בואו נדבר על מגדלים

גבירותיי ורבותיי, בואו ניקח אוויר רגע, נרים ראשנו לשמיים ונדבר על מגדלים, וכשאני אומר מגדלים אני מתכוון למגדלי מגורים בלבד ולא מגדלי משרדים שתפקידם שונה ויש לגביהם פחות חילוקי דעות. האם מגדלי מגורים הם טובים או רעים? מה ההשפעה האורבנית שלהם? כיצד ניתן להגיע לצפיפויות גבוהות? עבדכם הנאמן נמצא כאן כדי לעשות קצת סדר בשיח הנוכחי בקרב אנשי המקצוע שלנו.

ראשית ולפני הכל הפוסט המשובח ביותר שמצאתי בנושא מגדלים בעברית נכתב ע"י ד"ר יודן רופא, אדריכל ומתכנן ערים, וחבר הועד המנהל של מרחב. אני ממליץ לכם קודם לקרוא את זה ואז לחזור לכאן להמשך הדיון, אבל אם אתם קצרים בזמן, הנה החלק שאהבתי במיוחד (הדגשות שלי):

"כנראה שזה לא יעזור לי, אבל אדריכלים לא מסוגלים להבין את חוסר הקשר בין מגדלים וצפיפות עירונית. האמת היא שבנייה מרקמית, כלומר בניה המקיפה חצרות פנימיות ומוקפת על ידי רחובות. היא יעילה הרבה יותר בניצול הקרקע מאשר בניית מגדלים: בניינים קומפקטיים המוקפים על ידי מרחב פתוח. זאת הסיבה ששלוש הערים הצפופות ביותר באירופה: ברצלונה, נאפולי ופריז כמעט ואינן כוללות בניה גבוהה במגדלים אלא הם ערים מרקמיות טיפוסיות. כמובן, אם לוקחים בניה מרקמית, ומעלים אותה ליותר גובה, אז מגיעים לצפיפויות גבוהות עוד יותר, אבל אז לא ניתן לספק אור ואוורור טבעיים לקומות הנמוכות, והרחובות הופכים לקניונים חשוכים. הונג קונג ומנהטן אולי מהוות דוגמאות לבניה כזו, אבל הן נוצרו בתנאים מאוד מיוחדים שספק אם ניתן לשחזר אותם. החברה ככלל, איננה מרוויחה מבניית מגדלים. מי שמרוויח הוא בעל הקרקע, היזם, ואולי קצת בהתחלה העירייה שיכולה לגבות ארנונה מוגדלת – אבל שוכחת שבעתיד תצטרך להתעסק עם הצרות שהבנייה הגבוהה תביא.

מגדלים אינם כורח המציאות. הם אינם תוצר "טבעי" של כוחות השוק, או של הצפיפות. הם תוצר של חוסר הערכים של החברה, של העדר תכנון, של היכולת של יזמים ללחוץ ולשתף פעולה עם ראשי עיריות והמתכננים הכפופים להם, והעדר המודעות, חוסר האכפתיות ותוחשת חוסר האונים של הציבור הרחב שסובל מהם ואיננו מקבל מהם דבר."

ועכשיו נמשיך למאמר דעה מאת אדריכל סעדיה מנדל שטוען ש"מגדלי מגורים הורסים את חיי השכונה והעיר", וכך הוא כותב:

"הרחוב מורכב מנתיבים לכלי רכב ולצדם מדרכות המיועדות להולכי רגל. ב"מצב של מגדלים", תנועתם של התושבים מתבצעת באמצעות מעליות ומכוניות. כך נותרות המדרכות מיותמות וה"רחוב" מאבד את זכות קיומו והופך ל"כביש". אנו יורדים מן הבית אל הרחוב כדי לפגוש חברים, להתערבב בקהל, לראות ולהיראות, במלים אחרות – לחפש עניין. העניין שאנו מחפשים טמון בחלונות הראווה של החנויות, באנשים שצועדים מולנו ואתנו וגם בדמויות החולפות על פנינו במכוניות.

ב"מצב של מגדלים" מתרחשים הדברים אחרת לגמרי. כאשר אתה חי במגדל, אתה קם בבוקר, אוכל ארוחת בוקר, יורד במעלית לחניון התת-קרקעי, נוסע בכביש לעבודה, ומשם אתה חוזר לעת ערב לתוך החניון ועולה לדירה. לא יהיה זה מוגזם להניח שכך נוהגים גם יתר בני המשפחה, כולל הילדים המוסעים לחוגים. המדרכה שליד הבית נותרת ריקה, כי כך נוהגים גם האחרים המתגוררים במגדלים השכנים.

זאת ועוד. המגדלים עצמם משדרים את המסר – אם אינך גר כאן ואם לא הוזמנת על ידי מי מהדיירים, אל תחשוב אפילו להתקרב. במבט מהרחוב אפשר לראות בקומות הקרקע לובי עם הרבה זכוכית ושומר."

יצא לי לחלוף מספר פעמים ברגל ליד מגדלי אקירוב ברחוב פנקס. משהו בהם אמר לי – "איש, אל תתקרב לכאן". אולי זה היה המרחק העצום מהכביש לכניסה למגדל, שבילי הגישה הרחבים לחניונים מסביב, או הלובי העצום בכניסה, ואולי שילוב של שלושתם ביחד.

הפוסט הזה קצת מתארך לו, אבל אני מקווה שעוד לא התעייפתם. אחרי הכל מגדלים הם נושא שאפשר לדון בו באריכות. עוד מאמר ביקורתי בנושא בנייה לגובה נכתב ע"י אדריכל נחום כהן בכתב העת אדריכלות ישראלית. כותב המאמר מפרט את טענותיו באמצעות חישובי צפיפויות ותכסיות והמאמר מומלץ מאוד לקריאה ולעיון מעמיקים. ציטוט אחד ברשותכם מהמאמר של אדריכל נחום כהן:

"התפקיד שממלאה תל אביב בגוש דן, הוא של מרכז בידור ועסקים בקנה מידה הולך וגדל. תל אביב ההיסטורית נהפכת לספק משרדים ובידור לגוש דן. הייחוד של תל אביב יימכר לעסקים ובניה צפופה לגובה, וייעלם לאט לאט – תהליך הנמשך כבר 20 שנה; התינוק נשפך עם מי הגיגית. תיעלם הסיבה לביקוש בסביבה זו, ותל אביב תיהפך למע"ר. האם זאת רצינו – לחסל את המעט שיש לנו כאיכות עירונית?"

חכו רגע. עוד לא סיימנו. אפילו בעיתונות הכתובה התקיים פאנל על מגדלים בין תומכים ומתנגדים. שימו לב לציטוט מהדברים של אדריכלית נעמה מליס ושל אדריכל אבנר אקרמן בתשובה מה צריך לעשות כדי שהמגדלים לא ייפגעו ברחוב:

מליס: "הרחוב הישראלי מת הרבה לפני המגדלים. הוא מת כשהתחילו עם הזונניג (חלוקה לאזורים לפי ייעודים שונים, ש"ש) בתכנון ערים. הרחוב מת כשהמסחר נהיה חוצפן, השתלט על הרחוב ואנשים לא רצו לגור לידו. דווקא המגדלים יכולים לעזור: לוקחים אוכלוסייה ושופכים אותה לרחוב, ואז המסחר יכול לעבוד בלי לאיים על הרחוב. הסיבה שלא בונים מסחר בקומת המסד של המגדלים היא ירידת ערך הדירות שנגרמת כתוצאה מכך".

אקרמן: "הבעיה היא שמי שקובע את המדיניות הם הקבלנים".

אם תקראו בעיון את פאנל האדריכלים בנושא המיגדול תראו שאדריכל יעקב יער, אותו מרבה חולדאי לצטט באחרונה, הוא הסמן הקיצוני להעדפת מגדלים בקרב חברי הפאנל המכובדים.

לאחר שקראתם את כל האמור לעיל אני ממליץ לכם גם לקרוא את הפוסטים שהתפרסמו בבלוג של רון חולדאי בנושא המגדלים – ראיון עם פרופ' אדריכל הלל שוקן, ראש בית-הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב וגם חבר הועד המנהל של מרחב ומאמר של אדריכל יעקב יער. מתוך הראיון עם הלל שוקן אהבתי במיוחד את הפסקה הבאה המתייחסת למגדל נוה-צדק:

"אז כן, המגדל הוא בהחלט פצע אסתטי, אלא שבתהליכים של בניית עיר אי אפשר להימנע מפצעים אסתטיים מסוגו. הדרך לתקן את הפצע האסתטי הזה היא באמצעות 2 פעולות:

  1. צירוף של עוד לפחות 7-8 מגדלים מסוגו לצידו – כי בניינים גבוהים צריכים להיות צמודים זה לזה כמו במתחם בורסת היהלומים ולא כעצמים נפרדים בשטח. בניין לא צריך להיות אגרטל.
  2. תכנון מגדלים נוספים כך שחזיתותיהם לכיוון דרך יפו תתרום לרחוב הישן הזה באמצעות בניית חזית מסחרית עם חנויות ופעילות עירונית מגוונת."

סיכום:

הפוסט הזה מראה שבדיון על מגדלים בתל-אביב יש מספר דעות בקרב אנשי המקצוע ולא דעה אחת. חילוקי הדעות בתחום ראויים לדיונים אמיתיים במינהל ההנדסה ובועדה המקומית ומחוזית, וכן באמצעות קיום פאנלים ציבוריים וימי עיון בנושא. כמו כן עולה הסכמה בקשר לצורך בחזיתות מסחריות וחיבור טוב לרחוב במגדלי מגורים (כשאלה כבר נבנים). מגדלי המגורים שנבנו בתקופתו של רון חולדאי בתל-אביב לא מתאפיינים בחזיתות מסחריות וחיבור טוב לרחוב, עקב כניעה לדרישות הקבלנים על חשבון טובת הציבור והעיר.

סיכום לינקים וחומר לקריאה נוספת:

ד"ר יודן רופא על מגדלים

אדריכל סעדיה מנדל על מגדלים בהארץ

אדריכל נחום כהן על מגדלים בכתב העת אדריכלות ישראלית

פאנל אדריכלים על מגדלים בהארץ

ראיון עם אדריכל הלל שוקן על מגדלים בבלוג של רון חולדאי

מאמר של אדריכל יעקב יער על מגדלים בבלוג של רון חולדאי

פוסט של אדריכל ערן טמיר על מגדלים בתל-אביב

מאמר של אסתר זנדברג על מגדלים בהארץ

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, דיור, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

16 תגובות על בואו נדבר על מגדלים

  1. נויף הגיב:

    וצריך להזכיר שחוץ מפצעים אסתטיים קיימים, יש עוד מגדלים שנמצאים בתהליכי תכנון ואישור בימים אלה. לדוגמה מגדל ניבה:
    http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=606&ArticleID=639

    וחשוב להזכיר, שחלק מהכותבים ואני בתוכם, לא מתנגד למגדלים באופן עקרוני. יש מקומות, כמו על ציר איילון, שנראה לי שהשפעתם קטנה יותר על הסביבה. ואולי גם תכנון כולל ורחב יוכל לסמן מראש איפה ניתן לבנות מגדלים ובאילו תנאים.

    אבל אני בהחלט לא מבין את קידום המגדלים באופן נקדותי ובתוך שכונות צפופות או בעלות מחסור במשאבים, ובטח ובטח ללא תכנון כולל לכל השכונה, הרובע או האיזור.

  2. דולי הגיב:

    אני מצטרפת לנויף. נכון שיש צורך בתכנון כולל ונכון שקידום מגדלים נקודתי הוא בעייתי, אבל בעיני אין שום טעם להתנגד למגדלים באופן עקרוני, מה גם שהם פתרון אקולוגי הולם למדינה נטולת ריאות ירוקות כמו ישראל.

  3. איתי הגיב:

    אינני יכול לדבר בשם עיר לכולנו, אבל בהמשך לשתי התגובות מעלי אני רק יכול להעיד שלפי מה ששמעתי מדב חנין ומחבריו בתנועה, גם הם אינם מתנגדים עקרונית למגדלים שנבנים תוך תכנון נכון ובמיקומים הגיוניים.

  4. לרמן הגיב:

    ממליץ לכם לקרוא בעיון את הפוסט של יודן רופא והמאמר של נחום כהן שמדברים על הקשר בין צפיפות מגורים למגדלים. במרכז תל-אביב (אזור כיכר דיזנגוף) צפיפות הבנייה היא של 27,000 נפש לקמ"ר בבניינים שרובם בגובה של 4 קומות. בראשון-מערב הצפיפות היא 12,000 נפש לקמ"ר במגדלים של 15 קומות ומעלה. בראשון-מערב מבזבזים המון קרקע על שטחים ירוקים ריקים וכבישים רחבים ושם בונים במגדלים, לעומת מרכז תל-אביב החסכונית ובעלת הבניה הנמוכה והאיכות האורבנית.

    אם כבר לבנות מגדלים למגורים אז לבנות אותם נכון עם חיבור טוב לרחוב. זה לא מה שקרה עד היום בתל-אביב במגדלים שנבנו בתקופה של רון חולדאי. אני גם חושב שאפשר לבנות טוב עם מגדלים כמו שעשו בונקובר כפי שיודן מתאר (וגם ראיתי במו עיניי), אבל צריך שיהיה מינהל הנדסה וראש-עירייה שיעמדו מול היזמים באופן נחוש כדי שהמגדלים ידברו עם העיר והרחוב ולא רק עם עצמם.

  5. נויף הגיב:

    ועוד על הקשר בין חולדאי לבין מגדלים:

    http://mytlv.blogli.co.il/archives/25

  6. ערן הגיב:

    מצאתי עוד דיון רלוונטי והפוך בו כולם מתלהבים ממגדלים:

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=54565

    ושימו לב למחקר של טליה מרגלית שעוסק במיקום המגדלים בת"א:

    http://www.openu.ac.il/zmanim/zmanim96/96-subtitles1.html

    אני חושב שהפיזור האקראי של מגדלים בעיר קדם לרון חולדאי אם כי הוא רשם בו פרק מכובד.

  7. לרמן הגיב:

    ערן, תודה על הלינקים. הדיון הראשון מראה שרווחת הטענה (השגוייה) שמגדלים=יותר צפיפות=שמירה על שטחים פתוחים מחוץ לגבולות המטרופולין. כמו שאמרתי במרכז תל-אביב שנבנתה בגובה של 4-5 קומות הצפיפות היא יותר מפי שניים מראשון-מערב שבנוייה על 15+ קומות. הדרך הנכונה בעיניי לבנות (ומבין האדריכלים שהפניתי לדבריהם אני מאמין יותר בגישה של יודן רופא ונחום כהן) היא בנייה של 4-6 קומות בתכסית גבוהה. כדי להגיע לזה צריך להפחית את זכויות הדרך של הרכבים הפרטיים (כלומר, לא ליצור עוד ועוד מקומות חנייה כל הזמן) ולהימנע מייצור שטחים ירוקים שאינם ברי שימוש (7 מ"ר ירוק לנפש, למרות שהוא משאת נפשם של חלק מהארגונים הירוקים, לדעתי זו אג'נדה שגוייה בהסתכלות אורבנית).

    לא יצא לקרוא את הדוקטורט של טליה מרגלית (שעשתה אותו אצלנו במחלקה לגיאוגרפיה ממש לא מזמן), אבל גם לפי הספר המצויין של גודוביץ 40X40 פיזור המגדלים בתל-אביב התחיל לפני חולדאי. בנייית מגדלים למגורים היא תופעה חדשה יחסית וכמעט לא הייתה קיימת לפני תקופת חולדאי. ניתן גם לציין שמספר מגדלי מגורים שכן נבנו לפני רון חולדאי דווקא נבנו ללא הפרעה לרחוב כמו המגדל שיושב על דיזנגוף סנטר והמגדל שיושב על הלונדון מיניסטור שממש לא מפריעים לרחוב שבו הם יושבים.

  8. ערן הגיב:

    קודם כל אני מקווה שאני לא יוצא פה בתור חסיד של מגדלים. אני לא כל-כך אוהב מגדלים, לא למגורים ולא למשרדים, ואני מודאג שאני שומע אדריכלים שמספרים לנו שזה הפתרון המושלם לישראל הצפופה.

    ובכל זאת לגבי צפיפות שתי נקודות:
    בנייה של 4-6 קומות בתכסית גבוהה היא רלוונטית בעיקר כשבונים באזור פתוח, על חלקת אדמה בסדר גודל של פארק צמרת ומעלה. בבנייה במרקם קיים כמו במרכז תל-אביב יש לבנייה לגובה רב סט אחר של יתרונות וחסרונות ולכן לא ניתן להשוות את מגדל נווה-צדק, למשל, למערב ראשון.

    כרגע בישראל הציבור שלא גר במרכז העיר נוטה להעדיף בנייה של מבנים גבוהים יותר שמשאירים יותר שטח פתוח על פני בנייה מרקמית נמוכה יותר.
    הדוגמא שאוהבים לתת היא חוסר הפופולריות היחסית של שכונת המשתלה שהבנייה בה יוצרת חלל ורחוב לעומת שכנתה, תל-ברוך צפון, שקרובה יותר למודל של מגדל מוקף גינה.

    ולגבי חולדאי: הרבה מהמגדלים שנבנו בזמן חולדאי מבוססים על תוכניות בניין עיר שהן יוזמה של ראשי עיר שקדמו לו, והמקור של חלקן, למשל כל אזור פארק צמרת, עוד בשנות ה-60 אז המדיניות הייתה לבנות מגדלים בכל מקום.
    מצד שני יש תכניות שחולדאי יזם ויוזם שיבנו רק בעוד עשור, בעיקר אם המיתון המסתמן יימשך.
    שמענו על מגדל ניבה ומגדל אסותא אבל מעניין אם מישהו יכול לפרוש תמונה של כל המגדלים שתוכניות עבורן אושרו בשנים האחרונות.
    אני יודע שלעיריית תל-אביב יש ניתוחים כאלה ועיון בהם יכול לתרום לדיון.

  9. יונתן הגיב:

    תוכנית מתאר 3700 היא לדעתי דוגמה חשובה לבניה מרקמית בתל אביב.

    בניה לגובה אינה ברירת המחדל, אלא פתרון ישים לבעיה מורכבת.
    אני רוצה לתרום קישור למחקר של מן-שנער "המדריך לבחינת תכניות של בנייה לגובה"

  10. לרמן הגיב:

    יונתן, אני מכיר את תוכנית 3700 שהייתי מאמץ אותה ואפילו מחפש דירה לגור בה אם הייתי יכול. ממקורות יודעי דבר שהיו מעורבים בתכנון האדריכלי של התוכנית בשטח נמסר לי שבין ההדמיות היפות של שנת 2004 למציאות הבנוייה של שנת 2008 אין כבר כל-כך קשר.

    אם תסתכל ב-GIS של העירייה על השטח תראה ששינו את הפרצלציה (עקב איחוד חלקות) והזיזו את חלוקת השטחים של מבני הציבור והמגורים וזה כבר לא קרוב לתוכנית המקורית. אני ממליץ לנסוע לשטח עצמו ולראות האם נבנו שדרות ושימושים מעורבים שם (לא נבנו).

    תודה על הלינק למדריך הבנייה לגובה.

    ערן, מסכים איתך לחלוטין. לא בטוח שקל להשיג את המידע שאומר איזה מהמגדלים אושר כבר במחוזית ואיזה עדיין ממתין.

  11. איתי הגיב:

    הרשימה הזאת נותנת מושג מסוים בנוגע למגדלים המתוכננים בעיר. מגה מפחיד, לטעמו של סחבק.
    http://www.telavivinf.com/info/infoitems.asp?lang=heb&cat=1&status=future&page=1&orderby=height&order=desc&pagesize=12

  12. תודה, פוסט חשוב. ויפה גם הפוסט של יודן רפא

    בלי לזלזל בבעיות החברתיות שמגדל יוצר (מגדל הוא כמו מתחם סגור אנכי)

    אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם למה שהוא כותב בהתחלה:

    "מגדלים הם צרכני אנרגיה גדולים יותר, לבניה ולהפעלה, והתלות שלהם באנרגיה גדולה יותר. מעל לגובה מסוים ומעלה פתיחת חלונות איננה סבירה, וגם המרפסות הם קישוט בלבד אוורור מחייב מערכות מיזוג אוויר וחימום. בעידן שבו האנרגיה הולכת ומתייקרת – ויכול להיות שלא רחוק היום שבו אספקת החשמל לא תהיה לגמרי בטוחה – התלות הזו עלולה להיות הרסנית.

    מגדלים הרבה פחות גמישים לשינויים משתי סיבות: האחת היא עצם המורכבות של הקונסטרוקציה והמערכות, והסיבה השנייה היא ריבוי האנשים הגרים בהם והשותפים בהם."

    הנה ציטוט מתוך דו"ח הירש של הסוכנות לאנרגיה של ארה"ב – לכל מי שחושב שיודן רפא מגזים

    " ההגעה לשיא של תפוקת הנפט העולמית מציגה בפני ארצות הברית והעולם בעיית ניהול סיכונים חסרת תקדים. עם התקרבות השיא, מחירי הדלקים ותנודות המחירים יעלו באופן דרמטי, וללא התמודדות מתוזמנת, המחירים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים יהיו חסרי תקדים. יש אפשרויות ריכוך זמינות הן בצד ההיצע והן הביקוש, אבל כדי שיהיה להם השפעה מקיימת, יש להתחיל בהן יותר מעשור לפני השיא. "

    http://ecowiki.org.il/index.php?title=Hirsch_report

    כל תומכי המגדלים הנכבדים "שכחו" או לא שמו לב שמגדלים הם דבר שזולל אנרגיה, ושכמעט כולם נבנו במאה ה -20 – מאה של הרס אקולוגי מואץ, ניצול משאבים חסר תקדים, וזלילת אנרגיה חסרת תקדים.

    כל עוד לא יהיה היתוך גרעיני, או כורים גרעיניים שפועלים על אורניום בהפקה ממי ים (שתי טכנולוגיות שיש תאורטי שיפותחו, אבל זה בערך מה שיש להגיד עליהן), במאה ה-22 לא יהיו מגדלים.

    איכשהו – יותר סביר שאנשים ירצו אנרגיה כדי לאכול (רוב החקלאות כיום גם מבוססת על אנרגיה זולה) ולא כדי לבנות או לתחזק עוד מגורים במגדלים.

  13. פינגבאק: על שכונות המגדלים החדשות | עוד בלוג תל-אביבי

  14. פינגבאק: תמ"א 35 – התוכנית לפרבור ישראל | עוד בלוג תל-אביבי

  15. פינגבאק: "בעוד כ-15 שנה תל אביב תשלש את כמות התושבים בה…" | עוד בלוג תל-אביבי

  16. פינגבאק: יש מקום לכולם בגוש דן « ירוק ונוצץ

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s