לטיראנה, הבירה של אלבניה הידועה גם בתור המדינה הענייה באירופה יש ראש עירייה מפתיע. בעיר שמתנהלת בסטנדרטים של עולם שלישי ראש העירייה אדי ראמה עושה לאט לאט מהפך בהתייחסות למרחב הציבורי ושיפור מסויים ובלי להוציא הרבה כסף (ככה זה כשאתה נמצא במדינה ממש ענייה) – פשוט ע"י צבע והרבה ממנו על הבניינים המכוערים (והמכוערים פחות) של העיר. צבע שמשנה את הפרספקטיבה ואת ההתייחסות לחלל כולו. אולי זה לא מפתיע שהוא זכה בפרס שנקרא ראש העיר הטוב בעולם ב-2004. והנה כתבה שמספרת את הסיפור של טיראנה הענייה:
רסס – RSS
תגובות אחרונות
יוסי פרום על גלידה מונטנה – מיתולוגיה… Lerman על פודקאסט ממצה מהעת האחרונה אפי על פודקאסט ממצה מהעת האחרונה ביולוג ירושלמי על כיכר התזמורת – בכייה… ביולוג ירושלמי על כיכר התזמורת – בכייה…
איזה יופי!
זו לא המצאה חדשה – גם בבואנוס איירס השתמשו בשיטת הצביעה (או, אם להיות ציניים: אותו עוני, רק בצבעים עליזים) באחת השכונות הנחשלות ביותר: בוקה. בסופי שבוע מוסיפים כמה רקדני טנגו, חנויות מזכרות ובתי קפה בחוץ, ופתאום אותם שניים וחצי רחובות צבועים הופכים לאטרקציה תיירותית לוהטת ומאוד פוטוגנית.
יפה, הבעיה היא ששעות ספורות אחר כך, כשהלילה יורד, אין אף משוגע שיסתובב שם. כשהשמש כבה כנראה שהטיוח הצבעוני כבר לא עוזר.
תיירות מביאה כסף שמפחית את העוני והכל עדיף על האובססיה הישראלי ללבן ואף-וויט.