובואים – הבורגנים-בוהמיינים. הסרט עשה לי לא טוב בבטן, ואני לא יודע מה לחשוב על העניין. תמיד מזכירים דיור בר-השגה בלונדון אבל זה לא באמת קיים. בתל-אביב אתם יכולים לחשוב על נוה-צדק, פלורנטין, ביצרון, עג'מי (רחוב קדם למי שמכיר) וגם שכונת שפירא. אני מהרהר בנושא (תודה, עמי, על הלינק).

בהמשך לפוסט החידוני הקודם איתי מעלה את השאלות הבאות אשר מתייחסות לרחובות העיר. בין הפותרים נכונה לא יוגרלו פרסים (אני עדיין עובד על תשורות לפותרי החידה הקודמת):

1. שם רחוב שהוגלה לצפון העיר. (אוי, זה כל-כך קל שאפילו אני יודע את התשובה).
2. שלוש ערים שנושלו על ידי אישים.
3. לכל רחוב יש גם מספר. מהו הרחוב מספר 1 בתל אביב?
4. מה משמעות המקום בו רחוב/דרך יפו הופך לרחוב אילת?
5. שאלה קשה, עם תשובה מפתיעה ואף מקוממת: איפה מנציחה תל אביב את פטריק גדס, מתכנן הערים הנודע, שתכניתו לעיר ראתה בחזונה “עיר גנים”? (טוב, מי שמביא לי את התשובה פה יזכה להתייחסות מיוחדת)