אמנות בשביל רחוב ורחוב בשביל "אמנות"

עיריית הרצליה מנסה להחיות את מרכז ה"עיר" שלה ובראשו רחוב סוקולוב. יעל גרמן הבינה שהרצליה-פיתוח, מתחם הבילויים הגדול בישראל, הורגת את אזורי המגורים בתוך העיר הרצליה עצמה. לצורך העניין שיפצו בהרצליה את מרכז העיר לחלוטין, אבל כמובן בינתיים לא ברור האם המאמץ יצליח ותושבי הרצליה ייהנו מעירוניות טובה, כזו שיוצרת מפגשים מקריים ומתבססת בעיקר על הליכה ברגל ואופניים. סיום שיפוצי מרכז הרצליה נחגג השבוע בפתיחה של הביאנלה הראשונה לאמנות עכשווית. יצא לי להיות בפתיחה, ודי נהניתי מהפסל של ארי ליבסקר ומהשטויות של נמרוד קמר, הלוא הוא נשיא מדינת ישראל. חוצמזה, היו גם נאומים וזיקוקים כיאה לכל פתיחה.

(ליבסקר בפוזה מגרה)
הפסל של ארי ליבסקר

עצם השימוש באמנות כדי להחיות את מרכז העיר של הרצליה הוא מבורך, ואני מאחל לתושבי הרצליה שיזכו לשיפור באיכות החיים העירונית שלהם. נשאלה השאלה האם תתקיים ביאנלה נוספת בעוד שנתיים, אחרי הבחירות. בכל מקרה, אני ממליץ לכם לקפוץ להרצליה. הביאנלה מתקיימת עד האחד באוקטובר בכל ערב, פרט לערבי חג ויום ששי. המוקד של הביאנלה הוא סוקולוב פינת בן-גוריון (סוקולוב ובן-גוריון בהרצליה הכוונה).

בניגוד חריף לשימוש באמנות לא מסחרית ככלי לשיפור אורבני, בתל-אביב משתמשים באורבניות מוצלחת כרקע למסע פרסום של מאה החברות הגדולות במשק. שדרות רוטשילד, המקום המייצג יותר מכל את התחדשותה האורבנית של פנינת הים-התיכון, משמשות לאכסונם של מאה גלובוסים אשר כל אחד מהם מייצג תוכן שיווקי אשר נשתל באכזריות בלב העיר תמורת בצע כסף. על-פי וואינט, "כל גלובוס מבטא את ערכיה וחזונה של החברה בעידן הגלובליזציה". חלק מהגלובוסים בוטים יותר מאחרים באופן בו הם מעבירים את התוכן השיווקי, כמו למשל זה של סלקום המתהדר בכוכבים ובצבע סגול.

ההסוואה של העניין עובדת באופן שבו הגלובוסים מוצגים כ"אמנות" אשר מתקיימת במרחב העירוני. הגלובוסים האלה והאמנים שיצרו אותם, הם אמנותיים בדיוק כמו כל פרסומת בערוץ 2. אני מבין את האמנים שצריכים להתפרנס, אבל רון חולדאי צובר פה עוד נקודה שחורה על מכירת השטח הציבורי של העיר לטובת זיהום פרסומי. בניגוד לפעם הקודמת בה השתמשו בשוורים כמקדמי מכירות פשוטים יחסית, הגלובוסים מוארים גם בלילה, מה שמגדיל את עוצמת הלכלוך הויזואלי בכל שעות היממה. ה"מיצג" בשדרות רוטשילד יימשך עד החמישי בנובמבר, כלומר עוד חודש וחצי, אלא אם כן מישהו יצליח לשרוף אותו קודם.

(הגלובוס של פרוטרום בנגיעות אחרונות)
אחד הגלובוסים בנגיעות אחרונות

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, הפקעת המרחב הציבורי, מחוץ לעיר, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על אמנות בשביל רחוב ורחוב בשביל "אמנות"

  1. גת הגיב:

    תיקון סגנון: האחד באוקטובר החמישי בנובמבר.
    חוץ מזה, תודה על שלא קטלת את גרמן עד דק! וכן, כדאי לבקר שם, קונספט מעניין ומרכז עיר חדש יפה.

  2. ליאור הגיב:

    ולא הזכרת: לטובת אותו תוכן שיווקי מפוקפק נגזל מהציבור אתמול קטע שלם משדרות רוטשילד שנחסם במחסומים משני הצדדים לטובת אירוע השקת הגלובוסים. באירוע השתתפו שועי העיר שסעדו את ליבם בקייטרינג מפואר בעוד שאמהות עם עגלות ורוכבי אופנים נשלחו לחפש את מזלם במדרכות הסמוכות

  3. לרמן הגיב:

    גת, תודה על התיקון, וחוצמזה, גרמן מנסה לעשות משהו ראוי בהרצליה ואני בעד.

    ליאור, ראיתי אותם מכינים את הארוע להשקה ושדרות רוטשילד נחסמו לשעתיים. מה שאומר שאם אתה רוצה לסגור לעצמך ארוע על שדרות רוטשילד, צריך רק לדבר עם ראש העיר, שהפך להיות מנהל אולם שמחות.

  4. דודו הגיב:

    לרמן
    הא לך קישור על תוכנית סוקולוב וביקורתה של זנדברג על התוכנית

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=603005

    אגב בשביל האסתטיקה והתמונות אני מצרף גם את הקישור המקורי לכתבה של ליברמן

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=899428

    איזה כיף זה לפצח את ארכיון הארץ!!

    אם מישהו/י מעוניין/ת בכתבה מסויימת אל תהססו ופנו.

  5. דודו הגיב:

    לרמן בוא ונשרוף את המיצג יחד

    מתחיל להיות קר , ללא ספק נחסוך מגהווטים לחברת החשמל !!

  6. שרון הגיב:

    אויש. מטופש בעיניי שאני מגיעה להרצליה לפחות פעם בשבוע (נו, ההורים וכו'), וטרם יצא לי להסתובב בביאנלה. אני צריכה לטפל בפדיחה הזו בהקדם האפשרי.

    ראוי, אגב, לציין שאותם שיפוצים נרחבים של הרחוב הראשי של הרצליה (שארכו למעלה משנה), הפכו אותו למקום בלתי נסבל לנהיגה. נחמד אמנם שיש שם מדרכות רחבות והכל, אבל הרחוב נהיה צר למדי, וזה קצת טיפשי כשמדובר בעורק תנועה עירוני מרכזי. שלא לדבר על כך שלפעמים, יש יתרון בולט לקיומם של רמזורים על פני מעגלי תנועה מהסוג שכל כך אוהבים בהרצליה.

  7. יוחאי הגיב:

    הביקורת על הגלובוסים מוגזמת בעיני. נכון, הכוכב של סלקום נוראי, והם בהחלט מנצלים את האירוע בשביל ברנדינג. יש עוד חברה או שתיים שהציבו את הלוגו שלהם בתחתית הפסל.
    אבל הרוב המוחץ של הגלובוסים אינם מזוהים מותגים. עברתי על כל השדרה (אני עובר שם כל יום) והמותגים לא צעקו.
    תמיד היו פטרונים לאמנות, מבנק מדיצ'י ועד יעל גרמן. התערוכה הזאת לא כל כך נוראית…

  8. ברק הגיב:

    אני בהחלט מסכים עם מר יוחאי הנכבד. הביקורת על הגלובוסים מוגזמת. ביקרתי שם היום, מספר הגלובוסים גדול בצורה מפתיעה (לפחות עבורי) ורובם אינם מזוהים עם מותג כולשהו (משעשע למדי הגלובוס של המפעלים הפטרוכימיים שכולו בעד שמירה על כדור הארץ + ציטוטים רלוונטיים בנושאי סביבה- אבל תצטרך לחפש את השלט כדי לדעת שזה שלהם). אני חושב ששינוי (זמני כמובן) בשדרות מידי פעם הוא חיובי גם אם הוא למטרת פרסום, הוא מרענן את השדרה ומושך אנשים להסתובב שם ברגל.

  9. לרמן הגיב:

    דודו, תודה על הלינקים. אולי בירושלים כבר קר, אבל פה עדיין די חם, אז נדחה קצת את השריפה.

    שרון, אין לי מושג האם הפרויקט של גרמן יצליח. היא כל הזמן אומרת שיש 50,000 איש במרחק רבע שעה הליכה מסוקולוב. השאלה היא האם ההליכה הזאת נעימה מספיק בשביל הולכי הרגל. חוצמזה, גם שינקין רחוב קטן.

    יוחאי וברק, אני מסכים עם רוב הטיעונים שלכם (אחח, מדיצ'י), ועדיין, לדעתי, מדובר בתוכן שיווקי מסוג זה או אחר. הדוגמה של הגלובוס הירוק של המפעלים הפטרוכימיים כנראה אמורה לשתול בנו את המסקנה שהמפעלים הפטרוכימיים מחוייבים לשמירה על הסביבה.

  10. שרון הגיב:

    זהו, ששינקין הוא לא הרחוב הראשי של תל אביב (למרות שיש כאלה שמשוכנעים שכן), ולכן לא אמורים לנסוע דרכו (אלא אם כן אדם הוא מזוכיסט או חולה נפש).

    בהרצליה, לעומת זאת, אין יותר מדי ברירות, ולכן זה די אומלל (היה אומלל גם קודם, אבל עכשיו אפילו יותר). ובכלל, הרצליה סובלת מהבעיה הטיפוסית ממנה סובלים רוב הפרברים – הקניונים הרסו את מרכז העיר.

  11. גת הגיב:

    שרון, אבל זו בדיוק אחת הסיבות לשיפוץ הזה. גרמן רוצה להחזיר את מרכז העיר לתושבים, ואת התושבים למרכז העיר, במקום שיסתובבו בקניון. באופן אישי אני חושבת שהרעיון הזה מבורך, בתקווה כמובן שחזות החנויות תשתפר, שיפתחו חנויות אטרקטיביות ובתי קפה נחמדים. יש לרחוב הזה פוטנציאל אדיר. ילדים ובני נוער יעדיפו לשחק במרחבים שברחוב מאשר בין שתי הקומות של הקניון. כמו כן, מתכוונים להפוך את חורבות קולנוע סטאר לסינמטק ולבנות עוד בניין שישמש כסינמטק הרצליה – אני חושבת שזה יגרום לכך שיותר אנשים יסתובבו באזור הזה. אולי אני נאיבית אבל צריך לשמור על אופטימיות לא?
    לגבי התנועה ברחוב, ואני יודעת שדעתי ודעת משפחתי שנויות במחלוקת (ההורים שלי גם כן גרים בהרצליה), לדעתם השינוי מבורך מכיוון שהוא מבטל את החניות הכפולות ברחוב שגם ככה גרמו לו להיות רחוב עם נתיב אחד, זה פשוט היה מזעזע! עכשיו לנהגים אין ברירה והם פשוט לא חונים בחניה כפולה, אלא בחניה המסודרת. דבר שני, אני לא חושבת שהרחוב הראשי חייב להיות גם ערוץ תחבורה ראשי, בשביל זה יש את הבריגדה היהודית, את רחוב העצמאות ועוד רחובות היקפיים. בסך הכול מרכז העיר הרצליה לא כל כך גדול אחרי הכול ומדובר בהליכות במקטעים של 5 – 10 דקות מהשוליים. מהבית של ההורים שלי שגרים בנווה עמל (שזה ממש רחוק) לוקח להגיע ברגל 20 דקות – שהיא הליכה ממוצעת בתל אביב בין מקום למקום (דוג' בין גן העיר לסנטר). בקיצור, תושבי הרצליה התרגלו להשתמש ברכבים יתר על המידה, ולא יזיק להם ללכת ברגל – לא מדובר פה על מרחקים עצומים. אולי דעתי שנויה במחלוקת, אבל אני מאוד אוהבת את השיפוץ שעשו שם ומעריכה מאוד את פועלה של גרמן (למרות הביקורת), היא מתייחסת לתושבי העיר ומסיטה את תשומת הלב מהרצליה פיתוח ובעיני זה נהדר.

  12. לרמן הגיב:

    איכשהו היה לי ברור שהדיון הזה יגיע לנבכי העיר הרצליה. מה שחשוב לזכור לגבי הליכה ברגל הוא שרבע שעה הליכה יכולה להראות קצרה או ארוכה. הליכה לאורך רחוב תעשייה רגיל בארצנו היא הליכה ללא צל ועל-פני חזיתות של מפעלים ומוסכים. הליכה של רבע שעה באזור כזה היא מתישה. הליכה במכרז העיר תל-אביב מהסנטר דרך קינג ג'ורג' ומסריק לגן העיר היא הליכה "מעניינת" ולכן נתפסת כאיכותית ורצויה מבחינת הולך הרגל.
    מהבחינת הרצליה, השאלה היא האם הליכה של רבע-שעה ברחובות המחברים לרחוב סוקולוב היא הליכה איכותית.

  13. גת הגיב:

    כן, ממש האיזורים שמקיפים את רחוב סוקולוב הם רחובות מתועשים וחסרי צל… הרצליה ידועה בכך שהיא עיר ירוקה… ונראה לי שהאזור שמקיף את סוקולוב אפילו נקרא הרצליה הירוקה. מדובר על רחובות מוצלים מאוד ללא אפשרות לשמש קופחת… הנוף הוא נוף עירוני רגיל, הרבה בתים משותפים, הרבה עצים, צמחיה, וגני משחקים לילדים. יש אנשים שישתעממו ממנו ויש אנשים שיהיה להם נחמד. וגם לגבי השעמום שעשוי להיווצר כשהולכים באזור שומם יחסית – הכול תלוי במי שהולך, אני דווקא נהנית מזה, אין הרבה גרויים ואז אפשר להפליג במחשבות.

  14. דודו הגיב:

    אומנם לא הייתי בהרצליה אך הבעייה שלי עם השיפוץ בהרצליה (עפ"י הכתבה של ליברמן) ושל התחדשות מרכזים עירוניים אחרים בארץ הוא הדגש על התכנון בהיבטים הפיסיים שלו. מטפחים את המרחב הציבורי עי" שיפוץ חזיתות מבנים, הרחבת מדרכות הולכי רגל ודאגה לעירוב שימושים כדי לשמור על המרכז פעיל 24/7. אך תכנונם של היבטים פיסיים אינו מספיק ויש להתייחס גם להיבטים תדמיתיים, חברתיים וכלכליים מתכננים שונים הנמצאים במגדל השן התכנוני חושבים שנטיעת עצים והחלפת מרצפות מספיקים בכדי להתמודד עם החולה הרעה שנקרא קניון.

  15. שרון הגיב:

    גת – הרצליה הירוקה היא לדעתי החלק שם בצד, ליד נווה אמירים?
    הרחובות הצדדיים דווקא מוצלים, אבל ממילא אין סיבה להגיע אליהם אלא אם כן מנסים להגיע לרחוב סוקולוב/העצמאות. הרי הרצליה, בדומה לאחיותיה רעננה, כפ"ס ורמה"ש, היא עיר של רחוב וחצי שאין מלבדם.

    יש לי תחושה שחלק גדול מההתדרדרות של הרצליה (אם נתעלם מהרצליה פיתוח והקניון) התחיל עם הקמתו של הפעכס המכוער שנקרא "לב העיר", שתרם למרכז העיר אך ורק בפתיחתן של עוד כמה חנויות נעליים (ניסיתי פעם לספור כמה חנויות נעליים יש בסוקולוב ונכנסתי לדכאון).

    [תענוג. ההרצליאנים לשעבר מתקוטטים בבלוגים תל אביביים]

  16. גת הגיב:

    אכן "התקוטטות" משעשעת…
    תשמעי, הרצליה היא לא תל אביב אין מה לעשות, אבל מצד שני יש חיים מחוץ לתל אביב ואני בעד יוזמות לשיפור איכות החיים. רק הזמן יגיד האם היוזמה של גרמן הייתה ברוכה או שהיא מכה. בתור מישהי שמעריכה עיצוב ואסטתיקה אני חושבת שיצרו משהו מאוד יפה ומוצלח במרכז הרצליה. מכיוון שאין לי רכב מתוך בחירה ואידאולוגיה (כי אני חושבת שזה מזהם את האוויר, שזה בזבוז כסף, וכי יש יותר מדי מכוניות – ואפשר להתחלק בהן, וכי הליכה ברגל ממקום למקום היא מאוד בריאה) אני ממש בעד צמצום כמות המכוניות במרכז העיר, ואם ללכת יותר רחוק, כולי תקווה שאנשים יתחילו ללכת יותר ויזיזו את המכוניות פחות בעיקר בעיר קטנה כמו הרצליה.
    לגבי חנויות הנעלים – המצב אכן עגום ומזעזע, בייחוד שההצע שלהן הוא איום, מצד שני לי יש מעט מאוד זוגות נעלים אז אולי אני לא דוגמה.בקיצור, הפנטזיה שלי היא לראות את מרכז העיר מתמלא בבתי קפה חביבים (ולא פלאפליות, פיצוציות וחומוסיות ששולטות בו היום), בחנויות ספרים איכותיות, בחנויות יצירה, מוזיקה, בגדי מעצבים וכו'…. יכול להיות שאני חיה בסרט, אבל מה רע במעט אסקפיזם?

  17. דודו הגיב:

    גת
    ראשית את לא חיה בסרט, זוהי המשמעות של מגורים בעיר והרצון של אוהבי העיר להרגיש את החיוניות שלה ולא להיות במקום סטרילי. הביקורת שלי (כפי שצויינה שתי תגובות מעלייך) היא שהתכנון והשיקום הפיסי בלבד לא יגרמו לשינוי המיוחל, באופן המהיר והרצוי לפחות מבחינתך. אני חושב שהתחלת ההתגשמות של הפנטזיה שלך תגיע כאשר הסינמטק יחל לפעול במרכז העיר. הסיבה הפשוטה עד מאוד הינה שכיום, למרות החזות היפה במרכז העיר (כל מרכז עיר) ברגע שאין למה לבוא אנשים לא יטריחו את עצמם בחום או בקור ויעדיפו את המזגן/חימום בקניון, לכן צריך עירוב שימושים במרכז העיר שמתחיל לדעתי בראש וראשונה בתרבות, אמנות (בניית עוגני תרבות), קיום אירועים כגון שבוע הספר בכיכר המרכזית ולא בקניון/מתחם סגור (מישהו אמר כיכר ספרא/רבין) והחזרת פונקציות עירוניות כמו משרדי עירייה/ממשלה. בנתניה, ברגע שהעבירו את משרדי העירייה ממרכז העיר לאזור התעשייה זה היה הנוקאאוט הסופי לאזור. אסור גם לחכות שהשוק יעבוד לבד כי הוא איננו נותן פיתרון, בתי קפה אופנתיים הפועלים כמובן על פי היגיון כלכלי נבון ולא ממניעים אלטרואיסטיים לא יפתחו סניפים באזור שיחזיר להם את ההשקעה אחרי 10 שנים או שאין בכלל וודאות אם הוא יתרומם. ברגע שיפתח הסינמטק את וודאי תראי התעוררות של בתי קפה סביבו וכניסה של חנויות "מגניבות" באזורו. ההשקעה הראשונה צריכה להיות ציבורית ואחריה מגיעה ההשקעה הפרטית, זה הוכח במקומות רבים.
    מרכזי הערים צריכים לייצר חוויה עבור הקהל שמחפש אלטרנטיבות לקניון, בתמיכה עירונית, אפשר ליצור את החוויה הזו במרכז העיר. חנות ספרים (לא סטימצקי רחמנא ליצלן) או חנות מעצבים אינן דורשות חלל גדול ,זהו היתרון במרכזי ערים, יכולות להתמקם בו חנויות ייחודיות. אבל זהו גם סוג של חיסרון, רשתות גדולות שמושכות קהל, נניח זארה (חרא של דוגמא אני יודע) מחפשות שטח גדול שכמעט ואין בנמצא והוא גם יקר מאוד במרכז העיר. מנגד, היתרון באין חללים גדולים הוא, פסולת בדמות רשתות מזון לא נמצאות במרכז העיר. לכן, צריך למנף את החיסרון בגודל ליתרון באיכות החנויות וליצור בידול, חנויות ספרים כגון "תולעת ספרים" או "תמול שלשום" (בירושלים) לעולם לא תמצאו בקניון ואני מניח שגם לא תרצו להיכנס לחנות שכזו בקניון כי היא כבר לא תהיה מיוחדת.

    לבסוף גת, למרות שזה יערער את האג'נדה הירוקה שלך צריך לדאוג למקומות חנייה או יותר נכון חניונים לרכבים, אין מה לעשות רוב האנשים מפונקים ואוהבים את הרכב שלהם, מה גם שהקניונים מעניקים חנייה בחינם ובשפע (ואפילו אלו שלא בחינם עמוסים לעייפה-עזריאלי). הצרת הרחובות במרכז הרצליה לשם מיתון התנועה נועדה להוציא את הרכב הפרטי ממרכז העיר ולתת עדיפות להולכי הרגל.
    אבל כאמור אנשים אוהבים את רכבם ולא ימהרו להשתמש בתחבורה ציבורית גרועה לכן ישנו פתרון תנועתי לא רע שנקרא "תא תחבורתי" Traffic cell – יצירת טבעת היקפית של מערך כבישים ותמרור סביב מרכז העיר שיאפשר כניסה למרכז מן הטבעת שמקיפה אותו (ושלאורכו יהיו מספר חניונים שיתנו מענה לבאים ברכב). היתרון של תא תחבורתי הוא מניעת שימוש באזור מרכז העיר כאמצעי לקיצור דרך בין שתי נקודות פריפריאליות כאשר נוסעים ברכב, אין זה אומר כמובן שכל אזור מרכז העיר נסגר לתנועה בד"כ יש כביש אחד או שנים המאפשרים גם גישה לספקים. נכון זהו אבסורד לעודד הליכה ברגל ושימוש בתח"צ (תחבורה ציבורית) ומנגד לעודד שימוש ברכב ע"י הקמת חניונים סביב מרכז העיר אבל עד שלא ישתנו בארץ הנורמות הציבוריות בנוגע לשימוש בתח"צ ועד שלא תהיה תח"צ יעילה אנשים לא יינטשו מהר את רכבם.

  18. גת הגיב:

    דודו,
    אני חושבת שאנחנו באותו הצד, הוארתי מדבריך – תודה. בעצמי הזכרתי את נושא הסינמטק. ממה שידוע לי יש התכוונות להפוך את בית האזרח בהרצליה למקום משכנו של האנסמבל העירוני, בקיצור מי שתכנן את ה"מהפך" בהרצליה חשב על הפרטים האלו. כולי תקווה שאכן מרכזי התרבות האלו יביאו את האנשים בחזרה אל הרחובות. דרך אגב, שבוע הספר בהרצליה מתקיים בגן בן שפר (בקצה המזרחי של רחוב סוקולוב) כבר כמה שנים, והעירייה מקיימת בכול יום ראשון קונצרטים בגן הזה – שגם את פניו שינו והפכו אותו לגן מרשים ביותר בסטנדרטים בינלאומיים (לדעתי).
    לגבי הפתרון של ה- Traffic Cell נשמע כמו הרע במיעוטו ואני דווקא מתחברת אליו, אכן לאנשים קשה להיפרד מהרכב. וחבל כי מעבר לשמירה על האוויר הליכה ברגל יכולה למנוע מחלות ולצמצם את מגיפת השמנת היתר – אבל זה כבר לפוסט אחר.

  19. דודו הגיב:

    גת
    ראשית, בוודאי שאנחנו באותו הצד לכן הסברתי את שהסברתי, אני משתדל לא ללכת לקניונים ואם נאלצתי ללכת אז אני ממהר הביתה להתקלח.
    שנית, אינני מכיר את הרצליה אבל כמעט בכל תוכנית אסטרטגית להתחדשות עירונית, בעולם ובארץ, ישנו דגש על עוגני תרבות. סינמטק נתפס כמוסד איכותי/פלצני, לאחר פתיחתו בתי העסק האיכותיים/פלצניים יגיעו בעקבותיו.
    הפעולות של העירייה ליצירת מוקדי תרבות ולקיומם והפקתם של אירועי החוצות זוהי התחלה, אני בטוח שזה ישתפר בעתיד, אין כמו לראות הופעה(כל הופעה מלבד "הבכיינים" ) בחוצות העיר.
    היתרון ב"תא תחבורתי" שהוא מעניק את המרחב קודם כל להולכי הרגל. ומנגד, מאפשר הגעה בתנועה מוטורית לסוגיה, כמה שיותר קרוב למרכז העיר. הפתרון מאזן בין כלל הצרכים וההיבטים החברתיים-תחבורתיים-כלכליים כי לא ניתן להיות פנאטי ולסגור לגמרי את המרחב הציבורי במרכז העיר לכלי רכב אחרת עסקים יפשטו את הרגל, מנגד, כאוס תחבורתי כפי שהתחולל במרכזי ערינו בשנים האחרונות הוא אחת הסיבות לתוכניות להתחדשות עירונית(מלבדהרצון לשקם את האזור כמובן)
    רחוב סוקולוב המחודש(עפ"י התמונה בכתבה) ממחיש בצורה מצויינת את נושא מיתון התנועה, רחובות מוצרים מאלצים מכוניות להאט ומלבד מתן עדיפות להולכי הרגל, מתאפשר גם לרוכבי האופניים להשתלב במרחב ולראייה השביל שסומן אך לא רק ע"י סימון שבילים. ההגדרה לאזורי מיתון תנועה שרוצים לשלב בהם אופניים זוהי "אזורי 30 קמ"ש" הם נפוצים באירופה, ואני מניח שהבנת מדוע הם נקראים כך. האזורים הללו מזוהים על ידי שינויים גיאומטריים שנעשים בהם, ושאמורים לגרום לנהגים להאט ולסמן להם שהם נוהגים באזור כזה.
    סימנים כאלה הם, למשל, פסי ההאטה הגדולים – ברוחב 4-3 מטרים – שממוקמים בכניסות לאזורים אלו . המדרכה מורחבת, על חשבון הכביש שמוצר, ולעתים אף נשתלת בהם צמחייה שמיועדת להבדיל אותם מנתיבי התנועה הרגילים.
    אזורי ה-30 קמ"ש נחשבים לנוחים במיוחד לרוכבי אופניים גם כשלא מתאפשר להקצות להם נתיב נפרד.

    שמח שהארתי בשעת ערב זו, כידוע החושך הוקדם בשעה.

  20. גת הגיב:

    דודו, שמעתי על הפתרון של הצימחייה כחוצץ בין המדרכות לכביש, וגם על שבילי האפניים. בקיצור, אני לא יודעת היכן אתה גר אבל אתה בטח יכול לתת קפיצה להרצליה ולראות במו עיניך. מהיכן כל הידע הזה על תכנון עירוני?

  21. דודו הגיב:

    גת
    מעבר לאוטודידקטיות ופריקיות של תכנון ועירוניות חדשה בעבר ובהווה והתעסקות יום יומית בנושא, אנוכי גם לומד לתואר שני בגאוגרפיה ותכנון עירוני ואזורי באוניברסיטה העברית בירושלים, עכשיו כשאת יודעת היכן אני גר אינני רוצה להבטיח שאבוא לראות את השיפוץ, כידוע לירושלמים הארד-קור אין כ"כ מה לחפש במרכז הארץ אולי רק לאירוע "העיר על אופניים" או כאשר אנחנו נשברים ומחליטים סופית לעזוב לת"א(זה אכן קרה אבל חזרתי למכורתי-כרגע אני עדיין פריק של ירושלים).

    אגב הביקורת/הערות שלי על מרכז העיר הרצליה דומה לביקורת שלי על שמתרחש בירושלים, גם בי-ם הפיכת מרכז העיר למרכז תרבות נדחקה לשולי/לסוף התוכנית לפיתוח ומתגאים בשיפוצים, במדרחובים החדשים ובעצים שניטעו. אמנם מתוכנן מוזיאון הסובלנות של מרכז ויזנטל (שלא בטוח שיבנה על בית קברות מוסלמי וזו לא ממש דוגמא לסובלנות) במרכז העיר ומתוכנן לרכז את כלל בתי -המשפט במתחם במרכז העיר (מלבד בית משפט העליון) אך בירושלים אין כיום בית קולנוע אחד במרכז העיר הגרעיני(בעבר היו יותר מ-10 והם נסגרו בגלל הדעיכה של האזור בשנות ה-80 וכמובן עת הגיעה הוידאו) או מרכז תרבותי משמעותי בסגנון הבימה/היכל התרבות שיהוו עוגן משמעותי. יש את מרכז ג'ראר-בכר(עם שני אולמות קטן והשני בגודלו של האולם בסוזן דלאל) בו פועלות שתי להקות מחול מפורסמות(ורטיגו וקולבאן-דאנס) אבל כבר שנים מדברים על הפיכת המקום לסוזן דלאל שני (וועדות ודו"חות לרוב) אך בפועל המתחם לא התקדם למרות שהמקום הוא תואם סוזן דלאל למרות ההזנחה היחסית, המרכז קרוב לשכונת נחלאות הסטודנטיאלית ולרחביה ולמרכז העיר, בכל אלו יש ותמיד היו ריכוזי סטודנטים גבוהים עם בתי קפה סטודנטיאלים.
    בשונה מסוזן דלאל ונווה צדק התהליך באזור נחלאות/ג'ראר-בכר צריך להיות הפוך ואני אסביר.
    למרות מה שחושבים את נווה צדק לא קידם מרכז סוזן דלאל אלא אמנים ויוצרים שגילו את האזור, לאט לאט החל תהליך התברגנות ואז באו המיליונרים, נוסף לאלו העירייה החליטה להקים את סוזן דלאל והשאר כמו שאומרים היסטוריה. בירושלים, התהליך צריך להיות שונה לדעתי. מכיוון שאין כח כלכלי כפי שקיים בת"א, צריך ליצור ביקושים תרבותיים(באזור המדובר) ולא כלכלייים-נדלניים כפי שהתרחש בנווה צדק ברגע שתיווצר פריחה תרבותית הכוחות הכלכליים יגיעו בעקבותם, אבל לשם כך צריך עירייה מתפקדת שתיצור תשתית ראוייה, כאמור אני לא רוצה להרחיב כדי לא לספק לכם תחמושת נגד ירושלים. ישנה תוכנית מפורסמת לאזור בכדי להפכו למרכז סטודנטיאלי, הכוונה לרכז במתחם חמישה בתי ספר לאמנות יחד עם בניית מעונות לסטודנטים אך היא לא יצאה לפועל.

    אני מצרף קישור לכתבה שמתייחסת בחלקה גם לתכנון המתחם.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=429855

    וקישור לתוכנית המתחם(ראי בתי ספר במתחם מנורה)

    http://www.jda.gov.il/tarbut.asp#a

    בנוסף קישור לתוכנית של חברת 'עדן'-החברה העירונית בירושלים שמפתחת את מרכז ירושלים

    תוכלי להוריד את המצגת בתחתית הדף בכדי להתרשם.

    http://www.jda.gov.il/eden.asp

    לזכות העירייה שאני מגנה אומר שהם משפצים עכשיו מתחם נטוש(ממש קרוב לג'ראר-בכר) שיהווה מרכז תאטרון לשלוש קבוצות תיאטרון ירושלמיות זוהי גם זריקת מרץ לאזור (במצגת זה נקרא מתחם אבן ספיר).ובנוסף, המחלקה לארכיטקטורה של בצלאל הוחזרה למרכז העיר, למבנה המקורי של ביה"ס, הנמצא 20 מטרים ממרכז ג'ראר-בכר אז אני חוזה רק טובות לאזור. למרות שלא בטוח שעל סטודנטים צריך לבנות שיקום של עיר כי הם כידוע באים והולכים, אולי שיקום של אזור.

    שבת שלום

  22. גת הגיב:

    דודו,
    מעניין, טוב אז לך וללרמן יש הרבה במשותף.
    לצערי/ שמחתי כמה מחברי הטובים הם ירושלמים ואכן הכבדות שורה במעונם ובמכוניתם… והם ממש לא יורדים את ההר. אם להודות על האמת מאז שגרתי בירושלים גם אני לא כל כך מגיעה לעיר. כל נסיעה הופכת לפרויקט – אני יודעת שזה לא משהו רציונלי וזו יותר תגובה אלרגית רגשית שלי לעיר יותר מכול דבר אחר, אך עדיין אני לא מזיזה את עצמי. בכול פעם שאני מגיעה ממש נעים לי וכיף לי אבל משום מה זה לא קורה לי מספיק. בכול התקופה שגרתי בירושלים לא הצלחתי להתחבר לעיר – היא הייתה לי קשה מדי מהרבה בחינות אך בעיקר נושא ההתניידות והעובדה שהייתי כל כך תלויה בתחבורה ציבורית שבר אותי. גרתי בירושלים שלוש שנים במהלך התואר הראשון ולא התחברתי לעיר הזו כפי שהתחברתי לתל אביב (למרות שתמיד הצהרתי שלעולם לא אגור בתל אביב). בכול מקרה, אביט בקישורים שצירפת ברגעים של הפוגה בכתיבת הסמינרים הארורים… שבת שלום וחג שמח

  23. דודו הגיב:

    גת
    אני מרגיש קצת לא נעים שאני אונס ללרמן את הבלוג התל-אביבי שלו עם דיבורינו החוזרים ונשנים על ירושלים ובייחוד, אין לי כוונה לתת לו תחמושת להוציא את דיבת עירי רעה, התקשורת הארצית (התל-אביבית) לסוגיה עושה את עבודתה נאמנה בכל הנוגע לירושלים ורוצחת אותה ואת דימויה השכם וערב.
    כמובן שתחושותייך בנוגע לי-ם לא מפתיעות אותי, רבים המגיעים ממרכז הארץ "הקליל והחופשי" לי-ם "המאובנת", תרתי משמע, מרגישים כמוך ואני מבין מדוע.

    אם תרצי להמשיך לדבר על ירושלים ועל תקופת מגורייך בה אשמח להתכתב עימך במייל.

  24. גת הגיב:

    דודו, אהבתי את ההתבטאות "אונס" את הבלוג – חייבת לציין שיש בזה משהו, למה שלא תפתח בלוג עצמאי משלך? נראה לי שיש לך יכולות כתיבה לא רעות – תגובות יותר ארוכות מהפוסטים עצמם.
    בכול מקרה, אפשר לתקשר דרך לרמן או דרך הבלוג הלא מתפקד שלי… אני מניחה שבתור ירושלמי מעניין אותך איך אנשים מבחוץ רואים את העיר.

  25. דודו הגיב:

    גת
    התלבטתי בין מחלל לאונס, בסוף החלטתי עם עצמי שאני מחוייב לאמת, זה באמת נדמה כאילו אני מבצע בבלוג של לרמן מעשה סדום בייחוד שירושלים מוזכרת בו שוב ושוב.
    אני פשוט כותב כעת סמינר אז אני קופץ מדי פעם לבקר בבלוג של לרמן.
    לגבי בלוג משלי, לא בוער לי כרגע, אני אוהב יותר למחות על עוולות(בעיקר בכל הקשור לירושלים) מאשר להפציץ את קהל הגולשים בפרופרוגנדה.
    אכן מעניין אותי לדעת כיצד אנשים מן החוץ תופסים את ירושלים ומה הם חושבים עליה ולא דרך כתבות מגזין או טורי עיתון "מפוארים", שהמילה קלישאה כבר אינה מסוגלת לתאר אותם.
    אז ספרי איך היה בירושלים.

  26. לרמן הגיב:

    זו ללא ספק שרשרת התגובות הכי לא תל-אביבית שהייתה פה. התחלנו בהרצליה וגלשנו למעמקי ירושלים. גת, אם את רוצה את יכולה לספר על ירושלים פה בתגובה או בפוסט אורח מיוחד.

    דודו, אני בטוח שאם תפתח בלוג משלך זה יחזק את ירושלים.

  27. דודו הגיב:

    לרמן למדת/לומד תכנון עירוני?

  28. גת הגיב:

    למען האמת יש לי דיי הרבה מה לספר על ירושלים, או לפחות על ההרגשה שלי משם, אבל אני לא יודעת היכן להתחיל… מכיוון שהראש שלי טרוד כעת בסמינר על מוצרי צריכה באינטרנט (לרמן גם על זה אמרנו שיהיה פוסט אורח, לא?) אז אני לא לגמרי מכווננת ירושלים. דודו, תשאל אותי באי מייל, ואולי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה ואצליח להוציא פוסט על חווית ירושלים מול חווית תל אביב, אולי אצליח לענות לפוסט של עמית מאתמול, ושוב חשוב לי לציין שאני ממש לא מעלה את תל אביב על נס ועל ראש שמחתי, זה פשוט שלא מצאתי אלטרנטיבה ראויה אחרת כתחליף לתל אביב בשלב זה של חיי, קיצר אם יש שאלות אני ב- gatwainer ביאהו .

  29. דודו הגיב:

    גת אני מקווה שאת לא מנסה להלך בין הטיפות ולהיות תקינה פוליטית, זה בסדר גמור לא לאהוב את ירושלים ואפילו יותר מבסדר למצוא בת"א סוג של מנוחה(לא נחלה כמובן-מחירי הדיור כידוע).
    אגב אני נורא מזדהה עם דברייך בנוגע להתניידות בתחבורה ציבורית בירושלים, העיר עצומה בגודלה ועל התחבורה הציבורית במדינה אין צורך להוסיף מילה, גם אם תהיה רכבת קלה הנסיעה תידמה לרבע הדרך לאילת, אני אישית נשברתי לפני 5 שנים ועברתי לאופניים (כן אני יודע, העלייה לקמפוס בהר הצופים קשה אבל מתרגלים)

    אני לא שונא את ת"א בעבר היחס שלי היה חד משמעי(רק לא שם) כיום, אחרי שבאתי, ראיתי, עזבתי. היחס הוא דו משמעי, מצאתי בה הרבה דברים חיוביים.
    ת"א הייתה כיפית ומעניינת אבל התגעגעתי לי-ם ובשונה מירושלמים רבים שהיגרו הסתכלתי אחורה והחלטתי לחזור.
    יאללה גת תפציצי בתעמולה ירושלמית, לחיוב או לשלילה.

  30. לרמן הגיב:

    דודו, יש כיוון בנושא מחקר אורבני, אבל זה עדיין ראשוני.

    גת, כמובן, פוסט אורח מתי שתרצי. רק תגידי.

  31. גת הגיב:

    דודו, כתבתי וכתבתי ואז הקלקתי על "שלח תגובה" ובלוגלי נתקע והתגובה לא עלתה… הלכה לאיבוד בתוך הכבלים 😥 אויש כול כך חבל, לקח לי זמן להתניע ואז נכנסתי לקצב והיו לי נימוקים יפים לכאן ולכאן ועכשיו אני עייפה מכדי לשחזרם.
    בכול מקרה מה שכן כתבתי הוא שאני מצדיעה לך על שאתה נוסע באופניים בירושלים! אתה בטח בכושר מעולה…
    לא כל כך נעים לי ככה להשתלט ללרמן על הבלוג בדיון שהוא בין ירושלים לתל אביב. אני חושבת שאולי באמת אפשר לכתוב פוסט על החוויות שלי שם וכאן או על איך שאני רואה את הדברים, למרות שבנינו – את מי זה ממש מעניין, מדובר ברגש מאוד סובייקטיבי. בינתיים תכתוב לי אי מייל ואז אוכל לענות לך באריכות ולא על גבי הבלוג של לרמן – אנחנו מזהמים אותו בירושלמיות, והרצליניות…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s