גלידה מונטנה – מיתולוגיה תל-אביבית

פוסט אורח מאת גבי טרטקובסקי.

במשך שנים, חשבתי ש-"גלידה מונטנה" כבר אינה קיימת. במובנים רבים, זה אכן כך. הצרכים שסיפקה אינם מבוקשים עוד – מקום מפגש וחיזור לא מתיימר של בני נוער, וגלידה הנוזלת ממכונה. היא כלואה בין מוסכים ומועדונים גדולים במתחם הנמל. ואם לא די בכך, פועל מולה סניף של רשת גלידות נחשבת.

בשנתיים האחרונות ראיתי רק פעם אחת מודעת דרושים במקום. "אנחנו אוהבים לעבוד עם מבוגרים. אם נביא לפה בחורה צעירונת זה יהפוך למסובך. אני יודע שהיום זה מוכר יותר גלידות כשיש בחורה יפה בקופה, אבל היא עלולה להכיר בחור צעיר ולהיעלם. על הגמלאים אנחנו תמיד יכולים לסמוך, הם כמונו.", סיכמו  הבעלים, יחזקאל בירזון וישעיהו ליכטנשטיין, בראיון משותף ב-2007.

"גלידה מונטנה" נפתחה ב-1960, ובשיאה היוותה ספתח לגל האמריקניזציה הראשון בארץ. התשלום הוא על גודל המנה, בכוס או בגביע. התוספות הן ללא תשלום נוסף. בימי התהילה, ג'וק בוקס רועשת עמדה לרווחת קהל הלקוחות הצעיר. זו נותקה מזמן, ורק לאחרונה, גם הוסרה מכונת פינבול של "בטמן לנצח" – סרט שעלה לאקרנים ביוני 1995. מבין מכונות המשחק שנותרו במקום, האהודות מכולן הן, כמובן, הרועשות ביותר – שולחן ההוקי אוויר, ומכונת קליעה לסל. כיום, תנועת המשפחות בסופי השבוע מפרנסת את המקום. מתחם הנמל הרי מעודד כניסה אין סופית של מכוניות. מעטים באים מטעמי נוסטלגיה, וחלק לא מבוטל הם לקוחות מזדמנים. זכור לי מקרה שבו קבוצת אנשים התיישבה סביב שולחן וביקשה, לשווא, קפה.  ניתן לזהות חלק מן המזדמנים על פי שאלותיהם, "איפה מומו?" וכדומה. התייחסויות מבודחות אלו לסדרת סרטי "אסקימו לימון" באות ממבוכה טבעית.

קשה לצפות בבית עסק ותיק, ריק ומוזנח, ועל אחת כמה וכמה – להיכנס בשעריו כלקוח. אגב, אין במקום אף אזכור לסרטים שהנציחו את "גלידה מונטנה". כביטוי היסטורי יחיד, תלויה ליד הקופה, תמונה של הנמל בראשיתו. השטח ב-"מונטנה" הוא עצום ומשאיר מקום לדמיון – לא רק כיצד היה פעם, אלא מהו הפוטנציאל לרנסנס אמיתי.

מצד אחד, ניתן לעקוב אחר המודל של "קפה מרסנד"; המוסד החליף בעלים אך שמר על הריהוט, התפריט (בחלקו) והמחירים הישנים, ובמקביל, הוקצה חלל צנוע להופעות ועמדת די-ג'יי; וכך במקום שוותיק עוד מ-"מונטנה". מנגד, לא יהיה די מתושבי העיר, אשר יטריחו עצמם לביקור תדיר בגלידרייה המחודשת. הנמל אינו רק רחוק פיזית מבתיהם אלא בעיקר, מנטלית מאופן הבילוי של רובם. בנוסף, קהל המשפחות הרווחי של סופי השבוע יחוש ניכור מהשינויים, ויעזוב. ואם אכן "מונטנה" תיהפך למזמינה יותר, כיצד ייחסם אותו קהל פוחזים צעיר, הפוקד את הנמל בלילות?

"מונטנה" אינה יכולה להמשיך להתקיים לנצח על רצון טוב וזיכרונות. במציאות האורבנית של עירנו, הישרדותה מרגשת. יהיה זה הישג אם לא תיהרס כליל. אז בינתיים, נותר רק להזמין את הקוראים לדו-קרב במכונת הקליעה לסל! הפרסים: גלידה לפי טעמו של המנצח, וטרמפ חזרה הביתה, על אופניים, למנוצח.

הבפנוכו של גלידת מונטנה עם מכונות המשחקים. צילום: גבי טרטקובסקי
גלידה מונטנה מבפנים

פוסט זה פורסם בקטגוריה פוסט אורח, תל-אביב, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

14 תגובות על גלידה מונטנה – מיתולוגיה תל-אביבית

  1. שירה הגיב:

    אכן מראות קשים.
    גבי מעלה כאן רעיונות טובים – מקווה שלא ייפלו על אוזניים ערלות.
    גבי לראשות העיר! (או לפחות לראשות האגף לשימור מחוזות הנוסטלגיה של העיר!)

  2. Lara הגיב:

    כתבה מעולה ומעוררת נוסטלגיה.

  3. greentul הגיב:

    לדעתי גם אידלסון 10 במקום כסית. זה עצוב. "לשבת באידלסון 10 ולצחוק עם משה ועם חצקל"? לא עובד.

    כנראה שנולדתי בעשור הלא-נכון.

  4. צביקה הגיב:

    אין עוד אדם שמחובר למורשת ולמסורת התל-אביבית כמו גבי. אוצר טבע של ידע ותבונה. המשך לרגש אותנו עם מסעותייך בכרך ההולך ונשכח הזה.

  5. וודקה הגיב:

    גבי
    עשית את זה שוב! ריתקת אותי בכתיבה שלך.
    אוסיף ואומר שאני מכירה כמה דברים שכתבת בעבר
    וזה רק הולך ומשתפר…
    היכולת שלך להציג את כל הצדדים לנושא בתיבול של פרטים והמון רגש,
    מקסימה אותי כל פעם מחדש.
    תודה.

    כן ירבו פוסטים על ידך ויותר…
    💡 💡

  6. אלינור הגיב:

    גבי היקר…
    פשוט מקסים
    קראתי וממש יכולתי לדמיין את אבא שלי במכנסיים מתרחבים ואת אמא עם תוספת שיער ארוכה ומשקפי שמש ענקיים יושבים ומלקקים גלידה ליד הג'וק בוקס…
    תמיד כיף לקרוא דברים שלך… 🙂

  7. ננס אדום הגיב:

    כתוב נפלא.
    חבל שלא הרחבת קצת על ה-99 במכונת הקליעות. אני עד!

  8. איריס הגיב:

    איזה בזבוז.
    לפי זמן קצר הועלתה הסדרה "דני הוליווד ב – YES, בכיוכובו של רן דנקר.
    העלילה מתרחשת בשנת 1968, בתל אביב, כאשר מקום המפגש הוא גלידה מונטנה.
    בעלי המקום יכולו לקפוץ על ההזדמנות, למנף זאת לטובת קידום גלידה מונטנה.
    איזה אנשים חסרי מעוף ואיזה בזבוז. חבל לכולנו.

  9. שמעון הגיב:

    אבי הקים את גלידה מונטנה יחד כם אברהם פוגל ב1961 ולא בירזון וליכטנשטיין

  10. שמעון הגיב:

    אבי ישראל מגדי-ז"ל יחד עם אברהם פוגלי ז"ל הקימו את גלידת התערוכה
    ב1961 וולאחר וכעבור מספר שנים שונה השם לגלידת מונטנה.

  11. העבודות האמתיות הם להלן:
    גלידה מונטנה הוקמה בשנת 1961 על יהודי אמרקאי בשם פוגל וניצול שואה שתרם רבות להקמת המדינה וישב 13 שנה אצל הגרמנים ופעם שניה אצל הרוסים על שהצליח לברוח ממחנה השמדה החברה נקראה פוגל את מגדי פוגל הביא את המכונות מארהב וניצל את הידע ההנדסי של ישראל זל וקשריו הטובים הביאו לקבלת המקום ששימש אוורות סוסים של הבריטים ששלטו במדינה עד 1948 לאחר שנה + הצטרף חברו הטוב של ישראל מפולניה יחזקאל בירזון ורק לאחר שנתיים נוספות שפרשו שותפים נוספים שהיו בעסק הצטרף ליכנשטיין ישעיהו והחברה שונתה לשמה גלידת התערוכה מונטנה במקום היה מפעל ליצור גלידות וסירופים .
    ישראל זל נהרג במפעלו בפיצוץ מיכל קצפת ומקרה דומה אירע לאחרונה .ישראל מגדי היה המייסד של גלידה מונטנה המיתולגית ויום השואה בפתח ונרכין ראש לזיכרו ולזכר כל משפחתו שנרצחו על הנצאים.

  12. סיפור הגביע היה רעיון שיווקי של המייסד של גלידה מונטנה ישראל מגדי זל

  13. אפי הגיב:

    אבי זל ישראל מגדי היה ניצול שואה שכל משפחתו נרצחו על הצורר הנאצי הוא נלחם כנער בפרטיזים ומשם חבר לכוחות הרוסים התגייס לבצא האדום והיה קצין בדויזיה אלטרלית הוא נתפס בשבי הזהות שלו היתה בדויה כגוי והצליח לברוח מהשבי לאחר המלחמה מישהו השלין לקגב שהוא מרגל והוא נשפט על ידי בית דין צבאי לתליה עם חילופי השלטון על ידי חרושוב הוא קיבל המתקת העונש ל13 שנה בסיביר בתנאי עבדות יותר גרוע ממחנה השמדה כך הוא כותב בסיפרו הור לא שרד או מחלה או הצלפים או הכלבי טרף או העבודה ביערות לחטוב עצים לאחר 13 שנה הגישו בשמו בקשה לחנינה והוא חונן ויצא להודות למי שעזר לו סבי שהיה יהלומן והתאהב אמימי ויחד איתה הקים משפחה ועלה לישראל הוא שירת את המדינה במקביל חבר ליהודי אמרקאי בעל מפעל לכוסות להקמת מפעל ליצור גלידות אבי היה מהנדס במקצועו וכהוקרה לפועלו הוא קיבל את הביתן בסיוע הסוכונות והקים את גדליה מוטנטה המתולוגית למרבה הצער הוא נהרג על ידי פיצוץ מיכל קצפת ונהרג

  14. אפי הגיב:

    גבי טרטקובסקי. היקר חבל שאתה מסלף את העובדות של ההיסטוריה של גילדה מונטה עבודה עיתונאית מחייבת לחקור לבדוק את כל המקורות ולא לסלף

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s