סמי, רון והפיאסקו של המוזיאון

ראיתי אתמול בערב סופסוף את "שיטת השקשוקה" של מיקי רוזנטל בסינמטק. הסרט מומלץ מאוד, וברור לי מדוע ערוצי הטלויזיה לא מסכימים לשדר אותו. לאף אחד מהאליטה הכלכלית והפוליטית במדינת ישראל לא יהיה טוב אם כמות גדולה של אזרחים תיחשף לסרט הזה שמציג בצורה מפורטת מדי איך נבחרי הציבור והאלפיוניסטים מחרבנים עלינו בגדול. הסיפור המצמרר ביותר בסרט הוא על הזיהום שגורמים המפעלים הכימיים במפרץ חיפה שבבעלותם של האחים עופר, שגורם לשיעורים גבוהים של סרטן (במקום להוציא הרבה מאוד כסף והקטין את הזיהום), ומנגד המדינה שלא עושה להם כלום. בתור בונוס "האגודה למלחמה בסרטן" עוד נותנת לסמי עופר תעודת הוקרה על תרומה של כמה גרושים לתרופות לחולי סרטן (בזמן שהמפעלים שלו ממשיכים לזהם באין מפריע).

הסרט הזכיר לי את אחד הפיאסקואים הגדולים בקדנציה האחרונה של רון חולדאי והוא פרשת הסבת שמו של מוזיאון תל-אביב לאמנות למוזיאון ע"ש סמי ואביבה עופר. רון חולדאי כפי שאומרים עליו רבים הוא "ביצועיסט" ואיש רב-פעלים. לעתים הוא אץ לקראת מטרה שהוא שם לעצמו ללא מחשבה שנייה. כך קרה בפרשת הרס (במסווה של שיפוץ) היכל התרבות שנמנע ברגע האחרון בעקבות לחץ ציבורי מסיבי שאף כלל את האו"ם. מנגד, טעויות כמו מגדל נוה-צדק לא נמנעו ויישארו איתנו כמורשת האדריכלית של תקופת חולדאי.

בחזרה למוזיאון. בשלהי שנת 2005, רון חולדאי קיבל הצעה כספית מידידו סמי עופר לתרומת 20 מיליון דולר לבנייה של חלק מאגף חדש למוזיאון תל-אביב לאמנות בשדרות שאול המלך. סמי עופר הוא איש צנוע ובתמורה לתרומה דרש רק את הסבת שמו של מוזיאון תל-אביב למוזיאון ע"ש סמי ואביבה עופר וכן אזהרת רישום בטאבו שהייתה נותנת לו זכויות נדל"ניות בנכס ששייך גם לי ולעוד 380,000 תל-אביבים ויפואים.

רון חולדאי לא ראה שום בעייה עם ההצעה של סמי עופר ואץ לקבל אותה וכפה את רצונו על מועצת העיר בישיבה שנערכה ב-11.12.05. בישיבה עצמה התקבל ההסכם עם סמי עופר למרות שהוצג רק תקציר ההסכם ולא ההסכם כולו ברוב של 16 תומכים, ארבעה מתנגדים (לוינטל, וירשובסקי, מסלאוי, הרץ) ונמנעת אחת (להבי).

במהלך הקמפיין של חולדאי להחלפת שמו של המוזיאון צצו התנגדויות ציבוריות רחבות כולל עצומות ובמיוחד בלטה קבוצה קטנה ומחתרתית שקוראת לעצמה "החזית לשחרור המרחב הציבורי" שתלתה שלטים באזור המוזיאון ובהם ציינה פחי אשפה ועצים חשובים שנקראו על שם סמי ואביבה עופר. בסופו של דבר הלחץ הציבורי גרם לכך שסמי עופר נסוג מקניית המוזיאון (לרון חולדאי זה לא הזיז). הפרשה הזאת היא אחת מהתהומות של הקדנציה האחרונה של חולדאי, אבל יש בה נקודת אור בדמות הלחץ הציבורי ששמר לנו על המוזיאון (שדרך אגב, היום נבנה בו אגף חדש ע"י מספר תורמים ללא דרישה להחלפת שם המוזיאון או רישום אזהרה בטאבו).

במהלך חיפוש בגוגל בנושא מכירת המוזיאון נתקלתי שוב בפרסום שלא מזמן סמי עופר תרם למוזיאון בלונדון כמה עשרות מיליוני דולרים בלי דרישה להחליף את שמו של המוזיאון כולו. כמו כן, נתקלתי בדעתו של חבר מועצת העיר רון לוינטל על הפרשה הזו. לוינטל היה מראשי המתנגדים למכירת המוזיאון לסמי עופר והתנהלותו בפרשה זו תעמוד לזכותו לנצח. לעומת לוינטל שהתנגד למכירת המוזיאון בהצבעה במועצת העיר, נתקלתי גם במאמר דעה בגלובס, של אחד התומכים במכירת המוזיאון לסמי עופר, פאר ויסנר, שהוא ראש סיעת "הירוקים", וסגן ראש העיר בשכר. אותו פאר ויסנר מבקר את התנהלותו של סמי עופר במאמר הדעה ואף כותב מפורשות:

"אנחנו נסתדר גם בלי התרומה שלך סמי עופר. הנה, ראה, מוזיאון תל-אביב ממשיך בפעילותו בלי ששמך מתנוסס עליו ואף מורחב בימים אלה בלי ששמך מוטבע עליו. כי בכסף לא קונים אותנו."

פאר ויסנר שוב מוכיח שהוא ליצן אופרטוניסטי שמוכר שקרים. בהצבעה על מכירת המוזיאון לסמי עופר תמך פאר ויסנר במכירת המוזיאון והדברים כתובים מפורשות בפרוטוקול הזה בעמוד 91.

ההצבעה במועצת העיר על מכירת מוזיאון תל-אביב לסמי עופר היא נקודת השפל הגדולה ביותר של מועצת העיר האחרונה. לטובת העם, האומה והמצביעים להלן שמות התומכים והמתנגדים למכירת מוזיאון תל-אביב לסמי עופר לפי השתייכותם לסיעות הרצות למועצה הבאה:

תומכים במכירת מוזיאון תל-אביב לסמי עופר:

1. רון חולדאי (תל אביב 1)

2. דורון ספיר (תל אביב 1)

3. שולה אגמי (תל אביב 1)

4. שמואל מזרחי (תל אביב 1)

5. יעל דיין (תל אביב 1)

6. אריה שומר (גימלאים)

7. משה טיומקין (גימלאים)

8. שלי חשן (גימלאים)

9. מאיר מוזס (גימלאים)

10. פאר ויסנר (הירוקים)

11. ארנון גלעדי (ליכוד)

12. שייקה דרורי (לא רץ שוב למועצה)

13. איתי פנקס (לא רץ שוב למועצה)

14. יפה כחלון (? – לא באמת יודע אם רצה שוב ובאיזו סיעה)

15. נתן אלנתן (לא רץ שוב למועצה)

16. שמואל גפן (?)

נמנעים בהצבעה על מכירת מוזיאון תל-אביב לסמי עופר:

1. מיטל להבי (מרצ)

מתנגדים למכירת מוזיאון תל-אביב לסמי עופר:

1. רון לוינטל (התל-אביבים)

2. מרדכי וירשובסקי (אורן)

3. גילה הרץ (זכות הציבור)

4. שלמה מסלאוי (ליכוד)

לקריאה נוספת  על פרשת מכירת מוזיאון תל-אביב:

פעילות החזית לשחרור המרחב הציבורי

פרוטוקול ישיבת מועצת העיר מתאריך 12.11.05 – הנושא נדון מעמוד 53 ואילך

תוספת:

ידידי, עופר פיין, הפנה את תשומת ליבי לכך שבעקבות הביקורת הציבורית בזמנו, נערך דיון בזק ב-08.01.06 על ההסכם כולו ובו מיטל להבי ממרצ התנגדה וכמו כן התנגדו להסכם מרדכי וירשובסקי (עדכון: רץ ברשימתו של אורן שחור) ואורנה בנאי שאינה רצה שוב למועצה (בלינק הזה, בעמוד 79).

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, חולדאי, מוניציפאלי, תל-אביב, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על סמי, רון והפיאסקו של המוזיאון

  1. עופר פיין הגיב:

    רק רציתי לציין, לשם הדיוק, שהיו שתי הצבעות במועצה. התוצאות שאתה מציין הן מההצבעה הראשונה. לאחר עירעור על ההחלטה הראשונה, מאחר שהחוזה לא הובא לידיעת חברי המועצה, נערך דיון נוסף והצבעה נוספת ב-8.1.06. בהצבעה זו מיטל להבי התנגדה (כמו כן התנגדו גם וירשובסקי ואורנה בנאי, ואילו הדס שכנאי נמנעה. פאר ויסנר שוב הצביע בעד).

  2. דורון הגיב:

    כתבה מעניינת מעמיקה ומאירת עיניים. תודה.

  3. לרמן הגיב:

    דורון, תודה על הפידבק.

    עופר, תודה על המידע, נראה שאני צריך לשים את זה בתוספת לפוסט (בנאי ושכנאי לא נכחו בהצבעה שאליה התייחסתי).

  4. ואללה מעניין, ואני חשבתי שידעתי הרבה על זה . מעניין המידע לגבי ויסנר.

    לא פחות מעניין המידע לגבי אזהרת רישום בטאבו! נראה לי ש90% ממי ששמע על זה בכלל לא יודע על הנושא הזה (רק על שינוי שם המוזיאון יודעים) – מה זה אומר מבחינה פרקטית?

  5. נויף הגיב:

    מבחינה פרקטית זה אומר שלסמי עופר יש זכויות פרטיות על קרקע ציבורית. וחייבים לקבל את אישורו לכל דבר שנעשה בשטח הזה.
    אם יום אחד (גם עוד 50 שנה) מחליטים להעביר את המוזיאון, למכור את הקרקע שלו, או כל דבר אחר. סמי עופר יכול להגיד: לא מסכים. או להגיד: אני מסכים רק בתנאי שאני קונה את הקרקע במחיר שאני קובע, אחרת אני לא נותן לכם למכור אותה לאף אחד אחר.
    כלומר הוא עמד לקנות אופציה על קרקע בלב תל אביב.

    מבחינה ציבורית זה אומר שהתקשורת נכשלה בנושא הזה באופן חרוץ.
    כשנכחתי באותה ישיבה בה הצביעו בפעם הראשונה נדהמתי לשמוע על נושא האזהרה בטאבו.
    כשקראתי את הכתבות ביום שאחרי נדהמתי עוד יותר שאף אחד לא דיבר על זה. הזכירו רק את השם.
    אני הלכתי בעצמי למחלקה לפניות הציבור בעירייה, השגתי את החוזה המלא ויצרתי קשר עם עיתונאים באינטרנט ובעיתונים המודפסים. רק אחר כך זה התחיל לצאת החוצה. אבל עובדה שעד היום כמעט לא יודעים על זה.

  6. תודה.

    עוד דוגמה למה צריך את שקוף
    http://www.shakoof.org.il

  7. לרמן הגיב:

    נויף, הפעילות שלך בנושא המוזיאון היא אחת מנקודות האור הגדולות בקדנציה העירונית האחרונה. לשמחתי, נראה לי שלא משנה מי יהיה ראש העיר הבא, התקשורת העצמאית ברשת כבר תהיה גורם לא מבוטל בהתנהלות העירונית.

  8. דובי מורן הגיב:

    כשראיתי את שיטת השקשוקה, נושא המוזיאון (שכבר הספקתי לשכוח) הרגיז אותי מאוד, ויצאתי משם מלא הערצה לחברי "החזית לשחרור המרחב הצבורי". מרוב התרגשות מפעילותם הנחושה והמבורכת, סיפרתי על כך לכל מי שפגשתי מיד לאחר ההקרנה ובימים לאחר מכן.

    פוסט חשוב ביותר. ממש מצמרר לקרוא את הפרוטוקול של הסעיפים, ואפילו רק לסקור אותו תוך קריאה בדילוגים. כל נבחר צבור שהצביע בעד ההצעה ההזויה הזו (בשתי ישיבות מועצה !!) לא ראוי לכהן שוב כנציג צבור במדינת ישראל. מכירת נכסי ציבור בכזו זחיחות, וללא הינד עפעף למרות הדברים הנכוחים של גילה הרץ, וירשובסקי ולוינטל הינה נזק לדורות לאיכות השלטון והדמוקרטיה בישראל. אין מלים. מזעזע.

    מזלנו שזכינו לפעילות (סליחה שאני חוזר על עצמי) המבורכת של החזית לשחרור המרחב הצבורי. פעילות, שהיתה ללא ספק גורם משמעותי לנסיגתו של סמי עופר מבקשתו לשינוי השם ומן ה"תרומה".

  9. דובי (וכמובן לרמן) – תודה!

    הכי חשוב זה לזכור שפעילות ולחץ ציבורי עשויים לעבוד – אפילו נגד כוחות חזקים ושיתופי פעולה בין הון ושילטון.

  10. חקלאית פיקחת הגיב:

    שלי יחימוביץ' על פרשת המוזיאון:
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53983&blogcode=2791239
    כשהיא צודקת היא צודקת 🙂
    (אם כי היא מסלפת כשהיא מכנה את וירשובסקי "צדיק אחד… שהביע סלידה מהרעיון", ו'שוכחת' להזכיר את שלושת המתנגדים הנוספים, ששניים מהם היו מאוד קולניים בישיבה)

  11. פינגבאק: על קמפיינים, כסף ואנשים | עוד בלוג תל-אביבי

  12. פינגבאק: מפלגת הירוקים לא מפסיקה עם הבלופים | עוד בלוג תל-אביבי

  13. פינגבאק: לקט פוסטים לבחירות – המיטב | עוד בלוג תל-אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s