ששת הספרים שלא תמצאו בשבוע הספר ואחד שדווקא כן

הספרים הבאים לא תורגמו לעברית עדיין כתוצאה משליטה ריכוזית מאוד של מספר מצומצם של הוצאות פחדניות בענף:

1. Fight Club by Chuck Palahniuk– קריאת חובה בכל בית בעידן שבו חפצים חשובים הרבה יותר מאנשים. כל ספריו של צ'אק פאולניק לא תורגמו לעברית, למרות שהוא נחשב לממשיך דרכם של קורט וונגוט ודון דלילו.

2. The Corporation by Joel Bakan– כותרת המשנה של הספר בתרגום לעברית היא "המרדף הפתולוגי אחרי רווח וכח". הספר הזה יצא עם סרט תעודי באותו שם ומסביר מה גורם לתאגידים להיות היצורים הכי רעים בעולם. מה שנקרא הגולם קם על יוצרו.

3. While Europe Slept by Bruce Bawer– כותרת המשנה אומרת "כיצד האיסלאם הרדיקלי הורס את המערב מבפנים". אחד הספרים הבולטים שיצאו ב-2006 על המשבר האיסלאמי באירופה מנקודת ראותו של אמריקאי ליברלי המתגורר באוסלו. היה מועמד לפרס איחוד המבקרים האמריקאים בקטגורית הביקורת ועורר שערוריה זוטא בחוגי הספרות האמריקאיים. הבלוג של ברוס באוור מומלץ.

4. The Collected Stories of Amy Hempel– נכנס לרשימת עשרת הספרים החשובים ביותר של 2006 של הניו-יורק טיימס. אנתולוגיה של כל סיפוריה הקצרים של הסופרת האלמונית יחסית אמי המפל. ללעוס לאט ולא לבלוע מהר מדי. אני לא טיפוס של סיפורים קצרים, אבל פה מדובר ביצירת מופת.

5. All Families are Psychotic by Douglas Coupland– אני חושב שזה הספר הטוב ביותר של מחבר "דור ה-X" וחבל שעדיין לא תרגמו אותו.

6. Suburban Nation by Duany and others– כותרת המשנה אומרת הכל – התפשטות הפרבור וקריסת החלום האמריקאי. המניפסט של תנועת הניו-אורבניזם לערים שטוב לגור בהן.

"עסקי ספרים" מאת אנדרה שיפרין, הספר שמסביר את התופעה שבה ספרים הפכו לסחורה תאגידית כמו כל מוצר אחר, תורגם לעברית ואפילו מצאתי ביקורת טובה מאוד עליו. אם אתם מרגישים חובה לקנות ספר במהלך עשרת ימי שבוע הספר אני ממליץ להתחיל עם הספר הזה (ניתן למצוא אותו גם בסלון מזל, ככה שלא חייבים להעביר בשום שלב כסף לתאגידי הספרים שלנו. אני יודע שזה אירוני שכל הלינקים הם לאמזון, אבל אני בודק שם ואז קונה כשאני מסתובב בארה"ב).

20070607bookssmall

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, ספרים, עצוב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על ששת הספרים שלא תמצאו בשבוע הספר ואחד שדווקא כן

  1. לרמן הגיב:

    ברוכים הבאים קוראי העונג. אתם מוזמנים להישאר בסביבה.

  2. ג'יפסי הגיב:

    קראתי את All Families are Psychotic, ולמרות שאני מסכימה שמדובר בספר מעולה, "החיים על פי אלוהים" הוא דווקא היצירה המוצלחת ביותר של דאגלס קופלנד (ולא רק שהוא תורגם לעברית, הוא גם תורגם בצורה מאלפת. פשוטה, מינימליסטית, מקסימה).

  3. שחר הגיב:

    קופלנד, בדיוק כמו הורנבי, הוא סופר שאני שומר לו אמונים ורץ לקנות כל ספר חדש שלו, אבל כבר די מזמן לא ברור לי למה. משהו קרה לקופלנד בסביבות Girlfriend in a Coma, נדמה לי שהוא נבהל מהמעמד שלו ומהתפישה שלו כדובר של דור או כמייצג הצייטגייסט או מה שלא יהיה. הספרים שלו מאז משוטטים לא אחת באזורי רוחניות מפוקפקת לטעמי. מדובר אמנם בקופלנד והוא עושה את זה בחן ובקלילות שלו, ועדיין כל ספר חדש שלו גורם לי להתגעגע ל-Microserfs.
    אני מסכים ש-All Families הוא היצירה המוצלחת ביותר של קופלנד בפאזה הזו שלו, כמו גם לטענה של ג'יפסי לגבי Life After God, למרות שבדיעבד אני רואה אותו כמבשר הראשון של השינוי שיקפוץ על קופלנד שני ספרים מאוחר יותר.

  4. ס. גם הגיב:

    בקשר ל"מועדון קרב", זה עתה סיימתי לקרוא אותו ואני חייבת להודות שאני לא רואה שום יתרון לספר על פני הסרט מלבד העובדה שהוא, הממ, היה כאן קודם. זה בעיקר מעיד על העיבוד המצוין לסרט, אבל גם על דלות השפה (המכוונת) של הספר. פלניוק מספר במבוא (שהוא, בעיני, החלק המעניין יותר בספר) שהוא רצה לכתוב ספר שיורכב ממקטעים רבים, שכל אחד מהם יאיר אך ורק את הרגע המשמעותי בהתרחשות. זה בטח היה אחד הספרים שהיה יותר קל לעבד לתסריט אי פעם. מכל הסיבה הזאת, אני אישית חושבת שמיותר לחלוטין להוציא את הספר הזה בעברית. אפשר לראות את הסרט, יש כתוביות.

  5. לרמן הגיב:

    כל מה שאני הולך לכתוב הוא סובייקטיבי לחלוטין. קריאת הספרים שלי מושפעת מהתקופה בה אני קורא אותם ומהמקום הפיזי בו אני קורא (על הכורסה בבית, בבית-קפה, במטוס, בחופשה).
    לגבי קופלנד, אני מסכים שבשנים האחרונות הוא הקצין את הניו-אייג' החילוני שלו (שלדעתי השפיע גם על יאן מארטל בחיי פיי), אבל אומרים שב"ג'ייפוד" הוא עשה את Microserfs לדור האייפוד, כך שיכול להיות שהוא חזר לכור מחצבתו. אני עדיין חושב ש"כל המשפחות פסיכוטיות" הוא ספר טוב מאוד וחבל לי שאחרי "נערה בתרדמת" (Girlfreind in a Coma) הפסיקו לתרגם אותו. אנקדוטה שולית, לפני שנה קניתי את Miss Wyoming (שנחשב לספר הכי גרוע שלו) בסן-פרנסיסקו וגיליתי אחרי שחזרתי לארץ חתימה שלו בתוך הספר 🙂

    לגבי פאולניק ו"מועדון קרב", אני חושב שהספר שונה משמעותית מהסרט. הוא חד יותר, אלים יותר ומכיל יותר התרחשויות (כמו למשל קרב הצ'יקן בין המכוניות), וכמובן טוב יותר, אפילו שהסרט מצוין. מעבר לכך, אני חושב שזה טקסט חשוב ובכלל צריך לקרוא אותו גם כדי להתחבר לשאר היצירה של פאולניק. ומכיוון שכבר עברו שש שנים מאז שקראתי אותו, נראה לי שאני אעשה זאת בקרוב.
    ולסיכום בלינק הזה אפשר למצוא מספר אפיונים לגבי הספר Fight Club כולל ההשוואות המתבקשות ל-Generation X.

  6. שי הגיב:

    עוד סופר שחשוב היה שיתורגם לעברית הוא היוברט זלבי ג'וניור, שמוכר בעיקר בזכות "רקוויאם לחלום", אבל כתב עוד שישה ספרים מעולים. סופר מטריד שראוי בהחלט למקום בכל רשימה של סופרים אמריקאיים מהמאה ה־20.

    בעצם, הסתרתי כאן משהו — זלבי תורגם, אבל לא יצא באף הוצאה מוכרת. הוצאת אלאמוט הירושלמית הוציאה תרגום עברי של אוסף הסיפורים הקצרים "שיר השלג השקט". אבל כיוון שמדובר בהוצאה מחתרתית משהו, בלי פרסום או כתובת, קשה עד בלתי אפשרי למצוא את ספריה.

    אמנם, ההדפסה הזו יותר מתאימה לספרות של זלבי מאשר הוצאה סטנדרטית עם מדבקה "מחבר שובר הקופות 'רקוויאם לחלום!', אבל חבל שבגלל זה לא יקראו את זלבי.

  7. לרמן הגיב:

    שי, תודה על ההמלצה. "רקוויאם לחלום" נמצא ברשימת הרכישות העתידית שלי. יש בעייה להעביר זכויות מהוצאה להוצאה, וזו אחת הבעיות הקלאסיות של הסופרים.

  8. פינגבאק: איך לא תרגמתי את “מועדון קרב” לעברית | עוד בלוג תל-אביבי

  9. פינגבאק: איך לא תרגמתי את “מועדון קרב” לעברית | עוד בלוג תל אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s