הספין של שטרן

פוסט אורח מאת ירון לרמן, אח שלי.

דו"ח וינוגרד קבע כי מירב האחריות לכשלון מלחמת לבנון השנייה מוטלת לפתחו של צה"ל, ומה רבה היתה אכזבת חלק גדול מהעם בשל כך. כאשר מדובר בכשלון הממשלה העם שש לצאת לרחובות ולהפגין, אבל כאשר מדובר בצה"ל ובקציניו הבכירים העם נאלם דום. אף אחד לא ייצא להפגין מול הקריה, נגד צה"ל ומפקדיו אסור למחות. הרי אסור להפגין מול אלו ששומרים על חיינו.

ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין מתריע כבר מעל עשרים שנה על מצבה העגום של מערכת הביטחון, ונדמה שכל מה שהשתנה הוא גדילה עצומה בתקני האלופים ותתי האלופים בצבא. חוסר מקצועיותו של צה"ל בא לידי ביטוי במגוון תחומים, אבל תיקון ליקויים אלו מצריך שינוי מערכתי שספק גדול אם יבוצע לפני המלחמה הבאה (וכנראה שלא יבוצע גם לאחריה). מעבר התפקידים המהיר בצה"ל הוא רק דוגמא אחת לכך, שר התחבורה והרמטכ"ל לשעבר, שאול מופז, שימש בארבעה תפקידי אלוף בתוך כחמש שנים. האם אתם מכירים סמנכ"ל של חברה גדולה במשק שעבר כל כך הרבה תפקידים בכירים במספר מועט כל כך של שנים? הכשרת הקצינים הזוטרים בצה"ל נעשית בצורה לא מספקת, חייל בצה"ל יכול להיות קצין כ-18 חודשים לאחר גיוסו כאשר גילו עומד על 19 בלבד והוא כמעט ללא כל ניסיון צבאי. הוא אפילו לא צריך לעשות את הבחינה הפיסכומטרית, מוטיבציה גבוהה תספיק והנה הוא אחראי על חייהם של שישים חיילים. הבדל של שמיים וארץ לעומת ההכשרה שעל מורים לעבור, וחיי התלמידים לא נתונים בידיהם. לעומת זאת בצבא האמריקאי מכשירים קצינים במכללות צבאיות דוגמת ווסטפוינט במשך שלוש שנים על ידי מרצים מנוסים וותיקים.

סביר להניח שגם הכשרת הקצינים הבכירים בצה"ל לקויה, ואכן חלק ניכר מהביקורת על הצבא הטיחה ועדת וינוגרד על התנהלות מפקדי הגדודים, החטיבות והאוגדות. גם כאן היו כאלה שכבר התריעו "…אף אחד מאתנו לא היה הולך לרופא אם היה יודע שאינו מוסמך לרפואה, אף אחד לא היה הולך לעורך דין, אם היה יודע שעורך הדין לא הוסמך בבית הספר למשפטים. לעומת זאתאנחנו מפקידים מאות חיילים גם בידי מג"דים שלא הוכשרו להיות מפקדי גדוד. נקודה." כך אמר תא"ל יעקב זיגדון מפקד פו"ם כבר בשנת 2004. אכן צה"ל נפטר מרוב המפקדים הבכירים אשר פישלו במלחמה, אבל מה בעצם מבטיח לנו שהקצינים שיחליפו אותם אכן יהיו טובים יותר? יתרה מכך, ועדת וינוגרד הביעה ביקורת גם על האימונים שצה"ל עושה עכשיו, טענתה היא שהם מתאימים למלחמה שכבר היתה ולא לזאת שתהיה.

"ספין, הוא ניסה להציל את כסאו!" צעקנו על החלטתו של אולמרט לצאת למהלך הקרקעי ב-60 השעות האחרונות למלחמה. מעטים הם שצעקו "ספין" כאשר ראש אכ"א, האלוף אלעזר שטרן, הכריז על מלחמתו במשתמטים. מעטים הם אלו שקראו לצבא לעשות בדק בית פנימי רציני לפני טיפול בכל דבר אחר. רוב העם סומך על צה"ל ומפקדיו בעיניים כמעט עצומות, הוא סמוך ובטוח שצה"ל יתקן את אשר נמצא לקוי. לצערנו, הכשל הרי מובנה כבר בתוך המערכת.

האלוף אלעזר שטרן לא הולך לשנות את שיטת ההכשרה של הקצינים בצה"ל, כמעט אף אחד בעם גם לא דורש זאת ממנו. הרבה יותר קל לצאת כנגד אלו שלא שרתו בצבא ולהפיק תעודות שחרור בצבעים שונים. חלק מהציבור אף דורש ממנו להקשיח את הקריטריונים לפטורים, כלומר להעמיס את צה"ל בעוד אלפי חיילים בעלי בעיות רפואיות, בעיות נפשיות ומוטיבציה נמוכה, על מנת שימלאו את בתי החולים והכלא הצבאיים עד אפס מקום (בעצם הם די מלאים כבר עכשיו, אז כנראה שיצטרכו פשוט להקים עוד). ייתכן וחלק מחיילים אלה אף ישלח יד בנפשו, אבל זה לא חשוב כי העיקר הוא שישראלי אמיתי לא ייצא פראייר. כרבע מהמשרתים בצבא פונים לקב"ן במהלך שרותם, וכ– 20% מהחיילים אינם מסיימים את שרותם. גורם המוות מספר אחד בצבא הנו התאבדות. בממוצע כל שבועיים מתאבד חייל בצה"ל. האין מספרים אלו מעידים יותר מכל על המערכת ולא על האינדיוידואל?!

פוסט זה פורסם בקטגוריה גיאו-פוליטי, פוסט אורח. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על הספין של שטרן

  1. Yuval Adam הגיב:

    כל הכבוד. התיאור הכי בוגר ורציני שקראתי ל המצב הנוכחי. לצערי, לא נראה לי שהמצב ישתנה. הרי כפי שאמרת, הצבא הוא מהפרות הקדושות האחרונות בארצנו.
    הגיע הזמן לתכנית ריאליטי חדשה, כמו הברבור האמריקאית. שניקח מדינה שהגיע הזמן לעשות לה טיפול 10000 ונבנה אותה מחדש…

  2. דרומי הגיב:

    האח הזה שלך, תגיד לו שיפתח בלוג.
    כל מילה בסלע.

  3. ולדי הגיב:

    אני מוכן לחתום מתחת לכל מילה בפוסט הזה.

  4. ואדים הגיב:

    עם כל הכבוד על הביקורת, אבל לדעתי האישית
    הבעיה במרכזית מתחילה בדרג גבוהה יותר, בעיקר
    מאותם אנשים שמדברים, מבקרים ולא עושים דבר.
    כמו כן חשוב לציין שבכל מערכת צבאית ישנם כשלים
    ברמות כאלה ואחרות, אך לדבר מהצד (למרות שיכול להיות
    ובאמת ישבת בתור וספרת, אחרי כמה ימים קשים ומייגעים במערכת)
    נראה לי קצת לא מקצועי…

  5. ירון לרמן הגיב:

    יובל, דרומי וולדי,
    תודה רבה לכם על הפידבקים החיוביים. בסך הכל פוסט ראשון שלי ואני שמח לקבל חיזוקים.

    ואדים,
    אישית, אני לא חושב שבישראל ניתן לדבר מהצד על הצבא, הוא נוגע בנו בהרבה מאוד אספקטים של החיים גם כשאנחנו אזרחים. תקציב הביטחון לבדו מכסה נתח של כ-8% מהתמ"ג. אפשר כמובן גם להרחיב את טענתך… האם רק למורים מותר למתוח ביקורת על מערכת החינוך?! האם רק לשוטרים מתור למתוח ביקורת על המשטרה?! והאם רק לרופאים מותר למתוח ביקורת על מערכת הרפואה?!
    בכל מקרה כפי שראית חוץ מלהסתמך על היגיון בריא, הבאתי גם ציטוטים מכתבות ונעזרתי בחומר הכתוב גם באתרים אחרים. אם הביבליוגרפיה מעניינת אותך אז אתה מוזמן להכנס ללינקים הבאים:

    האתר של ד"ר אורי מילשטיין

    ועדת ברודט

    אתר קו

  6. יוני הגיב:

    ירון, שים לב שכדי לשמור על אמינות גבוהה חשוב להביא נתונים עדכניים. בסוף שנת 2005 נכנסה לצה"ל תוכנית חדשה למניעת התאבדויות, וכמותן ירדה בעשרות אחוזים יחסית לשנים שקדמו לה (ב-2006, ואף יותר ב-2007) – כך שזה לא רלוונטי להביא נתונים ישנים דרך כתבה משנת 2005.

    ובכל מקרה, נושא ההתאבדויות הוא מאד רגיש ולא קשור רק לצבא (גם לאלו שהתאבדו בצבא ולא הייתה שום אפשרות לחזות את מצבם), אך לא ננהל על כך דיון כאן עכשיו כי זה לא ממש רלוונטי לבלוג.

  7. יקי הגיב:

    קודם כל, אני מסכים עם ירון באשר למיקוד על הצבא. רוב התקשורת אוהבת לעסוק בפוליטיקאים כי זה יותר כוחני – התקשורת אוהבת את הכוח הטמון בלרומם פוליקיטיקאים (כגון אולמרט, לבני) ואח"כ להטיח אותם לרצפה. הצבא פחות מעניין בעיניהם – אפילו התקשורת יודעת שלכל פוליטיקאי יש תחליף, אבל צה"ל יש רק אחד.

    אני הייתי ממקד עוד יותר את הבעיה בסוגיה של צה"ל כצבא העם. יש שחיקה אמיתית בנכונות של העם לשירות בצה"ל – סוגיה שבאה לידי ביטוי בעליה בשיעורי ההשתמטות ואובדן הבושה בהשתמטות, ובלחץ לקיצור תקופת השירות בצה"ל (זוכרים איך כמעט קוצר השירות לפני מלחמת לבנון?). יש שחיקה בנכונות ליציאה לקצונה וחתימה לשירות קבע, ויש שחיקה בנכונות החברה הישראלית לספוג אבידות, כפי שהרחיבה ועדת וינוגרד.

    בשורה התחתונה יש לנו חברה יותר חלשה שפחות ופחות מוכנה לשלם את המחיר של החיים של עם לבדד ישכון במדינה מוקפת אויבים השואפים לחסלה. וזו הבעיה הגדולה.

  8. יוסי הגיב:

    ליוני, חשבת שאם מישהו נוטה להתאבד בכל מקרה, אז הצבא לא רק שלא מוריד את הסיכוי שזה יקרה אלא בדר"כ מעלה אותו בהרבה?

    ליקי, עצוב שאנשים כמוך חושבים שמי שהצבא עצמו פוטר משירות הוא "משתמט" ולא רק עריקים לא חוקיים. מבחינתך שחולה סרטן סופני יתאבד כשיגידו לו שהוא לא יכול לשרת.

  9. יקי הגיב:

    ליוסי – שים לב למה שכתבתי:

    "יש שחיקה אמיתית בנכונות של העם לשירות בצה”ל – סוגיה שבאה לידי ביטוי בעליה בשיעורי ההשתמטות ואובדן הבושה בהשתמטות"

    אין בנאמר לעיל שום התייחסות לחולי סרטן, אז תשמור את הדמגוגיה שלך לעצמך.

  10. תומר הגיב:

    קוראים לי תומר. אני בן 19. אני אף פעם לא הצדעתי, אף פעם לא עמדתי במסדר, ואף פעם לא עשיתי גלחץ. אף פעם לא ידעתי מה זה להיות נתון לקרירות רוחם של רס"רים. אף פעם לא ידעתי איך זה להרגיש שגורלי מופקר בידי קצינים . אני תומר בן 19 ואני השתחררתי משירות צבאי על בסיס נפשי.

  11. ירון לרמן הגיב:

    יוני, אכן בדקתי ומצאתי כתבה בעיתון המחנה המצביעה על כך שמספר המתאבדים ירד ב-2006. אני כמובן מברך את צה"ל על כך ומקווה שמגמה זאת תשמר. בכל מקרה חששי העיקרי הוא שבעקבות הקמפיין הבזוי נגד אנשים שלא שרתו בצבא, חיילים יפחדו להשתחרר על פרופיל 21 נפשי, ויבחרו בדרך "האחרת" אשר היא נגישה יותר בצבא בגלל הנשק האישי. כולי תקווה כמובן שחששותי יתבדו.

  12. משה הגיב:

    ירון לרמן – אחוז המתאבדים ירד להפליא עקב כך שמערכת בריאות הנפש בצה"ל הגמישה והורידה במעט את הקריקטריונים לשחרור מהצבא . נכון, יחד עם ההגמשה הזו גם אנשים חסרי מוטיבציה הצליחו להשתחרר, אבל הוצלו חיים של כמה חיילים, ושל כמה משפחות שיכלו להחרב, ושל מעגל חברים מבוהל שלא מבין איך החבר שלהם התאבד. גם אם על חייל אחד פוטנציאלי שהיה מתאבד אם לא היה משחררים אותו, השתחררו יחד איתו עוד עשרה חיילים – הרי זה מבורך. הצלנו חיים שלמים . עולם במלואו

  13. יוני הגיב:

    יש קושי אמיתי בזיהוי של "סיכויי התאבדות" טרם הצבא.
    אחת הבעיות המרכזיות היא שבעיות נפשיות לרוב פורצות בדיוק בגילאי הצבא (18-21), ולכן לרוב זה כמעט בלתי אפשרי לחזות זאת לפני כן.
    נכון, מן הסתם קיום נשק צמוד בטח לא עוזר למי שמעוניין להתאבד, אבל זו תופעה שבסופו של דבר קשה מאד לחזות מראש – כולל התאבדות של "מורעלים" או אנשים שאף אחד לא מבין מדוע התאבדו.

    ובכל מקרה – צריך לשאול (אין נתונים, אז קשה לדעת) – האם העובדה שיש עכשיו יותר משתחררים על סעיף נפשי הורידה באופן משמעותי את כמות המתאבדים בגילאי 18+ בכלל האוכלוסיה.
    האם היא שאני די בספק – כי אמנם החזקת נשק היא טריגר לא קטן, וגם הצבא הוא מקום מאד לוחץ ולא קל – אבל לפי דעתי ההשפעה בסופו של דבר אם אותו אדם היה מתאבד או לא, היא עדיין שאלה גדולה.

  14. סתם אחת הגיב:

    אני חייבת להגיב לדבריו של יוני:
    "הוא מאד רגיש ולא קשור רק לצבא (גם לאלו שהתאבדו בצבא ולא הייתה שום אפשרות לחזות את מצבם),"

    "יש קושי אמיתי בזיהוי של “סיכויי התאבדות” טרם הצבא."

    אתה מיתמם? אי אפשר לחזות?
    מה אתה חושב שחיילים מתנהגים שמחים והם כולם חיוכים, מבצעים את תפקידם על הצד הטוב ביותר. ואז פתאום הם מתאבדים ללא סימן מוקדם?

    ברור שזה לא כך, החיילים האלו מראים סימנים רבים לדיכאון וקושי טרם התאבדותם. בעבר לא מיהרו לשחרר אנשים שהראו סימנים כאלו והתוצאה היתה שיעורי התאבדות גבוהים. עכשיו הגמישו את הקריטריונים לשיחרור ולכן שיעור ההתאבדויות ירד.

    להגיד שאי אפשר לחזות התאבדות היא היתממות שנועדה להסיר אחריות מהצבא שאחראי באופן ישיר לשיעור ההתאבדות הגבוהה שיש בו. התאבדות רחוקה מלהיות לא צפויה, הסימנים תמיד נמצאים שם. בצבא לעיתים קרובות בוחרים להתעלם מהסימנים. ומתיחסים לחיילים שמראים סימנים כאלה כאילו הם מעמידים פנים ועושים הצגות או שהם סתם ילדים מפונקים שפשוט צריכים להתמודד ולהתגבר על זה.

  15. משה הגיב:

    אחריי לקב"נ !!!

  16. ירון לרמן הגיב:

    חברים יקרים,
    לצערי, הויכוח קצת גולש למקומות לא נכונים…
    הטענה העיקרית שלי בפוסט היא שצה"ל לא יכול להשתפר במבנהו הנוכחי. הליקויים שבו ימשיכו להתקיים, לא משנה איזה רמטכ"ל יעמוד בראשו. אני קורא כרגע את הספר "שבויים בלבנון" של עפר שלח ויואב לימור וכמות העצבים שאני מקבל היא עצומה. מסתבר שהחיילים הפשוטים שלנו הם ברמה מעולה לעומת החיזבאללה, אבל הפיקוד הבכיר לא היסס להקריב אותם בשביל האגו שלו. 3 חיילים מתו רק כדי לתקוע דגל על בית בבינת ג'בל… מסתבר שהמילואימניקים היותר מבוגרים סרבו לבצע פקודות מטומטמות כגון אלו וכך ניצלו חייהם.

  17. יוסי הגיב:

    "קיום נשק צמוד" זה מה שמפריע לך?! זה כמו להסביר שהסכנה הכי גדולה לאסירים היא האוכל.

  18. תומר, מה אתה מצפה שנעשה עם המידע הזה?

    סתם אחת: בצבא יש הרבה מאד חיילים וחיילות ש"סתם" מסתובבים עם פרצוף קודר, נטולי חיוך ומבצעים את תפקידם בצורה בינונית או בינונית מינוס. בין כל החיילים והחיילות האלו שמעדיפים להיות במקום אחר, צריך מפקד רגיש שידע לזהות מי מהם מעדיף להיות במקום אחר, מי שונאת את החיילות האחרות שמקיפות אותה, מי שממורמרת מעבודת פקידות משעממת ומי מגלה סימנים להתאבדות.
    והמפקד הזה שאנחנו מצפים ממנו לגלות רגישות ברמה גבוהה כל כך, הוא הרבה פעמים בקושי סגן, שרק לפני יומיים חגג יומולדת 21, והוא עסוק כרגע בלנסות לצוף בעצמו ולא לשקוע. (גם לפני הצבא קשה לזהות את הסימנים האלו, בעיקר כי גיל ההתבגרות הוא לא פעם רכבת הרים רגשית בלתי נסבלת)

  19. ירון לרמן הגיב:

    יוני, הרי לך ציטוט מהכתבה על המתאבדים.

    "…באופן כללי, דעתי היא שצה"ל צריך להודות בכך שנכשל בטיפול בהתאבדויות של חיילים ולכן עליו להסכים להקמת גוף חיצוני שיסייע לו לצמצם את היקף ההתאבדויות. אבל אין סיכוי לכך. במקום להתמודד, ראשי הצבא מסתתרים במשך שנים מאחורי טענה שהתאבדויות הן בלתי נמנעות, שהן לא קשורות לשירות הצבאי, ושהיקף החיילים המתאבדים בצה"ל דווקא נמוך יותר מאשר הממוצע המקובל ביחס לקבוצת הגיל שהמקבילה במדינות אחרות‭."‬

    יאנה אינו היחיד שלא מסכים לטענה האחרונה, שהועלתה על ידי בכירי אכ"א גם לפני כחצי שנה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הפסיכולוג הארגוני אבנר יציב קובע: "זו אחת הטעויות החמורות ביותר‭."‬ יציב הוא איש מילואים במחלקת מדעי ההתנהגות, שמדבר גם מניסיון אישי כואב: אחיינו שם קץ לחייו במהלך שירותו הצבאי, לפני כשלוש שנים.

    "הצבא נוהג לומר כי שיעור ההתאבדויות בצה"ל דומה למדינות המערב‭,"‬ הוא מסביר, "זו אמירה כמעט חסרת משמעות, משום שגם בין מדינות המערב יש פערים של מאות אחוזים, למשל בין מדינות צפון אירופה לדרומה. האמת היא שבתקופת השירות הצבאי בישראל חל גידול דרמטי – בין פי שניים לפי ארבעה בשיעור ההתאבדויות ביחס לתקופה הקודמת לצבא, גילאי ‭,19-15‬ או לתקופה שלאחר השירות ‭.24-21‬ תופעה דומה לא מוכרת במדינות אחרות. זו אינפורמציה קריטית. כאשר הצגתי אותה בפני הגורמים בתוך הצבא הם כלל לא ידעו אודותיה"

  20. יוני הגיב:

    כמו בכל תחום מחקרי, הנתונים כמובן אינם מוסכמים על כולם ואני חולק על הנתונים האלה – כי דווקא מחקרים רבים טוענים בדיוק הפוך ממש שהוא טוען – שבהחלט קיים הבדל משמעותי באחוז ההתאבדויות בגילאים 18-21 ואלו שנים קריטיות להתפרצויות של מחלות נפש – אני מבטיח לך שאפשר למצוא בקלות חוקרים רבים שיטענו בדומה למצוטט בכתבה ורבים שטוענים בדיוק הפוך.

    בכל מקרה, זה לא בלוג בנושא מחלות נפש והתאבדויות וצה"ל כבר ממזמן יצא מהגישה של "אי אפשר לצמצם התאבדויות". בוודאי שאי אפשר לצמצם ל-0, אבל כן בהחלט עשו צעדים של צמצום מסויים (שהצליח) בכמות המתאבדים.

  21. עזרא הגיב:

    הפוסט הזה לא במקומו. אני קורא קבוע של הבלוג ונהנה מאוד מהתפישה האורבנית המרעננת שאתה מציג ואז אני נתקל בפוסט פוליטי לא רלוונטי מנוגד לחלוטין לתפיסת העולם ולערכי, ולאכזבתי אני מגלה שכל קוראי הבלוג הזה הם בעצם מצביעי מרץ, שזה מבחינתי שיא השמרנות והבדלנות.

    אז אני תוהה אם באמת יש לניו-אורבניזם בשורה מרעננת להמונים.

    שלך, עזרא

  22. ירון לרמן הגיב:

    עזרא,
    סתם שתדע:
    לא כל מי שמביע ביקורת על הצבא הוא מצביע מרץ (לא וגם לא חד"ש).

  23. לרמן הגיב:

    זו הערה כללית בעקבות מבול התגובות שהגיע בעקבות הפוסט החריף של אחי.

    הבלוג הזה כידוע לכם מתעסק בתל-אביב ובאורבניזם רוב הזמן. מדי פעם אני בעצמי כותב פה פוסט בנושאים אחרים כמו שניתן לראות בענן הקטגוריות, וודאי שמח לתת פה פוסטים אורחים שכתובים בצורה ראוייה (לדעתי), גם אם הם לא קשורים לתל-אביב או לעירוניות דווקא, ובפירוש אם כותב הדברים הוא אחי.

    לגבי נושא הצבא המקצועי בישראל, אני חושב שמדובר בתהליך בלתי-נמנע, וראוי לקרוא את ספרו של ד"ר יגיל לוי "מצבא העם לצבא הפריפריות" אשר מרחיב בצורה מעולה בנושא. החברה הישראלית השתנתה מאוד בעשורים האחרונים בעקבות תהליכים דומים שקרו במערב, ולכן הצבא צריך להתאים את עצמו מחדש לחברה. כרגע נראה שהצבא נלחם לשנות את החברה כך שתתאים לו ולצורה בה הוא רוצה לנהל את העניינים, אבל מדובר במאבק אבוד, שכן אפילו במדינת ישראל החברה האזרחית הרבה יותר חזקה מהצבא שלה.

    באשר לנטיות הפוליטיות של קוראי הבלוג (שאת רוב רובם איני מכיר), נראה לי שיש קשת יחסית רחבה של דעות בקרב קוראי הבלוג וודאי שאין קשר בין תורת הניו-אורבניזם למפלגה פוליטית מסויימת (יש הטוענים שהניו-אורבניזם הוא ממש נאו-ליברלי, ויש שרואים בו תנועה רומנטית. אני רואה בתנועה הזו את הדרך לשיקום עירוני).

  24. עזרא הגיב:

    השתמשתי בניו-אורבניזם רק בשביל האירוניה של חדש מול ישן. למען האמת כל ידיעותי על ניו-אורבניזם הן תודות לך וללינקים שאתה שם.
    עירוניות כפי שידוע לך היטב היא מעשה פוליטי והיא חלק מהותי בהוויה הפוליטית למן המהפכה הצרפתית לפחות אם לא משחר ההסטוריה. בשך כך תכנון עירוני הוא תכנון של הוויה פוליטית, ועל כך יעידו תושבי יפו. אבל לא רק. גם תכנון רוחב המדרכה הוא תכנון פוליטי.
    כשאני התגלגלתי לבלוג הזה(בזכות לינק מבלוג של מרחב) מצאתי לשמחתי ידע על תכנון המרחב הציבורי מעבר לרהב שמוכרים לנו בעלי ההון והפוליטיקאים שלוחיהם. בעבורי תל אביב שנראית כמו מנהטן זו לא מחמאה אלא איום. בעבורי בית במושב סגור מאחורי גדר וועדות קבלה הוא אפרטהייד. פה נתקלתי בשיח שמדבר על ההשלכות הרות האסון שמציב לנו הפרבור. ועוד דוגמאות לא מעטות.
    ברצוני לומר שאני מחפש תכנון עירוני מוסרי, שוויוני, שמאפשר להומלס, לעובד הזרף לפועל ההיטק, לאיש הפיננסים ולתייר להתמזג במרחב אחד בטוח ושוויוני בכדי שיצרו הוויה עירונית פורה. לאחר ההכרזה הזו אני מקווה שאתה יכול לראות איך מנקודת המבט שלי דיבורים על מילטריזם גורמים לי לאנטגוניזם. לצערי הרב חיפשתי בתגובות מישהו שיעיר על כך שהצבא הישראלי הוא צבא כיבוש אך כל שמצאתי הוא שיח מרצניקי שמתיימר להיות ליברלי אבל בפועל הוא זה שמייצר את מציאות האפרטהייד בישראל, ובעירייה.

  25. לרמן הגיב:

    עזרא, עכשיו אני מבין את ההערה הקודמת שלך. אני לא יודע אם הניו-אורבניזם הוא הפתרון המלא אותו אנחנו מחפשים. מה שאני בטוח, ובזה אני מסכים איתך, שרק עיר שבה מתאפשרים מפגשי אוכלוסיות מגוונות נותנת את האופציה להקשבה, לחילופי דעות וליצירה של חיים משותפים. ברור שכרגע תל-אביב מנסה (אך לעולם לא תצליח אני מקווה) להפוך לגוש מונוטוני די משעמם ואחיד עם הפרדה מלאה בין הקבוצות המרכיבות אותה.

    באשר לצבא הישראלי, אשר מנסה לנהל את חייהם של התושבים משני עברי הקו הירוק, אני באופן אישי חושב שגם הגוף המפלצתי הזה ילמד בסופו של דבר להכיר במגבלות כוחו הצבאי והאזרחי.

  26. ניר הגיב:

    שלום לרמן ולשאר הקוראים,
    המאמר של אחיך אכן מעניין ומחזק אצלי הרגשה פנימית בקשר לצבא שנמצאת אצלי כבר זמן לא מבוטל.
    הדבר המעניין פה (כמו ברוב הבלוגים והכתבות) הוא לקרוא את תגובות הגולשים.
    לצערי, חלק לא מבוטל מהקוראים, כולל בעל הבלוג עצמו, נוטים להאשים דווקא את המדינה והצבא במצב הנוכחי.
    זאת במקום להביט על עצמנו באומץ, "מתחת לציציות", ולראות איפה טעינו.
    איפה טעינו כשהמלכנו עלינו את אולמרט בגלל תקוות שווא שהוא יהיה זה שימסור את השטחים ויביא את השלום המיוחל, שעמיר פרץ, מוועד העובדים של ההסתדרות הוא המתאים להנהיג את הצבא.
    והצבא, צבא אשר מכה נשים וילדים, אם פלשתינים ואם יהודים המתגוררים ביהודה ושומרון, סופו שיכה גם אותנו (או את מפגיני בילעין).
    לא אולמרט אשם ולא חלוץ, כדור השלג הזה לא התחיל להתגלגל בחמש השנים האחרונות.
    אנחנו אשמים, אנחנו שאיבדנו את הדרך, כשהלכנו שבי אחר תנועות מחשבה מערביות אירופאיות שהולכנו שולל כמו נאו ליברליזם, פוסט ציונות, האם הציונות סיימה את תפקידה?
    באיזו זכות יכול התל אביבי לומר שהוא מעתה מתעסק רק עם אורבניות, רק עם מה שקורה בעירו.
    הגר הוא בשוויץ?
    האם גורל התל אביבי לא קשור קשר הדוק לגורל התושב האומלל בשדרות?
    קל לומר צבא כיבוש, האם עזרא (הכותב שהגיב על הדברים בגנות הצבא) שירת בצבא בתפקיד לוחם? האם אתה, בעל הבלוג?
    אני מסופק, כוונתי היא לא לתקוף אתכם ישירות, גם אני חילוני, משכיל, ליברל, וגרתי תקופה מסויימת במרכז ת"א עד לפני שנה.
    רבותיי, אנחנו אשמים שאבדנו את הדרך, שהפסקנו לחנך את ילדנו על ציונות, אהבת הארץ, פטריוטיזם, לא רק ב"פריפריה" (מילה מתנשאת שלנו התל אביבים), אהבת הארץ היא דבר חשוב. אולם אין קשר בין אהבת הארץ לביקורת על הצבא, או על הממשלה, מותר לעשות את שניהם, מי הוא אלעזר שטרן או כל אלוף אחר, שיקח מונופול על הצבא!?
    בד בבד, צריך לזכור עזרא, כן אנחנו חיים במדינת ישראל ולא במדינת היהודים באוגנדה, כן, בחרנו לשבת פה, ועוללנו סבל רב לעם אחר אשר סרב להכיר בנו, וסרב לשלום איתנו.
    בשורה התחתונה, אורבניזם ונאו ליברליות, אם הם באים על חשבון ציונות, מקומם לא פה, טוב היה עזרא אם היה מדרבן את בנו לשרת בקרבי ואף ללכת לקצונה מתוך רצון עז לשפר אבל לא להרוס.

  27. לרמן הגיב:

    למה שאורבניזם יבוא על חשבון ציונות? כלומר, ברור שזו לא ציונות קלאסית שהטיפה לעבודת כפיים, אבל זו נעלמה מזמן. לי איכפת מהמקום בו אני גר. תל-אביב היא הלב של מדינת ישראל וללא תל-אביב מתפקדת גם המדינה לא תתפקד. חיפה היא הלב של צפון הארץ, ומכיוון שהיא לא מתפקדת מבחינה עירונית היהודים ממשיכים להגיע למרכז. באותו אופן ירושלים הייתה אמורה להיות עיר מתפקדת ובאר-שבע. אורבניזם מוצלח במקומות האלה זה הפתרון לדעתי לצורך לגור שם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s