התקדים החד-פעמי של תיקון כיכר דיזנגוף

זה לקח כמעט ארבעים שנה, אבל גם בעיר תל אביב קורה פעם בעשור תיקון של מחדל. אחת ההפרדות המפלסיות המיותרות שבאו לעולם הלכה לעולמה בשעה טובה. בעוד מספר ימים הגדרות המקיפות את אתר הבנייה שבכיכר דיזנגוף יוסרו, המרחב המישורי ייחשף ולנו יישאר רק לתהות למה זה לקח כל-כך הרבה זמן. למי שחושב שהתקדים הזה מסמן תיקון של מחדלים זועקים נוספים כדאי למתן ציפיות. הקלות היחסית של התיקון של כיכר דיזנגוף נובעת מכך שכל השטח הוא בבעלות ציבורית והדבר היחיד הנחוץ לעניין הוא החלטה עירונית וכסף לביצוע.

אפשר להתווכח על הסדרי התנועה העתידיים שאינם מספיק נדיבים לאמצעי התחבורה היעילים ומשאירים מקום רב למכוניות פרטיות, אך זה כמעט בטל בששים ביחס לתיקון המפלסי. אחת הסיבות לנדיבות שניתנת בשטח לרכבים פרטיים היא שהמודלים הנוכחיים בהם משתמשים מהנדסי תנועה לקבלת החלטות לא נותנים משקל לתנועות שאינן נעשות ברכב פרטי ולכן בזבוז השטח. בנוסף, בעוד מספר שנים יחלו העבודות על הקו הסגול של הרכבת הקלה ברחוב בן-יהודה והוא ייסגר לתנועה מוטורית, ומשום כך משאירים כבר היום עודף שטח לתנועה מוטורית בדיזנגוף. בכל מקרה, ברגע שמדובר במפלס אחד בעתיד הלא רחוק מדי עודף הנתיבים למכוניות בדיזנגוף יצומצם בקלות יחסית.

התקדים האמיתי בתיקון כיכר דיזנגוף הוא ביטול תשתיות קיימות. זה המקרה הראשון (פחות או יותר) בישראל שתשתית יקרה ומיותרת מבוטלת בשביל לתקן מרחב עירוני ולייצר יותר חיים. צריך לקוות שזה לא יהיה המקרה האחרון ושירבו עוד צמצומי תשתיות – מהרברט סמואל שחוסם את הים ועד שדרות רוקח שמונעות מכל דבר לצמוח ועוד ועוד תשתיות שרק מקטינות חיים ומפריעות להתפתחות העירונית.

לפני כמעט עשר שנים, כשרק עמדתי בשערי עולם התכנון העירוני מניתי חמישה חטאים מרכזיים של העיר תל אביב: כיכר דיזנגוף, הדולפינריום, כיכר אתרים, התחנה המרכזית החדשה ומגדל נוה-צדק. בדיעבד, האינטואיציה שלי הייתה במקום ולפחות בכל החזיתות האלה ישנן מעין התקדמויות. בעוד שהחטא של כיכר דיזנגוף מתוקן בקלות, והיה באוויר (תרתי משמע) הרבה שנים, שאר החטאים מערבים בעלות פרטית ועקב כך קשים הרבה יותר לתיקון.

אם כך, ננסה ללכת מהקשה אל הקשה יותר: הדולפינריום, למרות היותו בבעלות אחת, דורש עיסקת שלמונים מורכבת שאני מניח שעוד תוכל לקרות בעשור הקרוב ויהא המחיר אשר יהא. בכיכר אתרים אשר מחולקת למספר בעלים פרטיים התשלום אף יהיה גבוה יותר על-מנת להורידה למפלס אחד, וכלל לא בטוח שהעיסקה תתממש. זה עוד כלום ביחס למורכבות של התחנה המרכזית החדשה, שעקב הקונסטרוקציה שלה לעולם לא תוכל להיעלם לחלוטין. אולי אם הכל יתקתק כמו שצריך הגשרים של האוטובוסים יוסרו בעתיד הנראה לעין. ואחרון חביב – מגדל נוה צדק יישאר איתנו לדראון, מזכיר תמיד שהיבריס וארכיטקטורה גרועה הולכים היטב גם במילניום הזה ולא רק בקודם.

אם הייתי צריך לחשוב על עוד חטאים של העיר תל אביב, ישנו אחד בולט במיוחד והוא הריסת שכונת מנשיה ויצירת שממה מודרניסטית במקומה (כולל עוד כיכר רב-מפלסית המתגאה בשם כיכר השעון היפות). גם שיקום אזור זה נמצא על השולחן, אבל המורכבות של חילוץ הקרקע מההרס מקשה על הפתרון. והחטא האחרון והחדש של ימינו נוגע יותר לניהול ותכנון תחבורה ופחות לארכיטקטורה וזה כל מה שקורה עם האופניים בתל אביב (ובכלל בישראל). במקום שהאופניים וחבריהם יגבירו את האינטנסיביות והעירוניות והאיכות של המרחב, בפועל הם מחרבים את כל הרחובות כולם ומחסלים את העיר. הרחובות של אלתרמן אבידן אולי המריאו לאיטם, אבל גם הוא, אם היה הולך היום בדיזנגוף היה צריך להיות דרוך ומוכן בכל פסיעה. זמן להרהורים עתידניים ודאי שלא היה לא. נקווה שהתיקון הזה לא ייקח ארבעים שנים נוספות, למרות שהוא דורש סנכרון של מספר גופים ציבוריים.

כיכר דיזנגוף

חלום שמתגשם

פוסט זה פורסם בקטגוריה כיכר דיזנגוף, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על התקדים החד-פעמי של תיקון כיכר דיזנגוף

  1. שי הגיב:

    שמח לראות שהבלוג חזר לפעול.
    כשאתה אומר ״הרחובות של אלתרמן אולי המריאו לאיטם״ אני משער שאתה מרמז לשיר הרחובות ממריאים לאט של דויד אבידן ולא אלתרמן.

  2. amitaisandy הגיב:

    כל כך לא מסכים איתך על הכל. קודם כל הפשע של שפיכת כסף על מבצע ראווה יח"צני לטובת מרכז העיר במקום לטפל בבעיות הרבה יותר בוערות בדרומה, ועד לחוסר תכנון תחבורתי שיוביל כמעט בוודאות לאסון, מה עוד צריך להוסיף בעצם?

    • Lerman הגיב:

      הבעייה עם הבעיות בדרום היא שהן קשות ומורכבות מעבר לכסף. כמו שכתבתי, כיכר דיזנגוף היא אחת הבעיות הקשות הקלות לפתרון. ואיזה אסון בדיוק?

      • amitaisandy הגיב:

        אסון תחבורתי. פקקים, צפירות, ויהיה הרבה יותר קשה לחצות את הכיכר ברגל. לא כל כך קלה לפתרון.

      • Lerman הגיב:

        זה לא יהיה שונה משאר רחוב דיזנגוף מבחינת החתך, רק בלי ההפרעה המיותרת לאנשים. פקקים וצפירות – כמו בשאר הרחוב. ופקק של מכוניות (שלא יהיה שם באופן מיוחד, כפי שאין ברחוב כולו מעבר לזמנים מסויימים) הוא לא אסון.

  3. ניר הגיב:

    טקסט מצוין ומייאש כאחד. שמח שהבלוג חזר לפעולה.

  4. פינגבאק: כיכר דיזנגוף לא לבד – גם בברצלונה נפטרים מעודף מפלסים | עוד בלוג תל אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s