עוד בלוג תל אביבי

פוסט אורח מאת שרון מלכי.

כמה פעמים קרה לכם שהגעתם עם האופניים לאיזה מקום והתחלתם להתעניין  בכל מיני עמודי חשמל, תמרורים ועצים כששום חניית אופניים ראויה לשמה לא נצפתה באזור?

בכל רחבי תל אביב ויפו פזורים כיום רק 3000 מתקני קשירת אופניים. התחלה טובה, אבל בהחלט לא מספיקה. במקומות מסוימים, למשל בפלורנטין שבה אני מתגוררת, המצוקה גדולה מבמקומות אחרים. בחודשים הקרובים, העיריה מתכננת להוסיף 500 מתקני קשירת האופניים ברחבי העיר (זאת לצד מספר שיפורים נוספים הכוללים צביעה מחדש של המדרכות שהעירייה מונה במניין שבילי האופניים בעיר והסרת מכשולים שקיימים בנתיבים הללו). החברים בתל אביב בשביל אופניים כבר החלו לערוך סקר והנה הרשימה שלהם לגבי מקומות בהם חסרים מתקנים לקשירת אופניים.

אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים להוסיף כאן בתגובות מקומות שאתם מכירים וחסרים בהם מתקני אופניים. כדאי שהמיקום יהיה כמה שיותר ספציפי, ושיכלול את שם הרחוב ומספר הבית המדויק. אני מניחה שיש מקומות נוספים שאתן/ם נתקלתם בהם וגם שם מתקן אופניים יכול להועיל. בעוד כמה ימים ארכז את רשימת התגובות והיא תשלח לד"ר משה טיומקין, מחזיק תיק התחבורה בעירייה עם דרישה להתקנת מתקנים במקום.

שרון מלכי היא פעילה בעיר לכולנו וחברת מועצת עירייה לעתיד.

עדכון: נכתב משלח בנושא לטיומקין.

פוסט אורח מאת שי אזולאי.

בשבוע האחרון שמתי לב לכמה התפתחויות מעניינות בפנייה משדרות רוטשילד לשדרות בן ציון. בכל לילה אני רוכב על אופניי מהדירה שלי ברחוב כורש לבריכה של דיזינגוף סנטר ולפני כמה לילות שמחתי לראות שהפנייה משדרות רוטשילד לשדרות בן ציון סוף כל סוף נתברכה במעבר חצייה הגיוני בין מרכז השדרה למדרכה המקבילה (בניגוד למעבר החצייה הקודם שנמצא מעבר לפינה, מחוץ לטווח הראייה של הרכב הפונה, ובשל כך לרוב זכה להתעלמות מהנהגים). מעבר החצייה החדש מחולק לשניים, עם אי תנועה באמצע, ונמצא בדיוק מעבר לפינה כך שכל נהג יוכל לראות את האנשים הממתינים לחצות (אם הוא יעצור או לא, זה כבר סיפור אחר). בכל מקרה, שמחתי הייתה מוקדמת כי כעבור יום או יומיים מעברי החצייה נמחקו ובמקומם צוירו פסי עצירה לרכב, על מנת שנהגי הרכבים יוכלו להפגין אדיבות כלפי בני מינם בלבד, ויעצרו במקום הראוי על מנת לאפשר לרכבים המגיעים ממרמורק להשתלב גם כן. קשה לומר שאני מופתע מהשינוי והעדפת הנהג על פני הולך הרגל (ורוכב האופניים) אולי אני רק מופתע מכך שבכלל חשבו לשנייה על הולכי הרגל, שכן אם לא היו עושים זאת לפחות היו חוסכים בצבע.

בתמונות שלהלן ניתן לראות בבירור את תוואי ושאריות מעברי החצייה הי"ד.

עוד קורבן של מדיניות עידוד הרכב הפרטי

מעברי חצייה שהיו ואינם

ארגון תחבורה היום ומחר מזמין אתכם לקורס מקיף בנושא תחבורה עירונית בת-קיימא. הקורס יתחיל ב-3 בפברואר ויכלול שבעה מפגשים אשר יתקיימו בבניין הממשלה בקפלן פינת בגין. אני ממליץ למי מכם שיכול ללכת לקורס, שבהחלט מקיף הרבה מאוד אספקטים של תחבורה עירונית. במיוחד מומלץ הקורס לעובדי רשויות מקומיות ועובדי מדינה נוספים וכל מי שיש לו בתלוש סעיף הקרוי גמול השתלמות.

פרטי הקורס כולו ניתנים להורדה כאן, וכאן ניתן למצוא את טופס ההרשמה. ציטוט מתוך פרטי הקורס:

הבחירה באמצעי תחבורה תלויה במידה רבה באופי המרקם האורבאני של נקודות המוצא והיעד של כל נסיעה שאנו מבצעים, בעיקר בתוך העיר. מדרכות רחבות, ברחוב נעים להליכה בצמידות לנתיבי תחבורה ציבורית פעילים הן חלק ממתכון מועדף ליצירת עיר תוססת בעלת מערכת תחבורה בת קיימא. מרכיבים קריטיים במסגרת זו נמצאים בתחום האחריות של הרשויות המקומיות. רשויות שיקדמו מערכות משלימות לשירותי התחבורה הציבורית ישכילו ליצור עיר תוססת אשר יכולה להתפתח לאורך זמן תוך שמירה על ערכים חברתיים וסביבתיים. ההשתלמות תיתן למשתתפים בה רקע והבנה מעמיקה של עולם התוכן של תחבורה מקיימת וכלים לחשיבה על תוכניות והוצאתם לפועל. ההשתלמות תפגיש את המשתתפים עם המרצים המובילים בישראל בתחומים אלה.

עברתי עכשיו על כל תיבות המייל שלי. זה משהו שאני לא עושה בתכיפות מספקת ולכן לא פעם אני עונה לאט למיילים וגם מפספס אירועים. שמתי לב שמעבר להרבה לינקים טובים שהגיעו אליי הגיעו גם ערימות של הזמנות לארועים כאלה ואחרים ובקשות לפרסום והתייחסות לעוד מלא נושאים בבלוג. שמתי לב גם שלא פעם, אפילו אחרי שאני כבר אומר שאני אכתוב על משהו לוקח לי עוד פרק זמן ארוך להגיע אליו (ולפעמים זה אפילו לא קורה). לכן, אם נראה לכם שפספסתי משהו קרדינלי או סתם אני מתמהמה בצורה קיצונית בתשובה, או שאתם רוצים לדעת מדוע לא התייחסתי למייל ששלחתם, אתם יכולים גם להתקשר אליי (דרך עמוד האודות).

השבוע אני אנסה להשלים כמה מהחובות האלו ויקודמו פה כמה אירועים שצריך לקדם ויהיו פה גם פוסטים אורחים. בכל מקרה, כמו תמיד, אתם מוזמנים לשלוח לי פוסטים אורחים (הכי קל לי לפרסם טקסטים טובים שמישהו כבר טחן אותם. הרבה יותר קל מאשר לכתוב בעצמי. לא מפתיע). בינתיים, אם ידוע לכם על מסיבות שבהם משמיעים שירים כמו זה שמופיע כאן, אתם מוזמנים לעדכן אותי:

סופ"ש רגוע לכולם.

כמה תמונות נוסטלגיה ברשותכם במצגת המשובחת הבאה:

ועוד נוסטלגיה כאן.

ותודה לאירית בלושטיין.

לאנדרטה של תומרקין בכיכר רבין נולדה בת הנושא את השם אנדרטונת. מסתבר שלא רק בני אדם וחתולים מתרבים בתל-אביב, אלא גם אנדרטאות הפוכות. האנדרטה דומה מאוד לאמה ושואפת גם היא לתפוס מקום של כבוד בחלל התל-אביבי. זהות האב לא ידועה ואנדרטת-האם סירבה לספק פרטים נוספים בנושא. הנה התמונות של הקטנה שנמצאת בבריכת הפעוטות הריקה בצד המזרחי של הכיכר:

ביחד עם אמא

עושה פוזות למצלמה

מזל טוב והרבה נחת!

כמו בטרגדיה משובחת סאגת "שיפוץ" בניין תיאטרון הבימה ממשיכה לספק הפתעות ורגעים דרמטיים עוצרי נשימה. אחרי חטא ההיבריס שבו חטאו רם כרמי, תיאטרון הבימה, עיריית תל-אביב ומדינת ישראל (השותפים לבניית הבניין החדש של הבימה), האלים נתנו את העונש בדמותו של מבנה שגוזר גזר דין מוות על תיאטרון הבימה ומהווה עדות ניצחת למצבם הנפשי של לא מעט מפרנסי תל-אביב וישראל. בניגוד להצגה רגילה גם הקהל (כלומר הציבור הרחב) שילם מחיר יקר על גאוותנותם ויהירותם של גורמי השלטון והכח. אבל, זה עוד לא הסוף. רגע לפני שמקהלת המקוננים עולה לבמה בפעם האחרונה על-מנת לבכות על מר גורלה של תל-אביב ועל מר גורלם של תושביה, חברת דניה סיבוס (שבעירייה אולי יעדיפו לכנותה בשם "דניה שיבוש") שמבצעת את עבודות הבנייה במתחם, מתריעה כי לא ניתנו לה היתרי הבנייה להמשך בנייתו של המפלצריום המונומנטאלי שאמור לשמש כאנדרטה לתל-אביב בימי חול וכמקלט אטומי בעיתות חירום.

לגיבור המחזה (חברת תיאטרון הבימה ועיריית תל-אביב) ניתנת הזדמנות אחרונה לבקש סליחה מהאלים, לכפר על חטאיו ולהרוג את המפלצת שהוא הקים ברחוב תרס"ט. אפילו חיל האוויר מחמם כבר מנועים ומכין את פצצות הנפלם שספק אם יצליחו להשמיד את הכרמיפלצת. אך לא, הפרוטגוניסט שלנו לא מפנה את ראשו לאחור וכמו בטרגדיה אמיתית הוא ממשיך להתעקש להמשיך ללכת בדרך המובילה לאבדון. הפי אנד לא יהיה כאן אחרי הכל. ללא ספק מדובר במחזה מוצלח ביותר שמשאיר את הקהל פעור פה והמום. חבל שבסוף ההצגה לא ניתן לצאת מהתיאטרון, כי ההצגה הזאת היא היא החיים האמיתיים שלנו בתל-אביב, והיא יותר טרגית מכל מחזה שיעלה בשנה הקרובה על בימות התיאטראות השונים בעיר.

עוד בנושא:

קריאה למזוז לבדוק את חריגות הבנייה של הבימה

מיכאל הנדלזלץ מבקר

יונתן אסתרקין לא מחמיא

צ'יקי מוצא שימוש לבניין

עוד מקבץ לינקים בנושא הבימה

ורוניקה מוס מסבירה בסבלנות מה צריכים להיות סדרי עדיפויות של עיר הגיונית:

וכאן היא מזדעזעת בזמן ביקור בטיימס סקוור המשוחררת:

עוד פרוייקט מוצלח מ-StreetFilms.

בשאיפה לשבוע מרובה פוסטים:

1. בעוד שבישראל נרשמה ירידה בכמות ההרוגים השנתית בתאונות דרכים, בתל-אביב מספר ההרוגים הוכפל ועלה מ-12 ל-24, כאשר מחצית מתוכם הם הולכי רגל. למדיניות הרכב הפרטי של רון חולדאי (שהוא גם יו"ר הועדה העירונית לבטיחות בדרכים) יש תוצאות.

2. איתי הורביץ חושף כסת"ח היסטרי במקום שנראה בית אליעזרי. בנו כביש מסוכן ללא מדרכות ועם עיקול חד, והעיקר ששמו שלט אזהרה. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בעוד מפגן של טמטום קיצוני (במקרה הזה ביחד עם המועצה האזורית ברנר).

3. הממשלה ממשיכה לסבסד את תעשיית הרכב הפרטי (דרך משהו שנקרא מענק גריטת רכב ישן) במאמץ להמשיך ולהגדיל את זיהום האוויר (וזה מצליח).

4. יש שופטים בירושלים. השופט אברהם טננבוים גזר על אגד 30,000 ש"ח קנס בגין זלזול בנוסעים. יאיר מנתח לעומק את הפסיקה יוצאת הדופן הזו.

5. עבדכם בפוסט על ארבעת מעגלי התכנון העירוני בבלוג של מרחב.

6. סופסוף נמצא פתרון טריטוריאלי לנושא יהודה ושומרון. אביב לביא מדווח שהיהודים, הערבים וצה"ל עובדים בשיתוף פעולה על-מנת לגרום לכל האזור להיות בלתי-ראוי למגורי אדם תוך זמן קצר. איך לא חשבו על זה קודם?

7. בין שלל הכתבות והמילים שנכתבו על סגירת תל-אביב בסילבסטר, מומלץ לקרוא את טורו של ניסן שור בטיימאאוט (דפדפו לעמוד 22) שמעבר לכניסה המתבקשת בחולדאי ואסף זמיר (שמעדיפים מתחמי בילויים על-פני מדיניות עירונית שפוייה) שם לב שמשום מה עדיין לא הוצבה אלטרנטיבה בתחום (אלטרנטיבה למתחמי הדקירות) מצד האופוזיציה העירונית וכך הוא כותב:

"ואגב, לא רק מפלגת רוב העיר אשמה ברדיפה של הברים והמועדונים ובכיסוי התחת של חולדאי, אלא גם עיר לכולנו, שלה הצבעתי בבחירות האחרונות ועושה קולות של שטיח פרסי בכל מה שקשור לפגיעה בחיי הלילה בתל אביב. הלו שם, תתעוררו."

באמת הגיע הזמן שעיר לכולנו תציב איזה אלטרנטיבה רעיונית בתחום של רישוי העסקים שכופה על תל-אביב להפוך לעיר מופרדת ויוצרת מתחמי "בילוי" שבהם הבילוי העיקרי הוא מכות עם הסלקטורים ודקירות הדדיות בחסותו של חולדאי. אגב, מישהו כאן מכיר את המסמך המדובר שמדבר על חוק של מ"ר אחד לאדם במועדונים? לא הצלחתי למצוא את ההנחייה הזאת באינטרנט.

8. בינתיים, שיהיה שבוע מוצלח ביותר:

People in Yosemite: A TimeLapse Study from Steven M. Bumgardner on Vimeo.