תנועת הולכי רגל בערים ישראליות – מחקר וממצאים

בשעה טובה לנו, אני שמח לבשר שמחקר משמעותי שהייתי מעורב בו עד מאוד בשנתיים האחרונות הגיע לסיומו ואף זכה לדוח מסכם. המחקר נושא את הכותרת "מודל חיזוי להערכת נפח תנועת הולכי רגל במרחב העירוני" ונוהל על ידי פרופ' יצחק אומר מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר יודן רופא מאוניברסיטת בן-גוריון, כאשר את עבודת הרגליים ביצעו בעיקר יובל כהן שעושה תואר שני בהנחיית ד"ר רופא ועבדכם שמתקדם עם הדוקטורט שלו אצל פרופ' אומר. המימון שאיפשר למחקר הזה להתרחש הגיע מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

במסגרת מחקר זה ניסינו לבנות מודלים כמותיים להערכת נפח תנועת הולכי הרגל בשכונות מסוגים שונים בכמה ערים בישראל וחיזוי נפח התנועה הצפוי ברחובות עצמם. הניתוח הסטטיסטי והחיזוי התבססו על ניתוח מבנה רשת הרחובות (סוגים שונים של מדדי מרכזיות) וניתוח שימושי הקרקע (מסחר, בתי-ספר וכיו"ב) פעלנו בעיקר בארבע ערים (למעשה ארבע רשויות מוניציפאליות שונות ששלוש מהן במטרופולין תל-אביב) – אשדוד, בת-ים, באר-שבע וכפר-סבא, שאת כולן זכיתי להכיר טוב יותר. בחלק הסופי של המחקר גם ביקרנו בהוד השרון. אנחנו מקווים שבעתיד תיווצר האפשרות לערוך מחקר המשך גם בערים בעלות אופי חרדי וערים בעלות אופי ערבי, וכן בערים לא מישוריות על-מנת לעמוד על ההבדלים בדפוס תנועת הולכי הרגל במקומות השונים.

במחקר זה בחנו שני סוגים של שכונות (שחולקו גם הם לתת-קטגוריות נוספות לפי המיקום במרכז העיר או בשוליים) – שכונות פרה-מודרניות ושכונות מודרניות. שכונות פרה-מודרניות נוצרו בעיקר בתקופה לפני שהרכב הפרטי מלך במוסדות התכנון (עד שנת 1936 בישראל פחות או יותר), כדוגמת מרכז כפר-סבא, מרכז בת-ים, העיר העתיקה של באר-שבע ועוד. שכונות אלה בדרך-כלל צפופות יותר ואינטנסיביות יותר משכונות מודרניות ומכילות מגוון רחב יותר של שימושי קרקע שונים. לצד שכונות אלו בחנו גם מספר רב של שכונות מודרניות כדוגמת גבעת אשכול בכפר-סבא (השם בטח לא אומר לכם כלום, אבל היא נמצאת כאן), רובע ט"ו באשדוד ועוד. בסך הכל נבחנו 14 שכונות שונות שעליהן התבססנו בשלב יצירת המודלים ונעזרנו בארבע שכונות נוספות לתיקוף אותם מודלים.

נוסף על ההבחנה בין סוגי השכונות התמקדנו בבחינת תנועת הולכי רגל מגילאים שונים. עשינו הרבה מאוד ספירות הולכי רגל ובהן חילקנו את הולכי הרגל לקשישים (מגיל 65 ומעלה), ילדים (עד גיל 14) וכל השאר (אוכלוסייה כללית) כדי להבין האם יש דפוסים שונים של הולכי רגל קשישים ולילדים ביחס לאוכלוסייה הכללית. אחת המוטיבציות המשמעותיות למחקר זה היא הניסיון לזהות (באמצעות אותם מודלים מתוחכמים) מקומות שבהם צפוייה תנועת הולכי רגל ילדים וקשישים רבה במיוחד, ובאותם מקומות לבצע שיפורי בטיחות עבור קבוצות פגיעות אלה.

זהירות, קשישים בדרך (לטוסקנה)
רובע א' באשדוד

אחרי חודשים ארוכים של מדידות, מיפויים, ספירות וניתוחים סטטיסטיים הצלחנו להגיע למספר מסקנות בקשר למידת החיזוי של תנועת הולכי הרגל במקומות השונים ולקבוצות הגיל השונות (וכמובן, המסקנות האלה מופיעות כאן בתמצות רב, להסברים המלאים צריך לקרוא את הדוח):

1. ניתן להגיע לחיזוי טוב (ובסטטיסטית – ניתן להגיע למתאם של מעל 70% בהסבר השונות בתנועת הולכי הרגל) עבור תנועת הולכי רגל בשכונות מרכזיות פרה-מודרניות.

2. תנועת הולכי רגל ילדים במרחב העירוני היא אקראית יותר וניתנת לחיזוי ברמות נמוכות יותר של דיוק מאשר הולכי רגל אחרים בכל סוגי השכונות.

3. לא הצלחנו להגיע למודל תנועה טוב (או טוב מספיק, לפחות) עבור שכונות הקצה ועבור שכונות מודרניות.

4. ניכר שיש פערים משמעותיים (של מאות אחוזים) בנפח תנועת הולכי הרגל בערים השונות ובשכונות השונות. כך למשל, בצפון-מערב בת-ים (המרכז העירוני של בת-ים) נמדדו במקטע רחוב מעל 400 הולכי רגל בממוצע בשעה, ברובע א' באשדוד נמדדו כ-200 הולכי רגל בממוצע לשעה למקטע רחוב, ובגבעת אשכול בכפר-סבא פחות מ-50. נוסף על כך גם פיצול הולכי הרגל בשכונות השונות הוא שונה, כאשר בשכונות מסויימות נוכחות הולכי הרגל הילדים מהווה חלק משמעותי מכלל הולכי הרגל ובשכונות אחרות כמות הילדים קטנה ביחס לכלל הולכי הרגל.

בשלב הבא אנחנו מתכננים לחבר את המחקר הזה לתאונות הדרכים עצמן כדי להבין האם ניתן לזהות מקומות מסוכנים להולכי רגל באמצעות בחינת התכנון של רשת הרחובות ושימושי הקרקע.

לסיכום, כמו כל מחקר, יצאו לנו כמה תובנות מעניינות וכמה שאלות המשך. למתעניינים – הדוח המלא נמצא כאן ואפשר גם לעיין פה:

פוסט זה פורסם בקטגוריה אקדמיה, הולכי רגל, תחבורה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על תנועת הולכי רגל בערים ישראליות – מחקר וממצאים

  1. אורן הגיב:

    קודם כל – זה מרתק. תודה.
    דבר שני – אני לא חושב שיש מספיק נתונים בארץ, אבל בחו"ל אפשר לבצע מחקר דומה בדנה מידה גדול מאוד על ידי ניתוח הקואורדינאטות של טוויטים. כמו כן, יש כמה דטא בייסים של נתוני תנועה על פי כמה אלפי סמאופונים שחולקו בדיוק לצורך זה (יש מצב שאוכל לסייע בגישה לדטא, לא בטוח, יש מצב שכבר עשו את המחקר הזה).
    דבר שלישי – למה אתם לא כותבים באנגלית?

  2. לרמן הגיב:

    אורן, עשו לא מעט מחקרים כאלה – על טוויטים ובכלל על מידע שיש בו תיוגים גיאוגרפיים, וגם סמארטפונים וכו'. המחקרים האלה לא מגיעים לרזולוציות שבהן עסקנו במחקר שלנו. יש כמובן ניסיון לשכלל את מדידות התנועה והמודלים, וזה יתרחש כשמידת הדיוק תגבר ביחד עם התגברות על סוגיות של פרטיות.

    המחקר הזה בוצע עבור הרשות הלאומית הישראלית לבטיחות בדרכים ומשום כך הדוח המסכם שלו נכתב בשפה העיקרית של מדינת ישראל. אני מקווה שנוציא מהמחקר הזה לפחות שלושה פרסומים אקדמיים באנגלית אם לא יותר, אבל זה ייקח זמן.

  3. פינגבאק: תנועת הולכי רגל בערים ישראליות – עכשיו המאמר | עוד בלוג תל אביבי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s