אולי שמתם לב שלא העליתי סיכום של הרצאתו של יאיר גרבוז מיום שלישי האחרון על הקשר בין אמנות לעיר. מעבר לעובדה שגרבוז לא השתמש במצגת (ובצדק), אני לא מסוגל לסכם את מה שגרבוז אמר (אבל בספרו החדש "אוי, ארצי" יש התייחסות לחלק מהנושאים). גרבוז אולי היה ראשון המרצים שהצליח להעביר בחדות את הסיבה לגור בעיר ולא בכפר או בפרבר. בעוד שבכפר מתקיים לו גן-העדן שבו השעמום המושלם רובץ ואין לו תקנה וכל יום דומה למשנהו (גרבוז הזכיר שכשהוא עזב את הקיבוץ הוא היה צריך להודיע למזכירות ולקבל את הסכמת החברים. כשעוזבים את תל-אביב לא צריך להודיע לאף אחד), העיר רחוקה מלהיות גן-עדן. למעשה, העיר על-פי גרבוז דומה הרבה יותר לסימפוזיון על גן-עדן ובסימפוזיון הזה הרבה יותר מעניין להיות.