יום ולילה ארוכים עברו על עבדכם הנאמן. הלכתי ברגל, נסעתי במוניות שירות, במוניות ספיישל, באוטובוסים, ברכב פרטי רחמנא ליצלן, בין צפון העיר, דרום העיר ואפילו רמת-גן. פגשתי כמה חברים טובים וגם שתיתי יותר מדי. איפה שהוא באמצע הדרך חיכיתי לקו 5 שבושש לבוא בדיזנגוף. חשבתי שאולי מחלף דיזנגוף שהחליף את הכיכר של פעם סופסוף נפל ובגלל זה נחסם הכביש והתחלתי להתקדם לכיוון. מסתבר שחבורה גדולה של הולכי רגל היו עסוקים במסיבת רחוב ספונטנית ופלשו לתוך הכביש בצומת של בר גיורא בצעד שסימל את שחרור העיר משלטון כלי הרכב. בדרך הם גם הכניסו ספר תורה לבית-כנסת:
יש עתיד לעיר הזאת.
אאח איך שהסרקזם כואב 😐
בירושלים זה לא היה עובר!! 🙂
עמית, בירושלים היו קוראים לזה "החרדים משתלטים על העיר". בתל-אביב קוראים לזה "עיר פלורליסטית". טרמינולוגיה זה עניין של גיאוגרפיה.
מחאה? גם זו דרך להסתכל על זה 🙂
מה שאפשר ללמוד זה שהאחדות מאפשרת להשיג הישגים.. כמו מסיבת רחוב סוערת..