מספר חברים הסבו את תשומת ליבי לכך שלעתים אני זורק בבלוג זה מושגים אורבניסטיים ללא הרחבה על משמעותם, ואשר אינם מצויים עדיין בשימוש רחב בארץ. ובכן, על-מנת לאפשר דיון קל יותר וגם להרחיב על עמדותיי בנושא, אני רוצה להרחיב על מושג המפתח – ג'נטריפיקציה, ובאנגלית Gentrification.
הג'נטריפיקציה בבסיסה מתייחסת לתהליך בו אוכלוסיה חזקה יחסית נכנסת לאזור המאופיין באוכלוסיה חלשה יותר. התהליך מלווה בד"כ בעליית מחירי הנדל"ן ולפעמים גם במה שקוראים לו "אובדן אופי השכונה" ודחיקת רגליהם של התושבים המקוריים. יש לג'נטריפיקציה גם צדדים חיוביים רבים, וביניהם שיפור המרחב הציבורי בשכונות בהן היא מתרחשת לרוב. במאמר הקצרצר והמומלץ הזה ישנה התייחסות לנקודות הטובות והרעות של תהליך כניסת האוכלוסייה החזקה, ומציינים שע"י פעולה תכנונית נכונה ניתן לשלב אוכלוסייה חזקה ללא דחיקת רגליהם של התושבים הותיקים בשכונה, למרות העלייה המתבקשת של מחירי הנדל"ן.
באותו מאמר, הכותבים מתייחסים למעגל האנושי המניע את תהליך הג'נטריפיקציה והם מפרטים את הסדר הבא:
1. האמנים, הראשונים להתייצב בשכונה חלשה יחסית, נשכחת, מוזנחת, לא יקרה ובעלת אופי.
2. המגניבים, (לא מצאתי מילה עברית ל-Hipsters), שבאים בעקבות האמנים לאזור המגניב החדש.
3. היאפים, מגיעים בשלב השלישי על-מנת לגור באזור שכבר שוקם, שוקק פעילות, חמוד, ועדיין טיפה מגניב.
4. הטחונים, מגיעים בסוף לאחר שהשכונה התברגנה לחלוטין ושודרגה למעמד-על.
שכונה, למשל, שעברה כבר את כל התהליך היא נוה-צדק שכיום מיועדת לטחונים בלבד, וצועצעה לחלוטין. מי שהיתה שכונה מוזנחת עד לפני עשרים וחמש שנה, ולאחר מכן שכונת אמנים, היא כיום שכונה לטחונים. תהליך ג'נטריפיקציה מסויים עובר על פלורנטין, אבל לא ברור עדיין עד לאיזה שלב בהיררכיה תגיע השכונה הזו.
אני באופן אישי חושב שג'נטריפיקציה היא תהליך טוב, אבל על-מנת ליצור איזון ולא להרוס את השכונה המקורית בה תהליך כזה מתבצע נדרשת עבודה תכנונית והתחשבות בדרישות התושבים הותיקים כדי להשאיר את רובם בשכונה. צריך לחשוב עם התושבים איך לעזור להם להישאר בשכונה (לפתוח מועדונים לקשישים, מתנ"סים לילדים וכו'). בכל מקרה, שכונות מזרח תל-אביב, הן היעד הבא לג'נטריפיקציה הזוחלת, אבל לא ברור כמה שנים יקח עד ששכונת התקווה תהפוך ליעד מגורים לגיטימי ליאפי שכמוני (שמנסה לעבור לצד של המגניבים).