יש! לאחר עשרים שנה שוב מותר לבנות פה מרפסות שוות. רק לחשוב שעד היום היה אסור לבנות בניינים כמו שבנו פה בשנות ה-30 שעליהם קיבלה עירנו את הכרת אונסקו. העוול ההיסטורי תוקן, מוות למרפסת המקפצת. עכשיו כל מה שנותר הוא לחזור לבנות בנייה מרקמית נמוכה של עד שש קומות עם רחובות בעלי משמעות ובא לציון גואל. יולקו סוגרי המרפסות המכערים את מרחבנו הציבורי.
ולחשוב שבניין יפהפה כמו זה אסור היה לבנות במהלך עשרים השנה האחרונות:
עוד בלוג תל אביבי 
תקן אותי אם אני טועה , אך החוק לא אמר שלא ניתן לבנות מרפסת מעל מרפסת אלה החוק דיבר על חישוב אחוזי הבניה של הדירה.
נכון שכאשר מתעסקים עם "הישראלי" חישוב אחוזי הבניה הוא הדבר החשוב ביותר.
בכל מקרה אני שמח שניפטר מהסגנון המרפסות המדלגות ונחזור לסגנון הקודם כמו בתמונה שהעלת.
עד 12 מטר בלבד. מרפסות קטנות וצפופות;
הבעיה היתה הקלות היחסית שניתן לסגור בה מרפסת, והיא לא היתה בבניה הבהאוסית היפה, אלא דווקא בבניה המגעילה באבן-גבירול, שם ניתן היה לסגור מרפסת באמצעות הוספת תריסים, ולא היה צריך מעבר לכך. משם ועד לחוק המרחק היה קטן.
אם נראה לך, ואף לרגע אחד, שהמרפסות בבתים החדשים תהינה דומות ואף במקצת לבהאוסים, אז אתה טועה.
אמן ואמן. מרפסות הן דבר נפלא. כל עוד המרפסות לא סגורות בצורה מבחילה.
מצד שני, כל עוד הרחוב מלא בעשן מכוניות בצורה שלא מאפשרת לשבת במרפסת ולהנות ממנה, זה לא שווה הרבה לבעלי המרפסת, אלא רק למי שמסתכל על הנוף מהצד של הרחוב
(עד היום מתאבלת על המרפסת הכמעט-באוהאוסית השווה שהיתה לי לפני שתי דירות ושהיה מדכא לשבת בה)
אין ספק שברגע שיהיה לישראלי אפשרות לסגור מרפסת כדי להרוויח עוד כמה מ"רים ממוזגים יהיה לרשויות קשה מאד לאכוף זאת, ככל שהזמן יעבור ויותר אנשים "יסגרו מרפסת" כך הרשויות יתנו קנס סימלי וישאירו את המרפסות סגורות.
אני מסכים עם שרון שכאשר המרפסת פונה לרחוב סואן ורועש אין לכך כל טעם ולכן על האדריכלים לתת פתרונות יצירתיים לכך שהמרפסות יהוו בראש ובראשונה מקום נעים לדייר ולאחר מכן משהו שנותן מעצמו לטובת חזית הבניין לרחוב.
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=223079&blogcode=4595002
גם לי קשה להאמין שהבנייה תשתפר, אבל אולי בכל זאת הפרברים ייראו טוב יותר.
שרון, איפה גרת לפני שתי דירות? ראם, אני חושב שברחובות השקטים (יחסית) של תל-אביב, כמו הרחוב בו אני גר, אין בעיה לשבת ברוב הערבים במרפסת (ואכן עושים זאת דיירים אצלי ברחוב).
קינג ג'ורג' פינת רש"י. כיף של מיקום, חרא של רעש.
כתוצאה מארבע השנים האלה אני מסוגלת עד היום לישון בכל רעש אפשרי (למעט זה שעושים הערסים שגרים מעליי). תנחית לי מטוס גלאקסי על הכרית וזה לא יזיז לי במאומה.
קינג ג'ורג' פינת רש"י. פחחחח, אוויר אוטובוסים צלול כיין ורעש של מכוניות. פסטורלי משהו.
אכן. אבל כיף של איזור לגור בו! (למעט הרעש והעשן והאנשים שמשתינים לך בחדר המדרגות)
אני עדיין לא מבין איך עברת לצפון הירקון אחרי שגרת בתל-אביב.