פינויים ביפו: מעשה במשפחה ובחברה עירונית המונעת אך ורק משורת הרווח

פוסט אורח מאת עינת פודחרני, אשר מסביר כיצד פועלת החברה העירונית "חלמיש", הארחראית לספק עזרה בפתרונות דיור לשכבות הכי חלשות בחברה בתל-אביב וביפו.

ביום שני, ה- 2.3.09, הגיעו כוחות משטרה לפנות את משפחת מ‘ מביתה. בבית מתגוררים האם וששת ילדיה – הקטנה בת שנתיים, הגדול בן 17 – אותם היא מגדלת לבדה. משפחת מ‘ נכנסה לדירה ממנה פונתה ביוני 2008, לאחר שהמתינה שנים ארוכות לקבלת דיור סוציאלי – לו היתה זכאית – מחברת חלמיש. לאחר ההמתנה הממושכת וקשיים גוברים בתשלום בתשלומי השכירות, החליטה המשפחה לפלוש לדירה סמוכנה למגוריה, השייכת לחלמיש, שעמדה ריקה כשנה שלמה.

הפינוי נדחה ליום רביעי, בעקבות התערבותו של חבר המועצה עומר סיכסק ופעילים מהוועדה העממית היפואית. ביום רביעי הגיעו לבית המשפחה עשרות פעילים, שנענו לקריאת הוועדה, ושהו במקום במשך כל היום. חברי המועצה סיכסק, אהרון מדואל ויואב גולדרינג הגיעו למקום, ושוחחו עם מנכ"ל חלמיש, גיל סער. למרות הלחצים, סירב המנכ"ל לדחות את הפינוי עד למציאת דירה חלופית למשפחה. סיכסק פנה ללשכת ראש העיר ישירות וביקש מרון חולדאי להתערב, אך לא נענה. נוכחות הפעילים הובילה לדחיית הפינוי לשעות הערב המאוחרות. הדחייה איפשרה חיפוש קדחתני והפעלת קשרים למציאת דירה חלופית עבור המשפחה. בשעות הערב נמצאה דירה ביפו – בשכירות גבוהה, אך היחידה שבעליה הסכימו לחתום על חוזה עם המשפחה, ועוד בפרק זמן כה קצר.

בעת החתימה על החוזה, הגיעו מפנים לדירה בליווי שוטרים ויס"מ, ועימם נציגי חלמיש, והחלו לפנות את תכולתה. המפנים סירבו להיענות לבקשת הפעילים להמתין עד חזרת בעלת הבית למקום. בסוף היום נחתם חוזה שכירות ואף התקבלו המפתחות, ולאחר מכן הועברו חפצי המשפחה לדירה החדשה. בעקבות ההתגייסות של האמורים לעיל, המשפחה ניצלה הפעם מהוצאתם לרחוב, אך בעיית השיכון של המשפחה רחוקה עדיין מפתרון.

הסיטואציה אליה נקלעה משפחת מ‘ מהווה מקרה בוחן, אחד מיני רבים, המשקף מדיניות של השלת האחריות של המדינה מתושביה ומזכותם לדיור.כעת עלינו לפעול למציאת פתרון הולם מבחינה כלכלית (ופוליטית) למשפחה, אך לפחות הם אינם מתגוררים ברחוב.

 הרקע לאירועים – איך זה קורה

 משפחת מ‘ נכנסה לדירה ממנה פונתה ביוני 2008. לאחר המתנה של שנים לקבלת דיור סוציאלי – לו היתה זכאית – מחברת חלמיש, החליטה המשפחה לפלוש לדירת חלמיש, שעמדה ריקה כשנה שלמה. חלמיש – חברה ממשלתית שתפקידה לטפל במשפחות זכאיות לדיור סוציאלי – הגיבה הפעם במהירות, וביקשה לפנות את המשפחה מהדירה. בליווי הוועדה העממית ובאמצעות עו"ד רשא עסאף הגישה המשפחה בקשה נוספת לתעודת זכאות, ובפברואר השנה קיבלה את האישור, הכולל סיוע בשכר דירה, במסגרת הסכם עם חלמיש.

הוועדה העליונה של חלמיש דנה בבקשתה של משפחת מ‘ לסיוע בשכר דירה בשלישי בפברואר, והחליטה לאשר לה סיוע בסך של 1,200 שקלים לחודש, בהתחשב בגודל המשפחה והכנסותיה. הפעילה יהודית אילני מסיעת יאפא קיבלה אישור בשיחת טלפון עם מנהל האיכלוס של חלמיש, אלי שחר, שהמשפחה תקבל סיוע של חודש מראש, עוד טרם עזיבת הדירה אליה פלשה, כדי שתוכל לעבור בינתיים לדירה אחרת.

מיותר לציין כי סיוע בהיקף של 1,200 שקלים לחודש אינו תואם את מחירי השכירות ביפו, ועל כן מציאת דירה הולמת במחיר סביר דורשת פעילות בקרב הקהילה וחיפוש אחר תומכים או בעלי דירות שמוכנים לבוא לעזרת המשפחה, דבר שלוקח זמן, ואינו מהווה פתרון אמיתי ארוך טווח.

אין זה מקרה שחלמיש מעדיפה לאשר סיוע לא מספק בשכר דירה על פני המשך מגורים בדירה הנוכחית או בדירה חלופית. חלמיש מקדמת מדיניות המעבירה את האחריות לבעלי הזכאות, ופוטרת את עצמה דרך הענקת סיוע שאינו מאפשר בפועל המשך מגורים בתל-אביב יפו. באופן זה נאלצות המשפחות לעבור לגור בערים אחרות, וחלמיש לכאורה ביצעה את תפקידה.

המקרה הפרטי של משפחת מ‘ היה מקרה בהול, שדרש פתרון מיידי. עם זאת, מקרה זה משקף בעיה מתגברת, עימה מתמודדות מאות משפחות ביפו. לפי נתוני חלמיש, קיימות ביפו 200 משפחות בסטטוס המתנה דומה לזה של משפחת מ‘. לטענת חלמיש, אין בידיה מספיק יחידות דיור כדי לאכלס את המשפחות, והמדינה אינה רוכשת או בונה דירות נוספות, אלא דווקא מוכרת את הקיימות כחלק מתהליך של הפרטה. בנוסף, ממשיכה המדינה למכור נכסי נפקדים, להכניס מיליוני דולרים לקופתה, ולא להשקיע אותם בחזרה באוכלוסייה המקומית, המבקשת לחיות בכבוד בעיר בה נולדה וגדלה.

לאחרונה, הגישה הוועדה העממית בקשת מידע בעזרת חבר המועצה אהרון מדואל לחלמיש, בה היא מבקשת דיווח על מספר הדירות בבעלות חלמיש בתל-אביב יפו ומספר הדירות המאוכלסות כיום. בקשת המידע הוגשה לאחר קשיים ניכרים בקבלת מידע זה מחלמיש, וטרם נענתה. עלינו לדרוש מחברת חלמיש לפעול לטובת הציבור אותו היא מחוייבת לשרת כחברה עירונית, ולא לטובת רווחים מהירים תוך השלת אחריותה כלפי לקוחותיה, תושבי העיר הזכאים לתמיכתה.

במקרה אחר אותו ליוותה הועדה העממית פונתה משפחה מביתה בעג'מי לדירה חלופית בטענה כי "הבית גדול מדי, ויש משפחות גדולות הממתינות בתור". לאחר פינוי המשפחה, הוצאה הדירה למכרז פתוח ונמכרה לידיים פרטיות. כתושבי העיר עלינו לדרוש מחברת חלמיש לפעול לטובת הציבור אותו היא מחויבת לשרת כחברה עירונית, ולא לטובת רווחים מהירים תוך השלת אחריותה כלפי לקוחותיה, תושבי העיר הזכאים לתמיכתה.

עינת פודחרני חברה בועדה העממית של יפו וכן חברה בסיעה המורחבת של עיר לכולנו

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, דיור, יפו, מוניציפאלי, פוסט אורח, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על פינויים ביפו: מעשה במשפחה ובחברה עירונית המונעת אך ורק משורת הרווח

  1. יפואי הגיב:

    הטרגדיה שתארת כאן אכן נוגעת ללב אבל הטרגדיה הבאה בעיקבות אנרכיה (כל אחד פולש להיכן שנראה לו מסיבות אשר בעיניו הן מוצדקות מהחלט) גרועה שבעתיים. יפו איננה רוצה להידמות לעזה הכין ש-'איש הישר בעיניו יעשה' והיכן ש-'כל דאלים גבר'. יפו גם איננה 'שייכת' לאף אחד, כפי שאף עיר או כפר בישראל שייכים לאף אחד. אתמול הייתי זכרוני והיום יפואי. אני גר כאן כי זה *רצוני* ולא כי זה *שלי*. למצוקה הכלכלית של המשפחה שתארת אין כל קשר ישיר דווקא ליפו ואני לא כ"כ מבין מדוע צרותיה צריכות להפטר דווקא כאן. הפתרון הטוב ביותר הוא לשכן את המשפחה היכן שסיכויי שיקומה הם הגבוהים ביותר ולא במקום יקר היכן שתתקשה לעמוד בשכר הדירה.

  2. עינת הגיב:

    יפואי יקר,
    הטרגדיה שתיארתי כאן איננה מקרה פרטי – היא תולדה של מדיניות מפלה שרק הולכת ומתגברת. האנרכיה שכל כך מפחידה אותך, איננה מנותקת מהמציאות החברתית בה אנו חיים – במקום בו המדינה/עירייה/מוסדות אחראים אינם מספקים פתרונות, נאלצות משפחות רבות לאלתר כיצד ישרדו – וזאת, בניגוד לנימת דבריך, לא בשמחה ולא בקלות כלל. מרבית המשפחות "המועדות לפינוי" עוברות את הימים בחרדה מתמשכת מפניו, "על המזוודות" ובכלל, קשה מאוד לתאר את מצבן כ"בחירה חופשית".
    חלמיש, כמו שאר החברות לדיור ציבורי, איננה "חברת צדקה" – זוהי חברה הממומנת מכספי ציבור, אשר אחראית על מתן פתרונות לזכאים לדיור ציבורי – זוהי חובתה, רק שלצערנו, ולא רק ביפו, חלמיש מתנהלת באופן מחפיר, על גבול הלא חוקי – כפי שגם ניתן לראות בדיוני ועדת הכספים בעניין זה בכנסת (סביב הפינויים בכפר שלם), ובדו"ח מבקר המדינה שנכתב בימים אלו וצופן בתוכו עוד מיני פרטים וגילוים על התנהלות לא ראויה, בלשון המעטה.
    לגבי "פתרון דיור במקום אחר" – כאן אני חולקת עליך באופן חד משמעי. המשפחה איננה "חדשה" ליפו, איננה "מהגרת", ובניגוד אליך, היא לא בחרה לעבור ליפו מזכרון, כי כאן יקר ו'מפותח'. זוהי משפחה יפואית, כמו מאות משפחות יפואיות נוספות – וכולן זכאיות לפתרונות דיור ביפו – ולא בשום מקום אחר. המשמעות של דבריך היא שהזכאים לדיור ציבורי הם כלי משחק בידי השוק של הנדל"ן – אפשר "להעביר אותם" לגור "איפה שזול", ולא איפה שנמצאת הקהילה שלהם, המשפחה, החברים, בתי הספר וההסטוריה.
    יתרה מכך – הרי לא במקרה מדובר במשפחה ערבית. מבלי להכנס להסטוריה הארוכה של אפליית האוכלוסיה הערבית ביפו (בשל קוצר היריעה), המדיניות הנוכחית של העירייה/חלמיש/עמידר וכו' – היא למעשה "טרנספר שקט" של האוכלוסיה הערבית מיפו. למעלה מ-500 משפחות ערביות, לפי נתוני עיריית ת"א-יפו נמצאות בשלבי פינוי/הריסת ביתן. חלמיש, מוכרת את הדירות שברשותה ביפו בשוק החופשי – למרבה במחיר, ומכניסה את הזכאים לרשימות המתנה, כאשר בסוף הדרך הם ישלחו ללוד/רמלה לדירות "חלופיות" בלית ברירה. אגב, סיכויי "השיקום" בלוד/רמלה הם הרבה יותר נמוכים, בדיוק בגלל אותו הגיון מעוות.
    לתהליכי הגירוש האלו קוראים בו זמנית "ג'נטריפיקציה" (או בלשון העם כניסה של אוכלוסיה 'חזקה' כלכלית שדוחקת את האוכלוסיה המקומית ה'חלשה' ) ו"ייהוד" יפו – דחיקת רגליה של האוכלוסיה הערבית משכונותיה בעיר – גם דרך פינוי משפחות הזכאיות לדיור ציבורי, אבל גם דרך "השוק החופשי" שלמעשה קובע את מחירי הדירות ביפו הרחק הרחק מהישג ידם גם של בני המעמד הבינוני.
    המאבק בהקשר הזה, הוא גם על זכות הדיור ודרישת פתרונות לזכאים לדיור ציבורי, וגם באופן כללי על קידום פיתוח עבור ובשביל הקהילה המקומית קודם כל, ולא עבור אוכלוסיה חדשה – אמידה כלכלית ככל שתהיה – על חשבון זו הנוכחית. על זה נאמר – העיר שייכת לתושביה, ללא הבדלי דת / גזע / מין / נטיה מינית / מעמד כלכלי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s