נתחיל מהרחוק ונתקרב לתל-אביב:
1. כתבה מתורגמת מצויינת על ברזיליה, בירת ברזיל, שנכשלה לחלוטין ביעדים שלה, ושהתכנון האורבני האולטרה-מודרני שלה הוא אחד הדוגמאות הטובות לאיך אסור לתכנן עיר. ציטוט:
"דווקא כשנכשלתי, ברזיליה גילתה לי את המאפיין האמיתי שלה. האדריכלות חסרת החשיבות שלה, החידושים האורבניים חסרי התועלת שלה, נמוגו ברקע. כולה נמוגה ברקע. ברזיליה היא, למעשה, רקע. "אם היו מצלמים אותי עומדת בברזיליה, רק הנוף היה מופיע", כתבה קלריס ליספקטור, הסופרת הגדולה של ברזיל המודרנית, במסה מפורסמת על הבירה; ואכן הנוף משתלט כל כך, שההילכדות בכל החלל הפתוח הזה מפחידה ממש כמו הינעלות בחדר קטן וחסר חלונות. במדריכי התיירים כתוב כי נדרש רכב, והמדריכים צודקים. אולם הצורך ברכב בברזיליה שונה מהצורך ברכב בלוס אנג'לס, שם אתה אולי לא תהיה מסוגל לצעוד לשכונה הבאה, אבל אתה יכול לצעוד אל הבניין הבא. במקומות רבים בברזיליה, אתה נזקק למונית פשוט כדי לחצות את הרחוב."
2. סופרת בריטת פוצתה ביותר מ-100,000 פאונד מכיוון שאדים רעילים ממפעל נעליים סמוך גרמו לה לכתיבה רדודה. במקום לכתוב רומן אפי היסטורי, היא כתבה מותחן.
3. שוחד בחירות עם בונוס בצורת זיהום אוויר מטעם מפלגת הגימלאים. וולוך וטיומקין מחרבנים על העיר תל-אביב לטובת אינטרס פוליטי צר (ואם השמות האלה לא אומרים לכם כלום, זה רק סימן למסך העשן שיש בין התושבים לעירייה).
4. חולדאי סוגר דיל עם הבסטיונרים.
5. עוד מגדלים ללא תכנון וראייה לטווח ארוך.
6. אסתרינה טרטמן יוצאת למלחמה נגד שוכרי הדירות, משל היינו תושבי רצועת עזה.
עוד בלוג תל אביבי 
הקדמת אותי – רציתי להמליץ לך על הוספת הכתבה לכאן. כתבה מרתקת לכל אורכה.
לגבי שיפוץ שוק הכרמל – דיל או לא דיל, הגיע הזמן שיעשו את תוכנית השיפוץ הזאת, כי מדובר באחד המקומות היותר מבוקרים בעיר (גם לתושבים וגם לתיירים) והוא נראה כמו שוק ברמאללה.
לגבי שוחד הבחירות – זה באמת שוחד בחירות – אבל ככה בדיוק עובדת הדמקורטיה במיטבה. זה כמו להאשים את ש"ס שהם פועלים לטובת החרדים. כשיש לך 20% הצבעה בעיר, ומפלגת הגימלאים היא המפלגה הכי גדולה – אז מן הסתם האינטרסים של הגימלאיים עולים מייד למקום הראשון. זו בדיוק הפוליטיקה.
וולך לא אשם – הוא עושה מה שציבור הבוחרים שלו רוצה – בדיוק כמו שדמוקרטיה צריכה לפעול מבחינתו.
מי שאשם כאן זה כל מי שלא באים להצביע, וגורמים לאינטרסים אחרים להיות מקודמים על חשבונם.
לגבי ההצעה של טרטמן – זה נורא קל לתקוף את ההצעה ולהגיד "הנה היא עוזרת לעשירים שמשכירים דירות ופוגעת בחלשים ששוכרים אותה", אבל מהרגע שנחתם חוזה בין הצדדים – המצב מתהפך.
אני יכול לספר על לא מעט מקרים של אנשים שאני מכיר שהשכירו דירות, השוכר לא שילם (ולא מטעמים סוציו-אקונומים), לא התפנה, ועד שהם השיגו צו מבית משפט הם היו צריכים לחכות בין 6-9 חודשים (וכמובן היו לכך עלויות רבות ואגרות) – ואל תחשוב שהם ראו אי פעם את הכסף חזרה – כסף שחלקם היו צריכים בשביל לשלם בעצמם לדירה ששכרו (זו תופעה מוכרת ונפוצה של אדם שהוא גם שוכר וגם משכיר).
צריך למצוא איזון כלשהו בין השניים – מצד אחד לא ייתכן שמרגע חתימת החוזה המשכיר יהפוך להיות בן ערובה של השוכר – ומצד שני אף אחד לא רוצה לראות משפחות חד-הוריות בלי כסף שנזרקים לרחוב – כאשר הבעיה הגדולה יותר היא שמערכת המשפט עובדת מאד מאד לאט…
הי
צריך להבין שסביר להניח שהצעה כזו לא תעבור לפחות לא בנוסח שהוצג בכתבה. לא יכול להיות שהחוק יתיר לבעל בית "להחליט שהדיירים לא עמדו בהסכם".
למרות זאת יוני, התחושה הכוללת של השוכרים התל אביביים היא שבעלי הדירות יעשו הכל כדי למקסם את הרווח שלהם מהנכס ולצערנו הרב אין הרבה חוקים שמעגנים את זכויות הדיירים שומרי החוק (סטודנטים שהתקציב שלהם לשכ"ד לא מוכפל כל שנה עם סיום החוזה, למשל) למה טרטמן לא חשבה על הצעה שתגן על הסטודנטים למשל לדעתך?
יוני, האמת שאתמול בערב ההצעה של טיומקין עם תו הזהב לקשישים ממש הטרידה אותי. חשבתי שמפלגת הגימלאים, אם באמת היו מעניינים אותה הגימלאים, הייתה יכולה לתת להם נסיעה חינם בתחבורה הציבורית בעיר, היו יכולים לשפר נגישות לקשישים ועוד ועוד. כמובן שטיומקין הלך על הדבר הכי קל, תו חנייה, שהוא צ'ופר שמיועד רק לקשישים המבוססים והבריאים שעדיין מחזיקים רכב.
זה שטיומקין מייצג אינטרס צר וקלוקל, לא אומר שמותר לו להעביר הצעה שמנוגדת לחלוטין לאפשרות של איכות חיים בעיר. אני מתכוון להרחיב על העניין הזה בפוסט נפרד. צ'ופרים מהסוג הזה התאימו לחשיבה של 1968, לא של 2008.
ברור שהצ'ופרים האלו רעים לעיר ופוגעים בה, אבל אני בהחלט לא חושב שהוא אשם בכך שהוא מייצג את האינטרסים של מי שבוחר בו.
האשמים כאן הם הציבור הרחב שכל מערכת בחירות הולך פחות ופחות להצביע, ומצד שני כל הזמן רק מגביר את התלונות שלו של מה שקורה בעיר הזאת (לא אתה כמובן).
הגיע הזמן שאנשים יצאו מהאדישות שלהם ובמקום להתלונן שיעשו משהו.
דווקא כאשר מדובר בבחירה אישית לרשויות מקומיות – אפילו אם נצא מהנחה שחולדאי נבחר לראש העיר. זה בדיוק כמו בהרכבת ממשלה – הוא חייב לייצר קואליציה ובתמורה (כמו בכל דמוקרטיה קיימת) הוא צריך לשחד את המפלגות שאיתו כדי לשמור על קואליציה יציבה.
הגיע הזמן שתינתן לחולדאי אלטרנטיבה לבנות קואלציה אחרת (או להעמיד מתמודד ראוי חלופי – שאני בכל מקרה לא שמעתי בינתיים על אף אחד כזה).
האמת שכמה אנשים שאני מכיר עובדים על זה שלפחות יוחלפו כמה מגיבורי המועצה החולפת, וכך אפשר יהיה לנהל את העיר טוב יותר (אפילו עם חולדאי בתור ראש-עיר). אני אשתדל להרחיב בקרוב בנושאים האלה.
חסר לינק לכתבה על ברזיליה…
פאדיחה. תודה, תוקן.
אתמקד בכתבה על ברזיליה:
קראתי את הכתבה בשקיקה. מצד אחד הרעיון של להקים עיר מהיסוד וההתגייסות המדהימה לפרוייקט היו נעלים בעיני, מצד שני היסוד להקמתה היה תמוהה בעיני – ריו דה ז'נרו נתפסה על יד הבריזלאים כמקום יפהפיה ועמוס אטרקציות שיסיח את דעתם של אנשי הממשל והפונקציונרים ולכן הם שאפו להקים עיר ב"פנים הארץ". שמעתי על הרבה סיבות להתחלה של דברים חדשים, אך זו היא אחת הסיבות התלושות מהמציאות ששמעתי.
מבחינתי בכתבה היה חשוב לשים לב לפיסקה בה מתואר החבר של העיתונאי אשר חצה את הציר המומנטלי וסיים חבול ומוכה; נזכרתי בשיחה שהייתה לי, לך ולמיטל על מתחם יד חרוצים שבה העליתי בפניכם את חוסר ההבנה שלי מדוע ראש העיר אשם במעשי האלימות שם ואתה ומיטל הסברתם לי על ההשפעה של התכנון האורבני על התנהלות האנשים והיחסים ביניהם.
נמרוד, אכן, הכתבה הזאת מאלפת וההשפעה של תכנון עירוני על האנשים היא עצומה (גם אם רוב האנשים לא יודעים להגדיר את זה במונחים אקדמיים כאלא או אחרים). העובדה היא שיש מקומות שאנשים אוהבים אותם ונהנים להסתובב בהם (רחובות קינג ג'ורג' ושינקין בשעות היום), ויש מקומות שלא (רחוב סלמה).
במקרה בתקופה האחרונה יצא לי לקרוא לא מעט מאמרים שמנתחים את המרחב העירוני בפרמטרים שונים (קישוריות של רחובות וכו' ) והקשר לרמות הפשע באזור, ואני חושב על זה לא מעט במהלך שיטוטיי בעיר.
אם יש דבר אחד שאני מקווה שיהיה במועצת העיר הבאה של תל-אביב, זה יותר חברי מועצה שמבינים את המשמעות של המרחב הציבורי והתכנון על האנשים שגרים בעיר ומבקרים בה. היום, לדעתי, רוב חברי המועצה בורים בנושא וזה עולה לעיר ביוקר. יד חרוצים זה פיאסקו אחד גדול שמדגים את התופעה (ושווה לדעתי עבודת מאסטר בחקר ערים).