עוד בלוג תל אביבי

בשבוע שעבר הפורום הירוק של החברה להגנת הטבע נפגש ליד הבניין ברחוב טיומקין 12, היכן שנכרתו שלושה ברושים בשבוע לפני כן. החברה להגנת הטבע הקימה לא מזמן משמר נאמני עצים כדי להגן על העצים הותיקים בתל-אביב, שהם נכס אורבני ראשון במעלה, מפני כריתה ללא רחם כפי שהיה נהוג עד היום. כמו כן, החברה להגנת הטבע יצאה בקריאה לערוך סקר עצים מקיף בתל-אביב כדי לדעת מה יש איפה וכמה. מדוח שנכתב בנושא עולה כי בישיבות הועדה המקומית מקומם של העצים נפקד הרבה פעמים מהדיון, מה שמוביל לכך שלא פעם עצים ותיקים, כמו אלו שהיו ברחוב טיומקין 12, נכרתים בלי לחשוב פעמיים על התועלת שהייתה גלומה בהם, גם מהבחינה הנופית-אסטתית, וגם בעזרתם להפחית רעש, זיהום וחום. מעבר לכך, באקלים שלנו לוקח לעץ הרבה מאוד זמן לגדול ולא ניתן להחליף עץ ותיק בחדש (אלא אם כן מוכנים לחכות 50 שנה).

ובנימה אישית יותר: בשבוע שעבר, פועלי הבניין שעובדים בחלקת המגרש שלידינו כרתו ללא היתר (!!!) שני ברושים ותיקים בחלקת הבניין בו אנו מתגוררים (!!). ערכתי בירור מהיר עם מרכז הבקרה של אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) בעירייה בטלפון 03-5217108. אחרי שביררתי שזו הייתה כריתה ללא היתר הגשתי תלונה נגד הקבלן לאגרונום העירוני באגף שפ"ע, ואני ממתין לטיפולו בנושא הכאוב הזה. אם ראיתם כריתת עץ בעיר, אל תהססו לפנות למספר הטלפון הזה בעירייה כדי לבדוק אם זה נעשה בהיתר או שלא והגישו תלונה במידה וצריך.

ברושינו הכרותים לאחר הטבח

לקריאה נוספת – דוח החברה להגנת הטבע הנושא עצים בעיר

עיר לכולנו הציגה בזמנו שלל רעיונות חזוניים הקשורים להתקדמות תחבורתית בתל-אביב. עיר לכולנו אפילו הציעה הצעה לסדר ממוקדת בנושא וכן התחילה לא מזמן קמפיין סוחף תחת השם "מהיר בעיר" שבמרכזו עומדת הדרישה לקידום תחבורה ציבורית ריאלית לתל-אביב בדמות ה-BRT, ולהפסיק עם ההמתנה למשיח לרכבת התחתית שגם בעוד 150 שנה לא תקום. עיר לכולנו עשוייה להיתפס כסיעה מתקדמת מבחינה אורבנית וסביבתית שבאמת מאתגרת את הממסד המיושן והעבש. אבל, מאחורי הקלעים מתקבלות החלטות תכנוניות קונקרטיות בועדה המקומית ושם עיר לכולנו שותפה מלאה למדיניות סבסוד הרכב הפרטי והעלאת מחירי הדיור בתל-אביב. בפוסט זה אני אתמקד בהצבעה אחת, בנקודה אחת בתל-אביב שבה הכשל הזה בא לידי ביטוי בשני המובנים המצויינים בכותרת הפוסט. בפוסט המשך שאני מקווה שיגיע בקרוב אנסה לאמוד את מספר מקומות החנייה בשימוש חורג בהם עיר לכולנו תמכה מתחילת הקדנציה (מדובר להערכתי ביותר מ-1,000 מקומות חנייה במרכז העיר בלבד).

המקרה שלפנינו דן בגורלו של הבניין ברחוב מונטיפיורי 13, במרכז העיר תל-אביב ליד מגדל שלום. הבניין נבנה בזמנו כבניין משרדים קטן יחסית. הקומה הראשונה בבניין משמשת את בנק פועלי אגודת ישראל, או בשמו המקוצר פאג"י. עם השנים והתרבות שטחי המשרדים באזור במגדלים הנוצצים והחדשים ננטש הבניין לחלוטין וכיום רק הקומה הראשונה נמצאת בשימוש. עצוב מאוד לראות בניין נטוש באמצע העיר, אשר פוגע הן בסביבתו המיידית והן בהכנסות העירייה. למזלנו, קבוצת יזמים נטלה יוזמה ובאה בהצעה ברוכה להשמיש את הבניין למגורים ולבנות בו 26 יחידות דיור שיגדילו את הצע הדיור במרכז תל-אביב ואפילו לא יהיו דירות ענק, אלא דירות בגדלים עממיים יותר.

הבניין הנטוש במונטיפיורי 13

עיר לכולנו, אגב, אפילו העלתה הצעה לסדר בנושא השמשתם של מבנים נטושים באחת מישיבות מועצת העיר (האתר העירוני במצבו הנוכחי לא מאפשר גישה לפרוטוקול המדובר) ואפילו כתבה כך במפורש בתוכניתה "דיור לכולנו":

"5. עידוד השמשתם של בניינים ללא שימוש בעיר: תיעדוף ("מסלול ירוק") אישור תכניות בניה במתחמים של מבנים ללא שימוש, תוך הפעלת לחץ כלכלי על בעלי מבנים כאלה למען השמשתם. במצב הקיים מחכים הבעלים לעליה נוספת משוערת בערך הנכס בעוד חמש עשר או עשרים שנים. מאות הבניינים העומדים ריקים בעיר עולים לנו באלפי דירות פוטנציאליות שאינן זוכות למימוש. רבים ממבנים אלו אף זכאים לפטור מארנונה. ההשפעה של מהלך כזה יכולה להיות דרמטית על היצע הדירות בעיר ועל גובה שכר הדירה."

מה יש להגיד. ברור שעיר לכולנו תתמוך בהשמשת הבניין הריק באופן מיידי. והנה ב-2 ביוני, לפני חודש וחצי, הגיע הבניין האמור לדיון בועדת המשנה המקומית לתכנון ובנייה (כאן בעמודים 12-13). מסתבר שבתמורה לשינוי השימוש בנכס היזמים הסכימו לתת לעירייה 650,000 ש"ח לטובת הקמת גני ילדים. זו בהחלט דרישה מוצדקת מהיזמים לתמוך בתשתית שאינה נדרשת לבניין משרדים אך נדרשת למגורים בעיר ועל כך הברכה מגיעה במקרה זה הן ליזמים והן למיטל להבי, סגנית ראש העירייה מטעם סיעת מרצ שתווכה בנושא. נו, אז עכשיו ברור שעיר לכולנו תתמוך בהצעה, לא? אז זהו שלא. אהרון מדואל, נציג עיר לכולנו בועדת המשנה, פירסם פוסט ובו הוא הסביר מדוע הוא התנגד להשמשת הבניין הנטוש למגורים. מסתבר שמבחינת מדואל אין הקצאה למספיק מקומות חנייה עבור 26 דירות בבניין זה ולכן עדיף שלא יגורו בו בשלב זה.

במגרש הנדון נמצא מקום ל-12 מקומות חנייה (באמצעות מכפילי חנייה). לפי התקן המופרך שיש לחנייה בעיר אמורים להיות עוד 14 מקומות חנייה כך שהיחס יהיה 1:1 ולכל דירה יוצמד מקום חנייה אחד שלם. הבניין ממוקם פחות מ-200 מ' (פחות מ-5 דקות הליכה) מציר התחבורה הציבורית העיקרי בתל-אביב, רחוב אלנבי. מדובר במקום אידיאלי לאישור בנייה עם תקן חנייה מופחת, כאשר לועדה המקומית יש סמכות לעשות זאת מפני שמדובר בשינוי יעוד תואם תב"ע לבניין קיים ולא בבנייה של בניין חדש. כך, יוכלו יזמי הבניין להציע מצד אחד דירות של 100+ מ"ר עם מקום חנייה צמוד למשפחות ואנשים מבוססים אחרים לצד דירות של 60-70 מ"ר ללא חנייה צמודה לצעירים וקשישים, כלומר למשקי בית מצומצמים יותר הן בכמות הנפשות והן בכמות הכסף שלהם. כך גם יתאפשר לאנשים נוספים שרוצים בכך לגור בתל-אביב בלי להחזיק רכב!

ההתעקשות של מדואל על הקצאה של עוד 14 מקומות חנייה בבניין זה (אשר ממוקם כאמור לצידו של ציר תחבורה ציבורית פעיל מאוד) אינה ברורה כלל וכלל, מעבר לכך שהיא "דופקת את היזם", שבסך הכל מנסה להשמיש בניין נטוש אחד בתל-אביב. במידה והיזם יצליח להוסיף עוד 14 מקומות חנייה במגרש, עלויות הבנייה שלו יעלו בצורה ניכרת (חפירה, ניקוז, אוורור ושאר מערכות טכניות), וכמובן מחירי הדירות בפרויקט יעלו בהתאם (בהתאם לחזון "עיר לעשירים בלבד עם רכב"). כמובן שבמצב זה בסופו של דבר הדיירים בפרויקט יהיו מבוססים יותר מאלו שניתן להציע להם דירות ללא חנייה, ומובן מאליו שכל בעל דירה יחזיק רכב לאחר ששילם על מקום החנייה שנבנה עבורו (ושווה יותר משווי הרכב עצמו בדרך-כלל). האופציה השנייה שניתנה ליזם היא לתת 600,000 ש"ח ככופר חנייה (לטובת קרן החניונים העירונית הידועה גם בשם "קרן הזיהום והחימום"). סכום זה יוקצה בעתיד להקמת חניונים גדולים במרכז תל-אביב כדי "לפתור את בעיית החנייה" (שתיפתר רק כאשר נשכיל לבצע תכנון שאינו מכוון לטובת הרכב הפרטי). שוב מדובר בעלות נוספת ליזם בפרויקט, מה שעשוי לעכב את הפרויקט וכמובן במידה והיזם ייתן את הכסף הזה לעירייה, השימוש שהיא תעשה בו יהיה לטובת הקמת אחד מהחניונים התת-קרקעיים הבאים עלינו לטובה (חניון רבין וחניון כיכר דיזנגוף, למשל).

לצידו של מדואל, שאר חברי הועדה (כולל להבי) תמכו גם הם בהעלאה במחירי הדיור והמשך סבסוד שלטון הרכב הפרטי (ושוב אתם מוזמנים לעיין בעמודים 12-13) ועלה כל כולם חבר המועצה מטעם סיעת בגד, שמואל גפן (שככל הנראה גר בתוך חניון וטוב לו), שמתלונן על כך שהיזמים מתכננים בריכה קטנה בחצר הבניין במקום עוד חנייה. ברור שגפן מעדיף להשתכשך באספלט חם על-פני טבילה בבריכה קרירה. אני מקווה שבעתיד עיר לכולנו תפעל בצורה יותר קרובה להצהרות שלה בדבר השמשת מבנים נטושים והפסקת ההתבססות על הרכב הפרטי כמלך התכנון העירוני בתל-אביב. במקרה שלפנינו עדיף היה שעיר לכולנו הייתה מתמקדת בגודל ומגוון הדירות שיוצעו בפרויקט כדי להבטיח את קיומם של דירות קטנות יחסית ללא חנייה צמודה. יישר כוח למחלקת התכנון של העירייה שאפשרה ליזמים להציע פרויקט בתקן חנייה ריאלי (ועם דירות בגדלים הגיוניים) באזור מרכזי ורווי בתחבורה ציבורית.

הבהרה אחרונה לפני סיום: אהרון מדואל חבר בועדת המשנה המקומית, אשר מורכבת מ-11 חברים מתוך 31 חברי מועצת העירייה. כל חברי מועצת העירייה חברים בועדה המקומית ויש להם את הזכות להגיש ערר על כל החלטה של ועדת המשנה ולהביא את הנושא לדיון בפני מליאה הועדה (שבה יושבים כל אותם 31 חברים). האחריות להחלטה התכנונית הזו אינה נופלת רק על מדואל אלא על כל חברי המועצה של עיר לכולנו (ושאר חברי המועצה כמובן), אשר כפי שציינתי יכולים היו לערער על ההחלטה האנטי-אורבנית הזו.

הבניין הנטוש. אופוזיציה וקואליציה בתמימות דעים – מכוניות לפני אנשים

אני מניח שכבר שמעתם – תקציב עיריית תל-אביב יפורסם באקסל, החל מהתקציב של 2011, כלומר בדצמבר הקרוב בערך. המהלך הדמוקרטי יתבצע לאחר עבודה ברוכה של עיר לכולנו ובעיקר של נועם הופשטטר ואלון פדן, ראשי התקציבלטור, ביחד עם חבר המועצה הבלתי-נלאה, ד"ר נח עפרון, ובעזרתה הגדולה של התנועה לחופש המידע.

תקציר הפרקים הקודמים

בנובמבר שעבר, לקראת תקציב 2010, הופשטטר את פדן וחברים העלו את תקציב 2009 בקובץ אקסל משוכלל (במקום ב-pdf), הידוע בשמו התקציבולטור, שנתן אפשרויות לחיתוכים שונים ומשונים על המידע התקציבי של התקציב העירוני השנתי הרגיל (כארבעה מיליארד ש"ח בשנה). הפרסום זכה לתגובה מזלזלת מצידה של העירייה, בעיקר זלזול בבני האדם באשר הם. כמו כן, עלתה לאוויר עצומה בנושא. בדצמבר, ד"ר נח עפרון העלה הצעה לפרסום תקציב העירייה גם באקסל. חולדאי וסמרטוטי הקואליציה שלו התנגדו כמובן (ואם הייתה לי גישה לפרוטוקול באתר העירוני שעדיין לא מתפקד, אז היה פה לינק לנושא). זכור לרע במיוחד, הפוסט של חברת המועצה מטעם מרצ, תמי זנדברג, אשר בו היא הסבירה מדוע פרסום באקסל מאוד מסוכן לבריאות ושאותו סיימה בטקסט מכונן ממש:

"אני בכלל לא בטוחה שיש צורך בקובץ אקסל דווקא. פרסום תקציב העירייה בקובץ אקסל פתוח משול לפרסום מכתבי ראש העיר בקובץ וורד, כך שכל אחד יכול להיכנס לקובץ ולהוסיף שם מילים ומשפטים משלו מעל לחתימת ראש העיר. יתכן שאין בכך בעיה, אני לא יודעת. אני בטח לא חושבת שלשם יש לכוון את חיצי המאבק. הטלת כובד המשקל של הדיון על סוגיה זו משמעה הטלת אחריות מוגזמת על האזרח, אחריות שלא בטוח שהוא רוצה בה, ובוודאי שזה לא התפקיד שלו לתת לו אותה.

אז שקיפות – בטח. קובץ אקסל –  נו באמת."

בלהט הארועים פרסמתי בזמנו פוסט אופטימי בנושא ביחס לנפילה הקרובה של חומת התקציב למרות אנשים כמו תמי זנדברג וראש עירייה שעושה מאמץ בלתי-מבוטל להסתיר מידע ככל הניתן.

משנואשו ממועצת הסמרטוטים ,עיר לכולנו והתנועה לחופש המידע הלכו לבית המשפט בדרישה לחייב את העירייה לפרסם את הנתונים גם בקובץ אקסל, או בפורמט אחר שניתן לקריאה ע"י גיליון אלקטרוני. הדיונים בבית המשפט לעניינים מנהליים, אצל השופט ד"ר עודד מודריק, התחילו באפריל ובשבוע שעבר, בחמישי ביולי, היה אמור להתקיים דיון נוסף בעתירה. יום לפני הדיון, עיריית תל-אביב העבירה הודעה שיתרה את העתירה ובה היא הודיעה שהוסרה המגבלה הטכנולוגית (!!), ושהחל מתקציב 2011 יהיה פרסום גם בפורמט של גיליון אלקטרוני. פסק הדין נתן להודעה של עיריית תל-אביב תוקף משפטי, וכן חייב אותה בתשלום הוצאות של 10,000 ש"ח.

כמה הערות ומסקנות

1. חבל מאוד שבמקום להוביל מהלך של שקיפות, כפי שקורה בערים משמעותיות בעולם, ראש העירייה נגרר למהלך הזה ובזבז לא מעט זמן וגם כסף של כל הצדדים המעורבים בעניין. עכשיו צריך שגם שאר העיריות בישראל יפרסמו את תקציביהן באקסל, לפחות העיריות החברות בפורום ה-15 בשלב הראשון ולאחר מכן שאר העיריות. נקווה שזה יקרה בלי בית משפט.

2. עיר לכולנו ניצחה כאן ובגדול, ביחד עם התנועה לחופש המידע. לצערי, נראה שלמועצת הסמרטוטים של חולדאי אין כלל משמעות וודאי שהאינטרסים של העיר תל-אביב אינם עומדים בראש מעייניה. לדיאנסקי, ויסנר, זמיר, זנדברג וחבריהם ימשיכו לשמש בעיקר כמצע נוח לישבן של חולדאי, גם כאשר המדיניות של חולדאי היא אבסורדית לחלוטין ופוגעת באופן משמעותי ביכולת של תל-אביב להתקדם. אם עיר לכולנו רוצה לעשות שינויים משמעותיים נוספים בגישה של העירייה לדמוקרטיה ולתושבים, היא תצטרך לפעול עוד פעמים רבות בבית המשפט.

3. בנושא הדמוקרטיזציה והשקיפות של השלטון המקומי אנחנו מפגרים עדיין, אבל עשינו צעד קטן בכיוון הנכון. יש עדיין הרבה מה ללמוד מערים רבות בעולם, עד שנגיע למצב שקוף הרבה יותר בהוצאות כמו שעיריית ניו-יורק חנכה לא מזמן.

השבוע נהרסו שני בניינים היסטוריים בתל-אביב. הביתן העגול אשר נבנה לכבוד חגיגות ה-50 לעיר ואחד מבנייני אחוזת בית בלילינבלום שנבנה במסגרת הקמת העיר עצמה.

רק לפני שבוע נועם דביר סקר בהארץ את הביתן העגול במרכז הירידים כשהוא עמד לפני הריסה. הביתן נבנה כחלק מהקמת מרכז הירידים החדש ב-1959 בתקופתו של חיים לבנון בראשות העיר. כאן ניתן לראות תמונה היסטורית של הביתן הזה מתקופת הקמתו (כשעוד היה לידו אגם מלאכותי). אדר' ב. שמואל עבר שם במקרה השבוע ורצה לראות את הבניין המדובר רגע לפני שהורסים אותו, אך איחר את המועד. זה מה שהוא תפס:

בקרב בין הביתן לשופל רק אחד נותר לעמוד. באדיבות: אדר' ב. שמואל

חוץ מהבניין הזה, עוד בניין היסטורי נהרס השבוע ברחוב לילינבלום 28, היכן שבעבר שכנה מסעדת ננוצ'קה. מדובר באחד מהבניינים של אחוזת בית אשר נבנה בשנת 1910 ולכבוד יום ההולדת ה-100 שלו הוחלט לעלות עליו עם שופל, שנאמר ישן מפני חדש תוציאו ואת ההיסטוריה תהרסו. מצד אחד חבל, מצד שני מטופש.