עד לביאנלה הבאה

אנחנו מפרקים מחר בצהריים (מוקדם מהצפוי) את האתר שלנו בביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני בבת-ים, ולכן אני כבר לא אהיה שם בערב בניגוד לפרסומים קודמים בבלוג.

הפרויקט הזה זכה להענות עצומה מצד תושבים ומבקרים, והיה עמוס (בעיקר בילדים והורים) בכל זמן הפעילות. אני מקווה שזה לא סוף פסוק מבחינת הניסוי – מסתבר שקוביות קלקר פשוטות הן אחלה משחק, ושיש לא מעט צורות שניתן לבנות מהן. הנטייה הבולטת של המבקרים באתר מההתרשמות שלי היא לבנות חללים סגורים, ואם אפשר לכמה שיותר גבוה, ובסוף לנפץ אותם במהירות.

מבנה זמני בהחלט
משחק עירוני בבת-ים

גלריה נוספת של תמונות מאתר "משחק עירוני" של קבוצת עירבול

פורסם בקטגוריה אורבניזם, מחוץ לעיר | עם התגים , | כתיבת תגובה

שריד עשה בשכל

שריד החליט שהוא לא מתמודד לראשות העיר, ומשאיר את הזירה כרגע פנוייה לראש-העיר המכהן.

נראה ששריד די נהנה ממה שהוא עושה ביים אלה – כותב ומלמד. אם שריד היה רוצה כרגע לרוץ לראשות העירייה, בהנחה שהוא חשב על שתי קדנציות בתור ראש-עיר, זה אומר שאת הקדנציה השנייה שלו פה הוא היה מסיים בגיל 79, וזה קצת מבוגר. זה כמובן לא כולל את כל הפיכסה והג'יפה של בחירות מוניציפאליות שבטוח לא היו מוסיפות לו בריאות.

קשה מאוד לנצח ראש-עיר מכהן ובתל-אביב זה קרה רק פעם אחת בעבר, כאשר צ'יץ' ניצח את רבינוביץ' ב-1974. כרגע, נראה שרון חולדאי יהיה מועמד מוביל בבחירות הקרובות לראשות העיר, אם כי לא יחיד, וסביר מאוד שאנחנו נחיה איתו עוד חמש שנים (נקווה שגם תל-אביב תחיה).

בהנחה שרון חולדאי ימשיך לכהן בעתיד, לא יזיק להכניס לו קצת צניעות לקדנציה הבאה. אם תנועות האופוזיציה ישכילו לאחד כוחות ולהניע את הקבוצות שנפגעו ממנו אולי יצליחו למנוע ממנו ניצחון בסיבוב הראשון של הבחירות, כלומר שלא יקבל מעל 40% מקולות הבוחרים ב-11.11.2008. במקרה כזה חולדאי לפחות יקבל מסר מסויים שיש איזושהי אי-שביעות רצון בקרב תושבי העיר ממנו.

כמובן, ניתן לקוות שדמות אחרת תתמודד מול חולדאי ואולי תיקח את הבחירות ושלחץ מתמשך על חולדאי יעזור לו לשנות את גישתו ולתת לתל-אביב לממש את הפוטנציאל שלה. אני מאמין שטרנדים אורבניים גלובליים יובילו לשינוי מהותי בתפיסת המרחב הציבורי  ולדרך בה מתנהלת העיר במהלך השנים הבאות ללא תלות בראש-העיר עצמו ושהשיפור העירוני בוא יבוא.

פורסם בקטגוריה חולדאי, מוניציפאלי, תל-אביב | כתיבת תגובה

שלושת הנושאים המהותיים בבחירות הקרובות

בזמנו ערכתי רשימה ארוכה יחסית של נושאים לטיפולו של ראש-העיר הבא. ככל שחולף הזמן ואני חושב על זה יותר (וגם מדבר עם לא מעט אנשים) נראה לי שאפשר לצמצם את הרשימה הארוכה לשלושה נושאים מובהקים שסביבם יתקיים הקרב המשמעותי על הבוחרים בבחירות הקרובות. אני מודע לכך שרבים מהמצביעים בבחירות מקומיות מצביעים על-פי שיקולים צרים ומפולחים מאוד ומי שמצליח לפלח ולדוג את מצביעיו בצורה טובה זוכה לתמורה נאה בקלפי (ע"ע סיעת הגימלאים אשר מונה שש מנדטים במועצת העיר). לדעתי, ככל שאחוז ההצבעה לראשות-העיר ולמועצת העיר יגדל כך הנושאים המהותיים לאיכות החיים בעיר יוכלו לקבל ייצוג יותר טוב במסגרת הפוליטית המוניציפאלית.

בשביל שאחוז ההצבעה יגדל צריך לשכנע אנשים רבים (בהנחה שהם רשומים בתל-אביב) שיש משקל להצבעתם ושיש משמעות לאנשים שמכהנים כחברי מועצת העיר. נראה לי שזה יהיה נושא שאני אעסוק בו רבות בבלוג (פוטנציאל לקמפיין מקיף בנושא "לכו להצביע!" ).

ועכשיו לשלושת הנושאים שבגללם נכתב פוסט זה:

1. תחבורה. הנושא החם ביותר בעשרות מערכות מוניציפאליות ברחבי העולם (לונדון וקוריטיבה, למשל). נושא התחבורה בת-זמננו מקיף נושאים רחבים הכוללים איכות סביבה, זיהום אוויר, צדק חברתי, קיימות, אורבניות מיטבית וכמובן כולל את אבני היסוד והמשחק ביניהן – הולכי רגל, רוכבי אופניים, תחבורה ציבורית על שלל מרכיביה, משאיות, אופנועים, רכב פרטי וחנייה. הנושא כולל פיתוח תשתיות לתחבורה ציבורית, חניונים וכבישים ומהווה את הבסיס שמכריע את איכות העיר. למזלנו, הנושא הזה טופל בהצלחה במקומות רבים בעולם (קוריטיבה, פורטלנד, ונקובר, מלבורן, קופנהאגן מצטיינות בתחום ויש עוד עשרות דוגמאות), והביא לשיפורים מדהימים בכלכלות עירוניות פוסט-מודרניות ובתדמיות עירוניות. לצערנו, ראש-העיר הנוכחי מאמין בקדושת הרכב הפרטי והאיש שהוא מינה להחזיק את תיק התחבורה, משה טיומקין, מחזיק בתפיסות תחבורתיות שכבר בשנות ה-60 היו מיושנות.

זה אחד הנושאים שבאמת אפשרי לעשות בהם שינוי בטווח של קדנציה עירונית אחת, והדוגמאות רבות (כן, צריך להתחיל להביא אותן לפה).

2. דיור. ועכשיו לנושא סבוך מאוד, שעדיין מחפשים לו פתרון גם מחוץ לתל-אביב. בעוד שמרבים לזרוק את לונדון בתור עיר שהנהיגה דיור בר-השגה הנושא קצת יותר מורכב. בניגוד לשמועות – היאוש בלונדון לא נעשה יותר נוח. מחירי הדיור שם הם מהגבוהים בעולם וכמות הדיור בר-השגה בעיר היא אפסית. נושא הדיור כולל בתוכו ענייני ג'נטריפיקציה, דחיקת אוכלוסיות, קניית דירות ע"י תושבי חוץ, מגדליזציה, חלוקת דירות, תמהיל אוכלוסיות ועוד ועוד. אני לא בטוח שיש הרבה מה לעשות בנושא ואין לי שום דוגמה לעיר שבה נסיונות להתערב בשוק הדיור הצליחו לשנות באופן מהותי את הטרנד (וזה כולל את פורטלנד שבה קיים מושג של שכירות בת-השגה), ולכן אני חושב שבנושא זה ניתן כיום לבצע שינויים מינוריים יחסית בלבד. כמובן, זה לא אומר שהנושא לא יהיה אחד מהנושאים המובהקים שידונו בהם, פשוט אני עוד לא ראיתי עיר אחת שהצליחה לטפל בבבעיות הקשורות בנושא הזה בצורה טובה.

אני אישית חושב שהפתרון לנושא הזה, אם אפשר להגדיר את זה כך, נעוץ בבניית שכונות חדשות אשר יהיו ראויות למגורי אדם, וכן תיקון שכונות ישנות באופן שיכניס להן אורבניות חסרה. השכונות החדשות של ראשון, פתח-תקוה, נתניה ומודיעין, שכוללות אחוז עצום מסך הדירות החדשות בגוש דן, סובלות כולן מצורת בנייה שמכוונת נגד אנשים – הן חד-גוניות, מוטות רכב פרטי בצורה קיצונית, ושטחי הציבור שלהן מזעזעים. הן פוגעות במיוחד בילדים בגילאים חמש עד שבע-עשרה (עד הרישיון) ובקשישים. כל עוד נמשיך לבנות מקומות גרועים יעלו ערכי הנדל"ן במקומות הטובים יחסית שיש לנו. כן, גם בתל-אביב צריך לבנות בצורה אנושית את הגוש הגדול שאמור לספק כמות אדירה של דירות חדשות בעיר (במקום זה בטח נקבל משהו לא מתפקד שנראה כמו שאר השכונות החדשות מצפון לירקון).

3. שיתוף ציבור – דמוקרטיה עירונית. נושא שדי מתעלמים ממנו, אבל עומד בבסיס המשוואה של איזון הכוחות במשחק העירוני. כל עוד כל ההחלטות העירוניות מתקבלות מאחורי דלתיים סגורות ע"י קבוצה מצומצת של אנשים בבניין באבן-גבירול 69, לא יתאפשר טיפול מיטבי באוכלוסיות העיר, וזה בכלל לא משנה מי יושב מאחורי הדלת הסגורה. באופן כמעט מובהק השיטה הנוכחית מחלישה את החלשים, בעיקר כי היא לא דורשת את שיתופם ויידועם (ולכן איילון דרום עובר סמוך כל-כך לבתים של תושבים, בעוד שמחלף כפר שמריהו מקורה לחלוטין). בעוד שקבוצות חזקות מגנות על עצמן, לא פעם בהצלחה, גם מול גופים בירוקרטיים סבוכים כמו העירייה, החלשים אינם מסוגלים לעשות זאת. הליך שמאפשר קבלת החלטות מקומיות בשלט-רחוק ללא שיתוף התושבים אינו מתאים לניהול עיר, ובהכרח מייצר פגיעה בקבוצות רבות באוכלוסייה. מעבר לכך, ההליך הנוכחי גורם להתקוממויות כמעט על כל נושא בעיר ומוביל לפתרונות תכנון גרועים שמתעלמים מהאוכלוסיות המקומיות באשר הן.

בינתיים, אני אתחיל להביא לפה דוגמאות בנושאים של דמוקרטיה עירונית וההשפעה החיובית שלה (בפורטו אלגרה, בלונדון וגם כמובן בעיר פורטלנד).

פורסם בקטגוריה דיור, מוניציפאלי, תחבורה, תל-אביב | עם התגים | כתיבת תגובה

חידה קטנה שמחכה לתשובה

איתי מזכיר שעדיין לא הגיעה תשובה לשאלה: מה מיוחד במקום בו מונצח סר פטריק גדס בתל-אביב?

פטריק גדס, הוגה תוכנית עיר הגנים של תל-אביב שמשתרעת מבוגרשוב עד הירקון ומהים עד אבן-גבירול, מונצח בקצה רחוב החרש/חיל השריון בצילו של האיילון במקום שהוא לא חלק ממרקם החיים של העיר (תמונות להמחשת העניין כאן).

פורסם בקטגוריה פוסט אורח, תל-אביב | כתיבת תגובה

כמה עניינים לחול המועד

רציתי לעשות שלושה פוסטים שונים, אבל עצלות החג מכבידה עליי. אני אסתפק בפוסט אחד כרגע ומתישהו יבואו עוד שניים:

1. מתחשק לי לכתוב משהו על דיור בעיר הזו. נאמר כבר הכל ובכל זאת. חנוך מרמרי כותב בטיימאאוט האחרון (דפדפו לעמוד 18 ) מאמר פרו-חולדאיסטי בנושא הדיור העירוני. מרמרי מתעלם מכך שחיים עירוניים לא נמדדים רק בתקבולי מסים, אלא בעוד הרבה דברים אחרים כמו ברווזים, בלונים ומסיבות. בעניין יוקר הדיור אני מסכים איתו חלקית – מרכז העיר התייקר כתוצאה מהרבה דברים טובים שקרו לעיר בשילוב מגמות סגנון חיים מערבי שהתחזקו אצלנו בשנים האחרונות (מתחתנים מאוחר וכו'). באשר לדירות החדשות שנבנות לא צריך (ודי בלתי-אפשרי) לקבוע את המחירים, אך בהחלט ניתן לקבוע איזה גודל דירות ייבנו בעיר (דירות של 50-130 מ"ר, או דירות של 200 מ"ר ומעלה). העיר צריכה לחשוב על המיקס של התושבים שהיא תרצה לאכלס בעתיד – האם נגזרנו לחיות בשכונות הומגניות – שכונה לצעירים, שכונה לעניים, שכונה לעשירים, שכונה למשפחות, או שמא בכל זאת נצליח לשמור על הרבגוניות העירונית.

תוספת: אפי פוקס מציג טיוטה להצעת חוק איסור על מסחר במקרקעין שאינו ראוי למגורים.

2. שימו לב לאתר המושקע של מנהלת חגיגות המאה לתל-אביב שכולל הרבה מאוד פרטים ומומלץ לעיון מעמיק. עבדכם הנאמן הוא חבר ועדת הצעירים של מנהלת שנת המאה (כן, גם לי זה נשמע כמעט מופרך). בהמשך השבוע אני מקווה להביא פוסט מקיף בעניין. חוצמזה, אתם מוזמנים לחשוב על הצעות לחגיגות המאה לתל-אביב והנה רשימה של אנשים שאפשר להציע להם ארועים בנושא (כאמור, הנושא יורחב בהמשך השבוע). בגדול, נראה לי שהפעם העירייה פותחת איזה חריר לדיבור עם הציבור ויש סיכוי שזה ייתן קצת חמצן לעיר.

3. אני רק רוצה להזכיר שהביאנלה הבינלאומית לאדריכלות הנוף העירוני בבת-ים נכנסת לשבוע האחרון שלה.

4. מצטער, אני לא יכול להיפטר מהקליפ הזה:

פורסם בקטגוריה דיור, תל-אביב | כתיבת תגובה

מקבץ לינקים לחג

1. נמצאה עיר יותר רועשת מתל-אביב. על-פי הניו-יורק טיימס, בקהיר אתה לא יכול לשמוע את עצמך צועק, כאשר משבע בבוקר עד עשר בלילה עוצמת הרעש הממוצעת ברחובות העיר היא 85 דציבלים – כמו הרעש שרכבת משא עושה כשהיא עוברת ליד (דרך: BLDGBLOG). חוצמזה, במרילנד הם שוקלים לחייב מכוניות שקטות במיוחד לייצר רעש כדי שהולכי הרגל ואחרים ישימו לב אליהן.

2. אין סוסים שמדברים עברית, אבל יש כאלה שמתעללים בהם יומיום ברחובות העיר.

3. רויטל סלומון נותנת 10 טיפים לבלוגים עסקיים. רובם מתאימים גם לבלוגים אישיים.

4. בלוג אורבני חדש בעיר. קבוצת אורבניקה להתעוררות עירונית פורשת את משנתה האורבנית (וגם מחזיקה לוח אירועים רלוונטי במיוחד).

5. ואם כבר מתעסקים בבלוגים חדשים, אז גם אייל דץ, כתב טיימאאוט לענייני אורבניות תל-אביב, פתח בלוג.

6. נועה לביא, כתבת הלילה של "ידיעות תל-אביב" מציעה להוציא את מתחמי הבילויים מהעיר (תגללו למטה). כך לשיטתה יושבי הפריפריה יוכלו לחסוך את הנסיעה בדרך לקרבות סוף השבוע.

חג שמח!!

פורסם בקטגוריה לינקים | כתיבת תגובה

הברווז העברי הראשון

אני מניח שכבר ראיתם דיווחים על הברווז ותמונות מכל עבר, אבל אם לא אני ממליץ לכם לקרוא את הסיכום של יאיר רוה בנושא.

מילה טובה מגיעה לכל מי שהיה מעורב בעניין ולעיריית תל-אביב שנתנה תמיכה פיננסית ולוגיסטית, והוכיחה שלפעמים היא מסוגלת לעשות דברים טובים. ארוע ניפוח הברווז היה מוצלח מאוד וגם הברווז עצמו כל-כך מתאים לבניין העירייה שזה קצת מוזר שהוא לא היה שם קודם. כשיורידו את הברווז בעוד חודש הוא יחסר לנו.

יואו, תראו את הברווז המנופח הזה
מעלים את הברווז על העירייה

באשר לזווית האישית שלי, הברווז הזה הוא תוספת מכובדת לנוף שנשקף מהמטבח שלי וכששטפתי כלים אתמול בלילה היה לי חיוך מטומטם על הפנים בכל פעם שהרמתי את הראש וראיתי את הברווז המואר מביט בי. חבל שהיום כיבו לו את האור (מעכשיו אני אשטוף כלים רק ביום).

הברווז. צילום מכיוון המטבח
הברווז מהמטבח שלי

הגלריה המלאה של ארוע ניפוח הברווז

פורסם בקטגוריה שטויות, שמח, תל-אביב | כתיבת תגובה

בריונות טלויזיונית בשדרה

הטלויזיה המסחרית – אותה עיסת ביבים של דימויים, חיתולים, מכירות, בנקים ותוכן שיווקי אינה מסתפקת בהריסת מוחם של תושבי העולם ע"י החלפת החיים שלהם במציאות יד שנייה. הטלויזיה הזו מנסה לקחת לנו את שאריות המרחב הציבורי הפיזי – המקום בו אנו חיים.

היום בצהריים הגעתי לשדרות בן-ציון וראיתי סט טלויזיוני של אחד מהערוצים המסחריים (ואולי היו אלה צילומי פרסומת) מתפרש לו על המרחב. לפעמים אני מצלם שטויות, אז התחלתי לצלם את זה, ואז אחד המפיקים מסמן לי שזה לא מוצא חן בעיניו. כמובן שפרצתי בצעקות "מרחב ציבורי, מרחב ציבורי". לא מספיק שאפסי האדם האלה השתלטו על השדרה, חסמו את שביל הולכי הרגל ואת שביל האופניים, עוד הייתה להם החוצפה לנסות למנוע ממני לצלם אותם במרחב הציבורי.

שימו לב בתמונה שהולך הרגל נדחק אל מחוץ לשביל, בעוד עובדי הסט פורשים ציוד על שביל האופניים ושביל הולכי הרגל נלקח ע"י ציוד הצללה.

החארות של הטלויזיה המסחרית משתלטים על המרחב הציבורי
הסט של הטלויזיה משתלט על השדרה

"שבוע ללא טלויזיה" יתקיים השנה בשבוע הבא בתאריכים 21-27 באפריל. אם אתם עדיין מחזיקים במכשיר המיושן הזה, אתם מוזמנים לא להדליק אותו למשך שבוע (ואחר-כך אולי לכל החיים). מי יודע, אולי תגלו דברים אחרים שיהיה לכם הרבה יותר כיף לעשות אותם.

הם כבר לא מסתפקים בלנסות להשתלט לנו על החיים דרך הסלון, הם רוצים לכבוש את הרחובות כולם.

לקריאה נוספת:

הגמילה האישית שלי

פורסם בקטגוריה ביקורת, הפקעת המרחב הציבורי, תל-אביב | כתיבת תגובה

תל-אביב ממבט הבלון

תעשו לעצמכם משהו טוב ותראו את זה:

(תודה, ליאור)

פורסם בקטגוריה תל-אביב | כתיבת תגובה

נייר עמדה בנושא הולכי הרגל בישראל

נייר עמדה ראשון פרי מקלדתי יצא לאור במסגרת ארגון "תחבורה – היום ומחר".

הנייר הקצרצר (שני עמודים כולה) מתייחס לנושא הולכי הרגל במרחב העירוני, עניין שכמעט לא עוסקים בו, אפילו לא במסגרת ארגונים ירוקים/אורבניים כאלה ואחרים. אל תתפסו אותי במילה, כי בכל זאת עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת בישראל עוסקת בנושא במידה מסויימת ועושים זאת גם בתנועות אחרות, אבל נושא הולכי הרגל הוא מאוד שולי עדיין במסגרת השיח על הסביבה והאורבניזציה בישראל.

במסגרת הדוקטורט שלי אני אחקור (ככל הנראה) את הגורמים הפיזיים-מרחביים אשר משפיעים על הליכה ברגל, ולקחתי על עצמי משימה אישית לקדם את נושא הולכי הרגל בישראל ובתל-אביב דרך כל הארגונים שאני פועל במסגרתם.

אני אשמח אם תקראו את הנייר הקצר ותביעו את דעתכם בנושא, וכן אם תוסיפו נקודות שכדאי להתייחס אליהן. הנייר הזה פתוח לשינויים ומהווה בסיס לכך שבכנסי תחבורה עתידיים (כמו הכנס המוצלח ביותר שהיה בשבוע שעבר ושאני מקווה לכתוב עליו בקרוב) ידונו ביתר הרחבה במקומם המהותי של הולכי רגל בבניית ערים בנות-קיימא, עם פחות זיהום ויותר איכות חיים וכיף. זו גם הזדמנות טובה להודות לד"ר יודן רופא שעזר לי בניסוח הנייר.

נייר עמדה בנושא הולכי הרגל במרחב העירוני

פורסם בקטגוריה אורבניזם, הולכי רגל | כתיבת תגובה