להתחיל עם פלורנטין

הייתי היום בהפנינג "יום פלורנטין" שהתקיים בגינת דרויאנוב בפלורנטין, ואפילו אכלתי תורמוסים תוצרת בית שם. היו להקות, היו אנשים, היו משפחות, היה שמח.

פלורנטין נמצאת בעיצומו של תהליך ג'נטריפיקציה, שיתעצם בשנים הקרובות ככל שיותר ויותר חלקים מדרום תל-אביב יסופחו למרכז העיר. כיום פלורנטין נמצאת ממש בתפר בין תל-אביב של מעלה לתל-אביב של מטה וההזדמנויות שעומדות בפני השכונה המנותקת אך מחוברת הזו הן די מגוונות. בשנים האחרונות פלורנטין התייקרה משמעותית (השכירויות של העסקים ברחוב ויטל עלו בעשרות אחוזים), ונהפכה למקום בו נעשים ניסויים תרבותיים וצרכניים עצמאיים רבים לצד לחץ גובר לעשות כסף באזור.

תוכנית העירייה לפיתוח השכונה מדברת על ניקוי אזור המוסכים והוספה של מבני מגורים. זהו אכן צעד מבורך מבחינה אורבנית, אך על העירייה להתחשב בתושבי השכונה הקיימים ולשתף איתם פעולה, ולא לפעול בגישה של "בואו נוציא את מקסימום הכסף מהשטח". בשטח שיתפנה צריכים לקום מבנים בגובה שישתלב במרקם הקיים של השכונה ולא מבנים בעלי שתים-עשרה קומות כמו שמתוכנן. גם שמונה קומות יספיקו כאן. כמו כן, על העירייה לנצל הזדמנות זו ולהגדיל את כמות השטח הירוק בשכונה (שיש לה ממש מעט מזה, למרות שחומר ירוק מסוג אחר מסתובב בשכונה די בקלות), גם אם זה אומר בניין אחד או אפילו שניים פחות.

Florentine Day

אני באופן אישי מאוד מחבב את שכונת פלורנטין על שלל טיפוסיה ורחובותיה הצרים והצבעוניים. אני חושב שהשכונה הזו עוד לא מגרדת את הפוטנציאל שיש לה ובעזרת פיתוח נכון אשר מחובר לרקמה העירונית הקיימת בה, פלורנטין תהפוך לשכונה סופר-מגניבה עם תוספת דירות נכבדה בשילוב עם שיפור המצב באזורים הותיקים בשכונה.

דבר אחד שהפריע לי במהלך ההפנינג של פלורנטין הוא הפסל הזה בגינת דרויאנוב, אשר מבטא מעין מקביליות בין תל-אביב לניו-יורק (לפחות כך אני מפרש אותו).

Tel-Aviv - New-York

תל-אביב לא צריכה לשאוף להיות מנהטן, שמזמן נהפכה לעיר לעשירים בלבד. תל-אביב צריכה לשאוף להיות יותר תל-אביבית, יותר עברית ויותר אנושית. אין לנו עיר אחרת בארץ ולכן אסור לתל-אביב לאבד את עצמה לדעת ולנסות ליצור פה חיקוי עלוב לבירת הסחר העולמית. תל-אביב היא עיר שיש לה מספיק על מה להיות גאה בעצמה, ובעיניי היא מהווה את פיסגת ההישגים של התנועה הציונית.

שאר התמונות שלי מפלורנטין נמצאות כאן.

להצטרפות ולעיון נוסף בפעילות בנושא פלורנטין: בלוג המאבק של פלורנטין

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, דיור, ניו-יורק, פלורנטין, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על להתחיל עם פלורנטין

  1. BoR|S הגיב:

    תל אביב לא הייתה פעם העיר העברית הראשונה?

  2. Kedorlaomer הגיב:

    התחלתי לאהוב את תל אביב באמת כשהבנתי שהיא לא מנסה להיות ניו יורק, ולא לונדון, אלא מבינה, לפעמים בעל כורחה, שהיא נמצאת בלבאנט, ולכן היא משהו אחר.
    הבעיה במדינת היהודים, זה שיש כל כך הרבה צרות, שלפני שמסבירים למישהו על הצלה שכונה, צריך להסביר לו למה בכלל חשוב לשמור על מרקם עירוני, וכו'. ייתכן וזה הפתרון. למצוא תירוץ **בטחוני** למה צריך לעודד בנייה נמוכה (פחות מטרות למטוסים מתאבדים!) ועוד שטחים ירוקים…

  3. לרמן הגיב:

    בוריס, עד שנות ה-50 זה היה המוטו של העיר. אחרי זה הגיעה תקופה בה לתל-אביב לא היה סלוגן, ובתחילת שנות ה-90 הביאו את "עיר ללא הפסקה".

    כדורלעומר, אתה צודק. רב האנשים לא מבינים למה אתה מתכוון כשאתה אומר ריקמה עירונית ואיך זה קשור למקרמה.

  4. פינגבאק: עוד בלוג תל-אביבי

  5. פינגבאק: קריאה לעזרה בארגון “יום פלורנטין” הקרוב | עוד בלוג תל-אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s