אבנעזר האוורד

מצגת קצרה שאני הולך להציג מחר על אבנעזר האוורד, הוגה "עיר הגנים". בדרך מהאופן אופיס שלי לרשת הרקע של המצגת התחרבש קצת, ואני מתנצל מראש. אני מקווה שהמסר בכל זאת ברור, גם אם חסר המון חומר במצגת.

כן, והספר שלו ממש מומלץ לקריאה.

חוצמזה, תודה רבה לדודו, האיש שמתעקש להשאיר את האור דולק בירושלים, על כל העזרה והחומר בנושא.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על אבנעזר האוורד

  1. יוני הגיב:

    שים לב שדווקא שכונות רבות שנבנו לפי עיר גנים (כמו בית הכרם, רחביה וכו' ) והולכות על פי דרכו – שמרו מאד על ההיבט של הפרדה בין שימושי קרקע.

    זה דבר מאד משמעותי (רציתי לכתוב לך על זה גם בפוסט שלך על הפרדת שימושים), ובתור אחד שגדל בשכונה שתכנן ריכרד קאופמן, ויש בה הפרדת שימושים מוחלטת (כמו רוב שכונותיו) אני בהחלט יכול להגיד שמדובר ללא ספק בשכונות המתוכננות והטובות ביותר בארץ (כל אלו שתוכננו על ידו ודומיו).

    נכון, לקריית עתידים וכו' יש הרבה חסרונות – אבל מצד שני, אני בהחלט מעדיף לגור בשכונה שמתבססת על העקרון של עיר גנים, מאשר במנהטן, או אפילו ברחוב אלנבי או בן יהודה. ואז היכן בדיוק ימקמו את כל המקומות הללו? זו גם כן בעיה.

    לפי דעתי, השכונות הללו בהחלט מיישמות את האידיאל של שכונה "אנושית" בעיר – בניגוד לכל השכונות החדשות שנבנות בצפון תל אביב או בראשון לציון.

  2. דודו הגיב:

    לרמן בהצלחה מחר!!!

    יוני

    שלדי תוכניות שכונות/ערי הגנים (בעיקר אלו שתוכננו ע"י ריכרד קאופמן כגון רחביה, בית הכרם, תלפיות,נהלל, עפולה ועוד) מבוססות על מערכת כבישים מקבילים, עמודי השדרה הם הצירים הראשים להולכי רגל המהווים פסי ירק , ומגרשי המגורים מפרידים בין הרחובות המקבילים. והחשוב מכל התאמה לטופוגרפיה. שלד זה יוצר גריד דמוי סריג סימטרי וישר זווית כפי הקיים בלב תל-אביב וכפי הקיים ברחביה.

    .גריד הכבישים ישר הזווית מקל על התמצאות באזור, הנגישות נוחה וכתוצאה מכך ישנה רמת שירותים גבוהה-כל אלו הם למעשה מה שמקובל לכנות היום "תכנון בקנה מידה אנושי". למרות כל היתרונות הללו והאווירה הנעימה והכפרית שתכנון זה משרה, חסרונותיו הגדולים בעיר של ימינו זהו כמובן בזבוז קרקע משווע ועלויות תחזוקה מטורפות. ברחביה כדוגמא עם הקמתה הציעו מגרשים למכירה בגודל של 560-850 מ"ר ובבית הכרם 300-400 מ"ר כאשר התכסית הבנוייה מהווה חלק קטן מהמגרש, המטרה המרכזית שלכל בית תהיה גינה גדולה(בכדי לקיים את "הכפר והגן" בתוך העיר) ואפילו האפשרות לקיים משק חקלאי קטן. בעולמנו המתועש והעירוני זה בזבוז קרקעות בייחוד שכל פיסת נדל"ן בערים עולה הון.

    אגב תכנון ערי/שכונות הגנים (גם ע"י קאופמן וגדס) לא חזה את כמויות הרכב הפרטי כפי שידועות לנו כיום ולכן הרחובות תוכננו כרחובות צרים והשדרות הרחבות נועדו להולכי רגל ורוכבי אופניים. ולכן כפי שכתבת "השכונות הללו בהחלט מיישמות את האידיאל של שכונה “אנושית” בעיר".

    גדס לא חזה את הפיכת הצירים שבצידי השדרות השונות והכבישים הצרים לכדי כבישים עורקיים.

    הקסם והתכנון של שכונות הגנים או של לב תל-אביב אכן בולט לאור התכנון הישראלי המכוער שלאחר קום המדינה אך מנגד הביקורות של תכנון הערים הפוסט מודרני על ערי הגנים ועל תכנון הערים המודרני הוא אי ציפוף ועיבוי העיר ולמעשה יצירה של פרוור בעיבורה של העיר ומניעת עירוב שימושים – המהווה אבן בסיס לכל תוכנית התחדשות עירונית. כנקודות מסויימות בעיר, שכונות הגנים אכן מהוות מפלט מהמולת העיר, נקודות קסומות וזהו ייחודן , אך כיום, לתכנן עיר כעיר על עקרונות ערי הגנים זו התאבדות תכנונית ואנטי אורבניזם, ראה המקרה של השכונות נווה יעקב והגבעה הצרפתית בירושלים שתוכננו עפ"י העקרונות של תוכנית רחביה, הנחשבת כאבן יסוד תכנונית אבל לא הגשימו לבסוף את הציפיות שתלו בהן ונראות כעוד פרוור על הגבעה. וכמובן לא שכחתי את אם כל חטאת – מודיעין.

    את תל-אביב היו צריכים לפתח ע"י המשכה של תוכנית גדס והתייחסות לה תוך תיקון מגרעותיה ולהתאימה לתכנון העירוני המודרני. במקום זאת, ממזרח לאיילון אתה רואה תכנון דמוי רפובליקת קונגו עם דופן עירונית כ"כ מכוערת המעוטרת בשיכונים חסרי ייחוד ותכנון מוטה תנועה מוטורית.

  3. לרמן הגיב:

    דודו, אני לא בטוח שתכנון בשיטה הגדסית לא עומד במבחן של ימינו. אחרי הכל תוכנית גדס היא די צפופה ויש בה די הרבה מקום לכמה כבישים ראשיים ורחובות מסחר. למה לא לבנות ככה היום?

  4. דודו הגיב:

    היי יואב

    איך היה עם עמיתיך הגיאוגרפים?

    לגבי הערתך, התכנון עפ"י גדס אכן אפשרי לכן כתבתי "את תל-אביב היו צריכים לפתח ע”י המשכה של תוכנית גדס והתייחסות לה תוך תיקון מגרעותיה ולהתאימה לתכנון העירוני המודרני" – דהיינו לצרכים הקיימים כיום (תנועה, נגישות וכו').

    הערתי בנוגע לבעיות של עיר הגנים נוגעת לאי ניצול הקרקע וביצוע פרצלציה שיכולה להספיק להקמת גורדי שחקים על כל מגרש (טוב הגזמתי קצת). הערתי לא נוגעת לגריד.

  5. לרמן הגיב:

    דודו, עכשיו אני מבין למה התכוונת. אני חושב שבניינים בני 4-5 קומות בצפיפות גבוהה עדיפים על רבי קומות בתור סביבת מגורים לרוב האנשים (יש מחקרים רבים בנושא, וגם כריסטופר אלכסנדר מדבר על זה).

    חוצמזה, נראה לי שיצאה פרזנטציה לא רעה ונהנתי להעביר אותה (כן ירבו).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s