חברים, במסגרת סוף עונת ההגשות של עבודות מהסמסר שעבר אני שותף לקבוצה שמכינה נייר קטן על נאו-גיאוגרפיה.
נאו-גאוגרפיה קושרת בין מיפוי והאפשרויות החדשות שנפתחות על גבי הרשת ובאמצעות מכשירי כף היד השונים בתחום ובין השאר כוללת יצירת מפות ושימוש בהן ע"י גולשים.
במסגרת המסמך אנחנו מצרפים גם סקר קטן ואני אשמח אם תענו עליו כאן. תודה.
אז הייתי לפני שלושה שבועות בנתניה. כן, נתניה. הלכתי לבקר במטה לבטיחות בדרכים שנמצא בתוך בניין העירייה הדי משעמם באזור התעשייה שנמצא בצד המזרחי של כביש החוף. חזרתי עם ממצאים מפתיעים שאני חושב שצריך להביא גם לתל-אביב ולערים אחרות בארץ.
בזמנו, בכנס הקטן בנושא הליכה ברגל לבית-הספר נתקלתי באיציק שמחון, מנהל פרויקטים במטה לבטיחות בדרכים בנתניה והוא הזמין אותי לשמוע מה הם עושים בתחום. בבניין עיריית נתניה נפגשתי עם אבי אלהרר, שעומד בראש המטה והוא סיפר לי על הפרויקטים שעושים בנתניה כדי שתושבי העיר והמבקרים בה ימשיכו את ההתנהלות היומיומית שלהם בלי להידרס ובלי להתנגש.
על-פי מה שהוצג בפניי, נראה כי העיר נתניה מובילה במיעוט הפגיעות בהולכי רגל ובמיעוט תאונות קטלניות בכלל. בשנת 2007 נרשמו בה רק 4 הרוגים בתאונות דרכים (על כ-175,000 תושבים) והושג בה שיפור משמעותי בבטיחות בשנים האחרונות ונרשמה אפילו תקופה של חמישה חודשים ללא הרוגים מתאונות דרכים בנתניה.
אחד הדברים היפים שראיתי במטה לבטיחות בדרכים בנתניה הוא אסופת מפות של בתי-ספר. מסתבר שהעירייה משקיעה מחשבה מראש כדי לעזור לילדים להגיע בצורה הבטוחה ביותר לבית-הספר. ההורים מקבלים הנחיות כיצד להביא את הילד לבית-הספר אם הם מביאים אותו ברכב, וכיצד לעזור לו להגיע בביטחה ברגל או באמצעים אחרים. הילד יושב עם ההורים על המפה וביחד הם מכינים מסלול עם הסיכון הנמוך ביותר (מעבר בצמתים מרומזרים, כבישים עם תנועה מועטה וכו' ) בדרך לבית-הספר בהתאם להמלצות המטה לבטיחות בדרכים.
ילדים הם אחת האוכלוסיות שנפגעות הכי הרבה בתאונות דרכים שמעורבים בהם הולכי רגל ופה חשבו על דרך פשוטה ויעילה להקטין את הסיכון שלהם. כמו כן בימים אלה של פתיחת שנת הלימודים עיריית נתניה מציבה מתנדבים בשטח שעוזרים לילדים להגיע ביטחה בימים הראשונים ולהתרגל למסלול לבית-הספר מחדש.
מפות של אזורים ליד בתי-ספר – ילדים צריכים להגיע בטוח
המטה לבטיחות בדרכים יושב בתוך אגף התשתיות העירוני במינהל ההנדסה וזה חלק מהכוח שלו. תיקוני מפגעים שקשורים לבטיחות בדרכים מקבלים עדיפות בשיטה הזו. בתקופה שלפני פתיחת שנת הלימודים הם עסקו בלתקן מפגעים פיזיים כאלה ואחרים בקרבת בתי-ספר והקשר המיידי לשיפוצניקים של העירייה גורם לתיקונים האלה להתבצע מהר.
מעבר לכך נעשתה הפחתת מהירות משמעותית בתוך התחום העירוני של נתניה וכן מיתון תנועה ע"י שימוש רב בכיכרות תנועה שהן בטוחות בהרבה מאשר צמתים רגילים, מפני שהן מקטינות אפשרות לתאונות, וכן מצמצמות את חומרתן של תאונות כשהן כבר מתרחשות. בנוסף, בעיריית נתניה מתקנים צמתים גרועים על-פי נתונים ולא על-פי הצורה בה הם נראים. מסתבר שצומת "נקי" ורחב יכול לגרום לתאונות רבות יותר מאשר צומת צר ו"עקום". הנהגים נוהגים לפי תחושת הסכנה של עצמם, ולכן בצמתים צרים "קשים" הם נוהגים במשנה זהירות בעוד שבצמתים "טובים" הם מרגישים יותר חופשיים על ההגה. המטה לבטיחות בדרכים בנתניה דואג לכך שרק צמתים שבהם יש בעייה של תאונות באמת יעברו שינוי ולא צמתים שהם אמנם "קשים" לנהגים אך נקיים מתאונות.
אם כבר מדברים על תחבורה בנתניה, אז לא מזמן נאסרה חניית משאיות כבדות בתחומי המגורים בנתניה, והם הופנו לחנייה באזור התעשייה הגדול של העיר ממזרח לאיילון לכביש החוף. החלטה זו התקבלה כדי לשפר את איכות החיים של התושבים בעיר, לנקות קצת את האוויר ולהפחית את הרעש שהמשאיות האלה עושות בבוקר ובלילה. נהגי המשאיות אמנם לא מרוצים מההחלטה הזו כמובן, אבל מבחינת כלל התושבים זו החלטה מצויינת (וכן, צריך לעזור לנהגים הכבדים להגיע למשאיות שלהם איכשהו).
עיריית נתניה. משעמם מבחוץ, דווקא מעניין בפנים
אם לא הייתה לנו מערכת בחירות בתל-אביב, מן הסתם הייתי מגיע לכתוב את הפוסט הזה מוקדם יותר (כמו עוד הרבה פוסטים אורבניים שמחכים לי פה ממש ליד).
הייתי היום בכנס החירום "צנזורה, הון ושלטון" של הבמאים והיוצרים שאורגן בין השאר ע"י ארי ליבסקר, נמרוד קמר ואחרים, בעקבות סירובם של ערוצי הטלויזיה הישראליים להקרין את סרטו של מיקי רוזנטל, "שיטת השקשוקה", שעוסק באחים עופר ובמפעלם לחיסול מדינת ישראל.
בכל מקרה, בין הדוברים בפאנל שהתקיים בבית העיתונאים, הייתה משום מה גם שלי יחימוביץ'. בדרך-כלל גם כשאני נתקל באנשים שאני לא מסמפט זה לא משנה לי במיוחד, אבל שלי יחימוביץ' עשתה לי קצת בחילה כשדיברה על-כך שההפרטה מחסלת את המדינה. היא כנראה שכחה שידידה, רון חולדאי, מכר את שדרות רוטשילד לאורנג' ולגלובוסים ולשוורים, את כיכר רבין לנייקי ולנסקפה ואת חוף מציצים לסווטש. ככה זה, שלי יכולה להגיד שהיא נגד הפרטות בעוד החבר שלה, חולדאי, מפריט את כל המרחב הציבורי ומקעקע את הדמוקרטיה העירונית. בכל מקרה, אני שומר את שלי יחימוביץ' לפוסט אחר ורוצה דווקא להעלות כאן רעיון ששאוב מארה"ב.
בארה"ב יש קבוצה שקוראת לעצמה "ביליונרים למען בוש". הקבוצה הזו נוהגת לבוא להפגנות כאלה ואחרות וחבריה מתחפשים לעשירים מאוד ומביעים תמיכה בבוש וטוענים שהם צריכים הקלות מס, הטבות לתאגידים ושאר דברים שמיועדים לתעל את כספי המסים של האמריקאים לכיסים של העשירים ביותר ושבוש הוא המועמד הנכון בשבילם.
באותה מידה ניתן ליצור קבוצה של "מיליונרים למען חולדאי" שתפגין בעד הזכות לבנות מגדלים בכל מקום, בעד הצורך להרחיב כבישים כדי שההאמרים שלהם יוכלו לנסוע בקלות בעיר ולחנות על מדרכותיה ובעד זה שתל-אביב תהיה "עיר לעשירים בלבד".
מה דעתכם? ומי מוכן להתחיל להרים עניין כזה אם בכלל? נראה לי שזה יכול כיף לעשות דבר כזה.
כמו שאני רואה את זה הבחירה בין חולדאי לחנין היא בחירה בין סמי עופר לשאר תושבי העיר/המדינה. למי מיועדת העיר תל-אביב? אם אנחנו רוצים למכור את העיר על נכסיה הציבוריים, להפריט אותה לחלוטין, להרוס את שאריות התחבורה הציבורית ולמכור את מוזיאון תל-אביב, אז צריך להצביע לרון חולדאי. אם אנחנו רוצים עיר שתכיל מגוון רחב של אנשים שאין להם הון אדיר בבנק, ושיהיה לה מרחב ציבורי משובח ותחבורה ציבורית מתפקדת, צריך להצביע לדב חנין.
לא יודע מה אתכם, אבל סמי עופר הוא לא חבר שלי.
סמי עופר וראש העיר שלו
(מקור תמונה סמי ורון)
לפני סיום, הנה קליפ שהכינו הביליונרים של בוש בשביל מק'קיין:
מסתבר שבלי ששמתי לב הגיע בלוג דיי. יום כזה שממליצים בו על חמישה בלוגים. הבלוגים שאני מלנקק אליהם ביומיום, לא צריכים עוד המלצה. בכל מקרה, הנה הרשימה:
1. Carfree USA Blog – בלוג שמתעד את שחרור האדם מהמכונית.
2.Digital Urban – כל מה שקשור לשילוב בין מחשוב לאורבניזם. אחד הבלוגים האורבנים הטובים, לדעתי, על-גבי הגלובוס.
3. Brand Avenue – הוא לא כותב הרבה, אבל כל פוסט בונבון.
4. The Antiplanner – הבחור הזה לא אוהב ממשלות, מתכננים ותחבורה ציבורית. אני מאוד נהנה לקרוא אותו.
5. בלוג דמיוני – בלוג מצויין על חייה של אלמה (ובעברית).
אני מתנצל על העיכוב בפרסום המקבץ. סוף השבוע הזה עבר מהר מאוד (ואת חלקו אני לא ממש זוכר).
1. הגנרלים הורסים לנו את המדינה. אחרי זה הם דורשים כמובן עוד תוספת תקציב.
2. דירה למכירה בתל-אביב. יד ראשונה מראש ממשלה כושל במיוחד.
3. מכיוון שעיריית תל-אביב-יפו לא מוצאת עוד שטח לפיתוח במרכז העיר, היא גולשת לתוך גבעתיים.
4. למדינת ישראל יש עודף גדול בתקציב. ככה אפשר לבנות כבישים מיותרים בשפע ב-120 מיליון ש"ח. יותר ממה שצריך כדי להחזיר את כיכר דיזנגוף להיות מרחב ציבורי טוב ובנוסף לבנות את הפארק בקריית-ספר.
5. ככה עושים קידום אתרים בבלוגים. מלון דיזנגוף סוויטס בדיזנגוף-גורדון מזמין אתכם לענות על חידון ידע כללי על תל-אביב (מביך להודות, אבל טעיתי בשתי שאלות שם).
6. שקשוקה – זו השיטה שבה מלכי ההון-שלטון, הידועים כאחים עופר, מנהלים פה את העסק. והיום (יום ראשון) בשעה 19:00 כנס חירום להגנה על חופש הביטוי בבית העיתונאים הרחוב קפלן.
8. המגדל המתוכנן בפריש-גוף ככל הנראה יוצא סופסוף לדרך.
9. פרויקט יפהפה על התחנות האחרונות של הרכבת התחתית בניו-יורק.
10. גם רשות המים נגד חולדאי.
11. ביקורת של אסתר זנדברג על ספר המפתח באדריכלות – "ללמוד מלאס וגאס" מאת רוברט ונטורי, שיצא עכשיו בעברית.
12. עוד דרך חוקית לרוקן את מרכז העיר מתושבים.
13. אני מוכרח להודות שיש לי סימפטיה מיוחדת להמנון האמריקאי. הוא בעיקר מתקשר אצלי למשחקים של ראשיד וואלאס בבלייזרס. בכל מקרה, הנה דרך אחת להרוס אותו (לצפות עד הסוף):
קליפ מדהים של אריק איינשטיין
מכירים עוד קליפים תל-אביביים במיוחד?
נתקלתי במקרה בחשבון יו-טיוב של ראש-העירייה, רון חולדאי, ומצאתי אותו נהנה מאוד מנסיעה באוטובוס מהיר בסגנון קוריטיבה בתל-אביב. בשלב מסויים חולדאי כל-כך מתמוגג, ואפילו אומר שזה "רכבת ממש".
משום מה רון חולדאי מעדיף לעשות סיבוב דאווין על האוטובוס, אבל מתנגד לרעיון שגם פשוטי העם שאשכרה נוסעים באוטובוסים כדי להגיע ממקום למקום יסעו באוטובוס משובח שכזה על נתיבים יעודיים באבן-גבירול. חולדאי מעדיף שנמשיך להמתין להבטחות על רכבת קלה שאף פעם לא תגיעה.
לפי מה שמופיע באינפורמציה שחולדאי נתן על הסרט, האוטובוס המדובר פועל בעיר היינהובן בהולנד (כנראה הכוונה לאיינדהובן). אוטובוסים דומים פועלים בעשרות ערים מתקדמות בעולם, כשהחלוצה שבהן הייתה קוריטיבה ב-1982, וכיום אפילו קייפ טאון שעתידה לארח את המונדיאל הבא ב-2010 שוקלת להכניס את האוטובוסים המהירים האלה לשימוש.
לקריאה נוספת על ה-BRT בויקיפדיה – האוטובוס המהיר שתל-אביב מחכה לו
עבדכם הנאמן זכה בכבוד הגדול לנהל דיון בסלון מזל בנושא הבלוגים ככלי אקטיביסטי.
ההרצאה והדיון שלאחריה יתקיימו ביום שני, 1 בספטמבר, בשעה 19:30 בסלון מזל, רחוב סלמה 50, תל-אביב.
עלות כניסה (מה שנקרא תרומה מומלצת): 10 ש"ח לטובת התפעול השוטף של הסלון המשובח הזה שמהווה מרכז מידע לשינוי חברתי, שכולל ספריה, חנות וחלל להרצאות, סרטים ופגישות.
כולכם מוזמנים למצגת ודיון בנושא, במיוחד על רקע הבחירות הקרבות בעיר. למי שהנושא המדובר מצלצל מוכר, אני יכול להגיד שאני מתכוון להעביר מצגת משודרגת של מה שהעברתי בזמנו בסדנה של החברה להגנת הטבע.
אני עדיין לא מאמין שבורגני כמוני הולך לדבר במעוז השינוי החברתי.
עדכון: יש גם ארוע בפייסבוק.
מכיוון שאין לי זמן לכתוב פוסטים אני שמח להביא לכם את הקליפ הטרי הבא שבמקרה נתקלתי בו עכשיו ברשת:
כמו שאתם רואים מדובר בקליפ חריף במקצת שמציף את שני הנושאים העיקריים ש"עיר לכולנו" מתמקדת בהם: דיור ותחבורה.
מה שמעודד בקליפ הזה מעבר לעובדת קיומו הוא שנראה שמישהו שיודע לעשות עריכת וידאו התנדב לעזור לעיר לכולנו, וזה מבטיח לנו עוד קליפים רבים ומשובחים שמתייחסים לעצם קיומנו.
בימים האחרונים הבלוג הזה זוכה לחשיפה גדולה יחסית, ובהתאם כמות הטוקבקים פה וחום הויכוחים שלפעמים גולשים לפסים אישיים מאוד. מכיוון שאני צופה שבעת הקרובה האש עוד תתחמם אני רק רוצה להזכיר למבקרים פה שקודם כל חשובה האהבה. אהבה לתל-אביב ולאנשים שלה. געגוע לתל-אביב שהייתה ואיננה עוד, ותקווה גדולה לגבי מה שהולך להיות בעיר הזאת.
חוצמזה, ברמה האישית, אני מתנצל על האיטיות של התגובות שלי פה. אני פשוט עובר את התקופה הכי עמוסה שלי בשנה האחרונה (ואני משתדל לא להעמיס על עצמי שום דבר) בשילוב של הגשת עבודות לאוניברסיטה, ארגון כנס אורבני עתידי, כמה פרויקטים אדריכליים וגם עומס לא מבוטל בחיים האישיים (רק דברים טובים).
ואריק סיני (שאולי הולך להתמודד למועצת העיר על בסיס מצע מופרך שעוד יזכה להתייחסות פה בבלוג) אומר את כל זה טוב ממני:
 | צדיק על לא על הדיור לבדו צועד האדם… |
 | Naz על פרויקט ג'בליה |
 | יוסף על בדם איטלקי חפרו בשבילנו את הרכ… |
 | גיני על ציטוט עירוני |
 | מאז ולתמיד על רם כרמי והחיסול הממוקד של שדרו… |
עוד בלוג תל אביבי 