שוק מחנה יהודה כמנוף אורבני בירושלים

לפני כחודשיים הייתי בארועי "בתים מבפנים" בירושלים. במסגרת הסיורים והדיונים בעיר הנצח למדתי שם על נפילתו ועלייתו של שוק מחנה יהודה, פנינה אורבנית שכמעט נמחקה מהעולם, ועכשיו מצאתי את הזמן כדי לכתוב על זה.

כדי להבין מה קרה בשנים האחרונות בשוק מחנה יהודה התקבצנו במינהל הקהילתי של לב העיר (ירושלים) כדי לשמוע את התיאור של אורי עמדי, מי שעומד בראש המינהל הקהילתי ומהווה את אחד מעמודי התווך של שיקום השוק. השוק המדובר הוא אולי השוק הטוב ביותר בישראל כיום, וזה בכלל לא טריוויאלי בהתחשב בכך שהוא שוכן בעיר הרבה יותר מסובכת וקשה מאשר תל-אביב.

כדי להתחיל מהתחלה צריך לחזור לירושלים של אחרי מלחמת ששת הימים. באותה תקופה מרכז העיר (המערבית) התחיל לעבור תהליכי התפוררות מואצים כמו שקרה גם בתל-אביב ובחיפה (נטישת אוכלוסייה חזקה לפרברים), עד שכעבור עשור כל מה שנשאר במרכז העיר של ירושלים היה חורבן די רציני ובתחילת שנות ה-80 שוק מחנה יהודה היה הסחי של הג'יפה הירושלמית ואנשים נמנעו מלהתקרב אליו. טדי קולק אפילו חשב למחוק אותו ולבנות במקומו פרויקט מגורים באותה תקופה.

על רקע הזנחת מרכז העיר נכנס אורי עמדי (שהיה אז מנהל מתנ"ס בירושלים) לתמונה ב-1984 והחל לארגן את הסוחרים בשוק, או כמו שנכתב בסיפור המלא:

"במטרה לעניין את הארגונים שאומרים לטפל באזורי מצוקה חברתית לפעולה, התחיל אורי בסוחרים עצמם. הוא השיל מכתפיו כל זהות ארגונית נטמע, בין סוחרי השוק יצר קשרים אישיים, למד את צורכיהם, וכך פתח נתיבים ללבם. לא פעם פגש אותם אורי עם עלות השחר כאשר פרקו סחורה טרייה ובלילה כשהכינו את הדוכנים שלהם ליום חדש של עבודה. אורי החדיר בהם את האמונה שניתן לשפר את המציאות הפיזית על בסיס התארגנות חברתית אנושית שבנויה על יושר, עזרה הדדית, הבנת צרכי הזולת ואמונה בטוב שבאדם."

לבסוף, לאחר שלוש שנים, הצליחה ההתארגנות של אורי והסוחרים לשכנע את העירייה להשקיע בשיפוץ השוק. במהלך השיפוץ שארך מספר שנים נעשתה עבודה ישירה מול הסוחרים בשוק שהשתתפו בעלויות השיפוץ (וגם נאלצו להפסיק לעבוד כאשר האזור שלהם בשוק שופץ). השיפוץ נתן לשוק מראה חדש עם קירוי, ניקוז ושאר תוספות.

היום השוק נמצא בפריחה, מכירי השכירות בו עלו ותמהיל העסקים בו כולל גם בתי-קפה פלצניים ומסעדות, והוא הפך לאחד מאתרי החובה של התיירים בירושלים (ונראה לי שגם הירושלמים מרוצים ממנו, חוץ מביום ששי כשהוא עמוס מדי). ההשפעה שלו על השכונות שסביבו ועל כל מרכז העיר היא חיובית מאוד.

כתוצאה מהצלחת שיקום השוק הוקם בין השאר המינהל הקהילתי של לב העיר ירושלים ובעקבותיו הוקמו מינהלי שכונות נוספים. הנהלות מינהלים אלה נבחרות בבחירות ומהוות למעשה רמת היררכייה ביצועית קרובה יותר לתושב מאשר העירייה. בדרך להיות עיר דמוקרטית ושיתופית גם תל-אביב תצטרך ללמוד את המודל הירושלמי של מינהלי הרבעים.

המסקנה שלי מהסיפור של שוק מחנה יהודה היא ששיקום עירוני מוצלח הוא אפשרי ולפעמים צריך לעשות אותו בפינצטה. שיקום דומה אמור לעבור על שוק הכרמל בשנים הקרובות. כמו כן, כדאי ללמוד מסיפור השיקום הזה כדי לשקם מרכזי ערים אחרות כמו למשל חיפה (שוק תלפיות מייצג טוב מאוד את המצב הנוכחי של העיר הזו).

שוק מחנה יהודה
Mahane Yehuda Market

מקבץ לינקים לקריאה נוספת:

הסיפור המלא של שיקום שוק מחנה יהודה

–  מינהל קהילתי לב העיר

שוק מחנה יהודה בויקיפדיה

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ירושלים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על שוק מחנה יהודה כמנוף אורבני בירושלים

  1. יובל הגיב:

    נקודה מעניינת ששווה להרחיב עליה היא הניסיון הכושל המכונה "שוקניון" להעתיק את פעילות השוק לתוך מרחב סגור וקניוני. ה-"שוקניון" הוא בעצם קניון שהוקם בשנות ה-90 מספר מאות מטרים מהשוק, במורד רחוב אגריפס, וכיום הוא נטוש ברובו מלבד מספר משרדים, סופרמרקט בודד וכמה חנויות בקומת הקרקע הפונות לרחוב. אין בו בעצם שום פעילות שוק. זאת, למרות שיש בו חניון (חניה היא לא דבר פשוט למצוא בקרבת השוק) והוא כמובן מקורה. כאשר משווים זאת לפופולריות העצומה לא רק של שוק מחנה יהודה עצמו אלא גם של החנויות ברחוב באזור השוק הנקודה הופכת לבולטת אפילו יותר – ניסיון מלאכותי לבנות שוק אל תוך קניון פשוט זר לאזור הזה של ירושלים ולמרקם הפעילות בו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s