בכיכרות שלנו אין קסם מיוחד

זה התחיל בתור פוסט על מושבים משניים (Secondary seating) בכיכרות עירונית והתגלגל לפוסט שאני מקווה שיקיף את נושא הכיכר העירונית בתל-אביב ובכלל (יותר נכון, יהיו פה לינקים למקומות אחרים שמקיפים את הנושא).

בכל מקרה, נתחיל במונח מושב משני בחלל ציבורי, כפי שהגדיר אותו האדריכל יאן גהל. מושב משני בכיכר הוא כל אותם מקומות שניתן לשבת עליהם, למרות שהם לא ספסלים או כיסאות והשימוש העיקרי שלהם הוא אחר. דוגמאות למושבים משניים בחללים ציבוריים הם מדרגות, מונומנטים, קירות נמוכים וכדומה. ספסלים אינם נכללים בקטגוריה הזו מכיוון שהם מיועדים קודם כל לישיבה בתור שימוש עיקרי. על-פי גהל, חשיבותם של המושבים המשניים בכיכרות הינה ליצירת מקום בו אנשים יכולים לעצור ולשבת במגוון צורות, וכך להתבונן בעוברים ושבים, להיות חלק מהתיאטרון העירוני ולהעצים את חיותה של העיר. אני מקווה שאני מספיק ברור פה בהגדרה. לשם המחשה, בכיכר רבין אין כמעט מקומות ישיבה משניים, פרט לבטון שמקיף את העץ במרכז הכיכר והקיר הקטן בשולי המזרקה הגדולה.

הקיר הקטן ליד המזרקה מאפשר לאנשים לשבת בנחת ולנהל שיחה
Yonatan Mishal's house warming party

כידוע, בתל-אביב מרבים לדבר על החיוניות של הרחובות ומשינה כבר אמרו ש"ברחובות שלנו יש קסם מיוחד", אבל כיכרותיה של תל-אביב סובלות מאוד ונעדרות כל קסם. אם זו כיכר דיזנגוף שנהרסה, ועכשיו אנו ממתינים לכך שיורידו אותה, ואם אלו כיכר המדינה וכיכר אתרים שנולדו עם מומים קשים שמונעים מהן לתפקד. כיכר רבין, שהיא הכיכר החשובה בישראל, סובלת מהעדר של מקומות ישיבה משניים שהיו יכולים להיות ממוקמים באמצע הכיכר ולאפשר לאנשים לשבת בכיכר הזו באופן שהיה מביא עוד אנשים להשתמש בה ביומיום. לצערנו, האנדרטה שתומרקין שם בכיכר אינה מאפשרת ישיבה לעוברים ושבים בניגוד למונומנטים רבים בכיכרות מרכזיות בעולם שמאפשרים ישיבה.

לא יושבים ליד האנדרטה של תומרקין
עוד מיצג חברתי

בניגוד לתומרקין, אנשים אחרים תכננו אנדרטאות שמשתלבות במרקם העירוני שמקיף אותם והנה שתי דוגמאות שנתקלתי בהן לאחרונה. בשתי התמונות שלפניכם ניתן לראות כיצד מונומנט טוב עם פריסה נכונה של מדרגות שמאפשרות ישיבה עליהן מחייה את כיכר דאם המפורסמת באמסטרדם (המקבילה ההולנדית לכיכר רבין).

אמסטרדם, ווי מאדאם נו מאדאם
Dam Square in Amsterdam

יושבים על המונומנט בכיכר דאם
Dam Square in Amsterdam

עוד לא סיימנו. בכיכר המרכזית של ברוז', שהיא עיר תיירותית לחלוטין בבלגיה (מומלץ מאוד לבקר. רוני רוזנטל שיחק שם פעם כדורגל), שוב חוזרת אותה שיטה וניתן למצוא מקומות ישיבה משניים איכותיים מסביב למונומנט שבמרכז הכיכר כמודגם בתמונה:

גם בברוז' יושבים
Brugge's Main Square

אני מקווה שבעתיד כשייבנו כיכרות חדשות בתל-אביב (כיכר גבעון מוקמת בימים אלה במקום חניון הארבעה) וכשיתקנו את הכיכרות האומללות שקיימות כיום יחשבו גם על האופציה לתת לאנשים להשתמש בחלל הציבורי שנוצר ולא ליצור מקומות דוחים וריקים כמו שהצליחו לעשות עד עכשיו. בכל מקרה, גם בכיכרות חדשות שמתוכננות כיום יש דוגמאות לתכנון מוצלח ובולטת במקרה הזה כיכר פיוניר בפורטלנד שהוקמה ב-1984 (20-30 שנה אחרי כיכר רבין) שבה ניתן דגש על ישיבה משנית בצורה של מדרגות נוחות מאוד וכך הפכה הכיכר לסלון העירוני של העיר האקטיביסטית הזו. הכיכר הזו הוקמה במקום חניון שפעל במקום ונחשבת לאחת מהכיכרות המוצלחות שהוקמו בזמן האחרון ברחבי העולם כולו.

בכל מקרה, לפני שנסיים פה, מצאתי כמה פנינים אמיתיות בנושא כיכרות באתר של PPS (גוף אמריקאי העוסק בשיפור מרחבים ציבוריים):

1. 16הכיכרות טעונות השיפור ביותר בעולם. מעבר לנוכחות האמריקאית הבולטת ברשימת הכיכרות הגרועות גם פריז וברצלונה הצליחו להכנס לרשימה.

2. 16 הכיכרות הטובות בעולם (לא כולל ארה"ב וקנדה). על-פי מחברי הרשימה קרקוב בפולין לוקחת את הגביע (לאיטליה יש ייצוג בכיר ברשימה הזו ואפילו למקסיקו).

3. 12 הכיכרות הטובות ביותר בארה"ב וקנדה. ניו-יורק מובילה עם ארבע כיכרות ברשימה.

טוב, אז ניפגש בכיכר. בעצם לא.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, כיכר רבין, מחוץ לעיר, תל-אביב, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על בכיכרות שלנו אין קסם מיוחד

  1. שרון הגיב:

    מצד שני, יש מספר הולך וגדל של ספסלים שאפשר לשבת עליהם ברחובות העיר, לא?
    אני בעיקר מחבבת את הרעיון של ספסלים שמאפשרים לך אפילו לשבת מול בן שיחך.

  2. איילת הגיב:

    פוסט מקסים. אני לא מבינה הרבה בתכנון עירוני, אבל תמיד שמחה ללמוד עוד משהו.

    ושרון – אני לא רוצה לבעס, אבל ככל שידוע לי (מעיצובים דומים בעולם) הסיבה העיקרית לבנייתם של ספסלי-היחיד המוצבים זה מול זה היא שהומלסים לא יכולים לישון עליהם ו"לכער את העיר". פחות כדי לעודד אינטימיות אורבנית.

    כאן יש כמה דוגמאות לספסלים אנטי-הומלסיים אחרים (אומנם מטוקיו, אבל עם תמונות ברורות):
    http://english.ohmynews.com/articleview/article_view.asp?article_class=&no=321234&rel_no=1

  3. ערן הגיב:

    זה באמת נכון שיש יותר ספסלים, אבל לא משנה כמה ספסלים יהיו ברחובות, לא יהיה להם האפקט שיש לכיכרות מהסיבה הפשוטה שספסל מספק מעט מקום וכיכר הרבה מקום. ויותר מזה, ספסל ברחוב מוגבל ע"י היותו ברחוב. לכיכר יש ערך חברתי מאוד גדול והיא מהווה (אם היא טובה) מקום של חיים ומפגש חברתי. סביב כיכרות טובות (ובתוכן) נוצרים חיים עירוניים. לכן כיכר רבין היא לא יותר מסתם ריבוע כעור שאין לו שום ערך חוץ ממתי שיש בו עצרת. מצד שני, יש כיכרות שלכאורה אין בהן ייחוד אמנותי אבל יש חיים, כגון כיכר מגן דוד. היא אמנם לא אידיאלית ומשמשת בעיקר כצומת מרכזי, אבל יש משהו בה שמושך אנשים. ‏ כשאני חושב על זה עכשיו, אולי מה שמאפיין כיכר טובה הוא היכולת שלה למשוך אנשים לשהות בה ולא רק לעבור דרכה. וכשיש מקומות ישיבה, ראשוניים אבל במיוחד משניים, זה עוזר. ‏ ואני אסיים במילים איטליה, איטליה, איטליה. מי שלא ביקר בפיאצה די ספאניה ברומא (איפה שהמדרגות הספרדיות) לא חווה כיכר איכותית. יש בה טונה של מקומות ישיבה משניים. הבעיה איתה היא כמות התיירים העצומה שקצת מוציאה את הטעם האורבני המקומי. מצד שני יש כמה כיכרות מצוינות אחרות באיטליה שהן פחות מתוירות.

  4. לרמן הגיב:

    שרון, אני כמובן לא נגד הכיסאות שהציבו, אבל יש הרבה במה שאיילת אומרת. והיפנים האלה, לא באמת.

    ערן, אני מסכים איתך לגבי כיכר מגן דוד (שגם כתבתי עליה פעם). חוצמזה, עוד כיכר שמתפקדת יחסית לעיר תל-אביב היא רחבת הסינמטק.

  5. CrazyVet הגיב:

    מעניין שברשימה השחורה מופיעה אחד האזורים היותר שוקקי חיים בבארסה. אולי אין (הרבה) מקום לשבת, אבל יש הרבה אנשים ותצוגות אמנות חוץ מתחלפות, ובסך הכל בכל שעות היום (כמעט) ובמיוחד בסופי שבוע הכיכר מלאה, ולא מדובר באנשים שרק עוברים במקום (כי זה לא ציר תנועה גדול במיוחד, אחרי הכל מדובר ברבאל, חלק מהרובע העתיק).

  6. לרמן הגיב:

    נראה גם שהמגיבים באתר של PPS חושבים שהכיכר הזו בברצלונה היא מקום מצויין, ולא רק לאנשים עם סקייטבורד.

  7. תמי זנדברג הגיב:

    תודה על (עוד) פוסט מעניין
    רק לעניין הכיכרות בישראל – נחרדתי למחשבה שהכיכרות הנוראיות כמו דיזינגוף, אתרים וכו' ייהרסו רק כדי לפנות מקום לכיכרות נוראיות עוד יותר שבוודאי יתוכננו במקומן. ובכלל, אתה יוצא מנקודת הנחה שאם רק "יתכננו" את הכיכרות יהיו מקומות ישיבה משניים קסומים כמו באמסטרדם או בברוז'. ובכן – צר לי לקבוע כי התכנון העכשווי בישראל הוא כל כך נוראי, שיש להימנע ממנו בכל מחיר. תחי ככר רבין הנפלאה, המדברית וחסרת מקומות הישיבה, הלאה הכיכרות החדשות שאיזה אדריכל-מעצב-מתכנן פוסטמודרני זומם להפיל עלינו. ואגב – משהו עירוני נפלא ומקסים קורה בכיכרות דיזינגוף ואתרים – בואו ניתן להם צ'אנס במקום להטיף להרס מיותר ולהסתכן בעודף-תכנון מסוכן.

  8. לרמן הגיב:

    תמי, אני מסכים שבתכנון הישראלי כמעט לא נוצרו מקומות טובים (מה שמזכיר לי שאני צריך לכתוב על הכיכר המרכזית של כפר-סבא שיוצאת מן הכלל). כמובן, אחת האופציות היא בכלל לא לבנות כרגע כלום, לא רק כיכרות, אלא גם שכונות מגורים ואוזרי תעשייה, שכן מאז קום המדינה (כמעט) לא הצליחו לבנות פה מקומות טובים.

    ועדיין, אני מחכה ליום שכיכר דיזנגוף תשוב אלינו בצורה כזאת או אחרת. לגבי כיכר אתרים, אני לא רואה שינוי בעיקר בגלל שהשטח הוא בחלקו בבעלות פרטית, ונגזר על הכיכר הזו להישאר באומללותה.

    אני לא בטוח שאני מבין למה את מתכוונת כשאת רומזת למשהו עירוני ומקסים שקורה בכיכרות אלו. תמיד כשאני עובר בכיכר דיזנגוף אני רואה מעט מאוד אנשים שיושבים בה והרבה אנשים שרק עוברים דרכה, וכמובן כמה מכוניות חונות מתחת לפרגולות של שוק השמאטס שם.

  9. תמי זנדברג הגיב:

    דווקא יוצא לי לעבור המון בככר דיזינגוף, והיא כל הזמן שוקקת חיים. כל הזמן יש שם אנשים – למעלה, ליד המזרקה, בכל הספסלים מסביב. הם אמנם לא אנשים כמוני, אבל מי אמר שפאנקיסטים, ילדים רוסים ונרקומנים הם לא בני אדם?
    ככר דיזינגוף לא תשוב, שכח מזה. טובלים באותו נהר פעמיים. מה שהיה היה, מה שנהרס נהרס, ממשיכים הלאה. אני חותמת שאם הורסים אותה עכשיו, כל אופציה אחרת תהיה יותר גרועה.
    ולגבי אתרים – היא דווקא מתמסחרת לאחרונה באופן קצת מדאיג, אבל כתוצאה מזה הופכת ל"נעימה יותר" במובן הבורגני של המילה.

  10. אוהדת הכיכר הגיב:

    כמי שגרה ממש קרוב לכיכר דיזנגוף, בזמן האחרון מורגש שינוי ויושבים שם אנשים מכל הסוגים, לא רק
    נרקומנים ופאנקיסטים.
    הבעיה המרכזית של הכיכר היא העדר צל, ולא חוסר במקומות ישיבה. ביום פשוט אי אפשר לשבת שם,
    והיא אכן שוממת. אבל בערב מופיעים תיירים וסתם תושבי הסביבה שנהנים מהקרירות של המזרקה.
    לא משנה מה יבנו במקום הכיכר הקיימת, במדינתנו החמה צל הוא לא מותרות.

  11. לרמן הגיב:

    תמי, ודאי שפאנקיסטים, נרקומנים ואחרים הם בני-אדם. השאלה היא האם הכיכר המרכזית של תל-אביב אמורה לשרת בעיקר את הקבוצות האלה, או שעדיף לתת להן כיכרות שוליות יותר (כמו כיכר מסריק, שחביבה במיוחד על מספר הומלסים אלכוהוליסטים).

    חוסר בצל הוא ללא ספק טעות קשה בתכנון הכיכר הנוכחית. כשאני חוצה אותה בצהרי היום המהביל זה לא קל, ועוד צריך לטפס כדי לעבור אותה.

    אני חושב שכיכר דיזנגוף יכולה להיות פנינה אמיתית, גם אם ברור שלא נחזור לשנות ה-30. אני מקווה שיום אחד יצא לי לראות את כיכר דיזנגוף פורחת ומתנהגת כמו כיכר עירונית אמיתית, כפי שיועדה להיות במקור.

  12. דניאל גת הגיב:

    בורות היא לא תירוץ. כיכר איננה פלטפורמה שמותר להולכי רגל להלך עליה, (דוגמת משטח הבטון שמשום מה עדיין מכונה כיכר דיזנגוף). כיכר,עירונית על פי עשרות מקרי בוחן מפורסמים מאד, ומאות אם לא אלפי כיכרות קטנות (פיאצטות) בכל הגלובוס, היא משטח אפקי בגובה הכניסות לבתים הסובבים אותו, ובגובה המדרכות המובילות אליה. כיכר עירונית טובה איננה מזדקרת כגבעה. אם מדובר על שיפוע בכלל, אזי לכיכר הטובה יש שיפוע קל כלפי התווך שלה, מעין רמז לאמפיתאטרון — ראו הכיכר הנפלאה "דל קמפו" בסיינה. כיכר מצליחה היא כזאת שבימים רגילים הדפנות בגובה הרחוב מלאות התרחשות של בתי אוכל ושתייה ששולחנותיהם גולשים החוצה, חלונות ראווה אם תקשורת ויזואלית מקסימלית בין הפנים והחוץ. היושבים ליד הדופן צופים בהולכים ושבים החוצים את הכיכר – הצגה מהפנטת ומשתנה מרגע לרגע – וכל זאת על רקע הדופן שמימול שאיננה מוסתרת על ידי "גבעה" או "משטח שולחני מבטון". כיכר עירונית איננה גשר להולכי רגל מנותק מחיי הרחוב. כיכר עירונית היא "המשך הרחוב באמצעים אחרים". תכלית כיכר עירונית היא לספק עומק ויזואלי המאפשר פרספקטיבה רחבה ועמוקה, לאפשר מגע פנים אל פנים למפגשים מתוכננים ואקראיים, לחולל מקום.
    השערוריה שנעשתה בכיכר שהיתה, ואיננה עוד, משמעותה לחלל את המקום.

  13. פינגבאק: תל-אביב רוצה לגעת בים ואולי סופסוף יתנו לה | עוד בלוג תל-אביבי

  14. פינגבאק: מקום לשבת – אנדרטת המייסדים | עוד בלוג תל-אביבי

  15. פינגבאק: דרזדן משתקמת לאיטה | עוד בלוג תל-אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s