יכול להיות משהו יותר מגעיל מהסינמה סיטי?

מה עולה לכם בראש כשאתם חושבים על הסינמה סיטי? מסחור, בני נוער משועממים, דוכני ג'אנק, גועל נפש טוטאלי, מגרשי חנייה ענקיים, סרטים של הוליווד ופאב כאילו-אירי במקום כאילו-אמריקאי שנמצא בכאילו-עיר (רמת-השרון??).

עכשיו קחו את כל זה ותשימו במערב ראשון לציון. מה קיבלתם? את הפרויקט הכי מגעיל במזרח התיכון. שילוב של העיר הגרועה בארץ עם המרכז המסחרי המגעיל ביותר. בלאכככס, מגיע להם שיא גינס על גועל נפש אנטי-אורבאני. יש לי תחושת בחילה קלה כשאני רק חושב על הפרויקט הזה.

אה, ואם כבר נכנסתם לכתבה בקישור, תראו את התגובות שאומרות שראשון היא העיר מס' 1 או משהו כזה. נקרעתי.

פורסם בקטגוריה ביקורת | כתיבת תגובה

טרגדיה אורבנית ושמה חיפה

מזה כמה זמן שאני מתכנן לכתוב פוסט על עיר האם שלי, חיפה. חיפה היא ככל הנראה המקום הכי מבוזבז בארץ, שבוצעו בו הכי הרבה טעויות. מעיר שהייתה אמורה להיות אלטרנטיבה שפויה לתל-אביב, נשארנו עם עיר פריפריאלית עלובה בסגנון באר-שבע.  בקצרה, העיר חיפה חוותה קריסה של מרכז העיר (הדר והעיר התחתית) לטובת פיתוח שולי העיר (אזור המפרץ, המבואות הדרומיים והכרמל), באופן שחיסל כל שמץ אורבניות בעיר, ללא סיכוי נראה לעין להתאוששות. העיר עצמה נוהלה במשך כל השנים ע"י עסקנים זוטרים של מפלגת העבודה (פרט לאבא חושי) ללא התמודדות רצינית מהליכוד, מה שחיזק את הניוון של המנגנון העירוני. את ארון הקבורה של העיר בנה אריה גוראל, ועמרם מצנע סגר את המסמרים. 

בניגוד לעיר תל-אביב, שחוותה בעצמה קריסה עירונית מזעזעת בשנות ה-70, בחיפה לא התרחש רנסנס מהסוג שעובר על תל-אביב, והכסף והחיים שנעלמו ממרכז העיר לא שבו. חיפה מדגימה את כל הטעויות האפשריות בתכנון ערים (כבישים מהירים בתוך העיר, ניתוק בין רחובות ותכנון לכלי רכב במקום לבני-אדם). נתקלתי לא מזמן בבלוג הזה, שמדגים בעזרת צילומים מהשטח את הגסיסה המתמשכת של חיפה.

רק לשם המחשה של הבזבוז, בשנת 1932, כאשר חיפה הייתה בשיא התפתחותה, ראש העיר דיזנגוף חשש שחיפה תעקוף את תל-אביב בסיבוב. ברשותכם, אצטט מהספר "תל-אביב העיר האמיתית" מאת מעוז עזריהו (עמ' 252):

מדיניותה של ממשלת המנדט לעשות את חיפה למרכז הכלכלה של ארץ-ישראל הדאיגה את דיזנגוף. מבחינתו, חיפה הייתה 'המתחרה היותר מסוכנת לעירנו'. להערכתו, לחיפה, 'הנקראת בצדק נאפולי של א"י', היו יתרונות ברורים על תל-אביב גם מבחינה אסתטית וגם מבחינה כלכלית, ובכלל ה'יופי הטבעי' של העיר, הנמל הנבנה והולך, נמל התעופה, מסילת הברזל לבגדד וצינור הנפט שיחבר אותה עם מוסול שבצפון עירק. התמיכה הישירה של ממשלת המנדט, כך דיזנגוף, הייתה 'נגד האינטרסים של יפו-תל-אביב'. התחרות הכלכלית עם חיפה המתפתחת חייבה לדעתו הגנה על האינטרסים של תל-אביב:

       "אין עיננו צרה בגדול חיפה ובהצלחתה. להפך, נשמח מאוד שתהי לנו עיר נמל משוכללת ובנויה, שתשמש מרכז לתעשייה הכבדה ולמסחר הטרנזיט החיצוני, ואנו מקוים שזה לטובת כל הארץ. אולם אנו מפחדים שעם גמר השכלולים בחיפה – כוח המשיכה שלה יהיה כל-כך גדול, שינהרו אליה כל הסוחרים ובעלי התעשייה בחשבם שהכל יעבור למרכז הזה וזה יזיק גם לתל-אביב וגם לחיפה."

בנימה אקטואלית, היום כשהמדינה נכנסת לשנת ה-60 שלה, היא נשארה עם עיר אחת בלבד. נקווה שנצליח לשמור עליה. הדברים שעוד לא הצליחו להרוס בחיפה הם הים, החומוס, השווארמה, הבורקס והפלאפל.

לינק לבלוג שמפרט על הקריסה של חיפה

פורסם בקטגוריה אורבניזם, חיפה, עצוב, תל-אביב | 14 תגובות

תחי מדינת תל-אביב

לקראת יום העצמאות, כתבה שפורסמה ב"העיר" לפני ארבע שנים, ואיכשהו בעזרת הרשת התגלגלה אליי לא מזמן. מעבר לנושא המשעשע, בתוך הכתבה מסתתרים טיעונים רציניים בנושאים של תחבורה עירונית והשקעה ממשלתית בתשתיות. קריאה מומלצת לכל מי שאוהב/שונא את תל-אביב.

לינק לכל הכתבה

ושיהיה לכם יום עצמאות שמח!

פורסם בקטגוריה תל-אביב | כתיבת תגובה

בסאו פאולו הורידו את הפרסומות מהקירות – צילומים מהשטח

עיריית סאו פאולו (עיירה קטנה בברזיל עם 11 מיליון תושבים) החליטה לפני כמה חודשים לאסור על שימוש בשלטי חוצות בעיר ולהקטין גם את השימוש בפליירים ובכלל לפעול נגד הזיהום הויזואלי האגרסיבי ששולט בכל הערים בעולם.

20070421saopaulo

תושב העיר, טוני דה מארקו, תעד את הנוף העירוני אחרי הורדת השלטים. מדהים, איזה כיף להם! אני מקווה שעוד ערים בעולם יאמצו את הרעיון, ואולי בסוף זה יגיע גם לתל-אביב.

לגלריה המלאה בפליקר

בתל-אביב כל מה שאפשר לאחל בינתיים הוא שיהיה לכם תחת נעים:

20070421destruction-002a

פורסם בקטגוריה אורבניזם, תל-אביב | כתיבת תגובה

המקומות הכי לא תל-אביביים בתל-אביב

בפוסט זה אמנה שלושה מקומות שנתפסים כחלק מהעיר תל-אביב, למרות שהם לא קשורים אליה ואף מפריעים לה במקרים מסויימים. מקומות אלו ניחנים במיקום גיאוגרפי בעייתי, התפרסות על שטח גדול, נתק מההוויה העירונית, ומשום מה נתפסים ע"י הציבור הרחב כחלק מהמהות של תל-אביב. ברשותכם, אעמיד את הדברים על דיוקם, ואף אציע מספר הצעות לשיפור:

1. הקריה – ובכן, כידוע לכולם הקריה (הידועה גם בשם מחנה מטכ"ל ע"ש רבין) היא הבסיס הצבאי היקר ביותר בארץ, שבו ריכוז הפלאפלים למ"ר הוא הגבוה בעולם. הקריה היא שכונה מסוגרת במרכז העיר, עם גדרות תיל גבוהות, שומרים ומבנים טרומיים מכוערים בטירוף, אשר שוכנת לבטח בגבולות הבאים: מצפון שאול המלך, ממזרח בגין, מדרום קפלן וממערב לאונרדו דה וינצ'י. כמו כן, שלושת מגדלי עזריאלי מסוככים על הקריה מפני התקפת טילים בליסטיים מכיוון מזרח. ממשלת ישראל מיקמה את הפנטגון הישראלי בלב תל-אביב כתוצאה מסדרת טעויות (היה שם מחנה בריטי קודם), והצלקת מסרבת להגליד. חומות, שערים סגורים והרחוב הכי מכוער בתל-אביב (קפלן) הם התוצאה של מיקום הקריה. תרומתה היחידה של הקריה לעיר היא בהגדלת נפח כמות הארוחות העסקיות של המסעדות בסביבתה.

הצעה לשיפור: פינוי הקריה לאחת מעיירות הפיתוח (שלומי, שדרות, מצפה רמון וכו' ) תאפשר לממשלת ישראל לעמוד בהתחייבותה לספק עבודה לעיירות הפיתוח ותשחרר לנו שטח מבוזבז באמצע העיר.

הסיכוי שיעיפו את הקריה מתל-אביב: אין סיכוי. רוב סגני האלופים לא יכולים להעביר את היום בלי מנה בפם-פם או בג'ירף.

2.  הנמל – נמל ת"א, כידוע לכולם, מזמן לא מתפקד כנמל, ולמעשה מהווה מעין מתחם קניוני/בידורי מנוכר בקצה האורבני של העיר. בפעמים הספורות שהייתי במתחם זה, נכנסתי לורטיגו כתוצאה מחוסר גיאוגרפיה מובהק ("ליד איזה האנגר אתם?"). יתרונו הגדול של הנמל הוא בריכוז תושבי שלל הפרברים במתחם אחד הרחק מהעיר. פרט היסטורי מעניין: הנמל הוקם בשנות ה-30 כתוצאה ממהומות בין הישוב היהודי לערביי יפו שהכריחו את היהודים לפתוח נמל משל עצמם. אם לא היו מהומות, לא היה נמל.

הצעה לשיפור: להרוס את הנמל.

הסיכוי שיהרסו את הנמל: אין סיכוי. רוב הגורמים שמעורבים בחידוש נמל ת"א סבורים שהוא הצלחה מסחררת.

3. האוניברסיטה – הבעייה העיקרית של האוניברסיטה קשורה במיקום הבעייתי שלה ברמת-אביב, מחוץ לעיר. בגלל המיקום הלא-מרכזי שלה, האוניברסיטה לא "מדברת" עם העיר, כלומר תושבי העיר לא מגיעים לאוניברסיטה והסטודנטים לא מגיעים לעיר. רוב הסטודנטים לתואר ראשון של אוניברסיטת תל-אביב גרים אצל הוריהם בפרברים, ולא קשורים לעיר העברית. אם האוניברסיטה הייתה ממוקמת בחלק האורבני של תל-אביב, התרומה שלה לתל-אביב הייתה מורגשת הרבה יותר, והסטודנטים שלה היו נהנים יותר.

הצעה לשיפור: להחליף בין האוניברסיטה לקריה (הצעה של צ'יקי שראיתי פעם ב"תזה").

היום בו יחליפו בין האוניברסיטה לקריה: יום אחד אחרי ביאת המשיח.

אם נראה לכם שיש עוד מקומות שנתפסים כחלק ממהות העיר ואינם כאלה תוסיפו בתגובות.

פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, תל-אביב | כתיבת תגובה

פלישת חוטפי הבניינים לתל-אביב. עדות מצולמת

ובכן, במסמך קורע לב שיובא לפניכם כעת, נחשוף שיטה לגירוש תושבים מהעיר תל-אביב תוך השארת בניינים חרבים במקומם במרכז העיר. מדובר בפשעים אורבניים המבוצעים לאור היום מתחת לאפינו ומגובים לכאורה באיצטלה של חוקיות. חברים, בתמונות הקשות הנחשפות בפוסט זה, אפשר לראות כיצד תל-אביב עוברת תהליך של "פתח-תקוויזיציה", כלומר הפיכה למקום שלא קיים במציאות.

סיפורנו מתחיל בבניין תמים, ברחוב דיזנגוף פינת שמריהו לוין (דיזנגוף 19, מול היכל התרבות) לא הרחק מדירת מגוריי, אשר ביום בהיר אחד פונה מדייריו ע"י חברת השקעות (משהו בשם "באור השקעות"). מן הסתם חשבו בעלי החברה לעשות מכה ע"י שיפוץ כללי בבניין ומכירתו/השכרתו לאחר מכן, וניצול מה שנראה כמו בום נדל"ן אינסופי בתל-אביב.

הנה תמונה של הבניין בימים טובים יותר מתוך אתר ymap, שעדיין לא מעודכן במה שקרה:

20070418dizengoff19built

למיטיבי לכת בתל-אביב, ניתן לראות את המכולת של הגרוזיני בקומת הקרקע של הבניין.

ובכן, כאמור, חברת ההשקעות עטפה את הבניין בפוסטר יחצני לא רע, ומי שעבר ברחוב דיזנגוף בחודשים האחרונים בטח ראה את הבניין הזה:

20070418ta-destruction-1

כמו שאתם רואים הפוסטר מבטיח גדולות ונצורות ואכן, לתקופה מסויימת ראיתי בפרויקט הזה (למרות הרעש והלכלוך שהוא יצר) משהו חיובי שישפר את חזות העיר, כולל פתיחה מחדש של המרפסות הסגורות בבניין המקורי. אולם מזה זמן שאיני מתעורר לקולות שיפוצים בבוקר, וכפי שהתברר לי הפרויקט תקוע לאחר שנגמר הכסף (ומי יודע אילו חובות נצברו והאם אנשים קנו כבר דירות בפרויקט הזה). כלומר, לחינם פונו 16 יחידות דיור במרכז העיר, לחינם הרעישו לי ולכלכו לי את הרחוב, ולחינם הורידו דירות משוק הנדל"ן הגואה של העיר.

כך נראה הבניין מאחורי הפוסטר הנוצץ שמכסה אותו (לא לחלשי לב):

20070418ta-destruction-3

פעם, חיו כאן אנשים, אפילו הייתה משפחה דתית אחת עם סרטים כתומים בבניין ושלטים במרפסת על חינוך יהודי. ועכשיו, זו מצבה ריקה, שאפילו לא משלמים עליה ארנונה בגלל שהיא הרוסה. הנה עוד תמונה של הבניין מצד שמריהו לוין לפני ההרס, בעיגול מסומן לו סרט כתום (תאמינו לי, גם אם אתם לא מצליחים לפענח את זה מהתמונה, זה סרט כתום):

20070418shemaryahulevin2builta

ידידי, יהונתן קלינגר, נוהג לטעון שפתח-תקווה לא באמת קיימת ושהבניינים שאנחנו חושבים שמהם עשוייה פתח-תקווה הם למעשה פוסטר מצוייר של בניינים. צר לי לבשר לכם, מישהו בתל-אביב העתיק את השיטה ובמקום בניינים שם לנו פוסטרים של בניינים.

פורסם בקטגוריה דיור, עצוב, תל-אביב | כתיבת תגובה

הצדעה לפרופסור ליביו ליברסקו ז"ל

ניצול שואה, פרופסור בכיר למכניקה ואוירונאוטיקה שהוציא מאות מאמרים, הציל את הסטודנטים שלו מרוצח מטורף, ביום השואה.

הפרופסור חסם את דרכו של הרוצח לכיתה בזמן שהסטודנטים שלו ברחו דרך החלון ונורה למוות.

"All that is necessary for the triumph of evil is that good men do nothing" (אדמונד בורק)

פרופסור ליברסקו ידע זאת ופעל. נותן תקווה באנושות, למרות הכל. יהי זכרו ברוך.

עמוד הבית של פרופ' ליברסקו

 כתבה בהרלד טריביון

כתבה בוואינט

פורסם בקטגוריה ארה"ב | כתיבת תגובה

רוצה מצוות – עכשיו הקליפ

פורסם בקטגוריה מוזיקה, שטויות | כתיבת תגובה

בלוגרי השנה עפ"י The Week Magazine

 מגזין The Week ("השבוע" ) בחר במייקל טוטן ובג'וש פרולינגר לבלוגרי השנה. מייקל טוטן, בלוגר שאשכרה חי מבלוגינג, נבחר בעקבות הסיקור העצמאי והמעניין שנתן למלחמת לבנון השנייה מהשטח, כולל צילומים אישיים ושיחות עם אנשים משני עברי הגבול. ג'וש פרולינגר הוא קריקטוריסט שבין השאר עוסק בניתוח של קריקטורות פוליטיות מרחבי ארה"ב (קחו את בידרמן ותכפילו פי 100), ועושה את זה טוב במסגרת האתר של וונקט (Wonkette). למרות שלא נבחרתי, נחמד לראות שלפחות אחד מהבלוגרים הנבחרים הופיע אצלי עוד קודם.

הערה אחת לסיום: מגזין The Week הוא מגזין שבועי (זה די ברור, בעצם) שמקבץ חדשות ומאמרים נבחרים מארה"ב ומשאר העולם, ובעולם בו תעשיית העיתונים נעלמת הוא אחד המגזינים הטריים בעלי הצמיחה הגבוהה ביותר.

פורסם בקטגוריה ארה"ב, בלוגרול, המלצה | כתיבת תגובה

ג'ינג'י פרידמן בעד הרעלת ילדים

אחד האנשים המגעילים יותר בוואינט, ג'ינג'י פרידמן, מביע את דעתו היום, שפרסום לילדים הוא חלק מהמשחק הלגיטימי לדעתו ובכל ההרגלים הרעים שנרכשים אצל הילדים, אשמים ההורים. כמה קל להגיד זאת, כמה מעצבן וכמה לא נכון. ג'ינג'י, שכמובן עובד בתעשיית הפרסום, טוען שההורים צריכים לחנך את ילדיהם לעמוד בפני גל הפרסומות והחומרנות השטחית שהן מביאות. הפרסומאים פשוט עושים את עבודתם, לשיטתו, אז מה אם הפרסומות בעיקר מכוונות להעלאת קרנם של מותגים ותשוקה לג'אנק-פוד.

העניין שג'ינג'י מסתיר הוא שאצל ילדים מתחת לגיל 12 היכולת להפריד בין מה שדמיוני למה שמציאותי על גבי מסך הטלוויזיה לוקה בחסר, ולכן מנגנוני ההגנה שיש למבוגרים בפני פרסומות עוד לא מפותחים אצלם. למעשה, הפרסומות המכוונות לילדים אפקטיביות בהרבה מאשר אלו המכוונות למבוגרים. גם ההורים המוכשרים ביותר ייתקשו לעמוד בפני תפיסת המציאות המעוותת שהפרסומאים מחדירים ביעילות לראש הילדים. 

לדעתי, ג'ינג'י פרידמן ער למגמות בעולם המערבי, ובסך-הכל פועל לשמירה על מקום העבודה שלו. בשוודיה (אני יודע, פה זה לא שוודיה) אסור לשדר פרסומות שמכוונות לילדים מתחת לגיל 12. בבוסטון, למשל, יש קבוצה שפועלת להקטנת החשיפה לפרסומות של ילדים (לינק למאמר). שתיים מהטענות הנוגעות לפרסום מכוון לילדים נוגעות לכך שהוא גורם לילדים להפוך לחומרניים יותר ושמנים יותר.

ואם אתם שואלים אותי, פשוט תוציאו את הטלוויזיה מהבית.

פורסם בקטגוריה ביקורת | 4 תגובות