עוד בלוג תל אביבי

פוסט אורח מאת דן.

ראשית נפתח בתמונה:

זה בטח נראה לכם כמו תמונה שגרתית של רכב במצוקה אך לא כך הדבר. בעל הרכב היה צריך לעשות סידורים דחופים בסניף הדואר בפינת הרחובות קרליבך והחשמונאים. הוא הגיע עם רכבו וגילה לתדהמתו שבאמת אין חניה באזור. מה עשה הבחור? עצר את מכוניתו בצורה השערורייתית ביותר: חצי על המדרכה וחצי על הכביש, הרים את מכסה המנוע כאילו אומר הוא "יש לי בעיה מכנית ברכב" וכך השאיר את הרכב והלך לו לסידוריו. הרי כל בר דעת או שוטר היה מוותר לנהג הרכב האומלל שנתקע עם רכבו ברחוב.

אם כך, נהגי תל אביב היקרים, מהיום והלאה אל נא תחפשו חניה – השאירו רכבכם איך שבא לכם ובאיזה מצב שתחפצו, הרימו מכסה מנוע ונצלו את רוחב לבם של שומרי החוק והאזרחים.

תל-אביב סופסוף מצליחה לעלות לליגה ד' ולהתחרות בערים הדפוקות באמת. הערים שמעדיפות את הרכב הפרטי והזיהום על-פני האנשים והחיים. ואיך הגעתי למסקנה שעתידנו בליגה הזו מובטח? הייתי בישיבת מועצת עיר אתמול וראיתי מאיפה מביא טיומקין, מחזיק תיק התחבורה והחנייה, את המדיניות התחבורתית שלו.

בדיון סוער במועצת העיר סביב תו החנייה שיאפשר לאזרחים ותיקים לחנות חינם בכל העיר, טיומקין חשף את הערים שמשמשות לו כהשראה למתן התו הזה: רמת-גן, ראשון-לציון ופתח-תקוה. אני מתעב את שלושת הפרברים האלה ובעיניי ראשון (במיוחד ראשון-מערב) הוא הפרבר המזעזע ביותר במדינה. עצם השימוש של טיומקין בפרברים האלה כדוגמאות חיוביות מראה שהאיש אינו ראוי להמשיך בתפקיד שלו. אני מצר על כך שראש-העיר תמך בחוק העזר האנטי-אורבני הזה ואיפשר לו לעבור. חולדאי אוהב להגיד על עצמו שהוא בעד פיתוח המרחב הציבורי אבל בשטח הוא מתנהג אחרת. היה עדיף לתת לותיקים נסיעה חינם בתחבורה הציבורית ולהשקיע בשיפור נגישות לקשישים בהליכה ברגל ובכסאות גלגלים.

הדיון עצמו היה רווי בפופוליזם וגלש למחוזות הפנטזיה, כמו שקורה בכל דיון על חנייה בתל-אביב. אחד מחברי המועצה הציע לתת תו חנייה בכל העיר לבנים של קשישים (ומה עם הנכדים? להם לא מגיע?). אחד אחר הציע לאפשר חנייה על כל מדרכות העיר בשעות הלילה (והולכי הרגל ילכו בכביש בחושך ויידרסו?). אחת ההבטחות שבודאי נשמע רבות במהלך מערכת הבחירות הקרובה תהיה לגבי חנייה בחינם לכולם במרכז העיר. אני מאוד מקווה שלעולם לא נגיע למצב שבו תהיה חנייה זולה וזמינה בתל-אביב. ביום שבמרכז העיר תהיה חנייה בחינם לכולם נוכל להכריז על מותה של העיר.

אני מציע לטיומקין וגם לחולדאי לחשוב על איזה ערים באמת ראויות לתחרות מצידה של תל-אביב. האם תל-אביב רוצה להתחרות בליגת הביבים הישראלית מול ראשון, פתח-תקוה ורמת-גן? אולי הגיע הזמן להרים את הראש ולהשקיף לכיוון ערים כמו קופנהאגן, ברצלונה וונקובר. זו הליגה האמיתית שתל-אביב צריכה לשחק בה.

הכניסה מסביב.

אולי אחרי שאני אשמע אותם אני אצליח להחליט אם לכתוב על שדרות שאול המלך או על רחוב קינג ג'ורג'.

מקבץ לינקים לעיונכם:

1. עיריית תל-אביב מעבירה את הפסיפס של גוטמן מכיכר ביליק לשדרות רוטשילד. ההחלטה נראית הגיונית במידה מסויימת ועדיין אני מעדיף את הפסיפס במקומו הנוכחי בכיכר המהממת של רחוב ביאליק.

2. ערן טמיר טאוויל מדבר על עליבותן של הכיכרות בתל-אביב בהארץ. מולו מרואיין צבי לישר שתכנן את כיכר דיזנגוף הנוכחית וחושב שלא צריך להרוס אותה. נו, אני מניח שגם אנשים שיוצרים מפלצות נקשרים אליהם ברמה הסנטימנטלית. לדעתי, לתל-אביב יש שתי כיכרות מוצלחות – רחבת הסינמטק וכיכר מגן דוד המחודשת. הפוסט המלא של ערן על "כיכר השעות היפות" מומלץ. מעמדה של הבלוגוספירה האורבנית בארץ הולך ומתחזק.

3. . קשה להאמין, אבל התחבורה הציבורית בירושלים אפילו גרועה יותר מזו שבתל-אביב (טיפ:BoR|S).

4. כנס על פועלו של ריכרד קאופמן בטכניון אמור להתקיים בעוד שבועיים. למרות חיפושיי בגוגל לא מצאתי עוד פרטים בנושא. יש למישהו מכם עוד מידע על התוכנית?

עדכון: יש לינק לפרטי הכנס (תודה, יוני)

5. מפלגת "הירוקים" הפשיסטית מתכננת להתמודד בהרבה רשויות מקומיות. אחת הסיבות שאני לא אצביע לעולם לירוקים קשורה לתקנון האנטי-דמוקרטי שלהם שפוסל כל אפשרות של פריימריס ברשימות ונותן לקיסר המפלגה, פאר ויסנר ירום הודו, שליטה מוחלטת בכל גופי המפלגה המגוחכת הזו. אחת הדרכים ההכרחיות לפיתוח מנהיגות פוליטית ודיון היא ע"י התמודדויות פנימיות בתוך המפלגה. הדבר הזה לא קיים במפלגה "הירוקים" וזה מתבטא גם בחוסר האפקטיביות המוחלט של המפלגה הזו.

"ידיעות תל-אביב" עשו פרויקט קטן ובו הם בחרו את עשרת הבניינים המכוערים ביותר בעיר (תגללו קצת למטה בלינק). הבחירה שלהם הייתה לא קלה וכמה מהבחירות שלהם ממש מדברות אליי (בניין העירייה והדולפינריום למשל), אבל נראה לי שהם פספסו כמה בניינים שהיו ראויים להיכנס לרשימה על חשבון אחרים. לפניכם שלושה בניינים שלדעתי היו צריכים להיכנס לרשימה:

1. מגדל נוה-צדק (רחוב אילת 61). עד עכשיו מבין כל המגדלים שנבנו זהו לדעתי המכוער מכולם. מן הסתם תוך זמן קצר מגדל אחר יעקוף אותו בסיבוב.

מגדל נוה-צדק. כמה גבוה, ככה מכוער.

2. מינהל ההנדסה (שדרות בן-גוריון 68). גם בניין מכוער וגם סמל לכל הבירוקרטיה הפנימית המקולקלת בעירייה.

מינהל ההנדסה. כאן מאשרים לבנייה עוד בניינים מכוערים.

3. מגדל היובל (מנחם בגין 125). הבניין שהממשלה הישראלית יושבת בו בעיר תל-אביב מייצג טוב מאוד את פניה. מומלץ לקרוא את הדעה של יוסי מטלון בנושא.

והפתרון? פיצוץ מבוקר.

אני אוהב לצלם בתל-אביב ובמיוחד נמשך לאתרים אשר נמצאים בבנייה ובשיפוצים מתוך מחשבה שמה שאני מצלם הוא מקום בשינוי. מקום שאתמול נראה אחרת ומחר ייראה שונה עם עוד קצת בטון ושיוף בצדדים. בתוך כל המולת הבנייה העירונית תופסים מקום של כבוד פועלי הבניין – מי ברחובות ומי בבניינים. פועלי הבניין עובדים באחד המקצועות הבודדים שבהם אתה יכול לראות מה עשית והמקום שעשית נשאר עוד שנים רבות אחריך. משהו להתגאות בו. נקודת ציון במרקם הפיזי של החיים.

יצא לי כבר יותר מפעם אחת לצלם באתר בנייה ולקבל סימונים מהפועלים לצלם אותם. משהו למזכרת (כמו הצילומים של שמעון קורבמן אני אומר לעצמי). לפניכם שני צילומים כאלה, אחד ממגדל G היום בצהריים ואחד מהשיפוצים בבניין העירייה בסתיו.

מגדל G בבנייה

שיפוצים בעירייה

לא ברור לי מה קורה בדובאי, אבל היא מתחילה להראות כמו סוג של לאס וגאס חדשה אחרי קוקטייל סמים רציני. הפרויקטים האדריכליים הכי גדולים בעולם כרגע קורים בדובאי כולל כל האיים המיובשים בים בצורה של עץ דקל ועוד אחד בצורה של כדור הארץ.

בעבר תל-אביב חשבה שהיא תהיה מרכז הסחר העולמי במזרח התיכון ("מזרח תיכון חדש"), אבל דובאי מהמפרץ עקפה אותה בסיבוב ונראה שעכשיו הם הולכים שם על כל הקופה. המלון הטוב בעולם, בורג' אל-אראב, כבר פועל בדובאי. המבנה הכי גבוה בעולם, הבורג' דובאי, הולך ומוקם בימים אלה, ובתכנון נמצא האל בורג' שיעקוף אותו בהליכה (ליתר דיוק בעמידה).

חוצמזה, בדובאי בונים את המלון התת-ימי הראשון בעולם, וכבר יש להם את מסלול הסקי הסגור הכי גדול בעולם. אני די בטוח שלא הייתי רוצה לחיות בדובאי, היכן שהאמיר שולט, יש יותר עובדי בניין מאשר תושבים והארכיטקטורה היא לא-אנושית, ולמרות זאת אני מקנא קצת בצמיחה שלהם שמן הסתם באה קצת גם על חשבון תל-אביב.

אני ממליץ לכם לראות את זה בעיניים.

קו החוף של דובאי על-פי גוגל ארת'

יומיים עמוסים באקדמיה עברו עליי (פרזנטציה, הצעה למאמר ומחשבות על המחקר). עכשיו אפשר קצת להירגע. הקטע הבא של תזמורת היוקללה הבריטית עושה לי את זה:

חברים, עזרתכם נדרשת. ידידתי, הדוקטורנטית לגיאוגרפיה הגר ספירו, מבצעת מחקר במספר שכונות בעיר ולשם כך דרושים לה מרואיינים אשר מתגוררים בשכונות העיר הבאות (חילקתי לצפון ודרום):

שכונות בדרום: נוה-צדק, עג'מי, צהלון, שיכוני חיסכון ויפו א'

שכונות בצפון: צהלה, נוה שרת, גני צהלה, רביבים, נוה דן, נאות אפקה והצפון הישן

אם אתם מתגוררים באחת מהשכונות האלו (או מכירים חברים שגרים שם), הגר תשמח לראיין אתכם (בערך 30 דקות לראיון) עבור המחקר וכמובן תודה לכם על התרומה.

כדי לפנות להגר שלחו מייל ל: hagarspiro@gmail.com

אני מתנצל שאני לא יכול לפרט את מהות המחקר, משום שזה עלול לפגוע בראיונות עצמם. אני מקווה שמי מכם שיכול יענה לבקשתה של הגר ויתרום תרומה משמעותית למחקר הגיאוגרפי בעיר תל-אביב-יפו.