הכיכר, הטנקים והמרצפות

כיכר רבין. כיכר העיר והאומה. הכיכר הגדולה בארץ והמקום היחיד בתל-אביב שאולי יש בו שמץ של קדושה. הכיכר הלאומית של העצרות, של ההפגנות, של המחאות ושל ההחתמות.

ב-1966 הוקמה כיכר מלכי ישראל. ב-1975 תקעו בה את המגן דוד ההפוך של תומרקין כאנדרטה לשואה. ב-1977 קפצו האנשים למזרקה כשעלינו על המפה. במערכת הבחירות של 1981 המערך והליכוד קיימו בכיכר את עצרות הבחירות הגדולות שלהן שמנו כל אחת מעל ל-100,000 איש. ב-1982 התקיימה בכיכר הפגנת ה-400 אלף (שככל הנראה לא היו 400 אלף). בכיכר עדיין מתקיים מדי שנה שוק ארבעת המינים לפני סוכות ובעבר אף התקיים בה שבוע הספר העברי שהורחק ממנה לפני כמה שנים.

ב-1995 רצח יגאל עמיר את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בכיכר בסיומה של עצרת תמיכה בהסכמי אוסלו ושבוע לאחר מכן הוסב שמה של הכיכר ע"י ראש העיר דאז, רוני מילוא. מאז מתקיים מדי שנה פסטירבין בכיכר. הכיכר נהפכה לסמל של השמאל הישראלי, וב-1999 עלה אהוד ברק בסוף יום הבחירות לנאום בה את נאום הניצחון (הוא רצה להיות ראש ממשלה של כ-ו-ל-ם, והיה בסוף ראש ממשלה של אף אחד). גם הימין שב להפגין בכיכר כאשר מעל 200,000 איש הפגינו בה נגד ההתנתקות בקיץ 2005.

בשנים האחרונות הפכה הכיכר גם לחלל להשכרה לארועים כאשר נבנה בה "בית הקפה הגדול בעולם" והיא הושכרה לארועים מסחריים נוספים לגופים תאגידיים גדולים. מנגד משמשת הכיכר גם לשימושים לא מסחריים, למשל ע"י קבוצת זורקי הפריזבי בימי שלישי וקרב הכריות השנתי. ברוב ימות השנה עומדת הכיכר ריקה ושוממה, מוכת שמש וגשם, ממתינה בשקט להפגנה הבאה שתתרגש עליה.

באיזשהו שלב בשנות ה-80 החליטו לקשט את כיכר מלכי ישראל עם טנקים ושברו שם את כל המרצפות. לדעתי, טנקים וכיכרות לא הולכים ביחד, לא בתל-אביב ולא בכיכר טיאננמן. חוץ מהמרצפות השבורות (שיש כאלה שאוהבים לנגן עליהן) יש בכיכר גם מזרקה אחת מוזנחת בדרומה על אבן-גבירול, יבשה ומכוסה בגרפיטי.

היו בעבר דיבורים על בניית חניון מיותר מתחת לכיכר, אבל נראה שהעניין ירד מהפרק. כיכר רבין צפוייה לעבור שינוי בשנים הקרובות. אני מקווה שזה יהיה רק שינוי קוסמטי קל – תיקון המרצפות וחשיבה מה לעשות עם המזרקה המוזנחת. בכל מקרה כשאני חולף בכיכר ועובר ליד היונים אני מרגיש כמה נורמלית ושפויה היא תל-אביב.

האנדרטה לראש הממשלה שנרצח ניצבת על רקע ההמולה היומיומית של אבן-גבירול ותמיד כשאני עובר לידה אני מרגיש שהיא מהווה סמל לעתיד ישראלי רגוע. אין לי ממש הסבר למה אני מרגיש כך, אבל משום מה אני חושב שהדרמה שהייתה בכיכר והזיכרון שלנו בשילוב עם מרכזיותו של המיקום בעיר העברית הראשונה, הם סוג של קו שכבר לא ייחצה שוב בעתיד.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כיכר רבין, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על הכיכר, הטנקים והמרצפות

  1. יוני הגיב:

    הי לרמן,
    שלושה דברים לא קשורים שצריכים התייחסות בבלוג –
    1. ההצלחה או הכשלון (תלוי איך מסתכלים על זה) עם המאבק על המגדל בפרישמן.
    2. ההצלחה עם המאבק נגד הכביש בנווה צדק.
    3. החלטת המדיניות החדשה של ועדת התכנון והבניה להתחיל לבנות בשיטה של "ערבוב שימושים" במקום השיטה הנוכחית שהיא תמכה בה, קרי להפסיק לבנות איזורי משרדים בלבד שמתרוקנים בלילה.

  2. Poet הגיב:

    גם ב-98' אחרי ש"דיווה" זכתה באירוויזיון אנשים קפצו למזרקה בכיכר!

    😮

  3. לרמן הגיב:

    יוני, תודה על ההצעות.
    1. ככל הידוע לי לגבי המגדל בפרישמן אין החלטה סופית.
    2. לא ידעתי שהמאבק נגד כביש שלבים בנוה-צדק הוכתר בהצלחה. יש לך מקורות לשתי ההחלטות האלה?
    3. תודה על העדכון לגבי ועדת תכנון ובנייה. נשמע כאילו רק דברים טובים קורים פה. אנסה להעמיק בכיוון הזה ככל שאפשר (יש פרוטוקולים של הדיונים של הועדה הזו?)

    פואט, "ויוה לדיווה, אפרודיטה."

  4. יוני הגיב:

    1. לפי דעתי ההחלטה די סופית – אך כאמור לא ברור ממש אם היא זה הצלחה או כשלון.
    2. גם כאן מדובר כרגע בביטול ההגדרה ובדיקת חלופות לכביש – כאשר תיאורי יש סיכוי תיאורטי שזה לא יבוטל, אך נראה שזה כן יהיה המצב – http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/650/022.html
    3. לגבי זה – ראה כאן – http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000266873&fid=2 (פסקה שלישית)

  5. לירון הגיב:

    בבקשה יואב במיוחד בשבילך

    http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/650/022.html

    אני מתקשה להבין את מדיניות התכנון בישראל, בת"א נבנה דגם עירוני טוב אז מדוע לא להמשיך לפתחו?!. אני מניח שהתקווה לא כזו נוראית, יד אליהו באמת בעלת אופי פרוורי אך זה מדהים איך מזרחה מאבן גבירול מתקבלת התחושה של מסע בין כוכבים.

  6. גת הגיב:

    מסע בין כוכבים? אנא פרט…

  7. לירון הגיב:

    גת לא התכוונתי לפגוע בשכונה היקרה לליבך.
    מסע בין כוכבים דהיינו היו צריכים לתכנן עפ"י העקרונות של תוכנית גדס במגבלות התכנון כמובן כגון ציפוף בנייה, בנייה לגובה של 4-8 קומות.(אמנם, ישנם לא מעט שיכוני-מגדלים שנבנו באזור אך מנגד כל האזור של רחוב יציאת אירופה ושלוחותיו רווי בתים צמודי קרקע – ניתן לחשוב שאתה נמצא בפרוור באזור השרון בגללם), מגבלות תכנוניות נוספות הן כמובן יצירת תשתית תחבורתית טובה ומתן מענה תחבורתי ראוי (לביקושים עתידיים), לשם קישורן עם מרכז העיר
    בקיצור אינני חושב שהיו צריכים לבנות שם באוהאוס אבל להמשיך לפי עקרונות התכנון של גדס שיצר עיר ולא פרוור שינה עירוני. ת"א מעבר לאבן גבירול ובייחוד מעבר לאיילון פשוט מכוערת. אינני אומר שהיו צריכים ליצור רפליקה גדסית ואמנם מרכז העיר נהנה מהפאטינה של הזמן (זו לא חוכמה), אבל קצת התייחסות לעיר הקיימת, משהו, שהחיבור ייראה טבעי ולא כמו מסע בין כוכבים(אדריכלי ותכנוני)

  8. לרמן הגיב:

    לירון, לא רק בישראל נטשו את עקרונות התכנון העירוני. בכל העולם הייתה מגמה של נסיגה מהעיר ומעבר לתכנון פרברי מפורר. למזלנו, 50 שנה של פרברים יצרו מספיק מודעות ליתרונות של תכנון עירוני מוצלח. בשבוע הבא אני מתכנן להעלות פוסט אשר יוקדש לסר פטריק גדס עם כמה פרטים שמתארים את החיבור הרופף של מרכז העיר לשוליה.

  9. גת הגיב:

    לירון, לא פגעת כלל בשכונה "היקרה" לליבי. היא לא כל כך יקרה לליבי פשוט העובדה שאני גרה פה מחזקת את הקשר שלי אליה ואת הרצון לשנות ולהבין (חוצמיזה יש לי היסטוריה משפחתית במקום). אם להודות על האמת הרבה יותר אהבתי את הבית הפרטי שבו גרתי (שכבר נהרס ועכשיו קם עליו בניין רב קומות) ברחוב א.ד. גורדון.
    את יד אליהו אכן לא בנו לפי המוסכמות האדריכליות של שאר תל אביב וחבל. אבל באותה התקופה לפי הסיפורים של אבי (שגדל בתל אביב, התחיל בארבע ארצות ועבר ליד אליהו/ חוות הזרע) השיקולים היו אחרים. לאנשים היה אורח חיים שונה, רובם היו פועלים ואנשי אדמה ולכן הביעו צורך ונמשכו למקומות שבהם יש קרקע לעיבוד ולגידול משק חיי. יד אליהו אכן הייתה פרבר, "שיכון עובדים", אבל היא נתנה מענה לצרכים של התקופה, ולכן הריווח בין הבתים והבנייה הנמוכה. אבי סיפר לי שבדומה למשפחתו שהיגרה מהמרכז, הייתה נהירה ליד אליהו ממרכז העיר. הדירות במרכז העיר היו קטנות ואילו אלו שביד אליהו היו מרווחות יותר ואיפשרו חיים חסכוניים יותר.
    ועוד דבר, בעבר באמת שהשכונה הזו נחשבה לאטרקטיבית, אפילו יותר מהמקבילה הצפונית רמת אביב. פרופסורים ואנשים מובילים בחברה הישראלית גדלו והתחנכו פה בשכונה, ובאורט יד סינגלובסקי שנחשב למוסד יוקרתי בזמנו.
    השורה התחתונה לגבי "המסע בין כוכבים" התכנוני לדעתי :
    1. צריך לבדוק אם אכן הבנייה הנמוכה אופיינית ליד אליהו ולתקווה או שבעבר היו יותר בתים פרטיים כדוגמת הבית שבו גרתי בא.ד. גורדון ופשוט נמחקו לטובת בנייני קומות…
    2. יש לזכור שביד אליהו שתי שדרות שהן מאפיין תל אביבי מובהק. (את זה למדתי מלרמן)
    3. מחשבה קדימה, איך אפשר לגרום לשכונה להדמות יותר לתל אביב ופחות לרמת גן (רחמנא לצלן)…
    אם תרצו אוכל להרחיב על ההיסטוריה והשתלשלות העניינים ביד אליהו אך מנקודת מבט סובייקטיבית לחלוטין ולא מעוגנת בתיאוריה.
    דודו – אם אתה קורא, אני מתחילה להתחרות בך באורך התגובות 🙂

  10. לירון הגיב:

    גת, את צודקת בכל הנוגע לגבי "יד אליהו אכן הייתה פרבר, “שיכון עובדים”, אבל היא נתנה מענה לצרכים של התקופה," היא אכן נתנה מענה למערכת ערכים שהייתה בעבר בכל הנוגע לעיבוד הקרקע בעיר ע"י גידול בחלקות הקטנות שבסביבת הבית, אינני טוען שבנייה בעיר אמורה להיות מקשה אחת(את האמת עפ"י דגם שיכוני המגדלים שיוצרים דופן עירונית מכוערת, אולי עדיף שלא בנו את יד אליהו באופן הזה) אבל בבקשה, קצת התייחסות לעיר ממנה יצאתם, כפי שיש את שתי השדרות, יכלו להתייחס גם מהבחינה התכנונית אדריכלית לנושא הזה.
    אבל אנחנו שופכים כאן מילים לשווא, זוהי בכל זאת ישראל.

  11. דודו הגיב:

    גת
    הייתי אומר שחלופת האי מיילים אכן השפיעה עלייך לרעה,
    אבל אני מניח שלטרחנות שלי את תגיעי רק לאחר שיישפך מלל רב מבין אצבעותייך.
    שבת שלום

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s