עוד בלוג תל אביבי

מקבץ לינקים ארוך במיוחד הפעם:

1. סמנו לעצמכם ביומנים. ב-13 לאפריל נפתחת הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני בבת-ים והיא תימשך שבועיים בכל רחבי העיר.

2. עוד ארוע בדרך. ב-16-17 במאי יתקיימו אירועי "בתים מבפנים" בתל-אביב. אם לשפוט לפי הארוע בשנה שעברה מדובר בארוע האדריכלי החשוב ביותר בתל-אביב ואולי בישראל בכלל.

3. שוקי גלילי כותב ב-PC Magazine מדריך מפורט למי שמעוניין לפתוח בלוג. על הדרך הוא ממליץ על כמה בלוגים עבריים שכדאי לבקר בהם. גם הבלוג הקטן שלי שם ליד בלוגים מפורסמים בהרבה. זה עושה לי נעים.

4. בירושלים אין ים. מצד שני יש מעיינות טבעיים רבים באזור לטבילה. מצד שלישי יש גם הרבה מאוד דוסים. מי אמר שוויון מגדרי ולא קיבל? ירושלמיות.

5. 20 סיבות מדוע לא לגור בדובאי. במקרה שחשבתם על העיר הזו בעתיד (תודה, יוני).

6. הבלגן עם הפליטים האפריקאים בעיר מתחיל לצאת משליטה. העירייה עושה הרבה מאוד בנושא, אבל המדינה נעלמה לה מתחת למצולות, כמו הטיפול בכל הנושאים הפנימיים בארץ.

7. הקמת הרכבת הקלה היא משימה כבדה למדי. כמו תמיד, ההערכות התקציביות מתחילות להתנפח והרשויות מתחילות לריב. כדאי לבטל את הרכבת הקלה עכשיו ולחשוב שוב על פתרון של אוטובוסים כמו בקוריטיבה.

8. "ידיעות תל-אביב" עושים לעצמם פולו-אפ על רשימת הבניינים המכוערים בעיר. בעיר עם כל-כך הרבה בניינים מכוערים תמיד אפשר להאריך את הרשימה הזו עוד ועוד. בכל מקרה, בתחתית הכתבה מופיעה הדעה שלי על בניין אחד מכוער הידוע גם כמינהל ההנדסה. לשם איזון, מומלץ לעיין ברשימה הזו של בניינים מגניבים מהעולם.

9. הצילום הקבוצתי של מגדל האופרה יצא מכל פרופורציה תקשורתית, וקיבל אפילו אייטם בערוץ 2.
בתמונה הבאה מצולם בעל הבלוג מהצד הטוב שלו.

כמו שאתם יודעים למשרד התחבורה יש קורסים בנהיגה נכונה למי שצבר כמות עבירות מסויימת וכן קורס רענון לאנשים שלוש שנים אחרי הוצאת הרישיון. אני חושב שעיריית תל-אביב צריכה להעביר קורסי חנייה נכונה לעברייני חנייה סדרתיים.

רק עכשיו חזרתי מאיזו גלידריה סימפטית ברחוב אבן-גבירול וראיתי לנגד עיניי את אותו האב-טיפוס הישראלי שיחנה איפה שבא לו ומצידו שכל העולם כולו ישב לו על הזין. בעודי אוכל את גלידת הבייליס שלי נכנס זוג למסעדה והזמין את מה שהזמין. בשלב מסויים הם פתאום קמו וסימנו לאיזה פקח ששם להם דוח על השמשה (מה שכמובן ייקר להם באופן משמעותי את עלות העצירה לגלידה). ולמה הם קיבלו דוח? כי אותו זוג החנה את רכבו בתחנת אוטובוס על רחוב אבן-גבירול באמצע היום. פשוט כך באמצעו של הרחוב הראשי בעיר הראשית במדינה השולית. ובכן, העירייה תקבל פיצוי מהם מתישהו ועל כך אפשר לברך, אבל האם אותו צפצפן יוכל להחזיר את הזמן האבוד לאנשים שנפגעו ממנו? הרי כשהרכב עמד בתחנת האוטובוס הוא הכריח את האוטובוסים לעצור באמצע הכביש במקום בתחנה וכך השאיר את כל הרכבים מאחור לעשות סיבובים והתחמקויות לכיוון הנתיב השמאלי שרק הוא נשאר פנוי. איך ישלם אותו צפצפן את חובו לכל אותם האנשים שהוא עיכב בדרך? ראוי לזכור שבאמצע היום אין בעייה למצוא חנייה בכחול-לבן במרכז העיר ולכן מדובר בגסות רוח ובחוצפה שאין כדוגמתה, ולא בחנייה לא חוקית עקב מחסור במקומות חנייה חוקיים (שהיא בעייה מסוג אחר).

האם ניתן לטפל באנשים כאלה ולהחזיר אותם למוטב? האם אנשים אלה מעריכים את חומרת העברה שהם ביצעו? האם הם בכלל מבינים את הפגיעה שהם גורמים לזולתם?

אני מציע לעירייה לייסד קורס "חנייה נכונה" אשר עברייני חנייה סדרתיים יצטרכו לעבור לאחר שחצו קו מסויים של עבירות על-פי דרגות חומרה וכמות (בדומה לנוהל משרד התחבורה). בקורס יילמדו משמעויות הצבעים שעל גבי מדרכות העיר וכן חשיבותם של המרחב הציבורי, הולכי הרגל והתחבורה הציבורית. באם לא ייגשו העבריינים לקורס תישלל מהם הנהיגה בתחומי העיר תל-אביב. אני מסכים לחלוטין עם מדיניות האכיפה הדרקונית של חולדאי בנוגע לעבירות חנייה (אם כי הייתי מגדיל את ההפרש בקנס שיש בין עבירות חנייה קלות לקשות, וגם לא ארחיב פה בקשר למוטיבציות אחרות בנושא שאולי מצויות בתוככי פרשת "שוחד החניונים", אבל אני גולש). עכשיו שמערכות האכיפה הקשוחות מתפקדות הגיע הזמן לשיפור תרבותי וערכי בנושא החנייה. יכול מאוד להיות ששיפור כזה אם יקרה יקטין את כמות הדוחות השנתית שהעירייה גובה, אבל הוא ישפר בהרבה את המרחב העירוני שלנו.

עבריין אחד כזה שראוי אולי להתחיל איתו הוא בחור בשם נאור ציון. על-פי כתבה בהארץ אותו ציון ביצע לא פחות מ-111 (ובמילים: מאה ואחת-עשרה!!!) עבירות חנייה בתחומי העיר תל-אביב. ברור כי מדובר כאן באיש שאינו נותן את הכבוד לעיר בה הוא נוהג ולאנשים האחרים שמסתובבים בה. מן הסתם יש עוד רבים רבים כמותו. אנשים אשר קנו רכב פרטי, אך אינם מוכנים לשלם תמורת השטח שהרכב הזה גוזל מהמרחב הציבורי. אנשים שחפורים כל-כך עמוק בתוך עצמם ובשאיפתם המגוחכת לחרבן על כל השאר, שבדרך הם שכחו מידות מתונות של דרך ארץ וכבוד בסיסיים.

חברים, עוד שמונה חודשים בדיוק לבחירות המוניציפאליות שיתקיימו ב-11.11.2008.

אז תעבירו כבר כתובת לתל-אביב כדי שתוכלו להצביע ותגידו גם לחברים שלכם. ואם יש לכם שאלות אז יש לי כמה תשובות.

חוצמזה, אם יש לכם אחים, אחיינים, דודנים או שאתם מכירים כל יצור חי אחר שיגיע לגיל 17 עד יום הבחירות אז תגידו לו שיוציא תעודת זהות וילך להצביע (גם אם הוא לא גר בתל-אביב. מקסימום יקבל קצת דמוקרטיה). בבחירות מוניציפאליות מותר להצביע מגיל 17 (בתנאי שיש תעודת זהות). זאת אומרת שאנשים שנולדו אחרי מלחמת המפרץ יוכלו להצביע בבחירות האלה. אה, איך אני מרגיש זקן חטיאר פתאום.

ידידתי ללי ציפי מיכאלי משיקה ספר שירים חדש ביום חמישי הזה בשעה 20:15 בקלצ'ר קלאב ברחוב הארבעה 16 (נראה לי שזה המקום שבו היה הסטאוט לשעבר). אני לא מתיימר לתת ביקורת על הספר החדש שנקרא "צייר אותי בוערת", אבל אני חושב שבתור אירוע חברתי-מסיבתי צפוייה חוויה משובחת. ההזמנה והפרטים לפניכם (קליק להגדלה).

פרטים נוספים על ללי וביקורת על ספרה החדש אפשר למצוא אצל אלי אשד. למי שלא שם לב, סצינת השירה שכוללת בערך 2,000 איש ביום טוב הפכה לזירה תוססת של יצרים משולהבים כולל מכות.

חוצמזה, ללי הרשתה לי לפרסם פה בבלוג שיר שלה שמתייחס לבית הכחול מאחורי כיכר אתרים:

לְיַד הַבַּיִת הַכָּחֹל

לְיַד הַבַּיִת הַכָּחֹל הָיָה שֶׁקֶט וּמְכוֹנַת אֶסְפְּרֶסוֹ

בְּשִׁשָּׁה שְׁקָלִים

יָכֹלְתִּי לְהָפֵר אֶת הַכַּלְכָּלָה הַדּוֹמֶמֶת שֶׁל בִּטְנִי הַמִּתְהַפֶּכֶת

וּלְהִכָּנֵס לְתוֹךְ אֲסוּפַת סְרָטָיו שֶׁל פֶלִינִי

הָיִינוּ שְׁלוּבִים קֹדֶם

בְּמַקְבִּיל לְזוּג נוֹסָף בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ

הִיא אַהֲבָה אוֹתוֹ

בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה הִדְבַּקְתָּ שְׁתִיקָה עַל תִּקְרַת בֵּית הַמָּלוֹן הַדַּל

שׁוּב פֶלִינִי עִם שַׂקִּית שֶׁל קוֹטֶג'

בַּחֲצִיָּה אָרְכִּית שֶׁל כְּבִישׁ

בָחוּר בְּלֵב הַמִּדְבָּר הַלֵּילִי

וַאֲנַחְנוּ

שָׁם

מַהֲדוּרָה חֲדָשָׁה שֶׁל קִיּוּם

אנִי כְּבָר לֹא צוֹחֶקֶת עַל

הַהוֹכָחָה הַקְּוַנְטִית שֶׁלְּךָ לֶאֱלֹהִים

6.4.05

הבית הכחול ביום אפור במיוחד

אתמול היה יום מג'וייף במיוחד בתל-אביב. למרות האובך מצאתי את עצמי פוסע לאורך הטיילת מכיוון רחוב גורדון לכיכר אתרים. לאחר שהגעתי לכיכר אתרים צילמתי את הססטוס הנוכחי של בריכת גורדון וגם את הבניין הכחול מאחורי הכיכר.

בעודי מצלם את הבניין ראיתי מכונית נכנסת על הרמפה משדרות בן-גוריון, חונה ליד אתר שיפוצי הקולוסיאום ונהגה יוצא לו לדרכו בעיר. המכונית הזאת לא הייתה המכונית היחידה על הכיכר שלמעשה נהפכה לחניון עירוני אקס-טריטוריאלי בחינם. כן, הכיכר העלובה בעולם נמצאה פונקציונאלית לדבר אחד – חנייה.

חניית אתרים

ובכן, לאחר שהתחלתי פוסע בשדרות בן-גוריון התקשרתי ל-106 כדי לברר את הסטטוס הנוכחי של הכיכר וכך נשמעה השיחה עם המוקדנית (תמליל מהזיכרון):

אני: רציתי לדווח שכיכר אתרים נהפכה לחניון.

מוקדנית: זה אזור פריקה וטעינה?

אני: לא. זו כיכר, כמו כיכר רבין.

מוקדנית: אז זו מדרכה?

אני: לא בדיוק, זו כיכר. מרחב הולכי רגל.

מוקדנית: אז מדרכה?

אני: בסדר, שיהיה מדרכה.

מוקדנית: טוב, אני אבדוק עם הפיקוח.

ובכן, מסתבר שהקנס בעבור חנייה על כיכר ציבורית בעיר תל-אביב הוא 500 ש"ח בלבד. כידוע לכם, כיכר דיזנגוף משמשת מזמן כחניון מתחת לפרגולות ועכשיו גם כיכר אתרים. העיר תל-אביב הולכת והורסת את המרחב הציבורי שלה. אם חלמתם פעם להצטלם עם האוטו ליד האנדרטה של תומרקין בכיכר רבין אתם מוזמנים לעשות זאת. מקסימום תשלמו 500 ש"ח.

ראש-העיר עסוק מאוד בימים אלה בהכנות לחגיגות המאה ובשיפוצי ענק בעיר (וגם בלהיבחר מחדש לתפקיד). הייתי ממליץ לו להרים שנייה את הראש מהדף ולראות איזה מרחב ציבורי מחורבן הוא נותן לתושבי העיר ולתיירים שאמורים לבקר בה (היי, יש אפילו לוגו לחגיגות). מצד שני, גם העירייה בעצמה מזלזלת במרחב שלנו ומוכנה לתת עוד חלקים ממנו למכוניות.

הערה אחרונה: דרוש שינוי תרבותי בתפיסה שלנו את המרחב הציבורי העירוני. עיר שבה אנשים חונים באופן יומיומי בתוך הכיכרות העירוניות לעולם לא תצליח להפוך ליעד תיירותי בינלאומי משמעותי וגם לא תהיה מקום נעים לגור בו.

עדכון: התקשרו אליי ממינהל הפיקוח והודו לי שעדכנתי אותם לגבי מצב הכיכר. ביקשתי מהם לשמור את הכיכר נקייה מרכבים פרטיים.

ערימה של נושאים לפי מרחק גאוגרפי מהבית:

1. כיכר התזמורת (220 מ' מהבית) העתידית מקבלת עוד חשיפה. אני מקווה שהכיכר שדני קרוון (שקיבל גם כתבה ארוכה השבוע על עצמו) מתכנן לא תהיה קטסטרופה אורבנית. שני שילה טוענת בכתבה שאין בישראל כיכרות מוצלחות מעל חניון. ובכן, השבוע התגלתה אחת כזו – כיכר העיר בכפר-סבא (!) שתזכה בקרוב להרחבה בבלוג.

2. שבילי אופניים באבן-גבירול (280 מ' מהבית)? ליצנות של העירייה.

3. אני לא מאמין. שבוע הספר חוזר לכיכר רבין (550 מ' מהבית). סופסוף אני אלך ליריד הזה. מעניין אם עד אז יורידו את המזרקה המיובשת הממוקמת מול שדרות דוד המלך ופוגעת בצורה אנושה בכיכר הזו.

4. לקיבוצניקים יש זכויות יתר במדינה הזו.

היום חלפה לה שנה מאז הפעם האחרונה שיצאתי את גבולות המדינה. הפעם האחרונה שחלף כל-כך הרבה זמן בלי טיסות לחו"ל בשבילי היה ב-1998. מאז שהפסקתי לעבוד אין לי את הצורך העצום לשבור שיגרה ולברוח לאן שהוא (וגם פסיכולוגית אני כנראה רוצה לבזבז פחות). לפני שהפסקתי לעבוד באוגוסט ממש רציתי לצאת לשלושה חודשים באוקינוס השקט (איפשהו בין סמואה לטונגה). אפילו הגשתי בקשה רשמית לחופשה מיוחדת שנדחתה ע"י התאגיד, ובסופו של דבר הייתה עוד קש קטנטן בדרך להתפטרות. אחר-כך הדחף הזה די נעלם. השנה גם ככל הנראה כבר לא אסע לחופשת סקי, ומשום מה אני לא מרגיש צביטה בלב (אני ממש ממליץ על חופשה כזו למי שעוד לא עשה את זה).

בכל מקרה, מתחילות להתגבש להן מספר תוכניות לטיסות בזמן הקרוב, שהרי כל איש אקדמיה צריך להרחיב אופקים ובתור גיאוגרף עירוני לעתיד אני חייב לבקר בהרבה ערים בעולם.

זכרונות מחופשת סקי

ביום שישי הקרוב בשעה 12:00 בצהריים בדיוק תתקיים התכנסות המונית ברחבת מגדל האופרה לצורך צילום של המגדל המזעזע הזה ע"י מאות מצלמות ופלאפונים.

הסיפור המלא שהתחיל את הארוע הזה נמצא כאן אצל זיו מזרחי, אחרי שנאסר עליו לצלם את היצירה המכוערת הזו בטענה של הפרת זכויות יוצרים (?!#?). ההקלטה של שיחת הטלפון עם חברת הניהול של הבניין קורעת במיוחד. עידו קינן הרים את הכפפה ויצר מזה ארוע מחאה חתרני (אפילו יש דף בפייסבוק).

בקיצור, הולך להיות ארוע דבילי ליד בניין דבילי עם תוצאות דביליות. נראה לי שווה.

מגדל האופרה. כל הזכויות שמורות