לא על הדיור לבדו צועד האדם – גם על התחבורה

בתוך בליל המילים שנשפכות על מחאת המאהל עולה לא פעם הקריאה "תעברו לפריפריה" בצורות שונות. אליאב כתב על זה כאן, והנה רק היום מאיר ניצן, ראש הועדה הקרואה בלוד, המליץ למאהליסטים לעבור לעירו, שהיא לדבריו "רק עשר דקות מתל-אביב". השאלה היא האם במעבר ללוד באמת נחסכות עלויות מחיה משמעותיות מאותו תל-אביבי צעיר והתשובה לכך טמונה בשאלה האם ניתן לחיות בלוד (ולקיים חיים מלאים של ממש) גם ללא בעלות על רכב פרטי לכל מבוגר? וזה לא שאין פוטנציאל לעשות זאת – דווקא ללוד יש תחנת רכבת גדולה מאוד במרחק של 15-20 דקות נסיעה מתל-אביב (זאת אומרת מהרכבת בתל-אביב), וזה די קרוב. מהתבוננות במפה של לוד נראה שממזרח לתחנת הרכבת יש שכונה יהודית פרברית – לא בדיוק המקום המומלץ לחיות בו ללא רכב. ממערב לתחנת הרכבת נמצאת "שכונת הרכבת" המהוללת ששמעה יצא למרחוק, וגם היא ספק אם היא קורצת למישהו, ודאי שלא למאהליסטים מרוטשילד. כלומר, אם מישהו עובר ללוד ורוצה לחיות חיים מלאים, גם אם הוא גר ליד תחנת הרכבת בשכונה היהודית הוא יצטרך להחזיק רכב פרטי שעלותו לחודש (בעלות שמרנית) היא 2,000 ש"ח לפחות.

ועכשיו נעשה תרגיל היפוטתי. לשם הפשטות, בואו נניח שידידנו התל-אביבי הגבר הרווק (לצורך הדוגמה סטרייט. אם הוא הומו הוא אפילו לא שוקל מעבר לפריפריה פן יבולע לו) שוכר כרגע חדר עם עוד שני שותפים ומשלם עליו כ-2,200 ש"ח במרכז תל-אביב ואינו מחזיק רכב. רוב הזמן הוא מתנייד ברגל, לפעמים באופניים (יכול להיות שהוא אפילו רכש מנוי בתל-אופן בעלות שנתית של 240 ש"ח) ומן הסתם גם בתח"צ. אפילו אם נניח שידידינו מכור קשות לנסיעות באוטובוסים (נוסע לפחות שתי נסיעות ביום) זה מוסיף לו הוצאה של כ-200 ש"ח בחודש (10 ש"ח בקרוב לשתי נסיעות ברב-קו), או בקיצור עלות הדיור והתחבורה החודשית שלו היא כ-2,500 ש"ח.

ועכשיו נניח שידידנו התל-אביבי שוכר דירת שיכון בלוד ב-1,000 ש"ח ועוד גר לבד! עכשיו הוא צריך לקנות רכב ולמעשה עלות הדיור בתוספת תחבורה שלו עולה ומטפסת אל על אל מעבר ל-3,000 ש"ח. כלומר, אם קודם הוא הוציא כ-2,500 ש"ח על דיור ותחבורה עכשיו הוא מוציא כ-3,000 ש"ח. מעבר לזה, צריך לזכור שהסיכוי שלו לפגוש הרבה אנשים, למצוא אהבת אמת או זיון מזדמן ולחיות את החיים במלואם גם הוא נפגע קשות עם המעבר ללוד. אמנם, הדירה מרווחת יותר ויש לו פרטיות, אך החיים איבדו משהו במעבר והוא בעיקר נוהג הרבה יותר ומבזבז זמן יקר בדרכים, לבד עם הרדיו בפקק. אפילו כשהוא יוצא בערב לתל-אביב הוא נאלץ לקמץ בשתייה (ידידנו שומר חוק ונוהג בזהירות). כלומר, בסוף היום ההוצאות עלו בעקבות המעבר ואיכות החיים וטעמם נפגע.

זה רק תרגיל פשטני, אבל ההתייחסות למדד המשולב של דיור ותחבורה ולא רק של דיור צוברת תאוצה בעולם. מה עולה יותר לזוג שגר ביחד – דירה בתל-אביב עם רכב אחד, או דירה בהרצליה עם שני רכבים? זו השאלה. בקישור המשובח הזה אתם יכולים למצוא מספיק חומר קריאה לשבוע הקרוב בנושא. כאן יש דוח מורכב על העלויות המשולבות של דיור ותחבורה באזור סן פרנסיסקו. מופלאה עוד יותר היא המפה הזו של האזורים המטרופוליניים השונים בארה"ב עם המדד הזה. כאן, למשל, אתם יכולים לראות את המפה של המטרופולין של פורטלנד, אורגון, לפי עלויות דיור (כאשר דיור בהישג יד נחשב לעד 30% מהשכר הממוצע במפה זו לאותו אזור) ועוד מפה לפי העלות המשולבת של דיור ותחבורה (ובמפה זו האזורים בהישג יד הם המקומות בהם העלות המשולבת אינה עולה על 45% מהשכר הממוצע לאותו אזור). כפי שניתן לראות, האזורים בהם העלות המשולבת של דיור ותחבורה היא בהישג יד מצומצמים בהרבה. כלומר, בבואנו לחשוב על עלות הבסיס של החיים, אין זה מספיק להסתכל על הדיור כעומד בפני עצמו, אלא צריך לקחת בחשבון גם את עלות התחבורה. אין טעם במעבר מתל-אביב לדימונה, אם נחסוך 4,000 ש"ח בשכירות, אך נוציא 4,000 ש"ח על תחבורה ועוד זמן רב בכבישים שקודם עמד לרשותנו לעשות בו כפי חפצנו.

המדד המשולב של דיור ותחבורה עושה את דרכו גם לכאן. עדיין לא נתקלתי בפרסומים מקצועיים ממש בתחום (יהיה מעניין לראות מפה כזו לישראל), אבל בעיתונות כבר מתחילים לעבוד, בעקבות עליית מחירי הדלק (ועוד לא ראינו כלום בתחום הזה). אפילו לוי יצחק עושה הערכות שווי וטוען כי עלויות תחבורה הן חלק מהחסמים למעברי דירה. מעבר לכך, הנפגעים העיקריים מעליית מחירי הדלק הם אותם תושבי פריפריה ופרברים מוטי רכב שרואים את עלויות התחבורה שלהם עולות בחדות ומכיוון שמרבית השכונות שלהם תוכננו כך שלא ניתן לנוע בהן שלא באמצעות רכב פרטי לכל מקום, אין להם אפשרויות מעבר לאמצעי תחבורה הגיוניים וזולים יותר.

אם מאיר ניצן באמת רציני בכוונתיו שמאהליסטים יעברו ללוד – מוטב שיבנה שכונה אורבנית בסמיכות רבה לתחנת הרכבת שם וישתמש בה כמנוף לקידום העיר. אז יוכלו צעירים ואחרים לשכור דירה בלוד, לצאת לבלות ליד הבית, מכיוון שהשכונה תכיל מספיק אנשים ותהיה מספיק צפופה כדי לתמוך בעסקים שכונתיים, כמו פלורנטין ושכונת נגה בתל-אביב, או לחילופים גבעת רמב"ם בגבעתיים. הם גם יוכלו להגיע ברכבת לתל-אביב, ולא יצטרכו להוציא סכום גדול מדי על תחבורה, מכיוון שגם סופר, מרפאה, דואר, גני ילדים ובתי ספר ועוד שירותים יהיו להם במרחק הליכה מביתם. הוא יכול לקבל השראה מצביקה גרינגולד מאופקים (שמתחיל בנקודה יותר נמוכה אפילו מלוד) שמנסה לעשות באופקים שכונה אורבנית ליד תחנת הרכבת החדשה שתוקם שם. מאיר ניצן יגלה אז שהרשויות השונות בישראל מקשות מאוד על אפשרות לבנות שכונות חדשות שאינן מבוססות לחלוטין על רכבים פרטיים לכל מבוגר.

ואם מדינת ישראל רוצה באמת להוזיל את העלויות המשולבות של דיור ותחבורה לא רק שבנייה אורבנית תענה על חלק מהצורך של השוק (וצריך מהר לחתוך הרבה רגולציה בשביל זה), היא גם תאפשר יצירת שכונות חדשות שבהן ניתן להשתמש במגוון אמצעי תחבורה ובראשם הליכה ברגל, אופניים ותח"צ (שדורש צפיפות גבוהה כדי להיות יעיל) ולא רק ברכב פרטי.

לסיום, אני מקווה שפוסט זה יועיל להסביר את המצב שנוצר שבו צריך לבחור בין דירה זולה בפרברים עם עלות תחבורה יקרה (ועלות זמן יקר שהולך לאיבוד) לבין דירה יקרה בעיר עם עלות תחבורה זולה. הקשר בין תחבורה לדיור הוא קשר שלא ניתן לנתק וכל דיון ראוי על דיור בהישג יד ופיתוח פריפריה ראוי שידבר על ניידות, אפשרויות ועלויות תחבורה בנוסף. בפעם הבא שמישהו מקשקש "יש דירות זולות בערד" – כדאי לעדכן אותו שהדירות האלה רק נראות זולות. בפועל המחיר האמיתי של חיים מלאים בערד יקר מאוד, בודאי למי שרוצה, ובצדק רב, לטעום ממה שיש לחיים על כדור הארץ להציע. אני חושב שהוידאו הבא משנות ה-50 מסביר את זה היטב:

לקריאה נוספת:

המדד המשולב לדיור ותחבורה

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, דיור, תחבורה, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

42 תגובות על לא על הדיור לבדו צועד האדם – גם על התחבורה

  1. פוסט מצויין. עלויות התחבורה הן, במובהק, אחת הסיבות שהחלטנו לשכור גם השנה דירה בת"א ולא לצאת לפרברים.

  2. יעל ר. הגיב:

    פוסט נאה.
    ואני אוסיף – כל עוד אין תחבורה ציבורית בסופי שבוע ובשעות הלילה (לפרברים ברוב השנה אין תחבורה אחרי 23:00-24:00), היא אינה יכולה להוות תחליף אמיתי לרכב פרטי.

  3. אליאב הגיב:

    צריך להדפיס את שרשרת הפוסטים האחרונה, לכרוך אותם, ולהגיש לכנסת כתוכנית האסטרטרגית לפתרון בעיית הדיור בישראל.

  4. יהונתן הגיב:

    10 דקות מתל-אביב במסוק אולי. אין מקום בתל-אביב שהוא 10 דקות מתל-אביב ברכב פרטי.

  5. לרמן הגיב:

    אליאב, תודה רבה. השאלה היא אם בכנסת מוכנים לפעול בתחום מורכב שפתרונותיו אינם טריויאליים (וגם להבין את הבעייה לא תמיד פשוט).
    יעל, מסכים באופן כללי, אם כי בדרך-כלל הרכב השני של המשפחה אינו תוצאה של שעות הפעלת תחבורה ציבורית, אלא של נוחות ההתניידות ביומיום. גם תחבורה ציבורית תלוייה מאוד במבנה העירוני ואינה יכולה לפעול באופן יעיל בשכונות פרבריות מאוד (וסופסוף בתל-אביב עשו קו לילה שעובד כל לילה חוץ מביום ששי בערב – נושא שגם בו צריך לפעול).

  6. יודן רופא הגיב:

    לא ידעתי שמאיר ניצן נהיה ראש הועדה הממונה בלוד. זהו אותו מאיר ניצן שיצר את ראשון מערב – אוי!

  7. לרמן הגיב:

    כן, זה אותו מאיר ניצן. במערב אין כל חדש.

  8. דודי גבאי הגיב:

    עם הטענה העיקרית – יש להתחשב גם בעלויות התחבורה בזמן ובכסף – אני מסכים.

    אבל "חיים מלאים של ממש" זה עניין סובייקטיבי. הצעיר התל-אביבי בדוגמה שלך, למשל, לא יוצא לעולם מת"א…

  9. צ'יקי הגיב:

    מצוין כתמיד. גם אם יהיה ערך שווה בין המחירים ולמשל ייצא שהדע"ת (דירה עם תחבורה) בלוד יהיה מעט זול מזה שבתל אביב, נאמר ב300 שח לחודש. כדאי גם לתמחר את הזמן שבו נוסעים לעבודה. להגיע מהבית בלוד למשל לרחוב החשמונאים בתחבורה ציבורית זה בוודאי כ45 דקות הלוך ואז שוב. כלומר כדאי לתמחר את הסיוט ב45 שח ביום כפול ימי העבודה זה יוצא כמעט אלף שח. לא יעלה על הדע"ת

  10. ירדן הגיב:

    בטוח שמכונית זה 2000 לחודש?

  11. שרון הגיב:

    נו, ואני התחלתי, לפני חודש בדיוק, לעבוד בחברה הממוקמת באזור התעשיה של לוד. רגע אחרי הטראומה הראשונית מהעניין, התברר לי להפתעתי, שבמזל שלא ייאמן, יש לי אוטובוס ישיר לאזור התעשיה של לוד (זה בערך הקו היחידי מת"א ללוד שהוא גם ישיר, אבל הוא גם עובר בצומת מעריב, אם כ"כ חשוב לצ'יקי להגיע מלוד לרחוב החשמונאים).

    אז כן, לוקח לי בערך 20 דקות להגיע לעבודה, שזה סבבה. כשעבדתי ברמת גן לקח לי יותר זמן מזה להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית. אבל מבחינת הקטע של "איכות חיים" (כן, זה עניין שחשוב גם לעובדים), אני יכולה לספר שמיציתי בתוך פחות משבוע את מלאי המקומות שאפשר לאכול בהם צהריים (שניצליה, בר סלטים, מאפיית אנג'ל, שיפודיה). כי אין שם ממש "חיים" במובן שרובנו רגילים לחשוב עליו.

    אתמול משום מה הייתי צריכה, אחרי העבודה, להגיע למקום שחייב רכבת. בדיקה מסיבית העלתה את הנתון המבדר הבא: האוטובוס שמגיע פעם בשעה אל תחנת הרכבת של גני אביב בלוד (שמשום מה כה אוהבים לציין את קיומה בדיונים על לוד), תוזמן כך שינחת בה תמיד כחמש דקות אחרי שהרכבת (שמגיעה גם היא פעם בשעה) כבר יצאה את התחנה.

    לקחתי מונית. בנסיעה לתחנת הרכבת התברר לי שהתחנה הזו ממוקמת באמצע הכלום של הכלום, ושגם אנשים שגרים בשכונה הסמוכה בטח לא ממש צועדים לשם ברגל כי זה ממוקם פאקינג רחוק מאיפה שאנשים אשכרה גרים.

    אז בהצלחה למאיר ניצן עם נסיונותיו לגרום לאנשים לעבור ללוד. אני שם כל בוקר, ואין מקום שאני שמחה יותר לברוח ממנו עם תום יום העבודה (ואני דווקא אוהבת את מקום העבודה שלי)

  12. ניר הגיב:

    מסכים לגמרי עם הנתוח של עלויות תחבורה ציבורית, אם כי לא מעט תל אביבים מחזיקים רכבים – קטנוע הוא גם רכב סביר להתנייד בין לוד לת"א (רק שיחנו כמו בני אדם) ואופניים רכב סביר להתנייד בתוך לוד.

    לגבי "לחיות את החיים במלואם", חלק מהענין הוא שאתה לא עובר לשם לבד. לדוגמה העלייה של ברוקלין, שההגירה של צעירים ומשפחות אליה הפכה אותה למקום שנחשב היום יותר מעניין ממנהטן (מבחינת מסעדות, חנויות וכו). הנסיעה בסבווי מפרוספקט פארק למידטאון, למשל, לוקחת יותר זמן והרבה פחות נעימה מהרכבת מלוד לת"א.

  13. חוששני שהמספרים של לרמן מעט אופטימיים מידי לטובת מחזיקי הרכב הפרטי. 2000 ש"ח בחודש?

    על פי חברת חשב , רכב של 1.6 ליטר , יהה בממוצע עם הוצאות של 2600-2700 ש"ח בחודש. http://www.themarker.com/cars/1.615012

    אפשר לחשב חישוב מדוייק יותר עם מחשבון אחזקת רכב הבא

    בכל מקרה, ההוצאות החודשיות למשפחה ממוצעת הן גבוהות יותר – כמעט 3000 ש"ח הוציאה משפחה ישראלית ממוצעת על התחבורה – יותר מכל סעיף תקציבי אחר, יותר מהדיור. ראו כאן

    http://www.themarker.com/consumer/prices/1.667769

    כמובן, הנתון הזה קצת מטעה. הוא שם בממוצע את הוצאות אנשי הג'יפים יחד עם האנשים שנוסעים בתחבורה ציבורית או הולכים ברגל.

    עבור משפחה פרברית,בעלת 2 רכבים, שאחד מהם הוא ישן וזול בהרבה, אפשר להגיע להערכה של לפחות 40,000 ש"ח הוצאה בשנה.

    העלויות האמיתיות של הרכב גבוהות בהרבה. המשק מסבסד עוד כל בעל רכב ב20,000 ש"ח בשנה. (אלא אם אתם רוצים להתעלם מהעלות של תאונות דרכים, ייקור הדיור, זיהום המים והאוויר, פשיעה ועוד מרעין בשין ולהניח שהברון דה רוטשילד , ולא אתם משלמים את העלויות האלה).

  14. אני לא מכיר את הרכבת בלוד, אבל לגבי רוב תחנות הרכבת שאני כן מכיר המצב הוא כזה –
    1. תחנת הרכבת נמצאת מחוץ ליישוב, ופעמים רבות היא מוקמה שם על ידי המתכננים , אולי כדי שיוכלו להכין ליד התחנה מגרש חניה גדול למכוניות.
    2. שירות האוטובוס אל התחנה מזעזע, עושה סיבובים.
    3. קשה ולפעמים מסוכן ולפעמים בלתי אפשרי להגיע ממקום היישוב ברגל את התחנה.

    תחנה שמדגימה את זה בצורה מצויינת היא התחנה בראש העין, שם היא רחוקה גם מהעיר וגם מאיזור התעשייה שבו עובדים כ 20,000 איש, אולי 100 מתוכם באים ברכבת.

    אי אפשר לשים את המתככנים בכלא על פשעים נגד האנושות, או לפחות לתבוע אותם בתביעה יצוגית על הטלת עלויות חיצוניות על הציבור? בתא לידם אפשר לשים את אנשי משרד התחבורה שלא עושים דבר כדי לשנות מצבים אומללים כאלה.

  15. Nachman הגיב:

    kol-hakavod Yoav, yet another post that is right on the money
    – literally this time…

  16. ניר הגיב:

    דרור אתה צודק לגמרי לגבי התכנון של תחנות הרכבת. אם מאיר ניצן באמת רוצה לבנות את לוד כאלטרנטיבה לת"א, הוא יכול לעשות כמה דברים לגבי זה: להקים שרות הסעות יעיל, להפוך את העיר ידידותית לאופניים (ולהפעיל לחץ על הרכבת שתהיה גם היא ידידותית לאופניים) וכו'.

    יכול להיות שבמקום להלחם עם חולדאי הדבר הנכון הוא לרכז מאמץ במקום כמו לוד, שיש בו יותר סכוי להשפיע, ולבנות אלטרנטיבה אמיתית. מה שכתבתי על ברוקלין מתייחס לשכונות שחלקן היו במצב גרוע יותר מלוד.

  17. שושנה הגיב:

    נכון וכואב.
    אני גרה בהרצליה, אין לי רכב, ואני נוסעת פעמיים בשבוע לאשדוד לקורס ערב.
    הנסיעות הן סיוט- במקרה הטוב שעתיים וחצי לכל כיוון (אוטובוס/רכבת/אוטובוס בהלוך, ושלושה אוטובוסים בחזור כי אין רכבת אחרי 9 בערב).
    האוטובוס האחרון להרצליה יוצא מתחנה מרכזית בת"א ב-11:30 בלילה (קו הלילה מתחיל רק ב-1:30 לפנות בוקר)
    אני צריכה לתפוס את האוטובוס של 9:40 לתחנה המרכזית באשדוד ולקוות שלא יאחר, כי אז אפספס את האוטובוס שיוצא ב-10:00 לת"א, והאוטובוס אחריו מגיע לת"א אחרי שהאוטובוס האחרון להרצליה כבר יצא.
    וזה עוד בשעות שאין פקקים.

    שלא לדבר על העלויות-
    * הלוך עם הרכבת (כדי להמנע מהפקקים לת"א שיאריכו את הנסיעה בעוד 40 דקות לפחות): 6.40+26+5=37.4
    * חזור (3 אוטובוסים): 5+8.20+10= 23.2

    סה"כ 60.6 ש"ח נסיעות לכל יום כזה, וחמש שעות בדרכים. לא ריאלי בעליל כעניין יומיומי קבוע.

  18. איתי הגיב:

    בנאדם, רק רציתי להגיד שאתה מדהים! כל פוסט בול! קצר, ממצה, מלא בהגיון וברפרנסים.
    אהבתי במיוחד את האחרונים שרלוונטיים מאוד לאור המחאה חסרת הכיוון בהבימה. (דוגמא בולטת – לדעתי הנקודה החשובה ביותר שכולם מפספסים היא באמת כמה שהתחבורה היא חוליה קריטית שחסרה בכל העסק אבל בנתיים נראה שאף אחד לא ממש מדבר על העניין כי בנתיים נראה שבעיקר מדובר שם על חבורת היפים שאוהבים את הוודסטוק שלהם).
    למעשה ככל שאני חושב על זה יותר נראה שאם לא תשתלט על העסק איזושהי קבוצה שתוביל אג'נדה אמיתית העסק או יגווע, או גרוע יותר – עסקנים פוליטיים ישתלטו עליו.
    חשבת לנסות להוביל מהלך כזה? לי אין מושג איך עושים כאלה דברים אבל נשמע לי שהתחלה טובה תהיה לגבש את העניין לכמה רעיונות פשוטים שיביעו את תמצית השינויים שצריך.
    בראש שלי זה משהו כמו –
    1. תחבורה ציבורית
    2. דיור עירוני
    3. תקנות שמירת ההטרוגניות של האוכלוסיה (דברים כמו דיור לצעירים, תקרה על עליית שכ"ד וכו'. אלו דברים שלא ראיתי בבלוג אבל נראה שהם קורים בלא מעט מקומות בעולם)

    בכל מקרה – עבודה טובה!

  19. אלכס הגיב:

    תחבורה ציבורית בסופי שבוע היתה יכולה לא רק לשפר את איכות החיים אלא להציל חיים ממש. כאשר אני רואה את נהר הרכבים הנכנס ביום שישי בלילה לתוך תל אביב, ואני חושבת על כך שבתוך כל רכב כזה יושבת חבורה של צעירים שכבר התחילו את שתיית האלכהל שלהם, ועוד מחצית מהם חיילים, שבנוסף לא ישנו כל השבוע שלפני כן, אני חושבת שאולי בכל זאת פיקוח נפש יכול לדחות את השבת?
    תודה על הפוסט!

  20. לרמן הגיב:

    תודה רבה לכולם.
    איתי, הייתי כבר במאהל מספר פעמים. לדעתי, לא מדובר דווקא בחבורת היפים, אלא בהרבה חברים צעירים (התרשמתי שהגרעין הקשה מורכב מאנשים שצעירים ממני כמעט בעשור) שחושבים באמת לחיות את חייהם בישראל ונלחמים על ההזדמנות שלהם לעשות זאת בהצלחה. דווקא משיחות שם התרשמתי שאנשים מוכנים לדיאלוג ולשיח ושאנשים יודעים מה הם רוצים, אבל לפעמים צריך לעזור להם לנסח את זה במילים. אני הרבה יותר אופטימי בעקבות המחאה הזו – אני לא יודע אם זה בסוף גם יחזק את העירוניות בישראל ויחבר למקבלי ההחלטות את הקשר בין דיור לתחבורה, אבל אני מקווה שמשהו כזה יקרה.

  21. פינגבאק: אסכולת הכורסא » מטרות המאהל ורשימת ההצעות לפתרון

  22. איתי הגיב:

    אני יודע שקיימים שם לא מעט חברה עם הרבה כוונות טובות, אבל כמו שאמרת – לי נראה שהם לא כל כך מגובשים – מהנסיון שלי ניסוחים זה משהו מאוד חשוב, כל עוד אין ניסוחים ברורים לא בטוח שכולם בכלל מדברים על אותם דברים. אין ספק שגם אני אופטימי יותר מעצם קיום המחאה ולכן אני חרד מהאפשרות (הדי ראלית לדעתי) שהיא תתמסמס לה…

  23. פינגבאק: יש מקום לכולם בגוש דן « ירוק ונוצץ

  24. שרון רז הגיב:

    באמת פוסט מצויין, שמסביר את הדברים בצורה הכי רהוטה, אמיתית ומשכנעת שיש. תודה. אגב תודה גם על הפוסט החדש יותר עם מקבץ הלינקים על דיור ועירוניות.

  25. לרמן הגיב:

    בשמחה. תודה על המחמאות.

  26. פינגבאק: איפה התוכנית? | עוד בלוג תל-אביבי

  27. פינגבאק: מכתב לראש הממשלה בנושא מצוקת הדיור • הרחובות שלנו

  28. עדי הגיב:

    צריך באמת להכניס למחאה את הרכבת והתחבורה הציבורית באופן כללי. אולי ישפיע משהו על תחנת הרכבת ברעננה שלא נראית באופק…

    פתרון תחבורתי מעניין שנתקלתי בו במקרה ברחוב (לי הוא לא עוזר) – http://www.ibus.co.il נראה אם זה יצליח.

  29. לרמן הגיב:

    קודם שיעבירו את ה-BRT ברחוב אחוזה שברעננה.

  30. פינגבאק: זה הרבה יותר מפרסומת (מפעל הפיס מסיר את הקמפיין נגד שימוש באוטובוסים) | עוד בלוג תל-אביבי

  31. פינגבאק: יש כבר הרבה דיור בר השגה, אבל הוא לא מיועד לאנשים | עוד בלוג תל-אביבי

  32. פינגבאק: חברי הכנסת האורבניים – קואליציה | עוד בלוג תל-אביבי

  33. פינגבאק: המחיר היקר של המחסור בתחבורה ציבורית בשבת | עוד בלוג תל-אביבי

  34. פינגבאק: מסרב ליישוב מחדש | עוד בלוג תל-אביבי

  35. פינגבאק: חברי הכנסת האורבניים בכנסת הבאה | עוד בלוג תל-אביבי

  36. תמר ג. הגיב:

    במדינות שבהן יש רכבת תחתית, רכבת ואוטובוסים נקיים שמגיעים בזמן, אפשר לדבר על להתרחק מהמרכז. בארץ התחבורה הציבורית פשוט מזעזעת בכל קנה מידה אפשרי. נסיעה של 5 ק"מ בתוך תל אביב מותירה אותך מותש ומרוט עצבים, אחרי שחיכית חצי שעה לאוטובוס שאמור להגיע כל 5 דקות, הזעת, טולטלת וטורטרת כהוגן.

  37. עמיחי הגיב:

    זה הטיעון העיקרי שלי נגד מודיעין (לא שמודיעין זה מקום זול אבל פעם הוא בהכרח היה מקום זול משמעותית מבחינת דיור).
    ברגע ששני בני הזוג תלויים ברכב בכדי לצאת לעבוד, הוזלה של 1000-1500 שח ממש לא משנה כלום. אתה תקוע במקום שאין בו כלום, כל קניה של משהו מצריכה לעלות על רכב, בדרך כלל אחד מבני הזוג עובד פחות בכדי לעזור עם הילדים אבל במודיעין אין באמת איפה לעזוד אז צריך לצאת ממנה וגם השוס הגדול ברוב המשכורות הנמוכות (8 ומטה) אין שום הצדקה להחזיק רכב נוסף. הרכב עולה 3 נטו כך שעדיף לעבוד במשכורת נמוכה בהרבה וקרוב.
    אני בכלל לא מדבר על גידול ילדים במצב בו שני בני הזוג עובדים רחוק.

  38. פינגבאק: רוצים לחיות בזול? כדאי להיזהר מהמלצות של מדורי הנדלן | עוד בלוג תל-אביבי

  39. פינגבאק: ארבעת חסמי הדיור והפתרונות להם | עוד בלוג תל-אביבי

  40. פינגבאק: מה הקטע עם האפסים שמופקדים על ניהול העיר הזאת? קטע של יחסי ציבור | עוד בלוג תל אביבי

  41. פינגבאק: מבקר המדינה מוסיף כשלים משלו למשבר הדיור | עוד בלוג תל אביבי

  42. פינגבאק: כשל הדיור המחומש | עוד בלוג תל אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s