שטחים ירוקים הם לא הפתרון העירוני

לאחרונה אני מוצא את עצמי מעורב בהרבה מאוד פעילויות "סביבתיות" כאלה ואחרות ועוזר לארגונים סביבתיים וירוקים כאלה ואחרים. הרבה פעמים אני שומע תושבים מעלים את הדרישה לתוספת "שטחים ירוקים" בהנחה שזה מה שיעזור לאיכות חייהם. כמו כן, הדרישה האימתנית ל-7 מ"ר שטחים ירוקים לנפש עולה שוב ושוב מאותה הנחה ראשונית שהוטמעה חזק בשנים האחרונות ששטחים פתוחים זה בהכרח דבר טוב.

ובכן, אני אשמח לדוגמה אחת של מקום אורבני טוב שיש בו 7 מ"ר ירוק לנפש (הדגש הוא על אורבני, לא משהו סמי-פרברי כמו שכונת אפקה). אם נסתכל על ישראל נראה שהרבה מאוד אנשים רוצים לגור במרכז תל-אביב, היכן שלכאורה אין כמעט שטחים ירוקים (עיינו במפה הזו של החברה להגנת הטבע), ואילו הרבה פחות אנשים מעוניינים לגור בחיפה או בערד שנהנות מהרבה יותר שטחים ירוקים ומהגירה שלילית. מסתבר כנראה ששטחים ירוקים לבדם אינם משפרים את איכות החיים כבמטה קסם (גם שכונת נוה-עופר בתל-אביב נהנית מהרבה שטחים פתוחים וביקוש נמוך). הרבה יותר קל להגדיל את כמות השטחים הפתוחים מאשר ליצור מקום עירוני טוב למגורים. למזלי, אני גר במקום אורבני לא רע עם מיעוט לכאורה של שטחים פתוחים, אבל השטחים הפתוחים שקיימים הם איכותיים ברובם (למשל שדרות ח"ן או גינת דובנוב) ואהובים, בניגוד לאינספור פארקים שוממים ומפחידים בשכונות אחרות.

מי שחושב שהגדלת השטחים הירוקים בתל-אביב תשפר את איכות חייו ודאי היה שמח אם תל-אביב הייתה בנוייה לפי הדוגמה הזו:

20080610tlv-aerial

התמונה הזו נוצרה ע"י קימל-אשכולות אדריכלים בשביל לתת מושג על עיר חלופית לתל-אביב שנהנית מפארק גדול, אבל סובלת מואקום עירוני (שינקין ודיזנגוף לא קיימים כאן יותר). ניתן למצוא הרחבה טובה על הקונספט אצל יודן.

אני מקווה שלפחות תסכימו איתי ששטחים ירוקים אינם הגורם היחיד ביצירת איכות חיים עירונית (והם אפילו לא הגורם המרכזי). בהנחה שאתם לא מסכימים, אתם יכולים לצאת לטיול בברזיליה או להתבונן בתוכנית של קורבוזיה הידועה בכינויה Plan Voisin, שבה קורבוזיה תכנן להרוס חצי מהעיר פריז לטובת בניית מגדלים עם פארקים גדולים ביניהם. למזלנו, התוכנית הזו לא יצאה לפועל וכך נשארה לנו האופציה לראות את פריז. התוכנית של קורבוזיה מומשה בסופו של דבר בראשון-מערב. ראשון-מערב אינה יעד תיירותי ונדלני נחשק כמו פריז ואפילו לא כמו מרכז תל-אביב משום מה.

לשמחתי, גם הארגונים הסביבתיים מתחילים לקחת בחשבון את המרכיב האיכותי בשטחים הפתוחים ולא רק את המרכיב הכמותי ובמסגרת הקמפיין "ירוק עכשיו" לקראת הבחירות המקומיות הקרבות אחד היעדים הוא לספק שטח ירוק ליד הבית (כאמור, למרות שאין ליד ביתי הרבה שטחים פתוחים בכמות אבסולוטית, יש לא מעט גינות ופארקים שסמוכים לסף דלתי).

אסיים בהפנייה לתצורה מרחבית שכריסטופר אלכסנדר הדגול כבר הזכיר בנוגע לנגישות לשטחי פתוחים ומסקנתו הייתה שחשוב שיהיה פארק קטן במרחק של עד שני בלוקים מהבית, מאשר שטח עצום ומרוחק.

כמו כל דבר בתכנון עירוני טוב – הפרטים הקטנים הם שקובעים את איכות המקום ושום אוסף של מדדים כמותיים כזה או אחר לא יוכל להחליף זאת.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, תל-אביב, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על שטחים ירוקים הם לא הפתרון העירוני

  1. בהחלט צורת מחשבה מעניינת.
    אני חושבת שדי ברור הוא שמה שאין מספיק בתל-אביב הוא ירוק ליד הבית. יש לנו כבר שני פארקים בגודל סביר (בעיני), פארק הירקון ופארק דרום, וכל עוד הם מחזיקים מעמד מול חדוות הפיתוח והבניה אנחנו מסודרים מבחינה זאת.
    מה שכן ההצגה שלך קצת לא הוגנת: ברור ששטחים פתוחים זה לא הקריטריון היחיד ל"הצלחה" של עיר, והם לא עוזרים לחיפה או לערד לנצח את תל-אביב. אבל זה לא אומר שתל-אביב לא היתה עיר יותר טובה עם יותר שטחים פתוחים. או שעם פחות שטחים פתוחים, עוד יותר אנשים היו עוזבים את חיפה.

  2. לרמן הגיב:

    מה שאני טוען הוא שצריך להשתחרר מהמדדים הכמותיים של המ"ר ירוק לנפש בתור מדד לאיכות השטחים הפתוחים ואיכות החיים בעיר. אני לא בטוח שבתל-אביב אין מספיק ירוק ליד הבית, זה תלוי איפה נמצא הבית. ברור לי שיש גם הרבה מקומות ששייכים לתל-אביב מבחינה מוניציפאלית שיש להם הרבה מדי ירוק ליד הבית ומעט מדי עיר.

    באופן כללי צריך יהיה לאנשים קצת ירוק ליד הבית במרכז העיר אפילו, אבל בלי שזה יפגע באיכות האורבנית של המקום (כנ"ל לחנייה). הרבה שטח ירוק ליד כל הבתים בעיר יפורר את המרקם האורבני.

  3. אביעד הגיב:

    שטחים ירוקים זה בעיקר בני נוער מרעישים בשעות הלילה.

  4. שרון הגיב:

    אביעד, שטחים ירוקים זה גם אומר שבני הנוער יעשו רעש בפארק, ולא מתחת לבית שלך. 😛

  5. כשעוד גרתי בתל אביב לא כל כך היה אכפת לי משטחים ירוקים כמו שקיוויתי שיהיו קצת פחות שטחים אפורים (אפרופו נווה עופר).

  6. תמי זנדברג הגיב:

    יופי של פוסט!
    סליחה שזה רק סופרלטיב ולא יצירת דיון אבל ממש נהנתי לקרוא

  7. יאיר הגיב:

    לדעתי המדדים הכמותיים דווקא חשובים, אבל זה בטח קשור לזה שאני מתעסק אתם כל היום… בכל אופן – כדאי לזכור שהתקן (אני זוכר את זה מפרסום ישן של אט"ד שלא מצאתי אצלם באתר) מפריד בין ש"פ לנפש בפארקים גדולים (3.5 מ"ר?) לבין פארקים שכונתיים (גם כן 3.5 מ"ר לנפש?). ואם בשכונה המדד נמוך – חשוב שדווקא שם הערך הסגולי של כל מ"ר בשטח הפתוח יהיה גבוה.

    ובקשר לגודל הפארקים – נדמה לי שג'יין ג'ייקובס כותבת שפארקים גדולים מדי הם מקומות ללא פיקוח חברתי, שהופכים למקומות מסוכנים ומאבדים לגמרי את התכלית המקורית – ואז למ"ר לנפש אין שום משמעות.

  8. נמרוד ברנע הגיב:

    הדיון על שטחים ירוקים הוא מתמשך בינינו, וסביר להניח שלא יפתר בדיון על הפוסט הזה אבל הייתי רוצה בכל זאת להגיב.
    ראשית, אני שמח שאתה מכיר בחשיבות של שטחים ירוקים. נכון, הם לא המרכיב היחיד – אבל עד כה, לפחות בשיחות בינינו, אתה נטית להתעלם מכך לחלוטין. שטחים ירוקים חשובים לעיר על מנת לאפשר לתושבים לנשום אוויר נקי יותר (ריאות ירוקות), לעשות ספורט בלי לשלם לחדר כושר, למשפחות לערוך פיקניקים וימי הולדת לילדים ולקבוצות שונות להיפגש על כרי הדשא. כמובן ששטחים פתוחים בלבד אינם המתכון לעירוניות מוצלחת; עירוב שימושים, תחבורה ציבורית טובה, מוקדי תרבות ותעסוקה וכדומה הם הכרחיים לבניית מרקם אורבני טוב.
    לסיכום, אומר שתל אביב היא אבן שואבת *למרות* המחסור שיש בחלקים גדולים ממנה בשטחים ירוקים (ע"ע פלורנטין) ולא בגלל העובדה הזו.

  9. לרמן הגיב:

    תמי, תודה על המחמאה.

    יאיר, תודה על התוספת. כמובן שבשכונה שיש בה מחסור קיצוני בשטחים פתוחים האיכות שלהם צריכה להיות טובה במיוחד. בדיוק בשביל זה חצי משדרות וושינגטון בפלורנטין מיועדות לחניה ונסיעה במקום להיות מרחב ציבורי איכותי 😕 פוסט נפרד בהמשך בנושא שדרות וושינגטון.

    נמרוד, אני כמובן חושב אחרת ממך. תל-אביב היא עיר אינטנסיבית (כלומר, המרכז הקטן שלה בלבד) בין השאר בגלל שאין בה שטחים פתוחים במידה הנדרשת מהתקנות. אני מקווה שלא נגיע ל-7 מ"ר לנפש במרכז העיר, שכן זה יגרום לחיסול העיר. אני אשמח אם תראה לי עיר אינטנסיבית שהיא אבן שואבת עם הרבה שטחים ירוקים לנפש. השטחים הפתוחים משרתים חלק מפונקציות הפנאי בעיר, אבל הם מתפקדים טוב רק אם איכותיים (למשל, הספסלים בהם ממוקמים בצל) ומעטים מספיק כדי לא לחסל את הצפיפות הנדרשת.

    עובדה היא שלמרות מיעוט השטחים הפתוחים בעיר ניתן לשרת את כל הפונקציות שציינת בלי להתרחק ממרכז העיר (דרך אגב, את מסיבת יומולדת 30 שלי עשיתי על הדשא של גן מאיר).

  10. דודו הגיב:

    לרמן
    דיברת על שטחים ירוקים מה עם פתרונות מגורים?
    בקישור שצירפת (לתמונות של תכנית מרכז פריז של לה-קרובוזיה) מופיע דגם "העיר המהלכת" של האדריכל רון הרון מ-1964 שנבנה בהשראת בית המגורים העתידני של בקמינסטר פולר,הדימקסיון (צירוף של המלים דינמיות, מקסימום ומתח באנגלית). הבית היה אמור להסתובב על צירו לפי סיבוב השמש, ליהנות מאוורור טבעי ולחסוך באנרגיה. העיר המהלכת היא עוד חזון אדריכלי שלא מומש אבל מכיוון שבית העתיד הנ"ל תוכנן לייצור המוני. ובעקבות בעיות הדיור בת"א, אני ממליץ, לכו על זה.

  11. יקי הגיב:

    התשובה שלי לשטות של קימל-אשכולות:

    סתם עיר עם ריאה ירוקה עם וואקום עירוני, שאף אחד לא רוצה לגור בה…

  12. יקי הגיב:

    oops, ניסיתי לשלב את התמונה בתוך התגובה, אבל כנראה שוורדפרס לא מרשה….

    אז הנה הקישור:

  13. לרמן הגיב:

    יקי, הפארק שהבאת בתמונה (הידוע גם בשמו הפארק המרכזי) הוא פארק בגודל של 3,400 דונם. פארק הירקון שלנו מתפרס על 3,500 דונם. בתמונה של קימל-אשכולות שטח הפארק העירוני הוא בערך 40,000 דונם. אני לא נגד פארקים מטרופולוניים גדולים כמו פארק הירקון והפארק המרכזי (עובדה שהם עובדים לא רע), אבל רוב העיר צריכה להיות בנויה ולא עשויה מדשא.

  14. פינגבאק: עוד בלוג תל-אביבי

  15. דניאל גת הגיב:

    בתוך כל הדיון הזה מופיע המונח "שטחים ירוקים" והתפקיד שלהם הוא לאפשר לנשום אוויר צח או לעשות פיקניק על הדשא. ובכן ברוב ערי איטליה ובערים מוצלחות במקומות אחרים בעולם מופיעה ישות עירונית הנקראת "כיכר". בכל הכיכרות האיטלקיות הידועות והאהובות ביותר: כיכר סן מרקו בונציה, כיכר דל קמפו בסיינה, וכיכר דלה סניורייה בפירנצה, אין כמעט עץ אחד לרפואה, שלא לדבר על דשא. גם כיכרות קטנות רבות (פיאצטות) הן מרוצפות וללא צמחייה; הן מקושטות עם מזרקה או פסל. (כמובן שישנן כיכרות יפיפיות עם צמחיה — למשל הכיכרות של מרכז לונדון "פארקיכר"). תפקידן של כיכרות לחולל מקום מפגש, לראות חברים ולצפות בזרים, ללמוד על האופנה האחרונה, להחליף אינפורמציה תוך לגימת קפה או משקה אחר, לרכל, לשבח, להשמיץ, לספר בדיחות, לחולל מהפכות, להקשיב לנואמים, לראות מופעי רחוב, ובימים עברו — לחזות בהוצאות להורג (טוב לא היו אז טלביזיה, קולנוע, וDVD). תפקיד נוסף של כיכר טובה הוא לאפשר לראות חזית של בניין חשוב (ואולי גם יפה למראה) ממרחק, או בפרספקטיבה.

    ברחובות תל אביב עצים בכל גווני הירוק, ולא רק בשדרות. הדשא, זה כבר סיפור אחר. מי שלא סובל מאלרגיה יכול אמנם לנשום אוויר יותר נקי מאדי פליטה של משאית או מכונית. אבל אחוז האלרגים והאסטמטים באוכלוסיה הוא בסביבות 15%, ודשא, במיוחד לאחר קיצוץ גורם לנו לסבל רב. ישנם צמחים רבים מכסי שטח שאינם מחוללי אלרגיה. ביניהם צמחים מדבריים הגומאים הרבה פחות מים מדשא קלאסי…

  16. פינגבאק: תשוחררנה שדרות וושינגטון לאלתר | עוד בלוג תל-אביבי

  17. פינגבאק: יודן רופא מציג: שטחים פתוחים ותכנון עירוני | עוד בלוג תל-אביבי

  18. פינגבאק: על שימוש ואי-שימוש בשטחים פתוחים בערים על-פי יודן רופא • הרחובות שלנו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s