הדרך הבטוחה למצוא חנייה

פוסט אורח מאת דן.

ראשית נפתח בתמונה:

20080305dsc02138

זה בטח נראה לכם כמו תמונה שגרתית של רכב במצוקה אך לא כך הדבר. בעל הרכב היה צריך לעשות סידורים דחופים בסניף הדואר בפינת הרחובות קרליבך והחשמונאים. הוא הגיע עם רכבו וגילה לתדהמתו שבאמת אין חניה באזור. מה עשה הבחור? עצר את מכוניתו בצורה השערורייתית ביותר: חצי על המדרכה וחצי על הכביש, הרים את מכסה המנוע כאילו אומר הוא "יש לי בעיה מכנית ברכב" וכך השאיר את הרכב והלך לו לסידוריו. הרי כל בר דעת או שוטר היה מוותר לנהג הרכב האומלל שנתקע עם רכבו ברחוב.

אם כך, נהגי תל אביב היקרים, מהיום והלאה אל נא תחפשו חניה – השאירו רכבכם איך שבא לכם ובאיזה מצב שתחפצו, הרימו מכסה מנוע ונצלו את רוחב לבם של שומרי החוק והאזרחים.

פורסם בקטגוריה ביקורת, חניה, פוסט אורח, תחבורה, תל-אביב | 5 תגובות

תל-אביב עולה לליגה של פתח-תקוה וראשון

תל-אביב סופסוף מצליחה לעלות לליגה ד' ולהתחרות בערים הדפוקות באמת. הערים שמעדיפות את הרכב הפרטי והזיהום על-פני האנשים והחיים. ואיך הגעתי למסקנה שעתידנו בליגה הזו מובטח? הייתי בישיבת מועצת עיר אתמול וראיתי מאיפה מביא טיומקין, מחזיק תיק התחבורה והחנייה, את המדיניות התחבורתית שלו.

בדיון סוער במועצת העיר סביב תו החנייה שיאפשר לאזרחים ותיקים לחנות חינם בכל העיר, טיומקין חשף את הערים שמשמשות לו כהשראה למתן התו הזה: רמת-גן, ראשון-לציון ופתח-תקוה. אני מתעב את שלושת הפרברים האלה ובעיניי ראשון (במיוחד ראשון-מערב) הוא הפרבר המזעזע ביותר במדינה. עצם השימוש של טיומקין בפרברים האלה כדוגמאות חיוביות מראה שהאיש אינו ראוי להמשיך בתפקיד שלו. אני מצר על כך שראש-העיר תמך בחוק העזר האנטי-אורבני הזה ואיפשר לו לעבור. חולדאי אוהב להגיד על עצמו שהוא בעד פיתוח המרחב הציבורי אבל בשטח הוא מתנהג אחרת. היה עדיף לתת לותיקים נסיעה חינם בתחבורה הציבורית ולהשקיע בשיפור נגישות לקשישים בהליכה ברגל ובכסאות גלגלים.

הדיון עצמו היה רווי בפופוליזם וגלש למחוזות הפנטזיה, כמו שקורה בכל דיון על חנייה בתל-אביב. אחד מחברי המועצה הציע לתת תו חנייה בכל העיר לבנים של קשישים (ומה עם הנכדים? להם לא מגיע?). אחד אחר הציע לאפשר חנייה על כל מדרכות העיר בשעות הלילה (והולכי הרגל ילכו בכביש בחושך ויידרסו?). אחת ההבטחות שבודאי נשמע רבות במהלך מערכת הבחירות הקרובה תהיה לגבי חנייה בחינם לכולם במרכז העיר. אני מאוד מקווה שלעולם לא נגיע למצב שבו תהיה חנייה זולה וזמינה בתל-אביב. ביום שבמרכז העיר תהיה חנייה בחינם לכולם נוכל להכריז על מותה של העיר.

אני מציע לטיומקין וגם לחולדאי לחשוב על איזה ערים באמת ראויות לתחרות מצידה של תל-אביב. האם תל-אביב רוצה להתחרות בליגת הביבים הישראלית מול ראשון, פתח-תקוה ורמת-גן? אולי הגיע הזמן להרים את הראש ולהשקיף לכיוון ערים כמו קופנהאגן, ברצלונה וונקובר. זו הליגה האמיתית שתל-אביב צריכה לשחק בה.

פורסם בקטגוריה ביקורת, חניה, מוניציפאלי, תחבורה, תל-אביב | כתיבת תגובה

קינג ג'ורג' – בין שתי כיכרות

רחוב קינג ג'ורג' הוא אחד הרחובות החשובים ביותר בתל-אביב והוא נפגש בין השאר עם דיזנגוף סנטר, מצודת זאב וערימות עצומות של חנויות בגדים זולות ודוכני מאנצ'יז על שלל סוגיהם. אבל לא על הרחוב עצמו אני רוצה לדבר, אלא על שתי הכיכרות בהן הוא מתחיל ומסתיים (תלוי מאיזה צד מגיעים). מצפון שוכנת כיכר מסריק הקרירה והלא ידידותית אשר מוקפת בשלל בתי-קפה. מדרום נמצאת כיכר מגן דוד הצפופה, הרועשת והמשובחת מבין השתיים. ברשותכם אחווה את דעתי בקצרה על כל אחת מהכיכרות.

כיכר מסריק

כיכר מסריק היא המקום היחיד בתל-אביב שאי-פעם חטף ארטילריה מהערבים מאז קום המדינה (לפחות עד שהחמאסניקים בעזה יבנו טיל מספיק גדול). במלחמת ששת הימים הירדנים הצליחו להפיל שני פגזים על מסריק והרגו אישה אחת במקום. חוץ מהפרט הזה מי שעובר בכיכר מסריק לא יכול שלא להתרשם מעליבותה המסוגננת. ממש כאילו לקחו אדריכל נוף וביקשו ממנו להרוס חלל עירוני משובח. הקטע המוצלח של הכיכר מצוי ליד המזרקה, לאחר מכן ישנו מתקן משחקים גדול ואז מגיעה הקטסטרופה האמיתית. אוסף ספסלים מעוגלים הטמונים במרכז המעבר בכיכר. הספסלים האלה צריכים להיות בצד, כך שיושביהם המנומנים יוכלו להביט בהולכי הרגל החוצים וכך תיווצר תקשורת אנושית. במקום זה הולכי הרגל הולכים בצד ויושבי הספסלים נתונים לבחינתם. בדיוק הפוך מהארגון המוצלח שקיים ברחבת הסינמטק. אם היה לי תקציב שיפוצים קטן הייתי מזיז את ספסלי מסריק הצידה ומעביר את הולכי הרגל במרכז. כך יושבי הספסלים יוכלו להנות מזווית ראייה גדולה יותר וכן להנות מהתיאטרון האורבני שאינו עולה כסף.

אחת הדרכים לדעת שכיכר מסריק היא מקום דל תפקוד, מצוייה בנוכחותם המתמדת של הומלסים שיכורים במקום. אוכלוסיות שוליים מטבען נמשכות למקומות בצד הדרך הראשית ואינן מרגישות בנוח במקומות בה האוכלוסייה הנורמטיבית נוכחת. ההומלסים אינם אלימים או מזיקים במיוחד אך הם משמשים כעדות לכך שהכיכר הזאת סובלת.

כיכר מסריק. עם הפנים נגדך
כיכר מסריק

כיכר מגן דוד

כיכר מגן דוד נקראת כך בגלל ששת הרחובות היוצאים ממנה. הכיכר היא מקום מפגש של מספר צירים מרכזיים: נחלת בנימין, אלנבי (משני הצדדים), שוק הכרמל, קינג גורג' ושינקין. אחד הפרויקטים הטובים בקדנציה האחרונה של חולדאי (אני לא יודע מה קורה לי אבל איכשהו נכנסת לפה שוב מחמאה לראש העיר) היה חידוש פניה של הכיכר, סגירת המעברים המושתנים מתחתיה ושחרור חלק מהמרחב לטובת הולכי הרגל (ואפילו השאירו רמזור הולכי רגל אחד במקום שנסגר למכוניות). הכיכר הקטנה הזאת היא אחת המוצלחות בעיר ומהווה מקום טוב למפגש וכן להתבוננות באינספור עוברי האורח שחולפים בה בשעות היום. אני לא בטוח שמיקום הכיסאות בכיכר הזאת אופטימלי, אבל בכל מקרה היא מתפקדת בצורה לא רעה, וזה בהחלט לא דבר טריויאלי בעיר עם כל-כך הרבה חללים עירוניים גרועים. מעניין אם כיכר המושבות לאחר השיפוצים תצליח להתקרב לרמה של כיכר מגן דוד.

כיכר מגן דוד. התיאטרון העירוני בשיאו

כיכר מגן דוד ביום שישי

פורסם בקטגוריה אורבניזם, תל-אביב | עם התגים , , | כתיבת תגובה

לשמוע את מהות החיים

הכניסה מסביב.

רדיו מהות החיים

אולי אחרי שאני אשמע אותם אני אצליח להחליט אם לכתוב על שדרות שאול המלך או על רחוב קינג ג'ורג'.

פורסם בקטגוריה שטויות, תל-אביב | כתיבת תגובה

מקבץ לינקים לשבת

מקבץ לינקים לעיונכם:

1. עיריית תל-אביב מעבירה את הפסיפס של גוטמן מכיכר ביליק לשדרות רוטשילד. ההחלטה נראית הגיונית במידה מסויימת ועדיין אני מעדיף את הפסיפס במקומו הנוכחי בכיכר המהממת של רחוב ביאליק.

2. ערן טמיר טאוויל מדבר על עליבותן של הכיכרות בתל-אביב בהארץ. מולו מרואיין צבי לישר שתכנן את כיכר דיזנגוף הנוכחית וחושב שלא צריך להרוס אותה. נו, אני מניח שגם אנשים שיוצרים מפלצות נקשרים אליהם ברמה הסנטימנטלית. לדעתי, לתל-אביב יש שתי כיכרות מוצלחות – רחבת הסינמטק וכיכר מגן דוד המחודשת. הפוסט המלא של ערן על "כיכר השעות היפות" מומלץ. מעמדה של הבלוגוספירה האורבנית בארץ הולך ומתחזק.

3. . קשה להאמין, אבל התחבורה הציבורית בירושלים אפילו גרועה יותר מזו שבתל-אביב (טיפ:BoR|S).

4. כנס על פועלו של ריכרד קאופמן בטכניון אמור להתקיים בעוד שבועיים. למרות חיפושיי בגוגל לא מצאתי עוד פרטים בנושא. יש למישהו מכם עוד מידע על התוכנית?

עדכון: יש לינק לפרטי הכנס (תודה, יוני)

5. מפלגת "הירוקים" הפשיסטית מתכננת להתמודד בהרבה רשויות מקומיות. אחת הסיבות שאני לא אצביע לעולם לירוקים קשורה לתקנון האנטי-דמוקרטי שלהם שפוסל כל אפשרות של פריימריס ברשימות ונותן לקיסר המפלגה, פאר ויסנר ירום הודו, שליטה מוחלטת בכל גופי המפלגה המגוחכת הזו. אחת הדרכים ההכרחיות לפיתוח מנהיגות פוליטית ודיון היא ע"י התמודדויות פנימיות בתוך המפלגה. הדבר הזה לא קיים במפלגה "הירוקים" וזה מתבטא גם בחוסר האפקטיביות המוחלט של המפלגה הזו.

פורסם בקטגוריה לינקים | כתיבת תגובה

הבניינים המכוערים בתל-אביב?

"ידיעות תל-אביב" עשו פרויקט קטן ובו הם בחרו את עשרת הבניינים המכוערים ביותר בעיר (תגללו קצת למטה בלינק). הבחירה שלהם הייתה לא קלה וכמה מהבחירות שלהם ממש מדברות אליי (בניין העירייה והדולפינריום למשל), אבל נראה לי שהם פספסו כמה בניינים שהיו ראויים להיכנס לרשימה על חשבון אחרים. לפניכם שלושה בניינים שלדעתי היו צריכים להיכנס לרשימה:

1. מגדל נוה-צדק (רחוב אילת 61). עד עכשיו מבין כל המגדלים שנבנו זהו לדעתי המכוער מכולם. מן הסתם תוך זמן קצר מגדל אחר יעקוף אותו בסיבוב.

מגדל נוה-צדק. כמה גבוה, ככה מכוער.
מגדל נוה-צדק

2. מינהל ההנדסה (שדרות בן-גוריון 68). גם בניין מכוער וגם סמל לכל הבירוקרטיה הפנימית המקולקלת בעירייה.

מינהל ההנדסה. כאן מאשרים לבנייה עוד בניינים מכוערים.
מינהל ההנדסה בתל-אביב

3. מגדל היובל (מנחם בגין 125). הבניין שהממשלה הישראלית יושבת בו בעיר תל-אביב מייצג טוב מאוד את פניה. מומלץ לקרוא את הדעה של יוסי מטלון בנושא.

והפתרון? פיצוץ מבוקר.

פורסם בקטגוריה ביקורת, תל-אביב | כתיבת תגובה

גאוות פועלי הבניין

אני אוהב לצלם בתל-אביב ובמיוחד נמשך לאתרים אשר נמצאים בבנייה ובשיפוצים מתוך מחשבה שמה שאני מצלם הוא מקום בשינוי. מקום שאתמול נראה אחרת ומחר ייראה שונה עם עוד קצת בטון ושיוף בצדדים. בתוך כל המולת הבנייה העירונית תופסים מקום של כבוד פועלי הבניין – מי ברחובות ומי בבניינים. פועלי הבניין עובדים באחד המקצועות הבודדים שבהם אתה יכול לראות מה עשית והמקום שעשית נשאר עוד שנים רבות אחריך. משהו להתגאות בו. נקודת ציון במרקם הפיזי של החיים.

יצא לי כבר יותר מפעם אחת לצלם באתר בנייה ולקבל סימונים מהפועלים לצלם אותם. משהו למזכרת (כמו הצילומים של שמעון קורבמן אני אומר לעצמי). לפניכם שני צילומים כאלה, אחד ממגדל G היום בצהריים ואחד מהשיפוצים בבניין העירייה בסתיו.

מגדל G בבנייה
פועלים במגדל שרי אריסון

שיפוצים בעירייה
משפצים את העירייה

פורסם בקטגוריה תל-אביב | כתיבת תגובה

דובאי – עיר על סטרואידים

לא ברור לי מה קורה בדובאי, אבל היא מתחילה להראות כמו סוג של לאס וגאס חדשה אחרי קוקטייל סמים רציני. הפרויקטים האדריכליים הכי גדולים בעולם כרגע קורים בדובאי כולל כל האיים המיובשים בים בצורה של עץ דקל ועוד אחד בצורה של כדור הארץ.

בעבר תל-אביב חשבה שהיא תהיה מרכז הסחר העולמי במזרח התיכון ("מזרח תיכון חדש"), אבל דובאי מהמפרץ עקפה אותה בסיבוב ונראה שעכשיו הם הולכים שם על כל הקופה. המלון הטוב בעולם, בורג' אל-אראב, כבר פועל בדובאי. המבנה הכי גבוה בעולם, הבורג' דובאי, הולך ומוקם בימים אלה, ובתכנון נמצא האל בורג' שיעקוף אותו בהליכה (ליתר דיוק בעמידה).

חוצמזה, בדובאי בונים את המלון התת-ימי הראשון בעולם, וכבר יש להם את מסלול הסקי הסגור הכי גדול בעולם. אני די בטוח שלא הייתי רוצה לחיות בדובאי, היכן שהאמיר שולט, יש יותר עובדי בניין מאשר תושבים והארכיטקטורה היא לא-אנושית, ולמרות זאת אני מקנא קצת בצמיחה שלהם שמן הסתם באה קצת גם על חשבון תל-אביב.

אני ממליץ לכם לראות את זה בעיניים.

קו החוף של דובאי על-פי גוגל ארת'
20080227dubaicoast

פורסם בקטגוריה אורבניזם | כתיבת תגובה

שקט אקדמי

יומיים עמוסים באקדמיה עברו עליי (פרזנטציה, הצעה למאמר ומחשבות על המחקר). עכשיו אפשר קצת להירגע. הקטע הבא של תזמורת היוקללה הבריטית עושה לי את זה:

פורסם בקטגוריה מוזיקה | כתיבת תגובה

דרושים מרואיינים למחקר גיאוגרפי בתל-אביב וביפו

חברים, עזרתכם נדרשת. ידידתי, הדוקטורנטית לגיאוגרפיה הגר ספירו, מבצעת מחקר במספר שכונות בעיר ולשם כך דרושים לה מרואיינים אשר מתגוררים בשכונות העיר הבאות (חילקתי לצפון ודרום):

שכונות בדרום: נוה-צדק, עג'מי, צהלון, שיכוני חיסכון ויפו א'

שכונות בצפון: צהלה, נוה שרת, גני צהלה, רביבים, נוה דן, נאות אפקה והצפון הישן

אם אתם מתגוררים באחת מהשכונות האלו (או מכירים חברים שגרים שם), הגר תשמח לראיין אתכם (בערך 30 דקות לראיון) עבור המחקר וכמובן תודה לכם על התרומה.

כדי לפנות להגר שלחו מייל ל: hagarspiro@gmail.com

אני מתנצל שאני לא יכול לפרט את מהות המחקר, משום שזה עלול לפגוע בראיונות עצמם. אני מקווה שמי מכם שיכול יענה לבקשתה של הגר ויתרום תרומה משמעותית למחקר הגיאוגרפי בעיר תל-אביב-יפו.

פורסם בקטגוריה אורבניזם, אקדמיה, תל-אביב | כתיבת תגובה