מקבץ לינקים בכללי

עבר כבר שבוע וחצי מאז שחזרנו אך טרם הצלחתי לנוח. במסגרת החזרה לבלוג הנה מקבץ של כמה דברים שחיכו די הרבה זמן בצד:

1. רם כרמי מראה שיש לו קלאסה כמו לבניינים שהוא מתכנן. כאן בגירסת הוידאו.

2. קצת חוסר מקצועיות בכלכליסט. בכתבה על נדל"ן בניו-יורק שימו לב לתמונה המרכזית עם הכיתוב "הישראלים מקבלים תמונה קצת מעוותת של העיר". כיתוב תמונה נכון מזה קשה לתאר. התמונה של ניו-יורק לא מבוססת על המציאות, אלא תמונת הדמייה של הבנייין במרכז התמונה שטרם הוקם (מימין לאמפייר סטייט). ברור שהישראלים מקבלים תמונה קצת מעוותת.

3. העצים בתל-אביב מקבלים עונש קולקטיבי מידי בני-האדם. אולי זה ילמד אותם להתנהג.

4. מלון בוגאס חורך את אורחיו.

5. המכללה החברתית-כלכלית פותחת את הסמסטר בשבוע הבא. הנה רשימת הקורסים.

6. מאמר של עבדכם על תחבורה שפוייה.

7. אופנן במכתב ישיר לאופיר אקוניס (יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת).

8. חולדאי. אחמדיניג'אד. בלוג.

9. קיימות בראייה כוללת – קורס משובח לאדריכלים ובכלל.

10. אמיר כרמל על הדרך בה רחובות הולנדיים תורגמו בישראל למגרשי חנייה.

11. אחשלו על יהודים של מעלה ויהודים של מטה.

12. את זה הייתי צריך לראות קודם:

How to take as much as you like in your hand luggage from Matador Network on Vimeo.

פורסם בקטגוריה לינקים | כתיבת תגובה

יש אלבום

בשעה טובה סיימתי להעלות את 2,327 התמונות שלי לפליקר והצלחתי לסדר אותן בתשעה חלקים. אני מתכנן בתקופה הקרובה להעלות פה כמה פוסטים שיסכמו את העניינים. בינתיים כמה טעימות:

Free theatre at Dolores Park in San Francisco
Dolores Park Free Theatre

החיפושית המצחיקה ב-Eureka
The Widened Beetle

Crater Lake
Crater Lake in Oregon

הגן הסיני בפורטלנד בגשם
Portland's Chinese Garden in the Rain

In Leavenworth, Washington
In Leavenworth, Washington

סיאטל
Dinner on top of the Space Needle in Seattle

המוחיטו הגדול בעולם. בויקטוריה
Biggest Mojito Ever

Coal Harbour, Vancouver
Sunset at Stanley Park

New York City
Don't Honk

פורסם בקטגוריה ארה"ב | כתיבת תגובה

משלים

משלים עם המציאות.

משלים שינה.

משלים קריאה.

משלים פערים.

משלים הכנסה.

משלים גם איתך.

משלים.

On the Ferry to Victoria

פורסם בקטגוריה שיר | כתיבת תגובה

סיור אורבני בניו-יורק

ניו-יורק מאירה לנו פנים ובימים האחרונים יש כאן לא מעט שמש ומזג אוויר אידיאלי. כמות הפסטיבלים שמתקיימים כאן בו זמנית גורמת לתחושת פספוס תמידי על כל הארועים שלא ניתן להגיע אליהם, אבל מדובר כמובן בצרות של עשירים (מאוד).בסוף השבוע האחרון התקיים בעיר Open House New York (בתים מבפנים של ניו-יורק). לא ידענו על כך לפי שהגענו לעיר וכמובן שמחנו לגלות את הארוע בזמן וכך נחשפנו לכמה וכמה בניינים וחללים משובחים בעיר.

היום השתתפנו בסיור עירוני שהעבירה עמותת Civitas, אשר פועלת כגוף תכנון אזרחי בשכונות Upper East side and East Harlem, אשר גובלות אחת בשנייה ברחוב 96 מזרח. בעוד שהאפר איסט סייד הינה אחת השכונות היקרות בעולם, מזרח הארלם הינה שכונה ענייה ומוכת גורל. במקרה של שכונות אלה קל לראות את ההשפעה של תכנון עירוני על איכות החיים בשני האזורים, שבאה לשיאה במפגש של פארק אווניו ורחוב 96.

מסתבר שעוברת שם רכבת, אשר בעבר הייתה כולה פתוחה וזיהמה והרעישה לעל האזור. בגלל תנאים טופוגרפיים כיסו את מסלול הרכבת החל מרחוב 96 ודרומה, וכך נוצרה לאחר מכן פארק אווניו המהוללת והיקרה מדרום לקו הזה בעוד שהארלם שמצפון נשארה ענייה. מעבר לנושא זה מזרח הארלם סובלת גם מכך שכמעט כל מסופי האוטובוסים המזהמים של מנהטן נמצאים אצלה (מזכיר את שכונת נווה-שאנן בתל-אביב) בעוד שלה עצמה אין גישה טובה לתחבורה ציבורית ואין לה גישה טובה לרכבת תחתית (מיתוס מקובל: בניו-יורק יש רכבת תחתית טובה. מציאות: בחלק מצומצם של מנהטן יש רכבת תחתית טובה. ב-90% מניו-יורק זה עובד הרבה פחות טוב, במיוחד אם מנסים להגיע מברוקלין לקווינס בלי לנסוע שעה וחצי דרך מנהטן).

פסי הרכבת של מזרח הארלם. מבט מפארק ו-96.
East Harlem Railroad Tracks

בסיור עצמו נסקרה גם ההיסטוריה של המקומות השונים באזור. כך למשל למדנו שבפארק אווניו באמת היה פארק פעם, אבל שלטון הרכב הפרטי גילח חלקים ניכרים מהפארק והשאיר רק אי-תנועה עם פרחים. כמו כן, לכל שדרה בניו-יורק יש מעין תב"ע משלה שקובעת שימושי קרקע, נפחי בנייה ואף פרטי עיצוב. בפארק אווניו זה מתבטא במגבלת גובה של 15 קומות ובשדרה החמישית חייבים להוסיף קרניז בסיומת של הבניין למעלה. במדיסון אווניו הבניינים חייבים לכלול חזית מסחרית בקומת הקרקע. אנקדוטה מעניינת עסקה בבניין חדש שנבנה בצמוד לבניין ותיק מאחורי פארק אווניו וניתן לו אישור בנייה ל-30 קומות. הקבלן כבר בנה את השלד כולו ולאחר מאבק משפטי של Civitas מול העירייה נקבע שהבניין נופל בתחום פארק אווניו והקבלן חוייב להוריד את הקומות הגבוהות ובסופו של דבר נבנו 15 קומות בלבד.

פגיעה נוספת בהארלם קשורה לעובדה שאחרי מלחמת העולם השנייה נבנו בה לא מעט פרוייקטים של דיור ציבורי. כמקובל באותן שנים מקוללות הבניינים נבנו הרחק מקו הרחוב, מסובבים הצידה, עם פיסות דשא חסרות זהות ואינספור פינות חשוכות, וכמובן ללא מסחר ושירותים אחרים בקומת הקרקע, וכך המרחק בין האנשים לצרכי היומיום שלהם גדל. את הטעויות האלה גם בניו-יורק לא הצליחו לתקן לאחר מכן, וכיום קשה לבנייה פרטית חדשה להיכנס לתוך הארלם והשיקום ייקח עוד שנים ארוכות. הדבר השני שפגע בשכונה הזו הוא היעדר תחבורה ציבורית. לפני המשבר הגדול של 1929, היה תכנון להוסיף קו תחתית בשדרה השנייה, אבל הקו עצמו נתקע. היה ניסיון לבצע אותו בשנות ה-70 וכיום הקו שוב בבנייה החל מ-2007. תאריך הסיום זז כל הזמן בכמה שנים ולא ברור עדיין מתי ואם בכלל הקו ייפתח. בשלב זה העסקים לאורך מסלול העבודות בשדרה השנייה קורסים לאיטם (וישנן כמה יוזמות לעזור לעסקים שעדיין חיים שם).

עבודות הבנייה של התחתית בשדרה השנייה. יותר גרוע מאבן-גבירול
Second Avenue Subway Construction

מסתבר שהרכבת התחתית של ניו-יורק (שנבנתה לפני 100 שנה ויותר) נבנתה בזיעת אפיהם של מהגרים זולים שלא זכו לביטוח לאומי ותנאים סוציאליים והשתכרו שכר מגוחך. מכיוון שהיום לא ניתן להשתמש במהגרים בצורה כזו לא נבנו קווים חדשים בתחתית של ניו-יורק מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת והקו החדש שנבנה כרגע עולה הרבה מאוד כסף ומתקדם באיטיות. על-מנת לשפר את המצב הוסיפו קווי BRT בשדרה הראשונה והשנייה (שהחלו לפעול ממש עכשיו) ויש דרישה גוברת לקווי BRT נוספים ברחבי ניו-יורק גם מחוץ למנהטן.

פרט נוסף שכדאי לציין הוא שלקבלנים במהטן עומדת היום שיטה שעוזרת להם לקבל זכויות בניה מוגדלות. מסתבר שלמבני ציבור מותר לבנות גבוה יותר מאשר לבנייה פרטית ולכן הרבה פעמים קבלנים נכנסים לשותפויות עם ארגונים ללא מטרות-רווח ובונים מבנה ציבור ומנצלים את הזכויות ממנו להגדיל את המבנים הפרטיים. כך נבנה למשל המרכז האיסלמי הרחוב 96 ולידו מגדל מגורים של ארבעים ומשהו קומות.

עד כאן להערב. מחר יש לנו מצעד.

פורסם בקטגוריה אורבניזם, ארה"ב, ניו-יורק | עם התגים | כתיבת תגובה

לידיעת הנוסעים ומזוודותיהם

בשעה שהטיול הארוך בצפון-אמריקה נכנס לחלקו הרביעי והאחרון בניו-יורק הגיע הזמן לפוסט שיתאר חלק מהטיול. לא יסופר כאן על השמש בונקובר ולא על הבעיות של סיאטל אחרי רדת החשכה. פוסט זה מוקדש לחברות התעופה האמריקאיות שהפכו את השימוש באמצעי התחבורה הכיפי ביותר לסיוט ממושך.

בשלוש בלילה שלשום, זמן ונקובר, יצאנו במונית לשדה התעופה של ונקובר (YVR) מתוך ידיעה שהיום יעבור רובו ככולו בדרכים לכיוון ניו-יורק. תוכננה לנו עצירה בדרך בשדה התעופה של מיניאפוליס, בנוסף לכך שזמן הטיסה הוא 6 שעות ו-3 שעות נוספות הולכות לאיבוד עקב הפרשי הזמנים. איך שהגענו לשדה התעופה של ונקובר התחילו הבעיות.

כנוסעים טרנס-אטלנטיים מותר לנו לסחוב שתי מזוודות כל אחד, כאשר משקל כל מזוודה עד 23 קילו (50 פאונד באמריקה). הגענו לשדה עם שלוש מזוודות (הרביעית תירכש בניו-יורק), כאשר בכולן היה עודף משקל מסויים. לאחר ארגון מחדש של המזוודות ותיקי היד (וכן זריקה של 2 קילו ברושורים שנאגרו במהלך הטיול) הצלחנו להיפטר מעודף המשקל. הקנס על עודף משקל, אגב, הוא 90$ למזוודה (אמנם, מדובר כאן בדולר קנדי, אבל משום מה הוא שווה כמעט כמו הדולר האמריקאי, דבר אשר ציער מאוד את כרטיס האשראי שלי בזמן שהותנו בקנדה). היה נחמד אם אפשר היה למדוד את משקל המזוודות לפני הנסיעה.

את הקנס לא שילמנו, אבל גילינו דרך אחרת שבה חברות התעופה האמריקאיות דוחפות את היד עמוק לכיס של הנוסעים. מתברר שבכל נסיעה פנימית בארה"ב (domestic) להעלות מזוודות למטוס כרוך בתשלום נוסף מעבר לכרטיס טיסה וללא קשר למשקלן. בדלתא, שאיתה אנו טסים כאן, לקחו לנו 25$ על המזוודה הראשונה ועוד 35$ על השנייה, או בקיצור תקעו לנו 85$ על זה שהבאנו איתנו מזוודות. האמריקאים שואפים תמיד להתרחב, ולכן גם טיסות מקנדה נחשבות לטיסות פנימיות.

עדיין לא סיימנו עם ונקובר. אחרי שמסרנו בשעה טובה את מזודותינו, התברר לנו שמכס והגירה אמריקאיים (Customs and Immigration) מתבצעים עוד בשדה התעופה של ונקובר ולא במיניאפוליס האמריקאית. ביצענו את שלל שלבי הבידוק הבטחוני וההגירה האמריקאיים. בניגוד אלינו, הקנדים והאמריקאים מודעים לעלות הנוספת של המזוודות בצפון-אמריקה ורובם עברו לנסוע עם טרולי גדול שנכנס במטוס במקום מזוודה. תהליך זה הוביל לכך שאין מקום לכל הטרולים במטוס ולכן ממש לפני הכניסה למטוס הפצפון לקחו מכולם את הטרולים וגם אותם דחפו למטען. מכיוון שלא ישנו כלל בלילה לפני העייפות של הטיול השתלטה עלינו ואת כל הטיסה למיניאפוליס העברנו בשינה.

במיניאפוליס הצפי שלנו היה ל-3 שעות המתנה למטוס שייקח אותנו ללה-גרדיה בניו-יורק. לקחנו כזה פער, מכיוון שהנחנו שאת ההגירה לארה"ב (שעשוייה לקחת שעה ויותר בקלות) נבצע בארה"ב ולא בקנדה. אם הסוכנת שלנו או הנציגים של דלתא בישראל היו מעודכנים יותר במתרחש כאן, היו נחסכות לנו ככל הנראה שעתיים מיותרות והיינו עולים על טיסה מוקדמת יותר.

כמקובל בטיסות פנימיות קצרות בארה"ב (כמעט) כל מה שיכול היה להשתבש באמת השתבש. הטיסה המריאה בשעה איחור, הג'ינס שלי החליט לפתוח לעצמו פתח נוסף ברגל, וכשהמטוס הגיע לאזור הנחיתה לא נמצא לו חלון נחיתה מתאים והוא התעכב עוד חצי שעה באוויר לפני שנחתנו סופסוף בלה-גרדיה. בהליכה לעבר מסוע המזוודות באחת מהירידות במדרגות הנעות, האיש המבוגר שלפני איבד את שיווי המשקל ונפל על המדרגות. למזלו, הוא לא נפל קדימה וביחד הצלחנו להרים אותו לפני שנוצרה ערימת אנשים בתחתית המדרגות. המזוודות הגיעו כולן (ורק לאחת נדפק קצת הגלגל) וניו-יורק קיבלה אותנו בצורה סוערת ביותר עם גשם עז ורוחות. תור הממתינים למונית בשדה היה כמעט שעה ובסופו של דבר בעשר (זמן ניו-יורק) נכנסנו למלון שלנו בקווינס, עייפים ולא מרוצים.

שני דברים שכדאי לזכור:

1.הגירה ומכס לארה"ב מתבצעים בשדות תעופה בתוך קנדה.

2. בטיסות פנימיות בארה"ב/קנדה יש תשלום נוסף על מזוודות ללא קשר למשקלן.

פורסם בקטגוריה ארה"ב, ביקורת, ניו-יורק, תחבורה | כתיבת תגובה

בגשם

חגים שמחים לכולם, שלל חתימות טובות וברכות. הימים האחרונים למסענו היו גשומים במיוחד וכללו סופות ונהיגה דרך שברי ענן. אם היה לי זמן וחיבור אינטרנט רציף, הייתי יכול מן הסתם למלא פה את הבלוג בשלל פוסטים על השימוש במרחב הציבורי בפורטלנד ועל מיתוג עירוני תיירותי בעיירה קטנה ושמה Leavenworth. מכיוון שאין לי זמן לזה הנה כמה תמונות מהימים האחרונים:

A Hungry Chipmunk at Crater Lake
Another Hungry Chipmunk in Crater Lake

Another Reading Event in Portland
A Reading in Portland

Good use for Public Space in Portland's Farmers Market
Farmers Market in Portland's Public Space

Rainbow on the Road in Washigton State
A Rainbow on the Road in Washington State

פורסם בקטגוריה ארה"ב | כתיבת תגובה

On the Road

מסתבר שלא יהיו כאן פוסטים בזמן הקרוב. יצאנו לדרכים הפתוחות ולמרות שבכל מוטל יש אינטרנט חופשי, כל העסק של הטיול די מתיש, במיוחד כשנוהגים 6+ שעות ביום. בכל מקרה, אתם מוזמנים לעקוב אחרי בפליקר. עם הזמן אנחנו מתחילים להתרגל לגודל המנות במסעדות בארה"ב ומזמינים הרבה פחות אוכל (וכמובן שאי-אפשר לגמור את הכל בכל מקרה).

בהזדמנות זו אני חייב להמליץ לכל מי שמגיע לסן פרנסיסקו לעשות את סיור הארכיטקטורה של Rick Evans. אם היה לי זמן וכח הייתי כותב על הסיור הזה שני פוסטים כולל מה שלמדתי על ההיסטוריה של התכנון בפריסקו ועל העתיד שלו, וכן אמצעים לניהול המרחב הציבורי שם (ואם כבר, אז המסמך הזה מרתק).

בינתיים,שנה טובה מ-Eureka (עיר קטנה בחוף הצפוני של קליפורניה) וכמה תמונות חביבות:

בדרכים
Avenue of the Giants in Northern California

ליד האוקיאנוס
Mendocino

בתמונה זו מסתתר גשר מפורסם
Another foggy Day on the Gloden Gate Bridge

פורסם בקטגוריה ארה"ב | כתיבת תגובה

The Weather of Your Choice

סיכום ביניים אחרי שלושה ימים בסן פרנסיסקו:

ג'ט לג – תמיד בכיוון לארה"ב זה יותר קל.

מזג אוויר – נחתנו ביום הכי חם של השנה כאן – 30+ מעלות עם כ-50 אחוזי לחות. לא האמנתי שעשיתי את כל הדרך עד כאן בשביל לקבל חום אימים שכבר היה לי ממנו מספיק השנה. היום, במהלך סיבוב ב-Haight הערפל תקף ויום נעים של 20 מעלות הפך תוך שעתיים לסיביר למתקדמים. תמיד, אבל תמיד צריך לקחת פליס בתיק בסן פרנסיסקו. חזרנו במונית בסוף לבסיס האם, היכן שהשמש זרחה והיום היה עדיין נעים.

תחבורה ציבורית – יותר גרועה ממה שזכרתי. דן נחמדים וסבירים יחסית לזחילה של התחבורה הציבורית כאן. Muni הודיעו שמחר רמת השירות תחזור, אבל הרכבות הקלות כאן (שבמרכז העיר נוסעות מתחת לאדמה) כל-כך מיושנות, שכמעט בכל נסיעה יש קטע שאיזו דלת לא נסגרת ומחכים כמה דקות עד שהעסק יסתדר. רכבת קלה/תחתית היא לא פתרון אם אין כסף לתחזוקה.

שבילי אופניים – יש! רחוב ולנסיה עבר שיפוץ מסיבי לאחרונה והוסיפו בו שבילי אופניים (על חשבון שבילי מכוניות) והרחבת מדרכות. בגדול, המצב הולך ומשתפר כאן כל עוד יודעים איך להימנע מהעליות הבעייתיות.

מדרכות – אין קטנועים, אופניים, ומכוניות חונות על המדרכות (לפעמים יש מכונית אחת שחונה בצורה לא חוקית, אבל זה נדיר). קטנועים ואופניים עוד לא ראיתי פה על המדרכות. תענוג (פרט לפה ושם שצריך ללכת בעלייה). מצד שני, אין גם ספסלים על המדרכות, אלא רק בפארקים או בנישות אחוריות.

את החליפה הזו לא קניתי
Didn't Buy this One

פורסם בקטגוריה ארה"ב, מחוץ לעיר | עם התגים | כתיבת תגובה

מקבץ לינקים ליום שלישי

1. מגדל חדש לבנייה אושר סמוך מאוד ל-Empire State Building במנהטן, שעד כה עמד לבדו. לפחות בניו-יורק, במקום חנייה עצומה, בוני המגדל ישקיעו בשיפור Penn Station. אישור המגדל החדש לווה במאבקים רבים ושלל אינטרסים. חבל רק שבהדמייה רואים שזה הולך להיות מגדל מכוער מאוד.

2. ממצאים אמפיריים מראים שתקני חנייה מעודדים פרבור. באותו נושא – יותר ויותר ערים מתחילות להעלות את המחירים של החנייה ברחובות כדי להבטיח מקומות חנייה לאלו שמוכנים לשלם על הקרקע שהם תופסים.

3. מפה מעולה של איכות המדרכות בסן פרנסיסקו.

4. ועוד בסן פרנסיסקו – טיפים לנהיגה נכונה.

5. עידו קינן על חיות הטבע בישראל.

6. על פרויקט עיר חדשה שיתקיים בביאנלה הקרובה בבת-ים בסוכות. ועוד מידע כאן.

7. מחזה חדש של עיריית תל-אביב בשיתוף הקאמרי והמוזיאון – "מעליות הכסף". קומדיה של טעויות שבה קודם זורקים כסף ואחר-כך חושבים ואז זורקים עוד כסף.

8. וידאו קצר על המחקר של ד"ר יודן רופא בנוגע לשימוש בשטחים פתוחים עירוניים בישראל:

9. מאריו הגיע לשבילי האופניים בפורטלנד:

פורסם בקטגוריה לינקים | כתיבת תגובה

Going on a Trip

עבדכם יוצא לטיול בארה"ב. נתחיל בסן-פרנסיסקו ואחרי זה בתכנון לעשות Road Trip דרך החוף הצפוני של קליפורניה עד פורטלנד ומשם דרך מאונט בייקר להגיע לסיאטל. בתכנון גם לעבור לויקטוריה וונקובר הקנדיות ולסיים בניו-יורק בדרך חזרה.

המלצות, במיוחד על תערוכות, הופעות ושאר דברים שכדאי לראות בערים ובמקומות האלה יתקבלו בברכה. אם במקרה אתם קוראים את הבלוג וגרים איפשהו על הדרך, נשמח כמובן לקבל טיפים מעודכנים. בינתיים שמתי קצת פרחים בשיער.

פורסם בקטגוריה ארה"ב | כתיבת תגובה